פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(בלק תשע) מי אמר ''עם לבדד – ישכון''?
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 25/06/2010 שעה 8:00)


(בלק תשע) מי אמר ''עם לבדד – ישכון''?

נסים ישעיהו



אנחנו הרי מבינים אותו, הוא לא לגמרי אשם בהתנהגות שלו, זה הכיבוש שמרתיח אותו, העובדה שהוא נשלט על יד עם זר מוציאה אותו מדעתו
מה עוד ניתן לעשות ולא עשינו, כדי למצוא חן בעיני הגויים? מה עוד עלינו לעשות כדי שיתייחסו אלינו כשווים? כבר הרבה שנים אנחנו מבקשים להתקבל ל''משפחת העמים'' במעמד של שוויון וזה לא מצליח, זה בגללנו או בגללם? לא מתייחסים אלינו כשווים, זו עובדה שאינה צריכה הוכחה, אבל מדוע זה כך? כי אנחנו פחות טובים מהם ולא מצליחים לעמוד בציפיותיהם מאתנו, או שזה בגלל האנטישמיות המובנית שטבועה בהם? הרי מאז שפרצה המדינה ועד בכלל, תמיד זכינו ליחס שונה מזה שקיבלו מדינות וקהילות אחרות, הן לטוב והן למוטב. כאשר היינו ''על הגובה'' דיברו עלינו במונחים מחמיאים ביותר, התייחסו אלינו כאל כל יכולים וכאל מופת לחיקוי. לעומת זאת, בתקופות של שפל תדמיתי או אחר, כמו בימים אלו ממש, אנחנו זוכים לגינויים והשמצות חריפים ובוטים ביותר, עד כדי טענה נבזית במיוחד, שאנחנו מסכנים את שלום העולם.

האמת היא שבנושא זה טיפלנו כבר כמה פעמים בעבר, אבל מה לעשות שהוא לא רק נותר אקטואלי, הוא אף נהיה עוד יותר אקטואלי מאי פעם בעבר. הרי עובדה היא שתדמיתנו הבינלאומית הולכת ומדרדרת ומוקדי התמיכה בנו הולכים ומתמעטים. וגם מי שיש בלבו איזו פינה חמה ביחס אלינו, בהרבה מקרים הוא מעדיף שלא לחשוף אותה כדי שלא לחשוף את עצמו לשבט לשונם הארסי של שונאינו הרבים והקולניים. ואגב, את הארסיות הזאת נגדנו המציאו בארץ, לא בחו''ל. ולגמרי לא מיותר לציין כאן עובדה משונה לכאורה – שבאופן כללי, המשמיצים את מדינת ישראל, מעשיה ומחדליה, קולניים ונמרצים הרבה יותר מאלה האוהדים אותה ומבקשים להגן עליה. ככלל, המשמיצים משתמשים בביטויים חריפים שלעתים קרובות משיקים לאנטישמיות, בעוד האוהדים מדברים בלשון עדינה ורכה.

כמובן, כמו בכל כלל, גם פה יש יוצאים מן הכלל, אבל הרושם הכללי הוא כנ''ל. והשימוש בניב הזה, הרושם הכללי, נעשה רק מתוך זהירות ואולי מתוך עצלות לערוך (או לחפש אולי נערך) מחקר יסודי בנושא. כי הכותב לגמרי בטוח שאכן אלה הם פני הדברים, ומה גם שהם אינם חידוש של דורנו. כי מאז ומעולם, מה שמאפיין את השלילה ואת נושאי דגלה הוא גילויים של אנרגיות עזות המתפרצות ומבקשות להצמית את כל מי ומה שנראה כאילו הוא עומד בדרכה של השלילה ומפריע לה להחריב. בצד החיוב לעומת זאת, המתינות היא הדגל, עד שאפילו כלפי המהרסים מבית ומחוץ, נמנעים מהפעלת כל הכוח הדרוש כדי להשביתם, כדי לעצור את מהלכי החורבן שהם מובילים.

