פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נטל תקציב הביטחון
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 15:00)


נטל תקציב הביטחון

ד''ר דוד סיון



... התוספות לתקציב הביטחון הנובעות מן הפעילות המוגברת של צה''ל בשטחים הפלסטיניים. בין 1989 ל-‏2010 קיבל משרד הביטחון תוספות בסכום כולל של 45 מיליארד ש''ח לערך (במחירי 2009).
קשה לדעת מהי העלות המלאה של פעולות הביטחוניות הקשורות עם הפלשתינאים. סיבה אחת היא כמובן שלעיתים קשה להפריד בין פעולות אלה לבין פעולות אחרות של המערכת הביטחונית. סיבה נוספת קשורה בחוסר השקיפות, מטעמים מובנים, של תקציב הביטחון. אבל אפשר להתייחס לשינויים בתקציב הביטחון לאורך השנים והשפעתם על המשק והחברה בישראל, כפי שעושה הדו''ח של מרכז אדווה.

בממוצע מדובר על תוספת שנתית של יותר מ-‏2 מיליארד ש''ח. אבל כאשר בוחנים את פירוט הנתונים (נטל הסכסוך..., עמ' 16) אפשר לראות שכמעט שני שליש (28.7 מיליארד ש''ח או 64.1%) מסך התוספות לתקציב הביטחון, ניתנו בעשור האחרון (2001 – 2010). אם נזכרים שבמהלך 5 השנים הראשונות של העשור קוצצו מתקציב המדינה 65 מיליארד ש''ח הרי שמשקלן היחסי של התוספות לתקציב הביטחון היה גדול עוד יותר ממה שתיארנו.

אז נכון שחלק גדול מהשינויים בתחומים הלא ביטחוניים נגרם ממדיניות כלכלית, ''ניאו-ליברלית'' ע''פ מרכז אדווה, וגורמים נוספים. יחד עם זאת גם להסטה התקציבית על חשבון סעיפים אחרים בתקציב היתה השפעה על המציאות בארץ. בין השאר:
  1. נרשם גידול בעוני ובאי השוויון (קיצוץ בתשלומי העברה...).
  2. נפגעה ההשקעה בפיתוח האקדמי.
  3. נפגע השרות לאזרח בגלל קיצוץ בתקציבי המשרדים האחרים.
אפשר כמובן להזכיר את ההשפעות הלא תקציביות שיש ליחסים שלנו עם הפלשתינאים על המשק. בין אלה אפשר למנות את היחלשות כוח המיקוח של העובדים בגלל העסקת פלשתינאים ופגיעה ביחסים עם ערביי ישראל. אפשר לטעון שהדיון הציבורי בנושאים שקובעים את רמת החיים ואת איכות החיים בישראל, פיתוח כלכלי, שכר, חינוך, השכלה גבוהה, בריאות ורשת הביטחון הסוציאלי (נטל הסכסוך..., עמ' 32), נידחק לקרן זוית בגלל התמקדות בבעיות הקשורות בסכסוך עם הפלשתינאים. הדוגמה הטובה בהקשר הזה היא נפילתן של ממשלת נתניהו הראשונה וממשלת של ברק.

הסכסוך עם הפלשתינאים, מכביד על התקציב, מגביל את התפתחות החברה, מגביל את התפתחות המשק והצמיחה ולכן מגביל את הגידול ברמת החיים. המשמעות היא שהיכולת להדביק את הפער שבין רמת החיים בישראל וזו בארצות המערב נפגעת.



אכן לתקציב הביטחון ולגודלו היחסי יש השפעה על ביטחון ישראל ובמקביל גם על משאביה הכספיים והפיזיים של המדינה. השקעה בביטחון, בשרידות, עשויה לעלות ביוקר מבחינת התפתחות רמת החיים. קשה לחשוב שהתיזה הזאת לא מוכרת לכל העוסקים במדיניות הביטחון ולרוב העוסקים במדיניות הכלכלית. התיזה הזאת נזכרת בדו''ח הועדה ''לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל'' בראשותו של דן מרידור שהגישה את מסקנותיה לשר הביטחון (שאול מופז) באפריל 2006. התיזה הזאת מוסברת בדו''ח של ועדת ברודט, ''הוועדה לבחינת תקציב הביטחון'', שמונתה על ידי ראש הממשלה (אהוד אולמרט) ושר הביטחון (עמיר פרץ).

