הדברים דלהלן עוסקים בהצעה סהרורית של כותב בשם יוסף דוריאל. אלא שכיום כל פלומת קצף היוצאת מפיו או ממקלדתו של מאן דהוא, עשויה להיות מחר הצעת חוק שיוזם אותה איזה בן ארי או לוין או דנון ושהכנסת מריצה אותה בקלות במעלה מסלול המכשולים של שלוש הקריאות.
דוריאל מציע לצאת במסע של בלימת ההסתה נגד ישראל והעם היהודי. במאמרו ''
לירות בזנב הנחש - במקום בראשו'', הוא מציע חקיקה ישראלית שתעצור או תקטין את ההסתה הזו. דוריאל טוען כי החקיקה המוצעת על ידו היא יציר רוחו של ''
פורום ותיקי מלחמת העצמאות''.
איני יודע מדוע מניחים דוריאל ועמיתיו ל''פורום'' כי ישראל יכולה לעצור, בכוח, גל כזה או אחר של הסתה, או אף לכבות אוקיאנוס של אש עויינת. ההנחה כי מדינונת כישראל עשויה להקטין במידה משמעותית את ההסתה נגדה ו/או נגד יהודי העולם, היא המשך ישיר לתסביך הגדולה/נחיתות של יהודים מסויימים - אוּפְּס, נוקשתי בלשוני ואמרתי משהו שיהיה עלי להתנצל בעטיו במשטרת ההסתה שיָקים ''פורום ותיקי מלחמת העצמאות''.
תסביך הגדולה/נחיתות הזה מניע יהודים ישראליים לסבור, לדעת, להיות בטוחים שלעם ישראל ולמדינתו יכולות אדירות. יכולות שאדירותן עומדת ביחס הפוך לגודלו של העם ולחולשתו בעבר. ישראל כארנבת שואגת.
מול הלוקים בתסביך זה, אני, בשם פורום ''ותיקי מלחמת כתות ג' של בית השיטה ותל יוסף'' (ניצחנו 1:0, הבקעתי את הגול) מצהיר בזאת:
אם תתחיל ישראל להעניש בתחומה ומחוצה לו את המואשמים על ידי נאמניו של דוריאל בהסתה - יהיה מעמדה בעולם רע פי כמה וכמה משהוא היום; אם יתחילו כוחות הביטחון של ישראל ''לפעול כנגד פושעים כנ''ל (מסיתים) שימצאו מקלט בארצות שיסרבו להסגירם'', על פי הצעת החוק של דוריאל והפורום שלו - תוחרם ישראל בכל פורום שהוא, כולל האו''ם. האפשרות שהתקפה הרסנית עליה אף לא תעורר פיהוק בעולם, תהיה ריאליה טריוויאלית.
• • •
אך, מעבר לכך, הצעות דוריאל והפורום הינן בומרנג-פיפיות לא רק בהקשרים חו''ליים. הן בומרנג גם כאשר מדובר בענישת מסיתים ישראליים, שדבריהם עלולים להתפרש כפגיעה בלגיטימיות קיומה של ישראל.
אם נבדוק את תועבות המסיתים, נגלה כי חלק לא קטן מהן נשמע דווקא במחנה הימין הישראלי. להלן לקט דברי הסתה שכל אחד מהם די בו כדי לסדוק את הבסיס שעליו נשענת לגיטימיות קיומם של מדינת ישראל ושל העם היהודי.
אם נתאר את האמירות קצה-הימין המובאות להלן כאמירות נוראיות, נהיה משתמשים בסבא-רבא של האנדרסטייטמנט.
[ההדגשות הן שלי, י. ח.].
פרופ'-רב-משפטן
הלל וייס, מהבולטים בין הכותבים וההוגים של מפלגת/'תנועת' ''מנהיגות יהודית'' (בהנהגת המנהיג פייגלין), כורך את היהודים עם הבולשביזם, ומתאר את שניהם כסכנה עולמית. זאת, יותר מעשור לאחר שה''בולשביזם העולמי'' קרס. בכך ממשיך הוא מסורת משופמת ומצטרחת בשחור, בת יותר משמונים שנה. וייס קובע כי:
כיום, לאחר פרשת הפלת התאומים, נאלץ בוש לפנות את כל הסחי הפילוסופי של האינטליגנטים היהודיים שמביאים על העולם את חורבנו...
