|
| יורם המזרחי (יום רביעי, 31/07/2002 שעה 8:14) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
לק''י ליורם, נכנסתי לפורום הזה לפני שלושה ימים בלבד בעקבות אורי מילשטייןאבל איך אתה מעריך את הכתיבה שלי בפורום? האם אני תורם משהו? לי אישית לא יוצר כלום מהכתיבה כאן חוץ מקצת משק פינ פונג אינטליקואלי. זה רק עולה לי כסף לטלפון עד עכשיו לא מצאתי כאן משהו שמועיל לי בשוטף אבל האם אני מועיל לאחרים או סתם מכביד עליהם? אליצור | |||
|
|||
|
|||
לק''י ליורם, איפה אמצא את הדוא''ל שלך? אליצור | |||
|
|||
רשימתו של יורם המזרחי dolce fariente ראוייה להערכה רבה. לא רבים האנשים שמסוגלים למתוח על עצמם ביקורת כה נוקבת וחריפה. מאמרו של יורם הוא נסיון כואב וצורב של שרטוט דיוקן עצמי, בבחינת המעיד על עצמו: ''עד כה הייתי דמגוג כשהאשף גבלס ניצב כפסגה אליה יש לשאוף, אולם הגעתי למסקנה כי לא זו הדרך, לא על כך תהיה גאוותי, ואני חוזר לשיג ושיח במטרה לשכנע''. יפה ומרגש. כמה אנשים אתם מכירים, שניחנים באומץ לב כזה לייסר עצמם לעיני כל, להודות בטעות ולחזור בתשובה? כל הכבוד ליורם. | |||
|
|||
מונולוגים, חוסר איזון בדיון ודמגוגיה - כולם חלק מאותה תבנית. ככל שהאיזון הדק שבין המגיבים מופר, כך התגובות הופכות למונולוגים ולטפיחות הדדיות על השכם, וכן לדמגוגיות יותר. אישית, כמי שנמצאת רוב הזמן בעמדת מיעוט, אני מבינה את תחושתך. פעמים רבות נמנעתי מתגובה לכתבות עמוסות בקריאות ''הידד''. אך כגורם ממתן, שלפעמים מצליח להחזיר את הדיונים לפסים שקולים והגיוניים, חבל יהיה אם תפסיק להגיב. | |||
|
|||
כמשתתף חדש בפורום מרענן זה ולאחר עיון במספר מונולוגים וגילויי ליבו של יורם המזרחי, הרשו לי שתי הערות בנושא. האחת, פורום על גלי האינטרנט הוא מצרך חדש יחסית העלול לעיתים לגרור לתגובות מעניינות כגון אדיקציה. כמו כן הוא מציע במה ציבורית לרבים אשר מעולם לא נתנסו שבכזאת בעבר. העובדה שלמשתתף בפורום ניתנת הבחירה להיוותר אלמוני מוסיפה אף היא חזוק והמרצה להתבטא כדמגוג או לעיתים בצורה בלתי הולמת. השניה באה להסביר את העדפתי בשלב זה להשתמש בכינוי ולא בשמי האמיתי. בתמימותי כי רבה, נכוותי קשות בפורום אחר בהשתמשי בשמי האמיתי. זה הוא הצד המסוכן של האינטרנט ופורומים ציבוריים. אשמח בעתיד, לאחר שאוודא שפורום זה פחות ארסי מאחרים, לחשוף את שמי. -------------------- | |||
|
|||
הפורום הזה אינו 'פחות ארסי' מאחרים, אך הוא נמצא תחת עריכה מתמדת. פירוש הדבר הוא שאם מישהו יתקוף אותך באופן אישי תוסר הודעתו, או לפחות יימחק החלק המשמיץ. אם מישהו יתקוף את דעותיך, לא ניגע בהודעתו. | |||
|
|||