לכל בר-דעת ברור שהמציאות הביטחונית שלנו מחייבת את המדינה להקצות תקציבים בהיקפים משמעותיים (8 – 10 אחוז מהתוצר הלאומי, לפי ועדת ברודט) כדי לטפל באיומים השונים. ברור גם שבמגבלת התקציב, בתנאי מחסור, הקצאה לביטחון היא בסופו של דבר אי-הקצאה למטרות אחרות. מדינות אחרות שאינן מוקפות באויבים מקצות לביטחון חלק קטן יותר מהתוצר שלהן. זה החלק הקל להבנה של שאלת תקציב הביטחון. הרי ביטחון ראוי הוא תנאי לקיום חברה וכלכלה מתפקדות, חברה וכלכלה מתפקדות חיוניות כדי לממן את הוצאות הביטחון החריגות. לכן איזון נכון בין שתי המערכות יאפשר קיום מדינה מתפקדת לאורך זמן (דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, עמ' 9).

ועדת ברודט מציינת גם כי נתח המשאבים המוקצה לביטחון מהווה חסם בפני:
א. האפשרות לשפר את הרווחה האזרחית (חינוך, בריאות וצמצום פערי הכנסות).
ב. האפשרות להקטין את החוב הציבורי.
ג. האפשרות להאיץ את הצמיחה של התמ''ג ושל רמת החיים (התמ''ג לנפש).
הגדלת ההקצאה למטרות ביטחון שאינה מתאימה ליכולתו של המשק תחייב הגדלת שיעורי המס ו-או החוב הציבורי ותפגע ביכולתו של המשק לצמוח. הצמצומים בעבר בתקציב הביטחון ובתקציבים אחרים אפשרו חזרה למתווה צמיחה אשר אפשר למשק לספוג את עלות המלחמה בסך 8.2 מיליארד שקל ללא זעזועים לכלכלה (דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, עמ' 21).

ועדת ברודט (בדומה לאחרים לפניה) סימנה מתווה להתייעלות מערכת הביטחון כדי להפחית את הנטל המשתמע. גם צמיחה של המשק תצמצם את הנטל היחסי של הסכסוך עם הפלשתינאים אם וכאשר תקציב הביטחון יגדל לאט יותר. מימוש האפשרות הזאת הוא בדרך כלל יעד עיקרי, גם אם לא מודגש, כמעט בכל מדיניות כלכלית שעולה לדיון באוצר ובבנק ישראל.



שר האוצר, ד''ר יובל שטייניץ אמר לאחרונה בראיון שבמשרד האוצר עובדים על תכנית רב שנתית ל-‏5 השנים הבאות. הכוונה היא לגבש מדיניות כלכלית ארוכת טווח, שתחזיר את ישראל לצמיחה מהירה של 5% בשנה ולצמיחה של 6% במגזר העסקי כבר בשנים הקרובות, וכך גם תועיל לצמצום הפערים בחברה. הוא דיבר על תכנית שבמרכזה ארבעה מנועי צמיחה למשק הישראלי:
  1. קידום ועידוד המצוינות בתעשיות המתקדמות שישקף את היתרון שיש לישראל מבחינת ההון האנושי.
  2. טיפול מקיף בשוק העבודה כאשר במוקד הכנסת החרדים והערבים לשוק.
  3. השקעות בתחומי הנדל''ן, התחבורה, התשתיות, הנמלים והאנרגיה.
  4. להתמיד בתוואי רב-שנתי של הפחתת החוב הלאומי והגרעון הממשלתי על פי העקרונות החדשים שאושרו החודש בכנסת.
שטייניץ ציין גם כי צה''ל לא מתייעל כפי שהמליצה ועדת ברודט ושבאמצעות חוק ההסדרים הבא יכפו על צה''ל לנהוג כפי שכבר סוכם (''היום לא היינו מתקבלים ל-OECD'', המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 11.6.2010, עמ' 10 – 11).