בגדול, זה בולט מאד במלחמה נגד הטרוריסטים. כידוע, הם עושים כל מאמץ להרוג ולא משנה את מי, העיקר – כמה שיותר יותר טוב, בעוד הנלחמים בהם, מכפיפים עצמם לכללים המעקרים את יכולתם לנהל מלחמה יעילה נגדם. בין היתר, אנחנו גם ''רואים את הצד שלהם'' מבינים אותם. איך אמר סר הביטחון בימים שנראים כעת רחוקים מאד – אילו הייתי פלשתיני הייתי טרוריסט. הוא הבין אותם וכנראה מתוך כך גם ריחם עליהם, אבל נראה ברור שלא רק בעבר זה היה כך, נראה שאפשר לכתוב את זה גם בלשון הווה, הוא עדיין מבין אותם. ואם מבינים אותם – לא מופרך שיגיעו להזדהות אתם. והרי זה מה שמפגינים כעת (משתתפי המשטים) השוטים למיניהם, הזדהות עם סבלו של העם הפלשתיני הנצור בעזה. אז כשמדובר בשוטים – אנחנו יכולים להתנחם בשפיות שלנו. אבל כאשר מבינים שהשוטים למדו מאתנו את רעיון ההבנה וההזדהות עם סבלם של המרצחים – אין מנוס מהמסקנה שמצבנו עגום מאד.

הם, אנחנו, עושים זאת מתוך אנושיות לכאורה, שומרים על ''טוהר הנשק'' במטרה לשמור על צלם אנוש שלנו וגם (או אולי בעיקר?) כדי לצמצם ככל האפשר את מספר הנפגעים של האויב. נו טוב, אנחנו הרי מבינים אותו, הוא לא לגמרי אשם בהתנהגות שלו, זה הכיבוש שמרתיח אותו, העובדה שהוא נשלט על יד עם זר מוציאה אותו מדעתו. נכון, לא בסדר הדרך שבחר בה, נכון, זה גם מאד לא יפה, אפילו נבזי מה שהוא עושה, אבל בסך הכל צריכים לרחם עליו, מסכן. ועל זה אמרו כבר חכמים זכרונם לברכה (מדרש תהלים): שכל המרחם על אכזרי סופו להתאכזר על הרחמנים. נו, למרבה הצער זה מתקיים אצלנו במלואו; האכזריות שמפגינים מביני הפלשתינים ומרחמיהם כלפי הרחמנים בכלל – תכונה המאפיינת את בני אברהם יצחק ויעקב כידוע, וכלפי המתנחלים בפרט – היא פועל יוצא של הרחמנות הטבועה בהם, ושאותה הם בוחרים להפגין כלפי הפלשתינים.

ובגויים – לא יתחשב


מעניין שאותם יהודים מרחמי פלשתינים, בזים לאלה המכונים משתפי''ם. בזים לאלה שמאסו בטרור ובטרוריסטים ובחרו לסייע ליהודים במלחמתם נגד הטרוריסטים. הם מכנים אותם בכינויי גנאי ומתייחסים אליהם כאל בוגדים. הם כנראה לא מרבים להסתכל בראי. כי אם היו מסתכלים ומתבוננים, הרי סביר להניח שכך בדיוק מתייחסים אליהם הפלשתינים, כאל בוגדים. לפלשתינים אין את העכבות שיש לנו, לאלה מבינינו המניפים את דגל החיוב. אנחנו לא נכנה אותם בוגדים כי אין בנו מספיק רוע כדי להשתמש בשם התואר הזה. אבל לא כן בני שיחם (בני בריתם לדעתם) הפלשתינים, יש בהם מספיק רוע לרצוח חופשי – מה זה כבר בשבילם להתייחס אל מיטיביהם כאל בוגדים. ולדבריהם, את הכל הם עושים בשם החוק הבינלאומי ובעיקר בשם המוסר האנושי.