כשהאירנים יתקיפו את אירופה שאסונה מגיע לה בדין, זה יהיה תוצאת המדיניות של פרס, של הבולשביזם העולמי ושל היהודים שלחמו נגד מלחמת וייטנאם וביערו את הכבוד הלאומי של ארצות הברית, בערך כמו מרגלי האטום בכל הזמנים ובכל התקופות.
והנה משהו משל וייס על היהודים הבוגדנים:
די לבגידה, די ליהודונות! (...) התנהגותו של שרון ושל מי שנלווה אליו מוכיחה וחוזרת וקובעת כי היהודים בוגדים, עם של מחללי ה' שנבחר להיות עם הבגידה!
ולמה ייגרע חלקה של אמירתו הבאה של וייס, בה הוא מוסיף לחטאי הישראליות גם את הרס ערכי המשפחה. זהו טיעון משֹוּפם שאיני יודע אם הוא מתועב יותר משהו מרכז אירופי, או להפך:
הישראליות הפכה לשטח ועומק תודעתי כבוש על ידי ערב-רב המרָמֶה את העולם ומנהיג אותו אל חדלונו בכל אחד מן התחומים ... תחום המשפט, הכלכלה, התקשורת והמשפחה.
פרופ' וייס כורך את היהודים הליברלים מרעילי העולם עם פועלם הרעיל של קודמיהם בשליש השני של המאה הקודמת. הדברים נקראים כליקוט שייריים של בטאוני תועבה משנות העשרים-ארבעים של המאה הקודמת:
כמו בימי הנאצים היהודי הליברלי מתעיב את העולם בהתכחשותו לדת וללאומיותו, בהרעלתו את כל העולם בכפירה ובחילול ה'גזע', ברעיונותיו הקוסמופוליטיים הדמוקרטיים.
פרופ' וייס נראה גם כמבין, במידה כזו או אחרת, לליבם של משמידי היהודים במאה הקודמת. על פי הפיסקה הבאה, היו היהודונים של אז מקביליהם של סופרים דוגמת א.ב. יהושע היום. אלה ואלה סחי שעלול להחריב את העולם:
לפי מחקרי ההיסטוריה של השואה, הנאצים בגרמניה חששו מיהודי השמאל הקומוניסטים... הם חששו שהמתבוללים יתערבבו בתוך הדם הגרמני וישתילו בו דעות מסוג הדעות הדמוקרטיות היהודוניות ש (א.ב.) יהושע וחבריו נלחמים בעבורן... כיום, לאחר נפילת (מגדלי) התאומים, נאלץ בוש לפַנות את כל הסחי הפילוסופי של האינטליגנטים היהודיים שמביאים על העולם את חורבנו.
שלמה חייט ידוע פחות מהלל וייס, ואף איננו פרופסור. אמת. אך המובאות שלהלן מובאות מתוך מאמריו ''השמאל'' ו''גלובליזציה עכשיו'', באתר ''מנהיגות יהודית''. המאמרים שייכים לקטגוריית מאמרים שנבדקו ''והם מבטאים את רוח התנועה''.
להלן כמה דוגמיות מתוך דבריו של חייט - המבטאים את רוח תנועת ''מנהיגות יהודית'' - שאחדות מהן מזכירות את מסריו של הלל וייס. (וייס הוא אחד מראשי מעצביה האידיאולוגיים של ''מנהיגות יהודית''.) חייט כותב, בין השאר:
הבעיה בעולם המערבי היא שהיהודונים שולטים בפקולטות הללו (למדעי הרוח) וברבים מדי ממוסדות העולם תפיסות מעוותות השתרשו.'' ''הגלובליזציה האנטי לאומית נתמכת במידה רבה מאד ע''י תקשורת שמאלנית שברבים מדי מהמקרים מנוהלת ע''י יהודונים...