כדרכי בשנים האחרונות ביקרתי באתר של משרד האוצר כדי למצוא חומר כתוב שמפרט משהו על התוכניות האלה. לצערי מצאתי רק הודעה מפורטת לעיתונות בדבר קידום המצוינות בתעשיות ההי-טק (המתקדמות) וטיפוח ההון האנושי – תכנית יתרון יחסי. מדובר בתכנית שעלותה מוערכת במאות מיליוני שקלים שמטרתה לטפל בנקודות חולשה (קיים חשש לאי מיצוי פוטנציאל) ולטפח את הפוטנציאל העסקי של המגזר; מדובר בתכנית הוליסטית שמטרתה למקסם את היתרון היחסי בענפים אלו על מנת שימשיכו להיות קטרי הצמיחה של המשק הישראלי. ההערכות הן שאם תצלח התכנית היא תוסיף לענף כמה עשרות אלפי עובדים וחלקה בתוצר יגדל.

בין המטרות החשובות של התכנית שגיבש הצוות הבין משרדי בראשות מנכ''ל משרד האוצר הן:
  1. הצמחה מקומית של פעילות חברות הסטארט-אפ ושימור הבעלות על הקניין הרוחני בארץ על ידי עידוד חברות ישראליות גדולות לרכוש חברות סטארט-אפ ישראליות. הכוונה שהפעילות עצמה תתרחב וגם תישאר בארץ.
  2. יצירת כלים לעידוד ולחיזוק הקשרים בין התעשיה עתירת הידע והאקדמיה. בין אלה יצירת מסלול חדש לתמיכה במחקר בסיסי באקדמיה שהוא בעל פוטנציאל יישומי והרחבת הפעילות במסלולים הקיימים.
  3. קידום מו''פ משותף בין המגזר האזרחי לבין המגזר הצבאי.
  4. חיזוק החינוך הטכנולוגי והמדעי בתיכון על ידי שילוב אנשי תעשית הידע בהוראה.
צריך לברך על העובדה שקובעי המדיניות כבר אינם מסתפקים בעידוד הפעילות הכלכלית, אלא גם מכוונים לעידוד והרחבה של הפעילות הכלכלית בארץ. גם על שאר הסעיפים צריך לברך. על פי המעט שקראתי נראה לי שזו בהחלט תכנית שאפתנית שנראית כבעלת סיכוי. אך אליה וקוץ בה, יש כמה עובדות שמערערות את השמחה עם תכנית יתרון יחסי:
  1. זה נראה כאילו מחפשים את המטבע מתחת לפנס וגם שמים יותר מדי ביצים בסל אחד (המגזר כבר מייצר כ-‏14% מהתוצר הלאומי). היה עדיף אם התכנית היתה מכוונת לעודד מגזר יצרני אחר שמשקלו בתוצר נמוך יותר וגם קשייו מרובים יותר.
  2. מנסיון העבר (בעיקר העשור האחרון) אנחנו יודעים שמגזר ההי-טק הוביל את הצמיחה ושזה לא כל כך עזר לצמצום הפערים.
  3. באוצר תמיד עבדו על תוכניות לטווח ארוך. אבל השר צודק שרוב שרי האוצר לא באמת התעניינו בתוכניות שעסקו בטווח זמן מעבר לתקופת כהונתם. בכל מקרה שטייניץ עדין לא הראה במעשים שהוא באמת שונה.


יש לנו בעיה מובנית: פעילות הביטחון מהווה חסם לשיפור רווחת האזרח. אבל זו מגבלה שעלינו לקבל כי חיוני שתהיה לנו מערכת ביטחון שתבטיח את השרידות שלנו כתנאי לשיפור רווחתנו. מצד שני, כפי שיודעי דבר מבהירים לנו התייעלות מערכת הביטחון תאפשר הבטחת השרידות בפחות משאבים וזה ישחרר משאבים לשימושים אחרים.

