תביעה שכיחה כנגד מוסך לבדיקת רכב היא, שהמוסך לא איתר פגמים וליקויים ברכב. התביעה דכאן היא ייחודית בכך, שנטען כנגד המבקשת שעשתה מלאכתה ''בחריצות יתר'', וגילתה פגמים וליקויים שלא היו קיימים ברכב. נזכור כי מעבר לפן הממוני, לתוצאות הבדיקה יש גם היבט של דיני נפשות, כך שהתוצאה של אי אבחון פגם או ליקוי, חמורה מהתוצאה של אבחון-יתר.השופט יצחק עמית
• • •
מעשה במומחה לבדיקת רכב שהעריך תיקוני רכב בטרם עסקת המכירה בסך של 22,000 ש''ח, והערכה זו סיכלה את העסקה.
מי שהזמין את המומחה – משראה כי עלות תיקוני הרכב הנם כה גבוהים, לא רכש בסופו של יום את המכונית.
בעל המכונית אשר רצה למכור את המכונית – הזמין בודק אחר, שהעריך את תיקוני הרכב בסכום נמוך פי 15 מההערכה הקודמת, ועל סמך ההפרש בין חוות הדעת הגיש תביעת נזיקין נגד המעריך הראשון אשר בגללו לכאורה סוכלה עיסקה.
האירוע נגול בבית המשפט וסופו בבקשת רשות ערעור 1765/07
מוסף שגב בע''מ נ' עזבון המנוחה נורית סימון, תקדין (מחוזי) 2007 (3) 1663, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: י' עמית.
בית המשפט התייחס למישור הנזיקי ופסק כי ביצוע הבדיקה ''בחריצות יתר'' – אינה רשלנות, ולכן התביעה נדחתה והערעור התקבל.
להלן ציטוט רלוונטי מפסק הדין בעניין זה:
תביעה שכיחה כנגד מוסך לבדיקת רכב היא, שהמוסך לא איתר פגמים וליקויים ברכב. התביעה דכאן היא ייחודית בכך, שנטען כנגד המבקשת שעשתה מלאכתה ''בחריצות יתר'', וגילתה פגמים וליקויים שלא היו קיימים ברכב. נזכור כי מעבר לפן הממוני, לתוצאות הבדיקה יש גם היבט של דיני נפשות, כך שהתוצאה של אי אבחון פגם או ליקוי, חמורה מהתוצאה של אבחון-יתר. לכן, עודנו באים להטיל אחריות בתביעה כה חריגה, על התובע נטל של ממש להראות כי על פי סטנדרד הבדיקה הסביר של מוסכים העוסקים בבדיקת רכב לפני קניה, הייתה מתקבלת תוצאה אחרת...
... מכל מקום, יש לראות את המבקשת כפטורה מאחריות, אם ביצעה את הבדיקה כדין ולא באופן רשלני. מאחר שקבענו כי הבדיקה לא הייתה רשלנית, לא מתקיים יסוד ההפרה המהווה את אחד מיסודות העוולה של גרם הפרת חוזה. ואפילו גרמה המבקשת להפרת החוזה, עומדת לה הגנת הצידוק, שכן מוטלת עליה חובת זהירות לבצע בדיקה שתחשוף את הליקויים ברכב. מכאן שגם אין לראות את המבקשת כמי שעוול בגרם הפרת חוזה.
ממכוניות – לבניינים, שכן גם פסק דין זה הסתמך בין היתר על פסיקה של בית המשפט העליון בנושאי מקרקעין וליקויי בנייה.
על מומחה הבודק דירות מוטל תפקיד של איתור ליקויי בנייה וציון תיקונם, וחריצות יתר לא תחשב לו לגרימת עוול לצד ג'.
מדובר בשמירה על איכות המגורים מבחינת בטיחות, תברואה, נוחות, אוורור, וכיוצא בזה. מעקה בלתי תקני עלול לגרום לנזקי גוף קשים, והיו דברים מעולם.
זאת ועוד, התחום של ליקויי בנייה אינו חד משמעי וצר אלא רחב יריעה, וישנה לכל דבר ועניין פרשנות של מומחה הקבלן בצד פרשנות וגישה שונה של מומחה הדיירים, וגם בית המשפט עצמו – נוטה אחת לטובת ציבור הקבלנים ואחת לטובת ציבור הדיירים, ויש לו, לבית המשפט, מרווח להביע בו את השקפתו האישית.
מומחה הנוהג ביתר זהירות
