מה זה?

סוכן כתום / טור שבועי

גלעד דנבום (יום רביעי, 31/07/2002 שעה 21:50)

סוכן כתום

גלעד דנבום

מה משמעותו של בית המשפט הבינלאומי החדש שנפתח בהאג? למה דווקא בהאג?
ומה חושבים על כך ההולנדים?

בית המשפט הפלילי הבינלאומי (International Criminal Court) נפתח לפני שבועות ספורים בבירת הולנד, האג, לאחר שיותר משישים מדינות אישררו את קיומו.
הקמתו של בית המשפט היא השלב הסופי, כפי שמתואר באמנת רומא, בתהליך יצירתו של גוף משפטי עצמאי ובין-לאומי לשפיטת פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי ''תוקפנות'' (סעיף שטרם הוגדר), על פי אמנת ז'נבה.
ייחודו של בית המשפט הוא באוניברסליות שלו (המוגבלת למדינות אשר חתמו עליו, כמובן) ובהתמקדותו באחריות אישית של המעורבים בפשעים (כמו בבתי המשפט המיוחדים שנפתחו בהאג לטיפול ביגוסלביה וברואנדה), ולא רק באחריות המדינית הכללית (כפי שהיה בבית המשפט הבינלאומי לצדק, אשר יושב גם הוא בהאג).

בכל אופן, עולה השאלה - מדוע דווקא בהאג? מדוע עיר הולנדית זו נבחרה לאכסן את מוסדות הצדק והשלום הבינלאומיים, ולהיות ''בירת הצדק הבינלאומי'', כפי שמכנים אותה?
נדמה כי הסיבות הן היסטוריות בעיקרן, אך גם ערכיות, ומעניין לבחון אותן בהקשר ההולנדי.

''ועידת השלום'' הראשונה שנערכה בהאג בעידן המודרני הייתה ב- 1899, והשתתפו בה ארה''ב, בריטניה, מספר מדינות אירופאיות, מספר מדינות אסיאתיות, ומקסיקו.
בועידה נידונו עניינים מהפכניים ממש ביחס לאותה תקופה - פתרון סכסוכים באמצעים דיפלומטיים ופירוק נשק.
תוצאות הועידה היו חתימה על ''האמנה לפיתרון בדרכי שלום של סכסוכים בינלאומיים'' והקמת ''בית המשפט הקבוע לתיווך'' (Permanent Court of Arbitration), אשר מוקם מושבו נקבע להאג עצמה.
ב- 1907 נערכה בהאג ועידת שלום שניה, בה השתתפו גם מדינות דרום- ומרכז-אמריקה, ובמהלכה נעשו שינויים ושיפורים בהסכמי השלום והתיווך שנחתמו בועידה הקודמת.
בועידה זו גם הועלתה הצעה ליצור בית משפט קבוע, עם שופטים במשרה מלאה, אשר יעסקו בצדק בינלאומי, אך הצעה זו מעולם לא יצאה לפועל בשל מחלוקות על זהותם של השופטים.
יחד עם זאת, התקנון שחובר היווה השראה לבית המשפט הבינלאומי לצדק שהוקם מאוחר יותר.

בית המשפט הקבוע לתיווך קיים ופועל עד היום, והוא שוכן בבניין ''ארמון הצדק'' שתרם להאג אנדרו קרנגי.
למרות המגבלות והבעיות רבות בהן נתקל בית המשפט לאורך השנים, 82 מדינות חתומות על אמנתו, והוא מהווה דוגמא חיה ליכולת לנהל מערכת חוקית בינלאומית לאורך זמן, ובהצלחה רבה.

ב- 1920 אישרה ליגת האומות את אמנת ''בית המשפט הקבוע לצדק בינלאומי'' (Permanent Court of International Justice), ובסוף 1921 אישררו יותר ממחצית החברות בליגה את האמנה, ובית המשפט החל לפעול ב''ארמון הצדק'' שבהאג.
בית המשפט הקבוע לצדק בינלאומי הביא לשינויים רבים בתחום המשפט הבינלאומי, וקידם בצורה משמעותית את הנושא בדעת הקהל הפוליטית והמדינית - יחד עם זאת, הוא לא הצליח לעמוד בהתפרצות מלחמת העולם השנייה, וכוחו המועט צומצם לאפס כמעט. ב- 1946 פורק באופן רשמי בית המשפט, ובמקומו הוקם ''בית המשפט הבינלאומי לצדק'' (International Court of Justice) שהיה חלק אורגני מהאו''ם, וחלק במגמת הקמת ארגונים להסדרת עניינים בינלאומיים (משפט, דיפלומטיה, כלכלה וכו') שלאחר מלחמת העולם השנייה.

כפי שניתן לראות מסקירה היסטורית קצרה זו, האג הייתה במשך תקופה רבה המוקד העולמי לפתרון סכסוכים בדרכי שלום ולקידום מגמות של צדק ושיוויון.
ניתן לאבחן כי במידה רבה נובע מעמד זה ממצבה המיוחד של הולנד באירופה, אשר מקפידה על שמירת ערכי חופש וחירות האדם והאזרח בצורה אובססיבית כמעט, ומשמשת כסוכן מוביל של תהליכי דמוקרטיזציה השתלבותית וליברליזם סוציאל-דמוקרטי מזה כמאה שנים.

נדמה כי ההולנדים עצמם גאים למדי במורשת זו, אך גם אדישים כלפיה במידת מה.
כיום, מהווה בית המשפט מוקד לחיצי הביקורת הארסיים של גופים שונים, ובראשם ממשלות ארה''ב וישראל, החוששות מפוליטיזציה של בית המשפט ומאיבוד ריבונותן החוקתית ועצמאותן הצבאית ב''מלחמה נגד הטרור'', ולכן עוסקות במסע הכפשה מתמשך כנגד אמנת רומא, בית המשפט הבינלאומי, ולעיתים נדמה גם שכנגד רעיון המשפט הבינלאומי בכללו.

ממשל קלינטון, אשר חתם על אמנת רומא אך מיאן למסור אותה לקונגרס לאישרור, וממשל בוש, אשר איים לבטל אף את עצם החתימה על האמנה, ביחד עם ממשלו של אריאל שרון, ואהוד ברק לפניו, הם המתנגדים החריפים ביותר (והיחידים, הלכה למעשה) בעולם כולו לבית המשפט הבינלאומי החדש.
הממשל האמריקאי אפילו הרחיק לכת והעביר חוק הקובע כי אם יובאו חיילים או אזרחים אמריקאיים להולנד כדי לעמוד בפני משפט בינלאומי, תפלוש ארה''ב להאג ותחלץ אותם משם בכוח!
בינתיים, הושגה באו''ם פשרה תבוסתנית אשר העניקה לאזרחים אמריקאיים פטור למשך שנה אחת מפני האפשרות שיועמדו לדין בהאג, ובכך נרגעה קצת הסערה.

יש היבט אירוני בכך שישראל, אשר הייתה המדינה הראשונה להכיל הלכה למעשה את מושג החוק הבינלאומי בתוך חוקיה (''חוק עשיית דין בפושעים הנאצים ובעוזריהם'' וחטיפתו של אייכמן ממדינה זרה, שפיטתו על פשע שביצע מחוץ לתחומה הריבוני של ישראל, על פשעים שביצע נגד אנשים שלא היו אזרחיה, ובזמן בו ישראל כלל לא הייתה קיימת), היא המדינה שמתנגדת היום בצורה כה חריפה להחלת העיקרון הנ''ל ברמה הבינלאומית, לפי הדוגמה שהציבו משפטי נירנברג.

נכון להיום, יכולה ארה''ב להמשיך בפשעיה נגד מדינות העולם (אפגניסטן, עירק, מדינות דרום-אמריקה, והרשימה עוד ארוכה) ללא חשש שהפוליטיקאים והגנרלים שלה יעמדו למשפט, בעוד שאר העולם יהיה נתון תחת שלטון חוק וסדר.

דוגמה טובה לזלזול האמריקאי בחוק הבינלאומי ובדעת הקהל העולמית אפשר לראות במקרה ההרשעה האמריקאית באסיפת האו''ם על מעשי הטרור שהפעילה ומימנה זו בניקרגואה, ואת תגובת הממשל האמריקאי, אשר הודיע כי אינו מכיר בכוחו של ארגון זה, ואינו מתכוון לשלם את הפיצויים שנגזרו עליו.

בכל אופן, כולי תקווה כי בית המשפט הפלילי הבינלאומי החדש יצדיק את התקווה הרבה שכה רבים תולים בו, ויעמיד בפני דין צדק את פושעי המלחמה בעולם, גם את החזקים שבהם.

אנקדוטה לינגוויסטית: בטור הקודם ובדיונים שנערכו אחריו עסקתי רבות במונח ''קולוניאליזם'' על שלל קידומותיו, ואני חושב שראוי לציין את מקורו האטימיולוגי של מושג זה.
המילה ''קולוניאליזם'' (Colonialization) מקורה מהמילה הספרדית (Colon) אשר מהווה בעצם איזכור לשמו של ''מגלה'' יבשת אמריקה (שבעצמה נקראת על שמו של המלח האיטלקי אמריגו וספוצ'י), האיטלקי כריסטופר קולומבוס, אשר מכונה בספרדית כריסטובל קולון (Colon).
אם כן, אפשר לבחון את המושג דה-קולוניזציה בהקשר של ביטול השפעתו של קולומבוס על העולם, או ליתר דיוק, לשינוי השפעה זו כך שתוצאותיה לא יהיו כה הרסניות כלפי המושאים שלה, ה''אינדיאנים'', כפי שכינה קולומבוס את תושביה המקוריים של היבשת שטעה לחשוב כי היא הודו.
(ובל נשכח כי גם מטרת ההפלגה להודו הייתה קולוניאליסטית במובהק - חיפוש דרך קצרה יותר, על מנת למקסם עד תום את הרווחים שבניצול משאביו של האיזור הכבוש)

אמור מעתה: הקולוניאליסטים הם ממשיכי דרכו של קולומבוס, ''מגלה'' יבשת אמריקה, מביא חורבנם של תושביה המקוריים, ושליחה של משפחת מלוכה קנאית, תעבת-בצע, ומדכאת עמה.

[הטור ישוב בעוד שבועיים לרגל חופשה. המערכת]

הצגת המאמר בלבד

תוספת לינגוויסטית

אחד מהעם (יום רביעי, 31/07/2002 שעה 22:33)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הרשה לי לתקן את הערתך בעניין מקורה של המלה colon אשר בפרוש אין הוא קולומבוס. בדיקה פשוטה במילון מראה שמקורה במלה colony, מושבה של אנשים בטריטוריה חדשה, כמתנחלים בגדה או ברצועה. מקור המלה במאה ה- 14,זמן רב לפני הוולדו של קולומבוס. קולוניאל או קולוניאליזם על כן מתייחס ל colony ולא לקולומבוס.

_new_

למה לקלקל לגילעד עם עובדות?

ישראל בר-ניר (יום חמישי, 01/08/2002 שעה 9:07)
בתשובה לאחד מהעם

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

התיאורייה [המופרכת] שלו על מקור המילה Colony עולה בקנה אחד עם המגמה הכוללת של השמאל האינטלקטואלי ללכלך כל מה שקשור בתרבות המערב. זה שייך למה שידוע בשם ''תקינות פוליטית'' (Political correctness) שכל מי שרוצה שבכלל יתייחסו אליו חייב לעמוד בה.
אז מה זה כבר משנה אם הסיפור אינו נכון? אותו דבר לגבי קביעתו של גילעד שברק התנגד לבית הדין הבינלאומי, הרי ברק חתם על הצטרפות לקירקס הזה בדקה ה 90 לפני שהעיפו אותו ממישרד ראש הממשלה, בניגוד להמלצתו של היועץ המישפטי, ובניגוד להחלטת הרוב בממשלתו.
הנייר סובל הכל.

_new_

התנצלות פומבית

גלעד דנבום (יום שישי, 02/08/2002 שעה 13:13)
בתשובה לאחד מהעם

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

צר לי על השגיאה הגסה, ותודה לכל המתקנים.
לצערי, המדובר במעין הערכה שלא זכתה לבירור רציני.

אקווה כי הדבר לא יעכיר את שאר דבריי, המגובים עובדתית קצת יותר טוב.

_new_

מודה ועוזב - ירוחם, והצעה קונסטרוקטיבית

דורון ארזי (שבת, 03/08/2002 שעה 5:10)
בתשובה לגלעד דנבום

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מודה ועוזב - ירוחם. וגם אין כל רבותא בכך, שכאשר מישהו עושה מעידות מסוג זה - טעויות השוכנות אי שם בירכתי המוח ונשלפות ללא בדיקה כי ''בטוח שזה נכון'' - הן נוטות להתאים להשקפת עולמו הכללית. אצל חסידי ימין במקרה דומה ודאי היתה הטעות ממחישה את השקפתם הימנית.

הערה לשונית אחרת עמדה על קצה לשוני מאז תחילת הטור:
המילה Agent במונח Agent Orange ששימש בסיס לשם העברי, אינה מתייחסת לסוכן אלא לחומר הפעיל בריאקציה כימית - בלטינית מדעית, אגנט מול החומר המגיב, הריאגנט.
ואגב, היה מדובר בקוטל עשבים ולא בגז מרעיל.

לכן אולי כדאי שגלעד דנבום ישקול שינוי השם ל''פעיל כתום'' ובכך ייפטר מן העירפול של המושג בעברית וגם יבטא את ראייתו העצמית כפעיל הומניסטי-אוניברסליסטי בתנועת האנטי-גלובליזציה.

_new_

מקור המילה/מושג קולוניאלי מלאטינית

יורם המזרחי (יום חמישי, 01/08/2002 שעה 7:15)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לגלעד שלום

תודה על המאמץ להביא רקע היסטורי לתולדות בתי הדין הבינל''א.
באשר למקור המילה קולונאלי,הרשה לי להוסיף מהמקורות
קולוניה ''colonia'' מושבה מלאטינית,בתרגום אלקלעי נאמר ''קולוניה בכל המקות ובכל המשמעויות וכן התנחלות בארץ כיבוש ומכאן באים ''המשכים'' הכוללים גם את התרגום קולוניזטור -מתיישב,מתנחל.
מעניין השימוש היומ-יומי במושג מתנחלים שהוא התרגום למושג הפחות ''שמיע'' קולוניזטור.

_new_

טלית שכולה כתום

אריה פרלמן (יום שישי, 02/08/2002 שעה 14:52)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שבחים לאין-ספור מרעיף מר דנבום על בית המשפט החדש בהאג, ועל הסיבות שהביאו להקמתו דווקא בעיר זו.

ישנן, כך נאמר לנו, נסיבות ''היסטוריות אך בעיקר ערכיות'' לכך, ובמיוחד השמירה הקנאית של ההולנדים על זכויות האדם והאזרח.

עד כאן - פשוט מרגש.

מוסיף המחבר ומגנה את הנימוקים ה''ארסיים'', נגד הפוליטיזציה האפשרית מבית משפט זה, על-ידי ''ארצות-הברית וישראל''.
בעיקר.
הרי צריך להיות ברור לכל מי שראשו על כתפיו, שלא תיתכן כלל פוליטיזציה במוסד מעין זה, כלל וכלל לא ייתכן עיוות גס של הכלי הנאור הזה על-מנת לנגח באופן בלעדי גורמים שונים, כגון ישראל למשל...

והתקדים המובהק בנושא זה הוא האובייקטיביות הנערצת של אירגון האומות המאוחדות כלפי ישראל במיוחד...

ישנו איזה קסם במונחים כגון ''בינלאומי'', ''משפט'', ובמיוחד ''האג''. ישנו איזה כוח מיסתורי אשר גורם לאנשים מחוגים מסויימים לשלול באורח פונדמנטליסטי לחלוטין, כל אפשרות שמא השכינה מהאג עשויה לטעות, ואף לחטוא.

בדיוק כשם שדי בכך שתערער על סמכותו של הרב עובדיה יוסף, ומיד יקומו עליך חסידיו הפונדמנטליסטיים ויגידו לך כי מדובר ב''חיצי ביקורת ארסיים'', ב''הכפשה'' ואף ב''הכפשת הדת היהודית'' בכללותה.

עד כאן - סוחט דמעות ממש.

ואולם, כאן לא תם הסיפור.

על-מנת להעצים את טיעונו, נטפל הכותב, משום מה, ל''ישראל וארצות-הברית'', באופן המזכיר הדים עמומים מאסכולת ''השטן הקטן והשטן הגדול'', וזאת תוך התעלמות מוחלטת מכך שעוד גורמים שוליים, כגון רוסיה וסין, מתנגדים לבית המשפט הזה.

מילא רוסיה.... אבל סין?

התלכדות העמדות המשולשת סין-ארצות-הברית-ישראל, היא כבר גדולה מדי, מוזרה מדי, קשה מדי לעיכול. שילוש ''בלתי-קדוש'' שכבר קשה יותר לבודדו ולהוקיעו.

* * *

הקולוניאליזם, כך מסופר לנו, מקורו בקריסטובל קולון, הרי הוא כריסטופר קולומבוס בלשון ימינו.
וכמעט התפתיתי לומר: ''קולומ-בוש''...

?ובשם מי פעל קולון

בשם ''משפחה מלכותית תאבת בצע''.

אכן נורא, אכן איום.

* * *

ובכל זאת, כל ההתרגשות האופפת אותי, תחושת היד-הנמתחת-מאליה-להצדעה כאשר אני שומע ''האג'' - מתפגגת-קמעה כאשר אני נזכר בפרט קטן אותו שכח הכותב לציין.

פרט שולי זה הוא הקולוניאליזם ההולנדי.

הקולוניאליזם ההולנדי באינדונזיה, הניצול, הגזל, העושק, הדיכוי, והניצול הקולוניאליסטי ההולנדי בסורינאם, ואל נא נשכח את הקולוניאליזם ההולנדי בדרום-אפריקה, שהביא לייסוד מדינת האפרטהייד הידועה לשמצה, כשלושה דורות לאחר ביטול העבדות בבריטניה.

אכן, ''מורשת הולנדית של דאגה לזכויות האדם'' שיש להתגאות בה.
אכן, סיבה מצויינת לכונן את בית המשפט הבינלאומי דווקא בהאג.

אך ישנה - אולי - עוד סיבה.

לפני מספר חודשים, התפטרה ממשלת הולנד, בעקבות דו''ח חמור אשר האשים את הצבא ההולנדי באחריות עקיפה לטבח סרברניצה שביוגוסלביה, במסגרת שירותם ב''כוח שמירת שלום'' בארץ זו...
בטבח זה, שבו נרצחו כשבעת אלפים אזרחים, הינו חמור פי כמה וכמה מכל מה שאפשר לומר על טבח סברא ושתילא.
אך אם על שרון לחשוש במידת-מה מהאג, ואם על קציני צה''ל לשקול לאן לטוס לחופשה, הרי שראש ממשלת הולנד לשעבר ובכירי הצבא ההולנדי יכולים לישון בשקט.

החלב, הרי, נמצא בין זרועותיו של החתול.
המולדת ההולנדית תשמור על פושעי הולנד (לכאורה... לכאורה...).

לילה טוב

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.