שחרור המשאבים יתרום לצמיחה ולעליית רמת החיים ובמקביל תקטין את נטל התקציב בכלל ושל תקציב הביטחון בפרט. עדיף שהשימוש במשאבים המתפנים יגיעו למגזרים חלשים וקטנים בעלי פוטנציאל ולאו דוקא למגזרים חזקים כמו ההי-טק.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


3 מקבלים תקציב ללא הגבלה
חזי, הרצליה (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 16:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבטחון,העולים,החרדים.

על התמיכות בחרדים ,מדברים כל הזמן.אבל על ההוצאות הענקיות על הבטחון וקליטת עלייה.כמעט דממה.

להלן נקודות למחשבה-

1.מדוע זרים(חלקם גויים) שרק עלו לארץ,מקבלים מענקים רבים ואילו ילידי הארץ ששירתו בצבא,ועובדים קשה,כלום(חוץ מתגמול לחילים משוחררים) ??

2.האם גיוס חובה לכולם,הוא נכון ? אולי עדיף גיוס בשכר,או בהגרלה,או לפי ציונים בבגרות ??

3. 5 מיליארד ש'ח בשנה לנכים ואלמנות.
נכי צה'ל הם נסיכים שמנים.אינספור הטבות וזכויות.נכון שהם סבלו.אבל האם זה נכון להגיע לקצה השני, של עושר עצום לכל נכה צהל??

4.לדוגמא-אשה שנשואה לחייל קבע/מילואים שנהרג או התאבד או מחלה.
זכתה בפיס.יש לה בונוסים לכל החיים.גם אם התחתנה מחדש.היא מרוויחה לנצח.

כאילו אנחנו במאה-ה19 של האלמנה המסכנה וחסרת האונים.כאילו אשה ללא בעל,היא אבודה.כאילו הכסף ללא הגבלה.
הגיע הזמן לשבור את הטאבו הזה, של נכי צה'ל ואלמנות.
_new_ הוספת תגובה



הדממה היא בדמיונך, בעיקר בנושא ההוצאות הביטחוניות!
דוד סיון (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 17:55)
בתשובה לחזי, הרצליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תשלומים מושחתים באגף השיקום
חזי, הרצליה (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 21:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

10 אחוז מתקציב הבטחון השנתי-‏5 מיליארד ש'ח מתוך 50. הולך לנכים ואלמנות.

מגיע להם.הם ראויים לפיצוי.אבל כיום ישנה שחיתות שלמה בהטבות מופלגות.כמו מכונית צמודה לחולה אסתמה.

לדעתי,צריך להוריד ל-חצי את תקציב השיקום.זהו.ואת הכסף שייחסך לתת לחיילים לוחמים.כדי למנוע מהם נכות עתידית.כמו אפוד קרמי לכל לוחם ועוד.
_new_ הוספת תגובה



חשבונות לאומיים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 21:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערות לדוח אדוה
הדוח עוסק הרבה בשינויים ומעט מאד בתמונת מצב .
התעיה דמגוגית – בעמוד 23 של הדוח העמודה השמאלית ביותר מייצגת 54.2 מיליארד שקלים וגובה 88 מ''מ . העמודה הנמוכה ביותר מייצגת 48 מיליארד שקלים וגובה 35 מ''מ . כלומר בעמודה הגבוה מיוצגים מיליארד שקלים על ידי 1.6 מ''מ ובעמודה הנמוכה מיוצגים מיליארד שקלים על ידי 0.73 מ''מ .
אין בדוח פירוט של תקציב הבטחון ב-‏21 לשנים אליהן מתייחס הדוח . בעמוד 16 מופיעה דיאגרמה של התוספות לתקציב הבטחון אך לא התקציב עצמו .
בעמוד 19 יש דיאגרמה שבה שנת 2000 נקבעה כמדד 100 אך לא סכום מוחלט בשקלים . למטה יותר יש טבלא עם פירוט בשקלים לנפש ולא בסכום לאומי . עלינו לזכור כי בין שנת 2000 לשנת 2009 חלו שינויים במספר תושבי המדינה !
לדעתי , דוח זה הוא דמגוגיה בלבוש אקדמי . הוא מריח חזק ממגמתיות .

