מצוות כיבוד אב ואם אינה מקובלת במשטרים טוטאליטריים

אני מתכבד לנסות ולשתף אתכם במחשבה שעלתה בי תוך עיון במקרא. אני מניח שהיה כבר מי שדן בדברים, אף שלא נתקלתי במאמר בתחום זה. אז ברשותכם:

מצוות כיבוד אב ואם היא מהמצוות החשובות בן נצטוינו בהר סיני, והיא נכללה אף בעשרת הדיברות (ראה שמות כ' 12, ושוב בדברים ה', 16).
אולם בכך לא די. המקרא מוסיף: (שמות כ''א): 15 וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת... וגם (שמות כ''א): 17 ... וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת. מצוות אלו ודומותיהן חוזרות ונשנות, כמו בהלכות בן סורר ומורה, והנחיה כללית: (דברים ל''ב): 7 ... שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ועוד ועוד.

נקל להבין זאת בחברה פטריארכלית, בה עומד האב הזקן בראש המשפחה, והוא שקבל את המסורה מהוריו והוא המעבירה לבניו ולבני בניו. יש לזכור כי לא רבו אז יודעי קרוא וכתוב, אמצעי כתיבה לא היו מן המוכן, למעט בחצרות המלוכה ובמקדשים, ובהעדר מרות וקשר שושלתי ערכי התרבות, הדת וההסטוריה יאבדו.

מענין שמשטרים טוטאליטריים לא טיפחו את כיבוד ההורים כערך עליון ותכופות דווקא עמלו לנתק קשר זה. אם ניטול דוגמאות מההיסטוריה המודרנית הנה אנו רואים את המאה האחרונה של פריחת תנועות הנוער. אמנם רובן, כמו תנועת הצופים, לא ניסתה לנתק את הילד מהוריו ודומה כי זו אף פעלה להידוק הקשרים בהנחה שאם האב היה חבר בתנועת הצופים הוא ישלח אליה גם את ילדיו, כדי להכשירם לחיי חברה, להקנות להם מיומנויות בחיי שדה ועצמאות.

לעומת תנועות אלו הנה תנועות הנוער מטעם השלטון הרודני פעלו ''לחינוך מחדש'' של הנוער, ולניתוקו מהוריו ומבית הוריו, ולטעת בו נאמנות לרודן או למפלגה השלטת.
השלטון הנאצי חייב למעשה את כל בני ''הגזע הארי'' להצטרף ל''היטלריוגנד'', שם עבר שטיפת מח לאומנית, גזענית, אנטישמית, ואנטי-קומוניסטית, תכופות בניגוד לעמדתם של ההורים. אוי להורה שהעז להתנגד לפעולות ''החינוך וההכשרה'' שניתנו לילדו באותו ארגון נוער.
בהמשך ניסה המשטר הנאצי אפילו להקים ''מחנות ילודה'' ולזווג בם נערות ''אריות'' עם חיילי אס.אס. באופן שילדו ילדים ל''רייך'' אשר גם יגודלו ע''י הרייך. המלחמה והרג החיילים בקרבות פגעו בתוכנית זו.

בברית-המועצות נשלחו הילדים לקומסומול, ועברו שטיפת מח קומוניסטית, ובשנים שקדמו למלחמה אף נדרשו להלשין למפלגה על הוריהם. הילד הראשון שעשה כן זכה לפרסום רב ואף הוכתר בתואר ''גיבור בריה''מ''.

כנראה שהשליטים הבינו כי לא קל לשנות דעות של אנשים בוגרים (אם כי בסין נשלחו מאות אלפי מבוגרים למחנות של ''חינוך מחדש'' בעיקר בתקופת שלטונו של מאו לרבות ב''מהפכת התרבותת'' שיזם), והבינו כי יקל עליהם לחנך את הדור הצעיר, להלהיבו במצעדים, במדים סמי-צבאיים ובאימוני ספורט ולחימה, ובכך ישיגו שליטה בעם, לרבות באותם הורים שאחזו בדעות שונות מדעת המפלגה השלטת.

בתקופה קדומה יותר ראינו את מעמד היאניצ'ארים באימפריה העותומאנית, שהורכב כמעט כולו מילדים נוצרים שנחטפו ממשפחותיהם, וגודלו כלוחמים מוסלמים שנאמנותם נתונה לשולטן, ולו בלבד.
גם ברוסיה הצארית היו נחטפים ילדים, כולל ילדי יהודים, שגודלו לשרת כחיילים בצבא הצאר למשך עשרות שנים.

בימי קדם, כפי שגם מופיע בתנ''ך פה ושם, נהגו מלכים חזקים לגדל אצלם את בני המלכים הכפופים להם. מצד אחד הם פיתחו ב''נסיכים'' כבוד ונאמנות למלך הגדול, ומצד שני שימשו אותם נסיכים כבני ערובה להבטיח בכך את נאמנותו וצייתנותו של המלך הוסאל. (ראה מלכים ב, 14), אלא שדומה ששם המטרות היו שונות ממטרתם של הרודנים.

---