|
|
|
שליחנו לאיטליה מדווחד''ר יעקב דריהרברומא - התנהג כרומני
וכך, כעבור שבוע, התייצבנו בנתב''ג ועברנו את מסלול המכשולים בדרך ליעד הנכסף האמיתי - הדיוטי-פרי. בעוד רעייתי שתחיה מכלה את חסכונותינו במחלקת הבשמים (ובעודי עורג לשוא למחשב נישא שעמד מיותם בחלון הראווה) הגיעה השעה והתייצבנו כחיילים ממושמעים לטיסה, שהיתה נטולת אירועים מיוחדים למעט נסיון פיגוע בדמות אומלט פטריות שהעיב על היומיים הראשונים של הטיול.
בהגיענו אל שדה התעופה פיומיצ'ינו עצרנו ראשית בפתח השירותים, שם שהו הבנות שבחבורה שעה ארוכה (בשלב זה התעוררה בי התמיהה, שמא האסלות בשירותי הנשים בנויות מקוביות לגו, אשר שומה על המשתמשות בהן להרכיבן, ולפרקן שוב בתום השימוש).
| |  | | מי רצה להיות ליצן בקרקס מדראנו ולא קיבל? | | |
הלומים ומטושטשים מהלילה המפרך, נסחבנו אחרי דרור המדריך אל כנסיית סן פייטרו שבותיקן, בעוד הנ''ל מנסה לשווא למצוא את הכניסה לאתר (''חברה, נשבע לכם - בשנה שעברה זה היה משמאל''). יש לציין את מדיהם היפים והסולידיים של שומרי הותיקן.
כאן המקום לציין, שהאיטלקים החביבים איבדו קלות את שפיותם בחלוף המילניום, והחלו להערים על התייר קשיים לאינסוף, המחייבים כל אוטובוס תיירים הנכנס לעיר לשלם מס גולגולת ואוסרים עליו להיכנס לעיר עצמה אלא לחניונים מוגדרים, שם על התייר להמתין לאוטובוס המגיע ''כל עשר דקות'', דהיינו - אחת לשעה. אין ספק שזוהי ההמצאה הרווחית ביותר מאז הפוקימון.
עייפים ורצוצים הגענו למלון כדי לגלות ש:
- המלון בשיפוצים.
- אין טלפונים בחדרים.
- השקע החשמלי מסתתר מתחת לשידה.
- הכותרת הראשית בעיתון עוסקת באיש ''קבוצת הלחימה'' (כך במקור) שחאדה שחוסל בידי ישראל.
- כל התשובות נכונות.
לאחר שהתעוררנו מהקומה, התרוצצנו סביב רחובות העיר מפיאצה לפיאצה. בשלב זה מתבקש לבאר מספר מונחים בפיאצולוגיה:
פיאצה - מלשון ''פיצה'', הינה ''כיכר שבה דוכני פיצה בהם נמכרים עיגולי בצק תפלים במחיר מופקע''.
פיאצה נבונה - כיכר שהתיירת הנבונה לא תסתובב בה לבדה.
פיאצה די טרווי - כיכר שאם תשליכו שלושה מטבעות למזרקה שבה, תוכלו, ע''פ המיתוס, לחזור לרומא עם האשה/גבר שבו/ה תתאהבו בזכות מעשה זה. לעומת זאת, לו הייתם אוספים את המטבעות המושלכים למזרקה מדי יום, הייתם יכולים גם לממן את הנסיעה.
 המדרגות הספרדיות - כיכר ובה 25,947 מדרגות ובראשה עמדה בעבר שגרירות ספרד, אשר הוסבה, ככל הנראה, לחדר מיון המטפל באלו אשר ניסו להעפיל לראש גרם המדרגות.
המשך הערב שרוי בערפל קל מאחר ועבדכם הנאמן איבד את התחושה ברגליו בכיכר ה-39 וראשו נעשה סחרחר.
 למחרת יצאנו לסיור בפורום הרומאי, בסיועו האדיב של סבא ג'פטו, מדריך מקומי צעיר ונמרץ בן 97 לערך (''חבל שאני לא יכול להחליף את אשתי באחת מכן'') אשר הקפיד לקרוא את הכתוב על חולצותיהן של כל בנות הקבוצה ואף תהה על הזדקקותן התכופה לשירותים (''מה, אין לכן פמפרס בתיק?''), ובתום קיפוץ עולץ ממקדש הרוס אחד למשנהו נחת בטבורה של תלולית עפר מרשימה והכריז כי זהו קברו של יוליוס קיסר. נו טוף.
בסיומו של המסע הגענו אל שער טיטוס עליו חקוק: ''לזכרו של טיטוס אשר לא רק הרס את בית המקדש אלא גם טיגן את התיירים הישראלים שיבואו לצלם את המנורה בחום של 40 מעלות ולחות של 99%. יחי הקיסר''. ליד שער זה ניצב הקולוסיאום, אותה זירה מפורסמת בה נלחמו הגלדיאטורים, אשר לפני מותם נהגו להכריז את אחד המשפטים הבאים:
- בעוד 2000 שנה יגבו 8 יורו בשביל לראות את גיגית הענק המנוקבת הזו.
- בעוד 2000 שנה יחלמו בנות ישראל למצוא ברומא גלדיאטור שנראה כמו ראסל קרואו.
- מה קורה, אח שלי, הכל טוב?
 בערב נסענו אל טיבולי, לראות את וילה ד'אסטה המפורסמת, בה יש 849 מזרקות חלודות שאינן עובדות ו-5 שכן. מחוץ לגנים ניתן לרכוש מצרכים חיוניים במחיר שווה לכל נפש, כגון - מחזיק מפתחות בצורת פינוקיו, תיק עור אמיתי מפלסטיק טהור, ביגוד במחירים מצחיקים (300 שקל למכנסיים במידה 8), פסלוני גבס ''רומאיים'', כפיות, קולוסאום זעיר מברזל ועוד שכיות חמדה. לאחר מכן נסענו למסעדה מובחרת, שפרט לאוכל המוגש בה והמזמורים האיטלקיים המסורתיים המושרים בה (''בסמה מוצ'ו'', ''או סולה מיו'', ''הבה נגילה'') מצטיינים המלצרים גם בידע עשיר בעברית (''אתה בן זונה'', ''את שרמוטה'' וכו') ובכך הסתיים לו עוד יום גדוש הרפתקאות.
בשבוע הבא: על מסע לקפרי, פומפיי, וערים אחרות.
קישורים:
פרק 1: שליחנו לאיטליה מדווח - הפיילוט
פרק Capri, c'est fini! :3
פרק אחרון: איזה כיף לאיטליאנו מפירנצה עד מילאנו
|
|
|
שליחנו לאיטליה מדווח
יעקב: קריאה מהנה ''או סולה מיו''...