הנה קצת אמת .
להלן תקציב המדינה בשנת 2008 המקור ויקיפדיה . המספרים במיליארדי שקלים .

משרד הביטחון --------------48.1
המשרד לביטחון פנים --------8.4
משרד החינוך ----------------27.6
משרד הבריאות -------------15.3
ביטוח לאומי ----------------25.3
גמלאות ופיצויים ------------9.2
משרד ראש הממשלה -------3.4
משרד האוצר ---------------1.6
משרד החוץ ----------------1.4
פיתוח תחבורה -------------6.5

בשנת 1998 קיבלו משפחות עם ילד אחד 42% מסך קצבאות הילדים . 28% קיבלו משפחות עם שני ילדים . 25% קיבלו משפחות עם שלושה ילדים . משפחות עם ארבע ילדים קיבלו 7% מסך הקיצבאות . עם חמישה ילדים קיבלו 3.4% מסך כל הקיצבה . משלחות שלהן ששה ילדים או יותר קיבלו 3.6% מסך כל הקיצבאות באותה שנה .

כיום קיצבאות הילדים הן לילד ראשון 165 ₪ בחודש . לילד שני 165 ₪ . ילד שלישי 219 ₪ . ילד רביעי 252 ₪ . כל ילד נוסף 165 ₪ לחודש .
נבדקו ההשפעות של הקיצבה והוברר כי בשנים בהן הקיצבה קטנה הילודה פחתה וכשהקיצבה הוגדלה הילודה גדלה .
בשנת 2008 נולדו בישראל 117,473 מהם 39,450 ערבים ויהודים 78.023 . ניתן להניח באופן גס כי שלשי מתקציב קצבאות הילדים משולם לתושבים הערבים שהם 18% מאזרחי ישראל .
אז מה אני מציע וכמה זה עולה ?
נניח שמשנים את החוק מקצבת ילדים ל''חוק שיקום העם היהודי '' . נניח שהחוק קובע כי ילד ראשון ושני לא מקבלים אגורה . אך ילד שלישי ורביעי מקבלים 1000 שקלים בחודש , מלידה ועד גיל 18 שנה . יהודים בלבד . הערבים שאינם משקמים את העם היהודי אינם מקבלים דבר .
בניחוש גס ולצורך בדיקה נניח שהדבר גורם לילודה של 50.000 לידות נוספות בשנה .
תוך 18 שנה נוספים 900.000 יהודים לאוכלוסית ישראל .
והכסף ?
600 מיליון בשנה הראשונה , 1.2 מיליארד בשנה שניה וכך הלאה עד השנה ה-‏18 שבה עלות הפרוייקט מגיע ל-‏11 מיליארד הוצאה שנתית . כאן ההוצאה מתייצבת . מזה יש להפחית את ההוצאה הקיימת !

כמעט ואין שינוי בעומס התקציבי של הביטוח הלאומי והתוצאה ממש משמעותית .
אפילו אם ניקח את כל ההוצאה כעלות נוספת הרי בהשוואה לתקציב הביטחון ביחסי עלות מול תועלת זו תכנית עדיפה .
_new_ הוספת תגובה



חשבונות לאומיים
ק. אדם (יום שלישי, 15/06/2010 שעה 22:18)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם חוקים מהסוג שאתה מציע, יופעל לחץ חזק על ידידתנו מעבר לים לבטל או להקטין דראסטית את הסיוע לישראל.
_new_ הוספת תגובה



חשבונות לאומיים
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/06/2010 שעה 5:10)
בתשובה לק. אדם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסיוע מידידתנו שמכבר לים מסתכם ב-‏3% מהתקציב השנתי שלנו .
אני מציג כאן הצעה איסטרטגית למען העם .
הגדלת העם חשובה יותר מ-‏3% ברמת החיים .
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
דוד סיון (יום רביעי, 16/06/2010 שעה 7:58)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הדו''ח של אדווה עוסק בעיקר בהשפעת התוספות לתקציב הביטחון ולכן לא בהכרח צריך לעסוק ב''תמונת מצב''.

2. הדיאגרמה בעמוד 23 אינה הטעיה ולכן לא הטעיה דמגוגית. אם היית בודק היטב היית מגלה שכל מה שחסר זה סימון מאיזה מידה-מספר מתחיל הציר האנכי. אבל ברגע שכותבים את הערך המספרי של העמודה לא ראוי לקרוא לחוסר הזה הטעיה.

3. גם הדיאגרמה בעמוד 19 אינה הטעיה והיא כוללת בתוכה את השינויים בגודל כל האוכלוסיה בין שנת 2000 לשנת 2009.

4. לכן דעתך (''דוח זה הוא דמגוגיה בלבוש אקדמי'') ביחס לנתוני הדו''ח של אדווה חסרת ביסוס.

-----

עוד טעות בדבריך והפעם בנתונים שאתה מציג. בשנת 2008 נולדו (לידות חי) בישראל 156,923 תינוקות.

 
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/06/2010 שעה 16:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 - זכותם לעסוק במה שהם רוצים . זכותי לבקר את גישתם או כל דבר אחר .

2 - הדיאגרמה היא הטעיה . לא בגלל שאינה אמת אלא בגלל הבחירה בקו ההתחלה , אשר אותו לא ציינו כפי שאתה כתבת .
ומדוע זו הטעיה ? בגלל ההשפעה הפסיכולוגית . כשבתצוגה ויזואלית הפער נראה בגודל כל התקציב של מועד אחר .
תעלול כזה עושים לעיתים מזדמנות .
הנה דוגמא - במדינה שבה 1.000.000 תושבים יש 80.000 מובטלים . כשמספר המובטלים עולה ב-‏8.000 מפרסמים שנוספו 0.8% מובטלים . אך כשמספר המובטלים יורד ב- 8.000 מפרסמים שפחתו 10% מובטלים . שני הנתונים נכונים אך יש כאן הטעיה ! כך גם הדיאדרמה של אדוה בעמוד 23 .

3 - הדיאגרמה בעמוד 19 היא דיאגרמת אמת , אבל שוב - הבחירה במדד 100 ולא במספרים מוחלטים וגם הטבלה מתחת הם בחירה מגמתית .

4 -פרסום דברי אמת תוך בחירת אופן התצוגה בצורה מטעה היא דמגוגיה .

---------------------------------
---------------------------------

ניתוח דוח אדוה הוא משני .
העיסוק בשינוי ולא במצב הוא גישה פגומה .
המינימים ההוגן הוא הזכרת המצב כרקע ואז דיון בשינויים ובמגמות .
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
דוד סיון (יום רביעי, 16/06/2010 שעה 18:15)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. זכותך לטעון טענות מופרכות.
2. הדיאגרמה איננה הטעיה כאשר הנתונים ברורים וידועים. הדוגמה שלך לא רלוונטית.
3. הטיעון שלך בדבר המדד אינו מחזיק מים משני טעמים:
3.1 שימוש במדד כדי להראות מגמות אינו הטעיה.
3.2 גם הנתונים המספריים המקוריים מוצגים.

4. פרסום והארת דברי אמת בהתאם לכוונה המוצהרת אינו פרסום מטעה ובודאי שאינו דמגוגיה.

5. לכן גם טיעון ''המינימום ההוגן'' אינו עדות לפגם.

-----

טענותיך מופרכות ולכן אין להן מקום או סיבה.
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 16/06/2010 שעה 18:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניסיתי להסביר ואתה לא מבין . נכשלתי .
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
דוד סיון (יום רביעי, 16/06/2010 שעה 19:34)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינך יכול לטעון שגישת מאמר מטעה, פגומה, כאשר הכותב
עושה בדיוק את מה שאמר שיעשה.

כאשר אדם מודיע לך שהוא מדווח על נסיעה לחיפה אינך יכול
לטעון שגישתו מטעה כי הוא היה צריך לדווח על נסיעה לתל אביב.

זוהי התורה כולה!!!
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 17/06/2010 שעה 16:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוגמא יפה .
לפעמים הנסיעה לחיפה היא טעות .
_new_ הוספת תגובה



טעויות בניתוח עובדות
דוד סיון (יום חמישי, 17/06/2010 שעה 17:16)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא מספיק לטעון שגישתו היא הטעיה.
מאחר וזהו אופי טענתך היא מופרכת.
_new_ הוספת תגובה



א''ב של תקציב זה התייעלות
גלעד היפתחי (יום שישי, 18/06/2010 שעה 23:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעוד משרד הביטחון מבצע צעדי התייעלות, יתר משרדי הממשלה עדיין רדומים. הקטנת תקציב הביטחון לא בטוח שתתרום לשיפור במצבה הכלכלי של המדינה, כי חלק נכבד מתקציב הביטחון מניע גלגלי משק: מחקר, פיתוח, ייצור, רכש מזון וכו'. ענף פיתוח אמצעי הלחימה בעבור הצבא הוא אחד מזרזי הצמיחה במשק. יותר פרוייקטים, יותר מדענים, טכנאים, עובדים, יותר מכירות. כל פרוייקט מחקר ופיתוח מעסיק עשרות ואולי מאות מפעלים ועסקים. יותר מוצרים דור חדש, יותר מוצרי מדף למכירה לחו''ל.

פיטורי אנשי קבע מעל גיל פרישה מחייב את המדינה לשלם להם פנסיה תקציבית או צוברת על חשבון המדינה. מבחינת תקציב המדינה נכון יותר לשמור את אנשי הקבע לזמן ארוך יותר, בעיקר בתפקידי מטה ושירותים. לכן צריכים לתגמל טוב יותר את אנשי הלחימה שתקופת שירותם בשטח קצרה מתקופת קציני המטה. הסד''כ הצה''לי נשמר לפי הערכת יכולות האוייבים. אם מצמם סד''כים של טנקים ומטוסים ונניח נאטום אותם בחדרי שמירה או נמכור אותם לחו''ל (בהרשאה אמריקאית) יתכן שלא יהיה לנו מספיק כלי לחימה למלחמה הבאה. אלה 3 ההוצעות העיקריות בתקציב הביטחון, הצמצומים בהם הם שוליים (לאחר פרישות בהיקפים גדולים ב-‏2002-2005), וצה''ל מצמצם בהרבה סעיפים 'פשוטים' כמו צריכת אנרגיה דלק וחשמל.

לכן האוצר צריך להבין שאין פתרון פלא. הפיטורים / פרישה של שנות ה-‏2000 הטיל מעמסה שילומית כבדה על האוצר לשלם את פיצויי הפרישה וגימלאות הפורשים.

אם נעצור את פרוייקטי הפיתוח ייסגרו מפעלים ואנשים יפלטו לרחוב. מדובר באנשי מקצוע מוכשרים שכמה גורמים זרים מחכים לפרישתם. אסור לנו לפגוע בתחום פיתוח האמצעים כי ישראל חזקה בזה ותורמת המון לאמריקה ולאירופה. מבחינה זו ישראל היא כמו תרומתה לעולם ההיי-טק שהיא תרומה עצומה ואיכותית לאורך יותר מ-‏20 השנים האחרונות, ואנחנו ממשיכים בזה.

מה שנכון לעשות הוא לבטל את ''חוק ההסדרים'' ולאמץ את חלקו הקטן לתוך התקציב הרגיל ועל היתר לוותר.

צריך גם לתגמל משרדים שיצליחו לצמצם בהוצאות וככל שיחסכו יותר יירשם להם יתרון לתקציב הבא, בתור כסף שמחכה להם במידה והוצאתו תימצא כמוצדקת ע''י הממשלה. לא יוציאו שוב? תישמר זכותם לתקציב שאחרי.
_new_ הוספת תגובה



חבל שאתה לא קורא
דוד סיון (שבת, 19/06/2010 שעה 6:29)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל שאינך קורא את הדוחות שהוזכרו כאן ואת דבריו של
שר האוצר, שטייניץ. יתכן שאם היית קורא היית מגלה
שדבריך ביחס להתייעלות לא נכונים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי