  
  
  
|
  קושיה שלישית - ימין ושמאל רק חול וחול | |||||
| Madog (יום שישי, 02/08/2002 שעה 22:25) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  על איזה ילד בעצם אתה מדבר ? סוריא |
|||
|
|||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אם כבר |
|||
|
|||
אז יש שיעור שלם על הנושא. השיעור עוסק בשני אנשים רבים על פיסת בד, זה אומר שלי וזה אומר שלי, הולכים הם לשופט, אין לאיש הוכחות יותר טובות משל השני. אכן תשובת השופט במצב זה היא חתכו את הבד לשניים חציו לזה וחציו לזה, אולם שאלו אנשים, ומה עם מדובר בבגד למשל מכנס, מה יעשה אדם בחצי מכנס? ואתה ממשיך השאלות ותוקפים אותם מצד זה ומצד שני, ומה קורה אם אחד מוכן לוותר ושני אינו מוכן לוותר.. ולא התשובה אינה תנו את הכל למוותר. אחד השיעורים היותר מעניינים שניתקלתי בהם.. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אנלוגיה שגויה בבסיסה |
|||
|
|||
Madog שלום כדאי לזכור שכברת ארץ אינה דבר חי. אף על פי שיש משוררים שאוהבים את המטאפורה הזאת. כברת ארץ היא מקום לחיות בה , או להתגעגע אליה ניתן לחלק אותה גאוגרפית, מדינית, או מוניציפלית,ולא יישתנה בה דבר אם הדברים נעשים בהסכמה ע''י בני האדם שחיים באותה כברת ארץ. הימין הפשיסטי רוצה לטרנספר את הערבים מהשטחים, ואם יגיע היום השחור בו תהיה לו עמדת השפעה מכרעת, יתחולל כאן מרחץ דמים. לא הארץ תיקרע , אלא האנשים החיים עליה. בצד השני יש חלק מהשמאל המעדיף את פתרון מדינת כל אזרחיה. דבר שיגרום לאובדן אופיה של המדינה, כמדינה יהודית (בטוח) וכמדינה דמוקרטית (יתכן). זהו סיכון גדול מידי, מכדי לקחת אותו בנקודת זמן זו. שני קצוות אלה הם מיעוט כיום, הרוב נמצא איפשהו באמצע עם כל מיני פתרונות שונים ומשונים, וגבולות פשרה כאלה ואחרים. איפה אתה נמצא על הסקאלה ? בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסבר מסויים |
|||
|
|||
אני רואה שכוונתי לא היתה מובנת כהלכה, אז ננסה לשפר את ההסבר. מנהיגי הימין והשמאל הם האימהות הרבות על העם שבאמצע. שני הצדדים קורעים אותו לחתיכות, כל אחד מנסה למשוך לצד שלו ואין לנו שופט אחד חכם שיוכל לעשות את החיבור מחדש. פוליטיקאים מסיתים אותנו כבר שנים אחד נגד השני, רק בשביל לחלוב עוד קצת רווח עצמי. התוצאה - המשק מתמוטט, החינוך כבר מת ובריאות לא תהיה לנו עוד הרבה זמן. בקיצור התינוק (המדינה) כבר גוססת. האדמה היא רק ה''תירוץ'' למריבה, והאופי הבלתי פשרני של שני הצדדים הוא לב הבעיה. אין אמצע אמיתי בעל כוח כיום. האמצע עסוק מדי בהתמודדות עם הכלכלה, חינוך, בריאות, ושאר צרות יום יומיות שאתם נוטים לשכוח בתירוץ של ''יש מלחמה וזה יותר חשוב''. האמצע מתנדנד ולא יודע מה להחליט בגלל ההקצנה של שני הצדדים. המקום שלי על הסקלה הוא מחוץ לה. אני חושב שהשמאל לא מודע למציאות, חסר כל יכולת פעולה (כפי שאמרתי - אימפוטנט) ולא יודע להפעיל כוח כשצריך (לא ב95 כלפי הימין הקיצוני ולא ב2000 כלפי ערפאת). גם אם אני לא אוהב את זה אני עדיין חושב שאם מישהו קם להרוג אותי, עדיף ורצוי להרוג אותו קודם. אני מעדיף להיות החזק ששורד מאשר מצפוניסט מת. את הדעות שלי על הימין שטחתי כבר מספיק בהרבה מאוד ויכוחים קודמים. אם לפשט את התמונה האומללה, הימין לא מבין שאין מקל בלי גזר והשמאל לא מבין שאין גזר בלי מקל. וכיום שניהם מתבצרים בעמדות הטיפשיות האלו בכל הכוח ורק מגבירים את המשיכה לקראת הקריעה. אם לא נמצא, ומהר, את הדרך להתגבר על הקרע הארור שנוצר, לא יהיה לנו מחר. כבר אמרתי שהסוד לשרידות הוא גמישות. בעל חיים שלא יכול להתאים את עצמו למצבים משתנים - נכחד. לשני הצדדים יש טענות נכונות ויש שגיאות פאטאליות ואף אחד מהם לא מוכן כיום להודות בשגיאות. חייבים למצוא את הדרך באמצע - את המשפט האלוהי האמיתי, לא הזבל של אנשי הדת היקרים שלנו שרק מגבירים את השינאה. אחרת לא נשרוד. הדרך הזו קיימת, אבל היא דורשת שינוי חשיבה מסויים משני הצדדים. הכרה בטעויות. וישראלים טובים בהרבה דברים אבל לא בקבלת ביקורת. לכן קשה לי להיות אופטימי. אז עכשיו קניתי בטח אויבים גם מהשמאל בפורום (כל השניים ורבע), אבל אין מה לעשות, אין פה צד אחד שצודק וצד אחד שטועה. זה לא שחור לבן, ובנתיים - ימין ושמאל רק חול וחול. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משפט שלמה |
|||
|
|||
אינו ישים לגבי חבל ארץ, גם אם היא מולדת. משפט שלמה מתייחס לגוף החי, שאינו יכול להמשיך לחיות במידה וחותכים אותו. שלא כמו ארץ, בית או קניין אחר. במידה מסויימת אפשר דווקא להשוות את הגוף החי לרכב (פרפטום מובילה), שללא חצי מנוע ושני גלגלים, הוא כבר לא רכב יותר. וסליחה על ההשוואה הלא מוסרים, אבל מעט לוגיקה יש כאן. ולענייננו, ארץ ישראל היא פלשתינה, חולקה כבר בעבר - הקמת ממלכת עבר הירדן ב- 1922. והתהליך המשלים שלה, הקמת מדינת ישראל ב- 1948. תיאורטית, חלוקה נוספת תיתכן, והיא לא פוגמת תיאורטית בחיותה של המדינה. אל תסיק מכך שאני מקבל את תפיסת אותה חלוקה, אבל אני רוצה להצביע על החלוקות שנעשו כבר בפועל. ולרמוז שחלוקה נוספת אפשרית שוב. אני מציע להיערך לאפשרות הזאת, גם מעשית וגם מחשבתית, כי בסופו של דבר ניגזר עלינו לחלוק. אני הייתי מעדיף שעבר הירדן תהיה מדינת כל אזרחיה הערבית תושבי פלסטין והמצטרפים אליהם וארץ ישראל המערבית תהיה מדינת ישראל, היא מדינת העם היהודי (לא מדינת היהודים, שמחר במחי יד יכולים לשנות את ההגדרה הזו). תושביה הערביים של מדינת ישראל, שאינם אזרחי ישראל יישאו תעודת תושב ויצביעו לפרלמנט של מדינתם בעמאן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסכים איתך לגבי חולשתו של השמאל |
|||
|
|||
שלא ידע להפעיל כח ראוי על מנת להדביר את הפעלת הכח של הימין בימי אוסלו. אם זה היה קורה , לא היה צורך להפעיל כח בשנת 2000 . השאלה מה עושים כיום לדעתך, ועל זה לא ענית. והרי פטור בלא כלום , לא תצא. הצג את הפתרון הנראה בעיניך. כאחד מתוך השניים ורבע (מיעוט מכובד), הרשה לי להגיד לך שלא קנית אוייבים משמאל. האויב נמצא בפתיל השני מעליך, בפתיל של הימין הסהרורי, ממנו צריך להזהר, ולדעת איך להתגונן מפניו. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה הפעלת כוח 'הימין הפעיל באוסלו'? |
|||
|
|||
האם לא לקבל את 'אוסלו' זו הפעלת כח? הימין פעל ע''פ כל כללי הפעולה במדינה דמוקרטית ואפילו המשיך ליישם את 'אוסלו', עם קצת קרקורי בטן (ראה: נתניהו). טענתך זאת מתעלמת מהכשל הבסיסי של 'אוסלו', ששלום צריכים לעשות עם רודפי שלום ולא עם טרוריסטים הרואים במהלכים המדיניים כלי נשק במסגרת מלחמתם הטוטלית ביישות הציונית. גרעיני העובש של 'אוסלו' היו טמונים בה מראשיתה. פיצוץ ספטמבר 2000 היה פיצוץ מתוכנן, שהכניס את המציאות לפרופורציות נכונות, דווקא בשל הויתורים מרחיקי הלכת של ברק, שלימין כמובן לא היה חלק בהם. קצת קשה להאשים את המוכיחים בשער כאשר הם רואים את את רכבת השלום נעה קדימה אל מול חומת בטון שחורה ומתנפצת אליה. מה עוד היה צריך לתת לערפאת כדי שלטענתך הוא היה מסכים להכריז על שלום היסטורי אמיתי (ולא ''שלום של אמיצים'' שזהו קוד פלסטיני לשלום זמני, שלום 'כאילו') ועל ויתור הדרישה הערבית ל'פלסטין', כלומר פלסטין הגדולה עד הים? היכן הימין מנע ויתורים נוספים מהשמאל ומברק. שהרי גם מה שמסר ברק היה בניגוד לכל תפיסת עולם ימנית כלשהיא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי: קצת יותר משניים ורבע |
|||
|
|||
לא מדוייק, רפי. קיים כאן גדעון - שאותו אני מכנה לעיתים ''שמאל קיצוני'', והוא אותי ''שמאל מסורס''. קיימת כאן שקד - שבליבה רחמים והומניזם. קיים כאן אתה כשמאל הגון וקלאסי. קיים כאן גם גלעד דנבום, אשר ככל שאני מכיר את דיעותיו ממקומות אחרים מעוניין לבטל את אופייה הציוני של המדינה לטובת רעיון 'מדינת כל אזרחיה', ואף מוכן ליצור ישות שכזו בכל השטח ממערב לנהר הירדן עם חוק אזרחי ושווה לכל נפש אחת - שאומר ביטול ישראל בצורתה הנוכחית לטובת חברה דו-לאומית, ללא כל חלוקה (ואנא, גלעד, תקן אותי אם אני טועה). קיים כאן יורם המזרחי שהנו איש מרכז-שמאל לשיטתי, המגבה את נימוקיו בראליזם קר ונכון. גם אני קיים כאן כאיש בעל דיעות שמאל, אך נעדר כל רצון להבין תיאולוגיית טרור ופשעים נגד האנושות לשיטת המורליזם הדוגמטי המחפש סיבה קאוזלית לכל מעשה תועבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמת דיבר אלכסנדר |
|||
|
|||
אין בפורום זה, או במדינה זו בכלל, שניים ורבע אנשי שמאל בלבד. אילו היו שניים ורבע והיה באפשרותי לשכנע אותם לעבור למחנה הימין - הייתי דווקא שומר עליהם מכל משמר: שנדע לאן לא ליפול... כך או אחרת, צדק אלכסנדר כאשר ערך אבחנה נכונה וחשובה בין שמאל קיצוני לשמאל מתון, כמעט הייתי אומר שמאל ציוני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שופוני - מרכז אנוכי... |
|||
|
|||
כמה נעים וכמה נחמד. ''שני הצדדים'' טועים ושני הצדדים צודקים. הנה מגיע אחר כבוד אלינו ''קופי'' של קופי ענן. עננת ''מרכז'' מרחפת מעל ראשינו... הבעיה היא, שאין דבר כזה מרכז. אפשר להתקרב מאוד למרכז, אפשר להיות ימין מתון מאוד או שמאל מתון מאוד, אך לא ''מרכז''. בין השמאל והימין בישראל עומדת תהום. בחלקיה הפחות מסוכנים, מפריד בין חלקי התהום סדק צר ברוחב של מטרים בודדים, שעליו אפשר לגשר. אפשר לגשר, לעבור מצד לצד, וחוזר חלילה, אבל לא לעמוד באמצע. השאלה האם יהודה ושומרון הם שטח ערבי ''כבוש'' או שטח יהודי ''משוחרר'' היא קוטבית. צריך להכריע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה פרלמן-הגדרת קצר ולענין את בעית הפער |
|||
|
|||
למר פרלמן, יפה הגדרת אין דבר כזה מרכז, כי במרכז ישנה תהום{במובנה הגאוגאפי=קניון או ואדי גדול}. משני צידיו ישנם שני המחנות של המאמינים שזאת ארצנו המשוחררת על אף התלאות, והמאמינים שזאת ארץ ערבית כבושה. למאמינים שזאת ארץ ערבית כבושה, כמובן קשה להגדיר מה כבוש ומה לא פרט לקווי 1949 שהם קוי הפסקת אש מקריים לחלוטין שנשתמרו כ 19 שנים. הערבים היום, בזה שפתחו במלחמה בספ' 2000, למעשה מחקו את הקוו הירוק.. תעכלס בשטח מה ההבדל בין המשולש הערבי שבידנו ולשטח שממזרחו. או לגליל המרכזי ולפיתחת ג'נין- אין הבדל הוא כולו בראשנו.-אותו עם אותה שפה אותה תרבות. ולמחנה הראשון חשוב לציין לא רק את המרכיב הבטחוני בדרישתנו לשטח. מדובר בליבה ושורשה של תרבותנו, או לפי הגדרה אחרת: זכותנו על תל-אביב וחיפה נובעת מזכותנו על חברון ועל בית אל, ולא להיפך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מאדוג: נבואה עדכנית |
|||
|
|||
מאדוג, מאחר ואת השמאל ייצג רפי בכבוד (ושניים משניים ורבע זה באמת יותר מידי), אני אנסה לחבר בין מרכיבי הקושיה. השאלה הראשונה היא האם ראוי ומוסרי להשוות בין חיי אדם ובין אדמה. ברור שהתשובה הגורפת משמאל ומימין תהיה 'לא' מוחלט. אבל, למעט פציפיסטים, למעשה כולנו מקריבים קורבנות דם ואדם לאדמה. לכן, במציאות חיינו העגומה, האדמה לא רק שווה לערך חיי אדם, אלא עולה עליו. ההנהגה היא המרכיב השני בסוגיה. במי אנו בוחרים למנהיג, מאיזו סיבה, ומה המשמעות של בחירת מנהיג קיצוני (ימני או שמאלי). למנהיגים קיצוניים תשובות חד משמעיות. משנתם נטולת רבדים וגוונים ולכן קלה להבנה. עיקר כוחם של מנהיגים קיצוניים מתגלה בתקופות בהן קהילה מחכה ל''קוסם'', לאיש שיש לו תשובה אחת ברורה לכל שאלה. לזה שבהנפת מקל יחזיר את תחושת הביטחון ויתן פיתרון מוחלט (עיין ערך ''שלום וביטחון''). הצופן הנבואי (שהוא הסוגייה השלישית) במשפט שלמה הוא ביכולת לבחון התנהגות אנושית במצב שהוא לכאורה חד משמעי. אדם החזק והגמיש יחפש ויציע דרך נוספת. החלש יקבל את הדרך האחת המוצעת ללא עוררין - גם אם משמעותה מוות. השילוב בין בחירה בהנהגה קיצונית, הליכה בדרך מוחלטת חסרת פשרות ושאלות ואובדן ערך החיים, הוא שילוב קטלני, המצביע על קהילה חלשה שאיבדה את היצר הקיומי. למנהיג-קוסם אין את הגמישות לבחון (או לקבל) דרכים נוספות וחלופיות, ולכן חוזק שהוא מציג הוא לכאורה. החוזק האנושי אמיתי נמדד בהשכלה, בחינוך, ביכולת ניתוח. אלו גם מרכיבי הגמישות - ומרכיבים אלה הם האיום האמיתי על מנהיגים-קוסמים. ואם לחזור למציאות חיינו (וגם אם זה יביא עלי תגובות קשות, זה בסדר, אני כבר רגילה) אין ספק שהבחירה ברבין למנהיג, הייתה הפעם היחידה בעשור האחרון שבה היינו עם שואף חיים, וגמיש מספיק להבין שהחוזק האמיתי הוא ביכולת לבדוק עוד דרכים לשאול שאלות. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי