  
  
  
|
  חמלה ואוטונומיה בהתפתחות עילאית | |||||
| מיכאל מ.שרון (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 23:27) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  כיצד אתה מקשר את תובנותיך ותוצאות מחקריך |
|||
|
|||
לתובנותיו ותוצאות מחקריו של קונרד לורנץ? האם אותו ''אדם ציוני חדש'' עומד בדרישותיך ובציפיותיך, ואם לא, האם יש קשר בין זה ובין ניתוק האדם מעברו, קהילתו ומוצאו? (ואם אפשר לבקש -- בעברית קלה יותר? אני מבינה את המלים, כל אחת בנפרד, אבל השרשור שלהן מקשה מאוד על ההבנה, ונדמה לי שיש תוכן בדבריך שעשוי להיות חשוב ביותר גם לי.) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דינה: קונרד לורנץ, פירוק הצלם, והאדם החדש-האטום |
|||
|
|||
דינה: אני מוקיר מאד את קונרד לורנץ, ברשותי מספר ספרים שלו, ואף ספרון ראיון איתו של פראנץ קרויצר ''החיים הם לימוד - מעימנואל קאנט עד קונרד לורנץ''. צטטתיו ארוכות בפרק המבוא המסכם בספרי ''חלוקת קשב''. אשר לאדם הציוני החדש - אותו אני מכנה ''האדם האטום'' - ראי נא מאמרי ב''ארץ הצבי'' ''שורש הבגידה במציאות - המיתוס של ביתניה''. וראי נא תגובות נוספות, כגון תגובותי למאמר ד''ר מילשטיין, אודות רחל המשוררת, דודתו, ובגידת החברים בה כשחלתה בשחפת. כתבתי במאמר הנוכחי שהצבת דמות האדם הציוני החדש הסתבכה בסתירות מובנות built-in תוך מגמת השבה ל''אדם הברברי'' (כפי שכיניתי זאת, מגמת רגרסייה) קישורים: מיתוס ביתניה - זרע הבגידה במציאות: דיון 413 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המסקנה המתבקשת מכך היא שמר פלד צדק |
|||
|
|||
ומן הראוי לצלצל בפעמון. ואילו אינך מגיע למסקנה זו. הכיצד? (ותודה על העברית המפושטת -- מקרב לב!) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קונראד לורנץ והשתלבותו בממסד הרייך השלישי |
|||
|
|||
מיכאל שלום, מחקר חדש מוכיח עד כמה היה קונראד לורנץ מושפע לטובה מרעיונות הנאצים, ועד כמה חש כנציונאל סוציאליסט לשיטתו. בספר חדש של המחברים קלאוס טאשוור ובנדיקט פוגר מוכח הקשר החזק והאמיץ בין קונרד לורנץ לבין שלטונות הרייך השלישי. כבר בכרטיס הצטרפותו למפלגה הנאציונל סוציאליסטית (NSDAP) בתאריך 28 ביוני 1938 רשם לורנץ כי ''...תמיד היה הוגה גרמני בתחום מדעי הטבע, ושכזה היה באופן טבעי תמיד נאציונל סוציאליסט...'' במיכתבים רבים מהזמנים ההם כתב לורנץ עד כמה הוא שמח על סיפוחה העתידי של אוסטריה מולדתו, היות ורק כך תקבלנה עבודותיו את המשקל הראוי להן. לורנץ ניחש כי מחקריו בתחום האבולוציוני-ביולוגי ימצאו חן בעיני המשטר הנאצי. לורנץ אכן קלע למטרה, וקיבל את ההערכה המתאימה מהשלטון הנאצי, שדאג למימון מחקריו ולמתן משרה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קניגסברג. לורנץ אכן שילב את פרקים שונים ממחקריו בהתייחסותו לתורת הגזע, באומרו שבדיוק