את שינאת הנאצים ליהודים מסביר חייט בנימה אמפאטית כמעט, שהבושם העולה ממנה מזכיר את ניחוחם העדין של דברי הלל וייס. על פי שלמה חייט, היהודים המתבוללים הם האשמים באנטישמיות הרצחנית של הגרמנים:
אנשים אלה [המתבוללים] החלו חודרים לעמם [של הגרמנים] ופעמים רבות החילו תפיסה חולה זו [בוז ללאומיות] גם על הגרמניות בכדי לאפשר התבוללות מהירה, אך גם בלי זאת, די היה בכך כדי להעיר את מנגנוני ההגנה של הזהות הגרמנית... גרמניה הנאצית הפכה לכזאת, משום שהלאומיות שלה הופרה ונפלשה בקולוניאליזם מנטאלי שביצעו בה המתבוללים, כמו שכתבו גרמנים רבים מאד בתקופת הנאציזם ולאחריה, ולכן התגובה היתה כה חריפה.
(דומה שאין בדברים האלה מקוריות. זהו פלגיאט: לטעון כי היהודים המתבוללים בגרמניה ביצעו בַּגרמנים ''קולוניאליזם מנטאלי'', והוא שעורר את האנטישמיות הרצחנית הנאצית - האם אין זה שוד רעיוני-פילוסופי שקרבנותיו הם המופתי חאג' אמן אלחוסייני או איזה יאסר או איזה אחמדינג'אד או איזה משופם-שהוא ממרכז אירופה.)
משה פייגלין, מנהיגה של ''מנהיגות יהודית'', מעליל על היהודים את אחת העלילות האהובות על אנטישמים רצחניים מן העבר ועל אנטישמים של ההווה, הכמהים להיות רצחניים כקודמיהם. זהו המיתוס האנטישמי על בלעדיותם של היהודים בייזום וניהול מחנות הריכוז הסובייטיים, בארץ הגולאגים. המיתוס אומץ על ידו.
הנה, למשל, כותרתו של מאמר באתר האנטישמי storm front: ''הגולאג היהודי - מחנות עבודה גזעניים של ברה''ב עבור לא יהודים חסרי מזל''.
פייגלין לאקוני יותר אך לא נחרץ פחות, כשהוא כותב:
... לא למדנו כלום מהיבסקציה, ממפקדי הגולאגים שכולם היו יהודים.
יהודה צורף, שמאמריו מופיעים באתרי ימין רבים, כתב את הדברים הבאים בעיתון ''הצופה'':
שוב אינני פוסל על הסף את המיתוס האנטישמי הגורס שהעם היהודי נגוע במינון כה גבוה של בוגדנות...
צורף כותב גם כי:
ההיסטוריה מלמדת על הפוטנציאל האדיר הגלום בעם היהודי לעצב מציאות של ציוויליזציות וגם להרוס אותן. ... שנאתם של עמי העולם כלפינו נובעת מתוך הפחד המוצדק שלהם מסגולתנו הייחודית... הסגידה(היהודית)לחקיינות תרבותית... וההתנכרות לכללי הקיום היהודיים, הם אלה שהופכים את מדינת ישראל לכל כך מסוכנת בעיני העולם, ובצדק.
כל האמור לעיל לא נכתב בידי ריכארד ואגנר, אחמד יאסין, או גבלס.
• • •
''פורום ותיקי מלחמת העצמאות'', מספר לנו דוברו, יוסף דוריאל, מציע כי גם ''
השוואת יהודים לחיות בזויות'' תוגדר כפשע-הסתה שהענישה עליו חמורה. חמורה עד כדי פעולת שרותי הביטחון הישראליים נגד הנוקטים לשון כזו, אם יימצאו בחו''ל. הציטוטים הבאים, מן הסתם, ימיטו עונש כבד על בעליהם, כאשר יושלט כאן החוק שיזמו הפורום ודוברו.
הלל וייס:
[השמאל בארץ, ראשיתו ב]יהודים הבולשביקים שהגיעו לכאן כרוטוויילרים שעברו מוטציה.