מהיכן הידיעה בלטינית? איפוא לומדים את השפה הזו? בהיותי בשנה א' בתיכון ברחובות, לפני כמה עשרות שנים, היה לנו מורה שניסה ללמד כמה מאיתנו לטינית, אך הקורס דעך מהר מאד. במקום זאת עברתי לקורס מחשבים, ושם התמדתי מעל 20 שנה. מאז לא נתקלתי בשום מקום שמלמדים בו לטינית. | |||
|
|||
לשמחתי גדלתי בבית ''ייקי'' בשכונת רחביה ''של פעם''. סבי גדל בגרמניה והביא אתו אהבות רבות, למשל לטינית וכתב גרמני גותי ואפילו כתיבה רומית. מעולם לא הצלחתי ללמוד את מלוא רזי השפה המופלאה הזו, אך בכל יום מחיי אני משתדל לקרוא כמה משפטים שאני צובר מפה או משם וכמובן נעזר במילון. המילון העברי המתאים ביותר לשימוש ''יומ יומי'' בפתגמים, או משלים מושגים וכו בלטינית יוונית איטלקית ואפילו ערבית הוא הלקסיכון הלועזי עברי והנה הפרטים: ''לקסיכון עברי לועזי חדש'' הוצאת מסדה 1967 ראובן אלקלעי (את העותק שברשותי קניתי בחנות ספרים משומשים בתל-אביב. אני בטוח שתהנה! יורם | |||
|
|||
קודם כל חן חן על המאמר המעניין. בשנית,הרי זו האנושות. יש כאלה,יש כאלה וגם כאלה. הבעיה היא עם ה''דמגוגוס'' שנהיו היטלר ואחרים מכח טבעם ועם מכונותיהם המשומנות. מאמר עמוק התחלת ,יורם, ולהעמיקו ידרשו הרבה כרכים על מהות האנושות מניעיה, מפעיליה, מנצליה, מנהיגיה מוליכי והולכי השולל. מה שנראה לי שמבין הכותבים,לפי הסיווגים שלך יש קטביות,ניפנופי דגל, חזרה על מאנטרות ובמידה מסויימת כמיהה לדעת עוד ויותר טוב. הכל חשוב. איך אמר משה רבנו לפני פטירתו: ''ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה''. (ראה מאמרו של נסים ''טלית של תכלת'' או במקור בספר ''דברים'' פרשת ראה). אם כאלו ואם כאלו, צריכה העין להתלמד להבחין ''בין יום ובין לילה'' ''בין ישראל לעמים'' ו''בין יום השביעי לששת ימי המעשה''. אדם מבחין בין מזון מקולקל לזה שאינו מקולקל ע''י הטעם, בין ריח נעים ללא נעים ע''י חוש הריח,בין דיבור לצעקה ע''י חוש השמיעה, וכן על זה הדרך. באותה המידה חייב הוא להבחין בין כתיבה או דיבור מועיל או מזיק. יש והכתיבה/דיבור הם מנוסחים להפליא מלאים במילים אבל ריקים מתוכן ויש ''אמור מעט'' שיש בו ''עשה הרבה''. ומכאן כשאומרים הרבה מילים יפות ולא עושים כלום,הרי לך dolce fa niente או כמו שאומרים הצרפתים faisneant פא-ניאנט (עם ט' שקטה,לא בטוח על הכתיב). איך אמר שלמה המלך: ''טמן עצל ידו בצלחת נלאה מלהשיבה אל פיו'' או במקום אחר: אמר עצל, שחל בדרך,ארי בין הרחובות.'' (שניהן במשלי) דבר המונע ממנו לצאת ולעשות דבר מועיל. שאלו חכמי המוסר:''אולי הוא צודק? מה לנו כי נלין עליו? אולי יש במאמת אריה בחוץ? אומרים הם, כוונת העצל היא :''ארי בין הרחובות''. כל הרחובות.הוא אפילו לא מנסה לחפש דרך אחרת. אדם שאינו עצל תמיד יחפש דרך אחרת. בברכה מוטק'ה. | |||
|
|||
|
|||
לדעתי יורם צודק בכל מילה סוריא | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |