|
|
|
מאז ייסודה בשנות העשרים נקטו ראשי האוניברסיטה העברית בעמדות אופוזציוניות לציונות המעשית, האקטיביסטית,שהוליכה להקמתה של מדינת ישראל. ראשי אוניברסיטה הזאת אמצו את עמדותיו של אחד העם שטען כי מוטב ליהודים להסתפק בהקמת מרכז רוחני בארץ ישראל ולא לשאוף להקים בה מדינה יהודית, כי מדינה כזאת תעורר התנגדות בכל העולם הערבי-מוסלמי ולא תהיה לה תקומה.
המיצג המובהק של גישה זאת היה נשיא האוניברסיטה בזמן מלחמת העצמאות ד''ר יהודה מגנס, שהיה מראשי ''ברית שלום'', תנועה שהתנגדה להקמתה של מדינת ישראל בגלל המלחמה הצפויה.
האוניברסיטה העברית בירושלים הולידה את כל האוניברסיטאות האחרות ואת הרוח האקדמית בישראל. היא נטעה בקהילה האוניברסיטאית שלנו את הגישה שהאוניברסיטה הנזונה מכספי המדינה, חופשית לחקור כל נושא וללמד כל נושא מחוץ למלחמות ישראל ולתופעת המלחמה בכלל. גישה זאת שולטת עד היום בפעילות העיקרית של המערכת, הזאת למרות שיש אנשים העוסקים במלחמות, בעיקר באוניברסיטת תל אכיב, ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, רובם קצינים בכירים לשעבר שהאוניברסיטה וחקר מלחמות בשבילם הם פסיכוטרפיה.
מיצגה המובהק של חבורת קצינים זאת היה האלוף אהרון יריב ז''ל שהקים באוניברסית תל אביב את המכון ללימודים אסטרטגיים שבינתיים לא תרם אף לקמצוץ נוסף של הבנה אסטרטגית.
בעמידה מן הצד קיוו האבות המיסדים של האוניברסיטה העברית וממשיכיהם עד היום, כי הסכסוך היהודי ערבי יחלוף לצידם והם יראו חים טובים בחקר חיי המין של הקרציות (זואלוגיה) ובתי שימוש במאה השלוש עשרה לפני הספירה (ארכאולוגיה). יש בהם מומחים לסין ולזימבבואה. יש בהם מומחי קרל מרכס כפרופ' שלמה אבינרי, ורודפי צדק מקצועיים כפרופ' שטרנהל ופרופ' ירמיהו יובל. האוניברסיטה מקבלת הרבה כסף ממערכת הביטחון כדי להרחיב את האופקים של אנשי שב''כ לעתיד וקציני צה''ל. תוכן ההכשרה הוא בדרך כלל בלתי רלוונטי לעיסוקם של אנשי השב''כ וקציני בצה''ל, בתחום הלחימה בטרור, לדוגמא.
לא עזר לאוניברסיטה העברית לברוח מן המלחמות, הן רדפו אחריה ונכנסו אתמול לתוך המעיים שלה כדי להעביר לה מסר: מרכז רוחני יכולתם להקים באוגנדה, וגם זה בספק. יש טוענים כי המרכז הרוחני היהודי האמיתי מצוי היום בניו יורק. בארץ ישראל יש להילחם!
ראוי היה שהאוניברסיטאות יפתחו חשיבה ביטחונית כדי שהמלחמה תיעשה כהלכה. אבל המגנסים, האבינרים, השטרנהלים והיובלים, ששמם התנוסס על כל עצומה בעד השלום ונגד הכיבוש והעוול, גם כשלימדו בירושלים וגם כשהרצו כמחצית מזמנם בחו''ל, מוצאים עכשיו את עצמם מוכים וחבולים. עתה אין להם ברירה אלא להסתייע במערכת הביטחון הפרימיטיבת שלנו, שאנשיה אינם יודעים בדיוק מה לעשות ואיך למנוע את הצרה הזאת.
תוצאה טובה עשויה לנבוע מן הפיגוע באוניברסיטה העברית: האוניברסיטאות הישראליות יתחילו להקדיש אנרגיה אינטלקטואלית בחקר הוויית הצבא והמלחמה ולא רק להטיף עליה מוסר בשער בת רבים. התחילה בכך אוניברסיטת בר אילן בשלוחה שלה בצפת, שם מתקיים מזה שנתיים מסלול לימודים לתואר ראשון לאנשי מערכת הביטחון בנושא ביטחון. זה מעט מדי ומאוחר מדי. את המהפכה בתחום לימודי הביטחון צריך לחולל באוניברסיטה העברית ואפילו לזכר הנספים בפיגוע בקפטריה.
|
|
|