''כל אנשי ה'הגות והרוח' של מחנה ה'שלום' נחשפים בקלונם כרוטוויילרים דמויי אדם המזילים ריר תאוותני לנוכח חורבנן של קהילות יהודיות.
יהודה צורף (כותב תדירות באתרי ימין דתי ונמנה על הכותבים בהצופה, טרם שנסגר) פונה לאריק שרון:
את הארץ המבורכת הזאת הפכתָ לשממה שבה מייללים זאבי השמאל בתאוותם הטרופה לדם יהודים.
גונן גינת, בהיותו עורך ''הצופה'':
מזוז חוזר בתשובה. אין הסבר אחר להחלטתו להעמיד לדין את עמרי שרון ולהתעלם מהשחיתויות של אביו - חוץ מהאיסור 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד'. (במקרא כ''ב, כ''ח. ונכון, גם שם מדובר על בהמות).
[הסוגריים העגולים ותוכנם, במקור. י. ח.].
אוהד קמין, ''פילוסוף'', מראשי ההוגים והכותבים של ''מנהיגות יהודית'':
מאלפת העובדה שעד היום קיימת בישראל האפשרות להשליך לזירת ההמון השמאלני-אנטישמי הטורף את חובשי הכיפות.
משה פייגלין, מנהיג ''מנהיגות יהודית'', תנועתם של הלל וייס ואוהד קמין:
המסקנה הקשה היא שמדינת ישראל הנוכחית היא זאב... נשארנו עם הזאב ונטרפנו באוסלו... נשארנו עם הזאב ואנו נטרפים בהתנתקות... לזאבים יש מין תכונה כזו - או שטורפים אותם, או שנטרפים על ידם.
• • •
בבואו לגדף את השמאל, מרבה הימין הדתי הקיצוני החמוש במקלדת ופה משתוללים, גם להשתמש בסוגה הביו-מטאבולית, בגדפו את השמאל. מחמת רחמים על נפשותיהם הרכות של הקוראים, אני מעמיס עליהן רק לקט דל מתוך שפת הביולוגיזם והמטבוליזם שמרעיפים כותבים ימין דתי קיצוניים על השמאל, על מעשיו ורעיונותיו:
''חיידקים'',''רעל'',''זוהמה'',''ארס'',''מגיפה'',''מחלה'',''סרטן חולני'',''נגיף איידס'', נגיפים'',''תרעלה מחליאה'',''גללי חמור'',''בעלי שלשול פה ועצירות מוח'', ''ישראלים בני נידה'', ''ריקבון שאיכל את הציונות החילונית''.
מעט מתוך שפע.
דוגמיות אלה נראות כגזירי נייר שנאספו מרִצפַּת מערכות עיתונים ובטאונים במרכז אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. אך הן נכתבו בעשור האחרון, בישראל, בידי יהודים שכמעט כולם דתיים. סלסלת זו של דובדבנים ביו-מטאבוליים היא דוגמית לאשר רוחש שם, בעולם הקלידים הימני-דתי.
הכותבים הישראליים - ימניים לעילא - האחראים לטקסטים ביו-מטבוליים אלה, היו עוברים, כולם, את מבחן הקבלה לבית הסוהר המיועד לעברייני חוק ההסתה של דוריאל ועמיתיו.
• • •
הנה כי-כן, הנשק התחיקתי שמתכוונים דוריאל ועמיתיו להשליך, נשק מצמית-הסתה שמאלנית, עשוי להפוך לבומרנג הפוגע גם - ואולי יותר - במסיתים מהימין.
האם לכך התכוונו ''פורום ותיקי מלחמת העצמאות'' ודוברו היעיל, יוסף דוריאל? לפני שמאומצת ההצעה בידי ח''כים תאבי נבוטים תחיקתיים, כדאי להפנות את תשומת לב חברי הפורום הנמרצים למשמעות הבומרנגית של החוק.
רוקד עם בומרנגים - מי באמת מסית
במאמר הבא תביא את הציטטות מהשמאל