כפי שעל החזקים להשרד כך גם יש לבצע זאת בין בני האדם. לורנץ המשיך לחזק קו זה גם תחת תפקידו החדש ב''משרד לענייני גזע ופוליטיקה'' של הרייך השלישי בשורה של כתבות והרצאות שרשם בזכות הברירה הטבעית ו'חוק החזקים', לצד דרישתו שלא לתת לנחותים לגרום למחלות ל'גוף האומה'. פרק זה בתולדות חייו של לורנץ זכה לפרסום מועט ביותר, אולי מפאת הצורך הכללי להכיר בחשיבות עבודותיו המדעיות בתחומים אחרים, שאכן נוגעים לממלכת החי. לורנץ דחה וביטל את הביקורת המעטה שנמתחה עליו בגין פרק אפל זה, וטען מאוחר יותר כי מעודו לא הבין שהמילים ''הכחדה'' ו''סלקצייה'' עלולות להיות מפורשות כהכשר לרצח. אישית אני חושב שהקריירה של לורנץ אינה שונה מקריירה של מדענים אחרים ברייך השלישי, שקוו להשתמש באפשרויות שעמדו לפניהם ברייך השלישי לקידום מחקריהם האישיים. בתקופה זו הצטרפו מליוני בני אדם למפלגה זו מטעמים אופורטוניסטים וקרייריסטים לחלוטין - אך לשיטתי אין בהסבר זה מלהבין את עבודתם העקבית של לורנץ ודומיו עם מחוללי השיטה הנאצית לכל אורך תקופת שלטון אימים זה. קישורים: תיאור התפתחות הקריירה של לורנץ ברייך השלישי (גרמנית): http://science.orf.at/science/news/27585 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה תהיות על ''לורנץ-איש-גרמניה'' |
|||
|
|||
האם עבודותיו המדעיות כה חשובות עד כדי כך שאין ברירה אלא להיעזר בהן? האם זה לגיטימי להיעזר בהישגים או ''הישגים'' מדעיים שהושגו תוך כדי שיתוף פעולה עם משטר רשע רצחני ומחריד? האם קלה בעיניך עד כדי כך ה''הצטרפות מטעמים אופורטוניסטיים'' - ולא אידיאולוגיים - שאתה מעניק כמעט-פטור מוסרי לפרו-נאצים לא מעטים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קודם כל, הוא היה אוסטרי |
|||
|
|||
עבודתו המדעית היא בעלת חשיבות שאין שני לה. הישגיו לא ''הושגו תוך שיתוף פעולה'' עם אף אחד. הוא גויס לצבא כשכולם גויסו לצבא והמלחמה עשתה שמות גם בעבודתו. והצטרפות מטעמים אופורטוניסטים טובה יותר מהטלת פצצות של טון על בית מגורים. לא בחרת שבוע שטוב לרחוץ בנקיון כפיך כישראלי, בו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוי אוי אוי... הטלת פצצות של טון... |
|||
|
|||
איך, אני, כישראלי, יכול לרחוץ בנקיון כפיי, באמת! איפה הים, איפה? הבה אטביע את ראשי בו בזה הרגע! עם כל הצער האמיתי על הילדים והאזרחים שנהרגו, אין לי כישראלי על מה להתנצל. לא אתנצל על כך שאוייבי מתחבאים מאחורי ילדים לא אתנצל על שהורדו שני רוצחי-המונים אל שאול תחתיות לא אתנצל על כך שניצלו חיי מאות יהודים (ללא הבדל גזע, עדה, מין והשקפה פוליטית). לא אתנצל על כך שצבא המדינה שלי הוא הצבא היחיד בעולם שעושה, יעשה או אי פעם עשה חשבון כלשהו למישהו לגבי כמה אזרחים הוא הורג, מדוע ואיפה, וכיצד לחסוך בחיי האויב. לא אתנצל על כך שצבא המדינה שלי מנסה להגן על זכותי לחיות במולדתי לא אתנצל, כי ביום שאתנצל על כך - אדע שמשהו מאוד רקוב בממלכת מצפוני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משהו אכן רקוב בממלכת המצפון |
|||
|
|||
אם היד לא רעדה, רגע לאחר שראתה את המטרה ולפני ששחררה פצצה של טון. אם היו מכוונים למקום אחד , ופוגעים במקום אחר , היה מקום להתנצלות מבמינת אופס, טעינו. כאן המצב הרבה יותר חמור. כוונו ופגעו במה שכוונו, רק שבדרך איבדו את כל שיקול הדעת. אותי מאד מפחיד שבכל שרשרת קבלת ההחלטות, מרגע העלאת הרעיון , ועד לביצועו, לא היה צדיק אחד שניסה למנוע אותו. אני כישראלי היום מתבייש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר פרלמן, רגע, אתה מגייס את פרוטוקול ''הנאצי'' |
|||
|
|||
כלפי האיש הלא נכון. זה בלי קשר. האיש עסק במנגנוני הטבעה אצל ברווזים, חקר התנהגות ציפורים וכד'. הדיבורים אודות זה שעסק ''בגזע עליון'' וכד' זה קישקוש סהרורי, המנסה לעורר נימים אצל אלה שאינם יודעים במה המדובר. לא היה לו כל עניין צהוב בדיבורים כבדים אודות ''גזע'' ''סלקצייה'' ושאר תמות חמצמצות נאציות. למעשה, הוא לא היה כלל דרויניסט במובן המקובל. עסק בפילוסופיה קאנטיאנית, ''כלי טהור'' של ממש, הרחוק מרטוריקת האספסוף הנאצי ומנהיגיו. לחלוטין לא לעניין. האיש נרשם כחבר במפלגת השילטון כמיליונים אחרים. זאת כשם שבבריה''מ לא יכולת לעבוד במשרה סבירה כלשהי בלי להיות חבר מפלגה. הוא לא היה נאצי, גם לא קרוב לנאצי, אפילו לא קצת קצת קרוב לנאצי. אפילו לא קצת קצת נאצי בנשמתו. וגם לא אנטי-נאצי. הנושא לא עניין אותו. בוודאי שאלו אותו, למה אתה נרשם כחבר מפלגה? מה רצית שיאמר? ''אין לי אפשרות להיות במשרה כלשהי בלעדי זאת''? לכן אמר, אולי מתוך אירוניה של איש מדע, משהו סתמי בנוסח ''אני חוקר טבע. לכן גם נאציונל-סוציאליסט'' (ואתם כבר תמצאו את הקשר, ככל העולה על רוחכם). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדבר דומה לרישום בהסתדרות הכללית... |
|||
|
|||
...האם כל הרשומים היו ''סוציאליסטים''? לא. אבל כל מי שרצה ביטוח רפואי ומקום עבודה מוסדר, נרשם גם נרשם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, גב' שונרא ומר פרלמן, האם כל אדם שהנפיק את |
|||
|
|||
הכרטיס האדום, בפרט בשנות ה- 50 וה-60 (ויש הגורסים כי גם בימינו הדלתות לקידום סביר סגורות קמעה בפני הנמנע מלנפנף באיזה דגלונצ'יק אדמוני, ורבות יתייסר ויתוסכל, ופרורים יושלכו לו; או כפי שאומר נתן זך, שידע היטב על מה הוא מדבר ''לעיתים אפילו לא זאת'') -האם כל אדם כזה עשה זאת כששירת ''עם חלכה'' בפיו, ולהט העובד המנתץ כבליו בלבבו? (זאת ברוח ''הפועלים אינם יכולים לאבד, אלא את כבליהם. למה יהססו איפוא''? ). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ב- 38 המשטר הנאצי לא היה עדיין ידוע כרצחני. ואילו |
|||
|
|||
בשנות המלחמה שרת קונרד לורנץ כחייל, מה שמראה שכנראה לא ממש חתר להשיג מעמד תחת המשטר הנאצי, וגם להט ''אידאולוגי'' רב לא גילה, שאם כן, לא היה נישלח לחזית, אלא נשאר בעורף במשרה מדעית רמה, עתיר כיבודים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נחה דעתי במידה רבה, מר שרון. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תהיות נוספות |
|||
|
|||
האם זה לגיטימי להיעזר במחקרים של פרופסורים יודו-נאצים, כביטויו של פרופסור ליבוביץ המנוח לו שמורה זכות היוצרים למונח המוצלח, העובדים במכללות הפועלות בשטחים הכבושים בתנאי אפרטהייד תחת משמר מגפי חיילי הכיבוש הישראלים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בוא נתערב שארגון בינלאומי כלשהי יתיר את הפטנטים |
|||
|
|||
שנרשמו בישראל, יום אחד, בדיוק מסיבה זו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון: דומני שבמכללות אלה כמעט ולא עוסקים במחקר. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| קונרד לורנץ: חתן פרס נובל, גדול חוקרי האתולוגיה של |
|||
|
|||
המאה ה- 20 . מסביבו אסכולה שלמה. גדול הפילוסופים של המדע קארל פופר, נמנה עליה. בזקנתו תמך בירוקים. רבים ממתנגדיהם של הירוקים מנסים לקדם את הטענה: ירוק - זה חום. כך, נזכרו לפתע שהצטרף (לדברי מר אלכסנדר מאן - ב- 1938 ) למפלגה הנאצית. אבל, מליונים רבים בגרמניה הצטרפו טרם המלחמה למפלגה הנאצית. האיש, חרף היותו מגדולי המדענים, לא קיבל מעמד של פונקציונר יקיר המשטר הנאצי, אלא נשלח לחזית כחייל פשוט ונפל בשבי הרוסי. נכון, יש יסודות שוחרי טבע גם אצל הירוקים, וגם היו כאלה אצל הנאצים, בפרט בתנועת הנוער הנאצית של בלדר פון שיראך ''צעירי היטלר''. אבל מה, שוכחים כאן עובדה פשוטה: הנאצים שאלו יסודות טבע אלה מתנועת הנוער הגרמנית מתחילת המאה (''ציפור הנדודים'' כמדומני, שהסופר הנפלא הרמאן הסה נימנה עליה) במגמה לצבור פופולריות על בסיס נושאים פופולריים, בפרט בקרב הנוער. וגם הירוקים חזרו ליסודות טבע אלה של תנועת הנוער הגרמנית שוחרת המסעות, הגוף העירום החשוף לאויר הנקי, ושאר יסודות טבע-תנועת נוער שהיתה פופולרית בגרמניה בתחילת המאה, הרבה לפני היטלר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעומתם, הציונים מלבישים את ארצם שלמת בטון ומלט |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל: על חמלה ושרידות |
|||
|
|||
1. דומה שאינך מבין את מושג השרידות. אין המדובר במושג זה בדורסנות ובברבריות כפי שניתן להבין מדבריך, אלא בחיפוש אמצעים לחזק את הביטחון ולנטרול איומים. 2. החמלה נמצאה תמיד ולא הומצאה במאה ה- 17. מקורה בחמלת אם שהיא חיונית למין האנושי ולבעלי חיים עילאיים שנולדים בלתי מפותחים דיים, ושזקוקים לתקופה מסוימת של אינקובציה חיצונית אחרי הלידה. חמלה זאת היא דרישה שרידותית לקיום ''העובר שנולד'' ועל כך נעשו מחקרים רבים. 3. החמלה החברתית-תרבותית שעליה דיברת נובעת גם היא מעקרון השרידות. שכן בלעדיה לא יכול היה מפעלם של דקרט, לייבניץ ניוטון וחבריהם לשאת פירות. וכפי שאתה רואה, ''עידן החמלה'' של המאה ה- 17 הקפיץ את הכושר הטכנולוגי של האדם והוליד אמצעי לחימה דורסניים יותר מבעבר, לרבות נשק גרעיני שהם רחוקים מן החמלה האוטונומית שאותה אתה מבקש לבסס. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: איני אומר שהגנת הקיום היא דורסנית וברברית. |
|||
|
|||
אני אומר שיש פעולות שאינן מוכתבות *ישירות* על ידי הגנת הקיום, אלא לכל היותר באופן עקיף. סקרנות למשל עשוייה אף לפגוע בקיום, הגם שבאופן כללי, היא משכללת את כלי האורגניזם ובכך היא בעלת פוטנציאל לסייע לקיומו. כך למשל, לימוד סנסקריט או אכדית עתיקה עשויים אולי ליצור אצלך מיומנויות כלליות המסייעות לקיום, או לסייע לפרנסתך באופן כלשהו (מרצה באוניברסיטה וכד') אך זאת תוך השקעה גדולה ובטווח ארוך, וללא ערובה שאכן הדבר יועיל לקיום. אבל, וחשוב להדגיש זאת, באותה נקודה בזמן בה מתעוררת סקרנותך ללמוד סנסקריט, עשוי להשתלם יותר לקיומך באופן ישיר לעבוד בקרקס. המשכורת גבוהה, החוסן מתגבר לסיכול איומים וכד' וגם ביכולתך הגופנית לעשות זאת בלי מאמץ בלתי קביל. בחירה בין שתי השקעות זמן (ומשאבים) שונות באותה נקודה בזמן. במה תבחר? בחירה אוטונומית (סקרנות) או בחירה מועילה באופן ברור וישיר ביחס לקיום? דנתי בשאלות אלה בפרוטרוט עוד בעבודה שכתבתי בארה''ב על אוטונומיה בשנת 1979 , autonomy, coercion and the logic of collectivism שנשלחה לספריית הקונגרס. וכן בשורה של עבודות נוספות לפני, ואחרי. הנושא סבוך, מדוייק, והדיון מרתק ופורה. לא מדובר באקדמיזם פלספני, אלא בלב ליבם של נושאים מהותיים, כולל מנגנוני פיתוח יכולות לקיום והשרדות, ובאופן חד וחלוצי. גישתי - שלוב של ביולוגיה, קוגניציה, ומיקרו-כלכלה. אך אין טעם להכנס לזאת כרגע. גישתי מכל מקום לא עסקה בהיסטוריה צבאית. אירגונים, מערכות סגורות ופתוחות, צווארי-בקבוק, ועוינות - בכך כן עסקה, ובמפורט. ניתן לעבוד איתה, והיא ממוקדת ספציפית בבעיות, שכן מדובר הן בהכללות, חלקן חדשניות, אך גם בבעיות פרטניות. אגב, לא אמרתי כלל שהחמלה ''הומצאה'' במאה ה- 17 - היכן אתה מוצא זאת בדברי? אמרתי שיש (רמות שונות של ) דיכוי החמלה הספונטנית. הנושא מפותח לפרטיו. ספרי, הדן באופן מורחב יותר מ- 1979 במנגנונים רגשיים והמערכת הלימבית יצא (בצירה), ניתן לקוות, השנה. מומלץ מאד לקרוא. החומר באנגלית, והוא יתורגם לעברית בהקדם. את רשימותי בטרם ההקלדה, בצרוף לחומר חדש שלחתי לוושינגטון לפני קרוב לשנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: לצערי, עדת פירניות גנבנית/חטפנית בזזה במשך |
|||
|
|||
כ- 32 שנה חלק מפרי מאמצי האינטלקטואליים intellectual property) , תוך הטמעה חטפנית /בוזזת בעבודותיהם. נתחים טובים יותר ניתנו לפרופסורים איתם היו קשורים בחו''ל. זאת תוך אי קיום התחיבויות חוזיות אלמנטריות, הן התחייבויות במפורש, הן חוזים מובלעים, והן מבחינת liability . עבודתי שלי באקדמיה סורבלה. נעשה כאן אולי מעשה הנבלה הגדול ביותר כנגד איש מדע ועובד אינטלקטואלי, במשך המאה האחרונה, ובוודאי מעשה נבלה יחיד בסוגו, מהמחרידים מאז קום המדינה. אישית, טופלתי בשיטות ''קבירה'' והכפשה, להעלים מקור החומר הבזוז. נמנע ממני קידום אקדמי אלמנטרי, תוך הפרת התחייבויות חוזיות. Carry and bury . עד כדי כך תוכננה הבזיזה וחלוקת השלל לפרטיה, עד שלמשל, בדרכי ערמה הוסטתי מראש אף מחברות באגודת הסטודנטים בזמנו, לכאורה מתוך צפי ומניעה של אפשרות הגנה על זכויות באמצעות האגודה. דבר זה מצביע, יחד עם דברים נוספים על כוונה פלילית ותכנון מוקדם. בניגוד לחברה גדולה, לא עומדים לרשותי אמצעים יקרים של הגנה על ידע וקניין אינטלקטואלי שפיתחתי בשנים של עבודה קשה. כל שלרשותי הינו אמצעי הגנה מינימליים. לא לחינם דורגה ישראל על ידי משרד הסחר האמריקני במקום הראשון בעולם בגניבת זכויות יוצרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשרון: הבוז לבוזזים |
|||
|
|||
שרון, קראתי בזעם הולך וגובר את טרונייתך על היותך קורבן לשוד אינטלקטואלי. הכיצד לא יבושו בוזזים ליסטים אלו, בבואם לגנוב את פרי היגיעה של תאי מוחך. כאשר גמרתי לקרוא את הדברים כמעט פרצתי בבכי, אבל, שוד ושבר, לא ידעתי נגד מי לבכות והדמעות נעצרו. שמא תהיה מוכן לרדת מאולימפוס הכלליות, ולגלות לקוראים, מי הבוזזים, מתי בזזו ובאלו נושאים. לכל בוזז יש שם. הבה נבוז להם, נגנה אותם ובמקרים חריפים אף ננקנק אותם. אבל תן שמות, זמנים ונושאים, אחרת הדברים שלך יתקבלו כבכיינות חלולה. העם זועם ומבקש כתובות. אנא, שרון, אל תשיבנו ריקם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למר ספירו: העם , האנושות והזעם. |
|||
|
|||
''העם'' הינו חסר שיניים. עדיין, אולי. ובנוסף, העם אפאתי כמעט בכל תחום מרכזי. מצער, אך עובדה. בשלב זה אני מעריך שאם אנקוב בשמות, אנשים, אירגונים, אהיה בבחינת מתאבד שיעי, החשוף לתביעות, קודם כל. יתכן שאני טועה. שאלת חציית ה''רוביקון'' מצטיירת תכופות לרבים מאיתנו כדילמת המלט. כאן, אולי לא כך. איני יודע. כן, אני מפחד. המדובר באנשים היודעים להתגונן היטב, ויש בידם כל האמצעים לכך. בנוסף, המידע הפרטני שבידי - תהליכים, כיצד בפועל בוצעו דברים מסויימים - חלקי. ידע חסר מושלם לעיתים בעזרת אנשים שמקצועם בכך - רשויות החוק. אך לא רק. ארצנו קטנה ואינטימית. אין להסתיר דברים. השאלה היא: האם קיימת נכונות לחשוף. אין כאן מקרה פרטני של ''ביש מזל''. יש כאן הפרה של עקרונות המרכזיים לחיינו. הפרה כזו מפיצה סאוב עמוק. יש הגורסים: לכן, הס מלהזכיר. ויש היודעים: מחר אתה, ואתה ואתה ואתה. והוא. גדעון: מדובר להכרתי בסוג של פשע נגד האנושות. תקוותי כי אוכל יום אחד, אולי בשיתוף פעולה עם אנשים נוספים, להגדיר בחוקי הצדק הטבעי - ולצורך הרחבת התכולה השפיטה המצויינת בחוק הבינלאומי- קטגוריה מרכזית של פגיעה בערכי החיים הראויים, בזכויות יסוד וקנינים אנושיים בעלי השלכה על רבים מספור, במובן הבסיסי ביותר הקיים בכלל: פגיעה במייצרי ידע חדש, כשנושא זכויות יוצרים הינו חלק ממסכת כזאת. פגיעה כזאת, חרף טיבו הערטילאי של ידע (בניגוד לקונקרטיות הברורה של פשעי מלחמה וטבח, למשל) הינה עם זאת במידה רבה מקורה של כל הסתאבות אנושית אחרת. הפוגע מסיבית במקדמי נכסים אינטלקטואליים מפיץ את המגמה לכל פגיעה אחרת כנגד האנושות, בין אם מוגדרת היטב כיום, ובין אם פחות מוגדרת עדיין. יש כאן מקום לזעם העם ועוד איך - כפי שרגישותך הנכוחה בטאה זאת. העם אינו עדיין יודע זאת. עידן המידע החדש הוא גם עידן זעמו המוצדק של העם הבוגר בתחומים שניסתרו ממנו. חלק ניתן להסתיר, כמו קברי אחים בקוסובו. לא לאורך זמן. בעידן המידע הסתרת הבגידה בנאורות האנושית וחיסול החמלה לא יעברו. פתיחות המידע מובנית לתוך עידן זה. איני יודע אם אצליח. אולי לא. אך יהיו אחרים שימשיכו. תודה לך, מר ספירו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חמלה כאינסטינקט |
|||
|
|||
אורי. החמלה עליה אתה מדבר היא ''גנטית'', ואינה שמורה רק לבני האדם.... למעשה, בני האדם למדו הרבה על חמלה ומחויבות הדדית ומשפחתית מבעלי החיים. אחד מסמלי הנצרות למשל, בראשית הדרך, היה השקנאי, וכל זה בגלל העובדה שהעוף מאכיל את גוזליו בתכולת בטן כשהאפרוחים פשוט נכנסים לצאוור ההורה, הסובל ומתפתל ובכ''ז ממשיך להעניק,כמו הנצרתי ההוא. ראה אווזי בר עם ''דור ההמשך'' או זאבה וכיו''ב. ערך החמלה הבסיסית אינו שונה, אך הוא ניתן לעיוות מתוך הליכי דה-הומניזציה, בעיקר על רקע לאומי שובניסטי. ראה למשל הנאצים.... היטלר אהב כלבים וגילה חמלה לבעלי חיים וילדים (גרמנים ארים), אך שם זה נגמר..... אני בטוח שהרב כהנא או ד''ר גולדשטיין החברוני ידעו לגלות חמלה... השאלה היא חמלה כלפי מי? מכריו של בן-לאדן תארו אותו ''כרחמן גדול''.... אחת הבעיות החשובות המעסיקות פילוסופים, תיאולוגים והוגי דעות היא זהותם ''המוטבעת''.... אלברט שוויצר אמר למשל, שהוא חס על חיי יתוש..... ענה לו אחד השחורים בהם טיפל..... כן, בינתיים אתה דורך על נמלה.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם - הדורסן והעריץ יכול לאהוב את מי שהוא אוהב. |
|||
|
|||
אבל הוא במידה רבה נעדר חמלה. אין חמלה ''דיפרנציאלית''. חוסר חמלה הוא חוסר חמלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי: טעית. אתה מערבב חמלה עם אהבה. בחמלה יש |
|||
|
|||
אהבה. אך אין זהות בין חמלה לאהבה. רמז: החמלה היא המשך האהבה באמצעים אחרים, וגם ההפך, דהיינו האהבה היא המשך החמלה באמצעים אחרים. ספרי יבהיר את השאר. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי