התקן הקובע הוא זה החל במועד רכישת הדירה או לכל המאוחר במועד קבלת הדירה. יש לדייק בהסתמכות על מה שכתוב בתקן שכן אפשר בקלות רבה לשגות, וגרוע מכך – להטעות...
• • •
בסיור של מומחים שהתקיים השבוע בבדיקת דירות, הועלתה שאלה בדבר מועד קבלת ההיתר של הבניין.
שאלה זו הועלתה בעניין ליקוי של מישקים ברוחב 0 עד 1 מ''מ בין האריחים, במקום 3 מ''מ לכל הפחות כנדרש בתקן הישראלי 155.3.
צריך לדעת כי המועד הקובע בעניין חלות תקן או תקנה, אינו יום קבלת היתר הבנייה, אלא הוא מועד כריתת ההסכם בין הצדדים. ראה בעניין זה פס''ד של ביהמ''ש המחוזי בחיפה,
בש''א 26870/04 שופט אלטוביה מגן, כחלק ממאמר מקיף בנושא, בעמודים 391 – 401 מתוך הספר ''
ליקויי בנייה'' כרך א' מאת ד''ר א' בן-עזרא, בהוצאת בורסי, אשר בו ריכוז כללים, בהתאם לפסיקה בעניין שבנדון. ראה גם פס''ד
ע''א 6092/00 כדורי נ' אוטמזגין, (מתוך המאמר הנ''ל), ביהמ''ש העליון, לפיו המועד הקובע הוא יום קבלת הדירה.
לאמור, מדובר באירועים של חתימת הסכם או לכל המאוחר קבלת הדירה - ובכל מקרה לא מדובר באירועים של לפני הבנייה בשנים רבות, כגון מועד קבלת היתר הבנייה.
זאת ועוד, גם מהטעם ההנדסי המעשי, אין שום היגיון ואין שום הצדקה לאמץ מועד מוקדם כגון קבלת היתר הבנייה בעניין של רוחב המישקים בדירה. אין שום צורך בתכנון מיוחד בנושא ביצוע הריצוף בדירה עם מישקים בעובי 3 מ''מ או אחר. הטוען כי יש לבדוק מהו מועד ההיתר כדי לדעת איזה תקן חל, עושה זאת שלא בתום לב.
בנוסף, מדובר
באי-התאמה בוטה להוראות היצרן בדבר ביצוע ריצוף – היצרנים דרשו עובי מישקים של 3 מ''מ לכל הפחות הרבה לפני מועד חלות התקן הישראלי 1555.3 שחל מחודש מרץ 2003. הדבר הובא בפרוספקטים והחוברות הדרכה לביצוע החיפויים ונחשב כ- good practice ללא כל קשר עם תקן או תקנת בניה.
הריצוף לא מתאים ולא עומד בדרישות התקן ככל שעובי המישקים קטן מ- 3 מ''מ, ובמקרה כזה אין מוצא זולת פירוקו בשלמות וביצועו מחדש בכל הדירה. הדבר לא נתון לשיקול דעת.
באותו סיור בו מדובר, הדירה נרכשה באוגוסט 2005 לאמור שנתיים וחצי
לאחר שהתקן חל, ונמסרה לתובע בחודש פברואר שנת 2007 , לאמור; 4 שנים לאחר שהתקן חל, והריצוף הונח בה, בוודאות מוחלטת בזמן שהתקן חל שכן תוקפו של התקן 1555.3 הינו כאמור מחודש מרץ שנת 2003.
בבדיקת חיפויי הקיר בדירות
יקותיאל יצחקי, נטענה טענה לפיה על פי תקן 789 יש התרה לסטייה עד 1.5 מ''מ בחיפויי הקיר. הנכון הוא כי בתקן 789 אין כלל התייחסות לשיעור הסטייה בחיפויי קיר פנימיים בדירה. לעומת זאת, בתקן זה יש התייחסות לסטייה מותרת בריצוף כדלקמן: כאשר המישקים הם בעובי 3-5 מ''מ (אין התייחסות למישקים בני פחות מ-3 מ''מ כי הביצוע הוא בלתי תקין), מותרת סטייה מקסימאלית של 1.5 מ''מ, ואילו כאשר המישקים הם בעובי מעל 5 מ''מ, עולה הסטייה המותרת לכדי 1.8 מ''מ.
להבהיר, מדובר
בסטייה מותרת ולא
בשקיעה מותרת. כלומר, במקום שיש שקיעה של אריחים - אין התרה לשום שיעור, והדבר ברור, כי שקיעה אינה נפסקת אלא נמשכת וגורמת לכשל של האריחים כולם.
סיכומו של דבר, התקן הקובע הוא זה החל במועד רכישת הדירה או לכל המאוחר במועד קבלת הדירה.
יש לדייק בהסתמכות על מה שכתוב בתקן שכן אפשר בקלות רבה לשגות, וגרוע מכך – להטעות...
התקן החל