ורק את שני חוקי היסוד של התורה, הכתובים בפרשת השבוע שלנו, הם משליכים מאחורי גוום; החוק הראשון קובע שגויים השונאים יהודים – זה לא בהכרח קשור במה שיעשו או לא יעשו היהודים, זה קשור בגויים. את בָּלָק לא סיכנו בני ישראל. בשבת שעברה קראנו את הסקירה ההיסטורית שעורך יפתח הגלעדי בניסיון למנוע מלחמה עם בני עמון ושם הוא מזכיר מה שהתורה לא מציינת בפירוש, שעקפו את ארץ מואב ולא תקפו אותם (שופטים י''א): יז וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ, וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח, וְלֹא אָבָה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בְּקָדֵשׁ. למרות זאת בקש בלק לפגוע ביהודים (במדבר כ''ב): ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. ו וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.

הנה לנו החוק הראשון, גויים שונאים יהודים. בלעם מתאמץ מאד לעמוד בציפיות של בלק, לפגוע בעם ישראל על ידי קללה. לא כי הוא אוהב את בלק אלא כי הוא מצד עצמו רוצה מאד לפגוע בישראל. ולמרות שהקב''ה אומר לו בפירוש שאין טעם לנסות, (...) לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא, הוא מנסה בכל זאת, עד שמקבל רשות ללכת בתנאי ברור מה' יתברך: וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה. קודם כל שנגיע לשם, חושב בלעם, אחר כך כבר נסתדר. והוא מנסה להכשיר את הקרקע לפגיעה בישראל (פרק כ''ג): א וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. ב וַיַּעַשׂ בָּלָק, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם; וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל, בַּמִּזְבֵּחַ. אחר כך הוא יוצא להתבדד ושם, ד וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם. בלעם מספר לו שהקים שבעה מזבחות, כמו אברהם יצחק ויעקב ביחד, והקריב עליהם כמות כפולה של בהמות.

ה' לא מתרשם מהסיפורים של בלעם. הוא אוהב אותנו ושום בלעם לא יצליח לשנות את זה: ה וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר, בְּפִי בִלְעָם; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל-בָּלָק, וְכֹה תְדַבֵּר. בלעם מעדיף להסתלק משם, לא לפגוש עוד את בלק. מה הוא צריך את הבזיונות – קוראים לו לקלל והוא נאלץ לברך. אבל הוא נאלץ לשוב, ה' כופה אותו לכך. (רש''י): כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל, אמר מה אני חוזר אצל בלק, לצערו? ונתן לו הקב''ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו, על כרחך תשוב אל בלק. הנה כי כן, הגויים שונאים יהודים ואם חלילה זה היה תלוי בהם – מזמן לא היינו קיימים. בלעם מבין את זה הכי טוב ועל כן הוא מכריז באזני בלק: (...) הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. כל עוד הוא שומר על יחודו – הוא בלתי פגיע. הדרך היחידה לפגוע בו היא לגרום לו להתערב בגויים ולהתנהג כמותם.

וכאן בא חוק היסוד השני שבפרשת השבוע. החוק הזה קובע כי כל עוד יהודים דבקים בחוקי המוסר של התורה, כל עוד אינם מאמצים לעצמם דרכי התנהגות של הגויים – שום גוי אינו יכול לפגוע בהם. זו הצלע השניה באמירה המפורסמת של בלעם שהוא מופת לשנאת ישראל – וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. כאשר יהודים מנסים לשכוח ולהשכיח את יחודם, ובמקום זאת מתאמצים להדמות לגויים, להתקבל ל''משפחת העמים'', אז – לֹא יִתְחַשָּׁב, הם אינם נחשבים כלל בעיני האומות. לכל היותר מתייחסים אליהם כאל גורם מפריע ומעצבן, בערך כמו שמתייחסים אלינו בימים ובשבועות אלו. בלעם ידע שהדרך היחידה להניע יהודים להדמות לגויים, היא להציע להם רווח כלשהו בתמורה. וזה מה שעשה, הציע להם רווח. לא מי יודע מה, אבל כמה כבר יכולים לעמוד בפני מה שמכונה היום שוחד מיני?! אצלנו זה רק שוחד תדמיתי, להיראות טוב בעיני עצמנו ובעיני הגויים, אבל התוצאה היא אותה תוצאה – לא יתחשב. הגיע הזמן שנתעשת, לא התדמית תושיע אותנו. אדרבה, כשנתחבר למהלך של ישועה תשתפר גם תדמיתנו. וזה תלוי רק בנו, נשוב לתודעה של עָם לְבָדָד, וממילא יִשְׁכֹּן.

ובכך נגרום שסוף סוף יהיה רק טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


השגיעות שלך מעוררות תחושת גועל!
דוד סיון (יום שישי, 25/06/2010 שעה 11:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''המשמיצים משתמשים בביטויים חריפים ...''
''אני לא אוהב לכתוב דברים חריפים ובטח לא במכוון לאדם זה או אחר, אבל מה אעשה והדברים כואבים מאד. וכשכואב – צועקים''.
_new_ הוספת תגובה



על מה הכעס ?
חזי, הרצליה (יום ראשון, 27/06/2010 שעה 10:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה דוד סיון כועס על המלמד הבקי נסים ישעיהו?
_new_ הוספת תגובה



על מה הכעס ?
יענקלה (יום ראשון, 27/06/2010 שעה 11:29)
בתשובה לחזי, הרצליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי זה כואב אס הוא צועק.
האמת הפשוטה כואבת, ודוד חונך להאמין לאמת שונה .
_new_ הוספת תגובה



''שגיאות'' כותבים בא'. השגיאה היא א'
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 8:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדבר הראשון. דהיינו ממהות האדם שהוא טועה. אלא שהאדם שייך לבריאה, וזה הא' של הבריאה - הטעות.

מאידך התנ''ך מתחיל בב'ב'א'': בראשית ברא אלהים. הבריאה היא ב', והאלהים הוא א'.

הבריאה והאדם, נעוצים בהם טעויות וליקויים. לכן נידרש ''אלוהים'' (א', הדבר הראשוני באמת)

רק האל אינו טועה. לכן האדם זקוק להדרכה מהאל.
_new_ הוספת תגובה



אבל מדובר בבידול רוחני
מיכאל שרון (יום שני, 28/06/2010 שעה 9:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בגויים לא יתחשב - לא יכלול אותם במחשבתו (מלשון '' מה עמקו מחשבותיך ה'''). אין כאן העיברית המודרנית של בן יהודה המשתמשת במילה המודרנית חשבון ולכן אין כאן ההוראה של ''לא יקח את הגויים בחשבון'' בנוסח בן גוריון ''או''מ -שמום''.

בלעם מדבר על עם שישכון (יגור) בדד עם מחשבתו, ולכן אינו מפריע לאף אחד.

דומה שלא שמת גם לב לכך שבדברי בלק, ישראל כלל לא מוכר (''הנה עם יצא ממצרים''), ולכן אין כאן אנטישמיות מצידו המבוססת על הכרת ישראל כביכול.

בלק אינו מכיר את ישראל, אלא מדבר על עם בעלמא, עם שהוא רב ועצום (כסה את כל הארץ) והוא נימצא בהמוניו מולו. ולכן מסכן את ממלכתו.

בלעם אומר למעשה למלך, אל תפחד, אלה אנשים הדומים לנזיר מתבודד, השוכן לבד עם מחשבתו. ''דרך כוכב מיעקב'' כלומר דרכו של יעקב היא כדרך הכוכב, רחוק בשמים, נע במסלולו הוא בלי להתנגש ולהפריע לאחרים. עם של נזירים.

איני מבין למה לא רואים דבר פשוט כל כך, ונירתמים למגמה הציונית-מוקצנת של גזל והרס נשמות ועלייה בחומה, ויציאה כנגד השכנים, תוך גזילת קרקעות מסיבית והתרסות קשות, וכל זאת בנימה מתחסדת תוך עיוות התנ''ך לצרכי התעמולה.

אינך רואה שהעוול בכל כאן, לא רק נגד העם שאדמתו ניגזלה בחוזק יד, ומי שגוזל, סופו שמתאכזר אל ניצולי השואה שלו עצמו וגוזל את כספי הפיצויים, ודן אותם לחיי רעב?
_new_ הוספת תגובה



אכן מדובר בבידול רוחני
נסים ישעיהו (יום שני, 28/06/2010 שעה 22:30)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

וזה בדיוק מה שמפריע לבלעם, אם כי לא נראה שזה מפריע לבלק.

בלעם הוא בלא עם, הוא קוסמופוליט וההתבדלות של עם ישראל מפריעה לו.

אכן, מי שטוען לבעלות על ארץ ישראל הוא גזלן, כי אין בעלות על הארץ הזאת מלבד לעם ישראל.
_new_ הוספת תגובה



תודה כבוד הרב
מיכאל שרון (יום שני, 28/06/2010 שעה 23:31)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל נראה שכל נביא הוא קצת קוסמופוליט, לא במובן של מתיוון, אלא במובן של נאמנות לה' לבדו, לאמת ולצדק ללא פשרות, גם במחיר התנגשות עם עמו. נביאי ישראל מחרפים ומגדפים כשצריך, את עמם הם, כך גם משה, ירמיהו אומר למלך צדקיהו ''כה אמר ה', הנני נותן את העיר הזאת (ירושלים) ביד מלך בבל ושרפה באש. ואתה לא תמלט מידו כי תפוש תתפש ובידו תנתן''. וכן ''שרי יהודה ושרי ירושלים הסריסים והכהנים וכל עם הארץ והעוברים בין בתרי העגל. ונתתי אותם ביד אויביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השדה ולבהמת הארץ''.

כמובן שמאשימים את ירמיהו בבגידה ''ושם בעל פקידות ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה, ויתפוש את ירמיהו הנביא לאמור, אל הכשדים אתה נופל. ויאמר ירמיהו, שקר, אינני נופל אל הכשדים, ולא שמע אליו, ויתפוש יראאייה בירמיהו, ויביאהו אל השרים. ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אותו ונתנו אותו בית האסור''.

הנביא הוא איש על-לאומי, ניתן לאמר, כפי שרואים גם אצל בלעם, ואמנם, בעניין ירמיהו ''ויצו נבוכאדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר: קחנו ועינך שים עליו, ואל תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך כן עשה עימו''.
_new_ הוספת תגובה



תודה כבוד הרב
נסים ישעיהו (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 0:29)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

הנביא אולי על לאומי כי מתייחס לכל העמים, כמו יונה שנבא לנינוה וכן נביאים אחרים שנבאו לעמים רבים, אבל בעיניו הם עמים וכך צריך להיות. הוא גם לא מתכחש ללאומיותו שלו חלילה.

בלעם, להבדיל, שולל את הלאומיות מכל וכל, והעובדה (אולי אף הראיה) היא שאין לו זיהוי לאומי בכתובים. גם שמו רומז לכך, בלא עם.

הוא מעמיד את כישוריו לכל המרבה במחיר, שעל כן סייע לסיחון נגד מואב, כמרומז בכתובים, וכעת מנסה לסייע למואב נגד ישראל ככתוב בפירוש.
_new_ הוספת תגובה



מה משמע מתכחש ללאומיותו? הרי הלאומיות היא נתון ביולוגי
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 7:31)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כל דרך להתכחש ללאומיות, ויהודי שטוען שאינו כזה יוצא רמאי נלעג. זה נתון.

אך אין לעשות מהלאומיות אלוהים - ''לא תעשה לך אלוהים אחרים''. מגמת התפתחות האנושות היא בכיוון מהות הנביאים - התפתחות כלל אנושית וביטול מחיצות. דברי אמת המקדמים את האנושות ראוי שישמעו על ידי כולם. המדע הוא על לאומי.

