ראש הממשלה
בנימין נתניהו הודיע בכנס של קק''ל על מינויו של ראש השב''כ החדש,
יורם כהן. הקק''ל, ארגון גזעני שחוקתו אוסרת מכירת אדמות לערבים, הוא ללא ספק מקום מתאים להודיע על מינויו של האיש האחראי במידה רבה על שמירת השלטון הגזעני המופעל על העם הפלסטיני.
בישראל התקבע כבר טקס, לפיו עם מינויו של ראש שב''כ חדש, יוצאת התקשורת הממוסדת בטקסטים די אחידים שמפארים את הראש החדש. כך קרה גם הפעם. הדיווחים לגבי הראש החדש מצאו לנכון להדגיש את העובדה שהוא חובש כיפה, וכי זו הפעם הראשונה שחובש כיפה מתמנה לעמוד בראש הארגון.
הכיפה לכשעצמה לא צריכה לשנות, שהרי יש בעלי כיפות שוחרי שלום וזכויות אדם, שהם מיעוט בקרב חובשי הכיפות, ובכך אין הם שונים מהציבור החילוני. מה שראוי לציון בהקשר זה הוא שטרם מינויו התארגן לובי של רבנים ומנהיגים מקרב המתנחלים שהפעיל לחץ על ראש הממשלה לבחור ביורם כהן. הלחץ השיג את מטרתו. הרבנים ראו בו מי שיגלה כלפיהם הבנה וייתן גיבוי לפשעיהם.
תקוות המתנחלים שהראש החדש יגבה אותם בכל מעשיהם, יש על מה לסמוך, לא בגלל הכיפה, אלא בגלל קורותיו עד כה. יורם כהן הוא תוצר של הכיבוש ומשרתו הנאמן. את רוב שנותיו בשב''כ עשה בשטחים הכבושים. הוא היה שם במרתפי העינויים, בהוצאות להורג ללא משפט (סיכולים ממוקדים בשפת הכיבוש), במעצרים מנהליים, בפריצות ליליות לבתי פלסטינים, ''איש שבא מן השטח'' כפי שתומכיו מציינים לזכותו. בקיצור, המתנחלים רואים בו איש שלהם, שמבין את שפתם ושאיפותיהם, שיסייע להם להשליט את הטרור הישראלי בשטחים הכבושים. זו סיבה טובה לשוחרי שלום וזכויות אדם לדאוג ולחשוש מהצפוי לנו מהראש החדש של השב''כ.
סוריה זה כאן
ההתקוממות בעולם הערבי הגיעה גם לשערי סוריה. משטר העריצות הסורי מנסה להציל עצמו בעזרת צעדים מקוממים. יש לא מעט קווי דמיון בין הדיקטטורה הסורית לזו הישראלית בשטחים הכבושים (שבתהליך איטי זוחלת גם לתוככי ישראל).
ראשית, משך הזמן. הדיקטטורה הסורית בהנהגת משפחת אסד מציינת השנה 41 שנים, כמעט כמו זו הישראלית, 44 שנים.
שנית, השיטות. שתי הדיקטטורות נוקטות בצעדי דיכוי דומים: חוקי חירום שלפיהם עוצרים ואוסרים אנשים ללא משפט; מרתפי עינויים; עידוד וטיפוח של מלשינים ומשתפי פעולה; ירי על אוכלוסייה אזרחית המתקוממת נגד הדיכוי; שימוש בצבא נגד אוכלוסייה אזרחית; מעצר שוחרי זכויות אדם המנהיגים מאבקים לא אלימים.
שלישית, לא לעולם חוסן. כפי שהדיקטטורה הסורית סופה ליפול, במוקדם או אוחר, זה יהיה גם גורלה של הדיקטטורה הישראלית.
דרום אפריקה (של פעם) זה כאן
בשבועיים האחרונים קיבלה הכנסת ארבעה חוקים המזכירים משטרי עריצות בכלל וזה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד בפרט.
- חוק ועדות הקבלה - נועד בעיקר למנוע מערבים להתגורר בישובים קהילתיים בגליל ובנגב שהוקמו בדרך כלל על אדמה ערבית מופקעת, וכך להבטיח טוהר יהודי.
- חוק הנכבה – כוונתו למנוע מאזרחי ישראל הפלסטינים לציין ב-15 במאי (יום הקמת המדינה בתאריך הלועזי) את אסונם, הנכבה, הגירוש ההמוני של פלסטינים. במונחים של היום זה היה טיהור אתני. החוק קובע כי כל ישוב ערבי שיציין את הנכבה, תישלל ממנו התמיכה התקציבית מטעם המדינה.
למה הדבר דומה? לחוק גרמני שימנע תקציבים ממשלתיים מהקהילות היהודיות אם יציינו את יום השואה. מכה קשה לחופש הביטוי. - חוק האזרחות – בית המשפט יהיה רשאי לשלול את אזרחותו של כל מי שהורשע בריגול, בגידה או סיוע לארגון טרור. עוד שיטה לשלילת אזרחותם של ערבים, שקל מאד להרשיעם בסעיף הגמיש של ''סיוע לארגון טרור''. לעומת זאת טרוריסטים יהודים מקרב המתנחלים ימשיכו ליהנות מכל הזכויות והתמיכות הכלכליות שהמדינה מרעיפה עליהם.
- שלילת גמלתו של ח''כ לשעבר עזמי בשארה – נשיא המדינה לשעבר שהורשע בשני מעשי אונס ובעוד מספר סעיפים, ימשיך לקבל גמלה בת 45 אלף ש''ח לחודש, ובצדק, כי גמלה היא זכות שאדם צבר גם עבור משפחתו, ואין פוגעים בה. אבל עזמי בשארה, שלא הורשע במאום, תישלל גמלתו, שהרי מדובר בערבי שפגיעה בזכויותיו היא מסימני ההיכר של הכנסת הגזענית הנוכחית. אם הליברמניזציה של ישראל תימשך, לא ירחק היום ואלפי ישראלים מהאגף הליברלי ושמאלה ימלאו את מחנות המעצר.
איך לנצח את החמאס?
התיאוריה הישראלית שהערבים מבינים רק כוח, שוב מעדה בימים האחרונים עם גבור המתיחות בגבול עזה. שנתיים מאז מה שקרוי ''עופרת יצוקה'' וההרתעה הישראלית נמוגה. שוב אנו עדים לחילופי מהלומות בין טילי חיל האוויר של הצבא הישראלי לטילי החמאס שמגיעים עד באר שבע.
לא בכל דבר אני במיעוט. בעימות בין שלטון החמאס בעזה לבין מדינת ישראל אינני רוצה לראות בניצחון החמאס. אינני מכיר ישראלים רבים שמוכנים לחיות תחת שלטון של פונדמנטליזם דתי כפי שבא לידי ביטוי באמנת החמאס, שרואה בפרוטוקולים של זקני ציון מסמך אמין המלמד על אופיים של היהודים.
במקום למלא את בתי הסוהר באלפי אנשי חמאס, עדיף להגיע איתם להסכם של הודנה ארוכת טווח. השייח
אחמד יאסין הציע בשעתו הודנה כזו למאה שנים. יותר מתקופת חכירה של משתכנים ישראלים על קרקע המדינה. וכמובן, להסיר את המצור ולאפשר לתושבי הרצועה מעבר חופשי לגדה. לאור העובדה שפתרון שתי המדינות הופך יותר ויותר ללא מעשי (אלא אם יקרה נס התעשתות וישראל תפנה את הגדה על התנחלויותיה), הגדה והרצועה יהיו חלק ממדינת ישראל-פלסטין החדשה שתעבור טרנספורמציה מיהודית ולא דמוקרטית למדינה רב לאומית, רב דתית ורב תרבותית. וכך יקיץ הקץ על החלום הציוני, וגם ההודנה לא תהיה רלבנטית יותר, שהרי כולנו נהיה אזרחי מדינה אחת.
הכיבוש כתופעה חוצת גבולות
אחד העיתונים בישראל פירסם תמונות של שני חיילים מצבא ארה''ב באפגניסטן שיעמדו לדין לאחר שהצטלמו ליד גופות של אפגנים. ''זה לא הולם את ערכי הצבא האמריקני'' אמר דובר של צבא ארה''ב.
מזכיר תופעות דומות בישראל. חיילים מצבא הכיבוש הישראלי הצטלמו ליד גופות של פלסטינים והעלו את התמונות לאינטרנט. ''הדבר עומד בניגוד לערכי צה''ל'' אמר דובר של הצבא הישראלי.
הכיבוש, חברים, עושה בדיוק זאת: מוציא את החיה שבאדם. כי אין כיבוש נאור, לא בפלסטין הכבושה ולא באפגניסטן הכבושה.
ראש חדש – שיטות ישנות
מי שבורח ממשפט...