הלאומיות היא בעייתית - מה קרבה רוחנית יש לך לאחים עופר? והרי הם מנשלים אותנו כי הם יהודים ואני יהודי, ולכן, הדבר נותן להם עילה להיטפל אלי ולשלוח יד חמדנית לכיסי. בישראל הבעייה מעצימה, כי בגלל השואה טוענים שאין לך שום אלטרנטיבה אחרת, קמה כאן אליגארכיה עריצה, ושודדים את האוכלוסיה בשם, ככה זה פה, וכי לאן תברחו?

זהר בראש וראשונה ממי שטוען שאתה שייך לו בתוקף מוצאך.
_new_ הוספת תגובה



קווים למהותו של הנביא
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 8:03)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בלעם הוא הנביא המשמעותי הראשון שאנו ניתקלים בו במקרא, דהיינו נביא אלוהים, כך במפורש. הוא חי בסביבה עובדת אלילים, אך הוא נביא אלוהים, דהיינו נביא אמת. ומכיוון שהוא הנביא הראשון, המקרא אומר לנו דברים ראשונים חשובים לגבי מהות הנביא בכלל. ''בלעדי עם'' - שמו ''בלא-עם'', דהיינו שום עם לא מגבה אותו לא נימצא איתו; ושמו אינו ''לעם'' דהיינו איש חסר-עם. זה הבדל מכריע שיש לשים אליו לב.

הנביא שייך לאלוהים לבדו, אף שיש לו לאומיות כמובן, זה נתון ביולוגי, אך הנביא מתעלה עליו.

לכן גם שם ירמיהו, הבוגד בעם כביכול - ''ירם ה' הוא'' - הנביא מרומם אותך לה', מעבר לאילוצים כופתים ומנמיכי רוח.

התנ''ך מבדיל היטב בין נביאי אמת לנביאי שקר. כך במקרה מיכיהו, נביא האמת. כל הנביאים האחרים הם נביאי שקר, ואומרים למלך ישראל אחאב החפץ לעלות למלחמה ברמות גלעד - עלה ונתן ה' ביד המלך''. רק מיכיהו אומר למלך את האמת ''ראיתי את ישראל נפוצים כצאן אשר אין להם רועה'' וחוטף סטירה מראש נביאי השקר, והמלך כולאו עד שישוב מנצח מהמערכה. אלא שמיכיהו אומר, ''אם תשוב, לא דיבר ה' אלי''.

ואז הוא אומר את אשר הוא במהות הנביא העל לאומי, נביא האמת, ושים נא לב כבוד הרב:

''שימעו עמים כולם''.
דבר הנביא לעמים כולם, האמת ודבר ה' הם על לאומיים.

שמו הוא מיכיהו, כלומר ''מי כה' הוא'' דהיינו שום דבר אחר אינו משתווה לאלוהים, גם לא האומה, גם לא המלך.
_new_ הוספת תגובה



פרוש מקביל: מה' - כה' הוא
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 8:37)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דהיינו מי שהוא מה', הוא מבחינת בן מאומץ לה', כפי שאומר ישוע. ''וחיסרו מעט מה'''
_new_ הוספת תגובה



לענ''ד אתה מזהה דבר חלקי או יחיד באופן
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 9:06)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון, אך משהו מטה אותך באופן מיידי לכיוון מסויים, ואינך יכול להשלים את המשימה, כלומר ההטייה המיידית הזאת מביאה אותך להתעלם מדברים נוספים. אתה עושה על כן ובלית ברירה קצת ''מריחות'' (כפי שמכנים זאת בשפה עממית), כלומר רואה את שאר הדברים ברמת רזולוצייה נמוכה, המטשטשת דקויות.

מכיוון שמחשבתך עמוקה ואתה איש אמת, אני שואל עצמי מה הדבר המונע ממך לחשוב ולזהות בכמה צעדים, בהיקף רחב, ולהסגר על מושג מייד עם הזיהוי הראשון.

התשובה לכך, היא כי משהוא ניקטע כאן לפני 2000 שנה, הנביאים הראו את הדרך, אך חלה בשלב זה הטייה לכיוון רחוק מה' ומהאמת, והחלה התפתחות ענקית בכיוון מוטה. קיימת התפתחות אדירה שניקטעה בשרירותיות לפני 2000 שנה. איזו התפתחות טיבעית וענקית היתה כאן? זו של היהדות הנצרתית, ישוע מנצרת. זה מוסיף רובד ענק, מאיר את הדברים ''הוא היה בראשית אצל אלוהים. הכל נהיה על ידו ובלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה. בו היו חיים והחיים היו האור לבני האדם. האור (ישוע) מאיר בחושך והחושך לא הישיגו''. על מנת למנוע מאיתנו נגישות לדברים המדהימים האלה, יצרו טאבו שלילי סביב לעניין. אין שום קשר בין מה שמספרים לך על הבשורה וישוע, ובין המציאות כפי שתתגלה לעיניך אם תחשף לאמת הזאת.
_new_ הוספת תגובה



[•] לקבל את ישוע זה לקבל את החסד של רוח הקודש
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 9:26)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוח הקודש היא אחת מ-‏3 הפנים של האלוהות, שהם: האב, הבן, רוח הקודש.

רוח הקודש נותנת לך 7 מתנות:
ביניהם:
1) ידע נכון, הבנה
2) חוכמה ופרוש נכון
3) יכולת נבואה
_new_ הוספת תגובה



כאן תאור בהיר וחד יותר של 7 מתנות רוח הקודש
מיכאל שרון (יום שלישי, 29/06/2010 שעה 9:58)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא מתאים-יושקה
חזי, הרצליה (יום חמישי, 01/07/2010 שעה 12:17)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אותו האיש-יושקה.מייסד הנצרות.

לא שייך לכאן.ומכניס סתם בלבול.אנחנו יהודים ועזוב אותנו מדת זרה, שונאת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



בסדר. אבל אני מנסה לשתף אתכם. אני מתלהב מזה
מיכאל שרון (יום חמישי, 01/07/2010 שעה 12:50)
בתשובה לחזי, הרצליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזה נותן לי חיים וסעד רוחני שנים רבות. הרי עקר העניין של ישוע הוא לתת לך חיים. זה שאנחנו יהודים - בסדר, אבל השאלה היא אם היהדות כדת יכולה לתמוך ברוחך באופן אישי. לחלק כן. לא לכולם. עיקרה - עבודת אל מפרכת, להיות עבד השם על ידי קיום צווים רבים, לעבוד למלך רם ונישא כמו שאומרים החרדים. האם זה לא דבר מאובן, שאינו מדבר אל הנשמה? כבר נביאי ישראל אמרו זאת ''מה בצע לה' בעולות וזבחים'' ובאתי לגול את עורלת הלב''. ישוע ממשיך בכוון זה, תוך יצירת דבר מרומם וקסום באמת. אשר לחוקי התורה הרבים, השאלה אם אתה יכול לעמוד בכל זה וכבר ישוע והשליח פול היצביעו על כך שלא, והתוצאה - צביעות, העמדת פנים לא מעט. לפי הנצרות האל משחרר אותנו באהבתו אותנו מכך, באמצעות החסד. חוקי התורה באו דרך משה, האמת והחסד באו דרך ישוע, כך אומר השליח פול.

הנצרות מכיוון שהיא פונה באמת לאדם ולנישמתו, נותנת גם חוכמה, וכבר חכמינו שהשתאו על כך אמרו: חוכמה בגויים -תאמין. ואילו היהודים והנהגתם נתונים לעיתים קרובות בתחום הטעות, ועושים כל טעות אפשרית בחייהם ובהתנהלותם המדינית.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי