פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ארדואן: דה-גול תורכי
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שני, 19/10/2009 שעה 7:00)


ארדואן: דה-גול תורכי

ע. צופיה



רג'פ טאיפ ארדואן, ראש ממשלת תורכיה, מזכיר לי בהתנהלותו את נשיא צרפת, מייסד הרפובליקה החמישית, הגנרל שרל דה-גול.

הנשיא שרל דה-גול שנבחר לנשיאות צרפת בשנת 1958 פתר, דבר ראשון, את בעיית צרפת והצרפתים באלג'יר על ידי החזרת כמיליון צרפתיים מאלג'יר לצרפת ומתן עצמאות למושבה הצרפתית אלג'יר. במקביל התקיימה ידידות רבה בין צרפת למדינת ישראל הצעירה אשר הפכה, על רקע מלחמת אלג'יר לברית אסטרטגית בין צרפת לישראל ששיאה היה במלחמת סיני בשנת 1956. ישראל רכשה את מירב הציוד הצבאי בצרפת ונתנה דחיפה עצומה לתעשיית הנשק הצרפתית. במקביל היה תיאום מדיני ואזרחי בין המדינות.

לאחר סיום ''המשבר האלג'ירי'' החל הנשיא דה-גול לשנות את מדיניות החוץ הצרפתית באופן שטיפח את קשריו עם מדינות ערביות ואיסלמיות לשם קידום אינטרסים מדיניים וכלכליים של צרפת. הדבר חייב את ניתוק הברית האסטרטגית עם ישראל ו''קירור'' אדיר במערכת היחסים. השיא היה בהטלת אמברגו נשק על ישראל ערב מלחמת ששת הימים.

ניתן להגיד שרק כיום, 40 שנה מאוחר יותר, בזמן נשיאותו של הנשיא סרקוזי, שבו יחסי צרפת ישראל, פחות או יותר, למצב שהיה לפני עליית דה-גול לשלטון. בדומה לצרפת, גם תורכיה, מצאה הרבה דברים משותפים עם מדינת ישראל הצעירה. כבר בשנות החמישים נרקמו יחסים מיוחדים בין שני המדינות. בגלל היותה של תורכיה מדינה שרוב מוחלט של תושביה הם מוסלמים, נשמרו הקשרים בהסתר מסוים.

בשנת 1987 הגישה תורכיה את בקשתה הראשונה להצטרף לקהילה האירופאית. בקשתה נדחתה חלקית והתורכים הבינו שעליהם להוכיח לאירופאים כי הם מדינה מערבית. אחת הדרכים הייתה הידוק הקשר עם ישראל והפיכתו לגלוי (באיזו מידה השפיע ניסיונה של טורקיה להיכנס לאיחוד האירופי, כביטוי לתהליכי גלובליזציה שהיא עוברת, על הלאומיות התורכית בין השנים 1987 – 2007?).

כתוצאה מזה, התיירות, הסחר, שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני גדלו בהתרחבו במידה עצומה והמדינות אף חתמו על ברית אסטרטגית שהייתה חשובה מאוד לשני הצדדים. הקהילה האירופית הסכימה עקרונית לקבל את תורכיה כחברה, אך דרשה ממנה שינויים תחיקתיים, חברתיים וכלכליים רבים ובעלי משמעות גדולה לתורכי האיסלמי הממוצע.

השינויים הכלכליים אוששו את הכלכלה התורכית והפכו אותה לכלכלה מובילה במזרח התיכון, אך השינויים התחיקתיים התנהלו בהדרגה וזכו להתנגדות קשה. ארדואן נבחר לראשונה כראש ממשלת תורכיה בשנת 2003. מניסיון תקופת השלטון של המפלגה האיסלמית הקודמת, נזהר ארדואן מאוד מלהרגיז את הציבור החילוני ואת הצבא התורכי, שהוא בעל השפעה רבה בחיים הפוליטיים בתורכיה. אמנם היו לו מספר ''פליטות-פה'' מרגיזות כלפי הברית עם ישראל, אך מנגד הבטיח להמשיך בניסיונות להתקבל לקהילה האירופית והדבר שימש, כנראה, בלם, למחשבותיו האמיתיות על הברית עם ישראל.

בשנת 2007 יזם ארדואן בחירות מוקדמות לפרלמנט התורכי (ניצחון לאסלאם...). זה היה ניצחון אישי ומפלגתי אדיר. נקודה זו היא ''קו פרשת המים'' ביחסיו כלפי ישראל. מרגע זה אמירותיו כלפי יחסה של ישראל אל הפלשתינאים ומעמדה בכלל של ישראל בעולם הלכו והחריפו (טורקיה מסוכנת למדינת ישראל).

במהלך שנת 2008 הוא ניסה לתווך בין ישראל בראשות אהוד אולמרט לבין סוריה בראשות אסאד. נראה היה כי התיווך מתקדם באורח רציני, משלחות ישראליות וסוריות דרו בשכנות במלון תורכי, אולמרט דיבר עם אסאד באמצעות ארדואן, העתיד הפוליטי מבחינת ארדואן הרקיע שחקים. פרס נובל נצנץ באופק. חבל רק שהוא לא בדק את כוחו הציבורי של אולמרט, כי אז היה נוכח לדעת שאין לאולמרט גיבוי ציבורי למהלכיו (כמו שלא היה גיבוי ציבורי למהלכיו עם אבו-מאזן).

בסוף 2008 יצא מבצע ''עופרת יצוקה'' לדרך, ארדואן הופתע לחלוטין, ארבע ימים קודם היה אצלו אולמרט ושוחח עם אסאד ואפילו רמז לא נתן לידידו ארדואן. ארדואן ניסה להפסיק את המבצע, ניסה לתווך, לפשר, אך ללא כל הצלחה. הוא הוריד עוד מסכה מפניו וגילה ברבים את דעתו על ישראל. ודעתו בכלל לא נעמה לישראל.

במהלך שנת 2009 הבין ארדואן כי חלום ההשתלבות באירופה אינו בר-ביצוע. אם תורכיה תענה לכל דרישות הקהילה האירופאית הרי זו תהיה תורכיה חילונית ואם הוא ישמור אמונים לבוחריו ולהשקפת עולמו האיסלמית הרי אירופה לא תקבל את תורכיה כחברה. יש לבחור דרך אחרת. על רקע זה, החל בשנת 2009 הידוק יחסים עם סוריה, עם עירק ועם איראן שכנותיה ויריבותיה בעבר של תורכיה. הקמת גוש חדש, איסלמי, בין ארצות המזרח התיכון, חלקן ערביות וחלקן לא החל לקרום עור וגידים.
המחיר היה ברור: ניתוק הברית עם ישראל.

בהסתכלות לאחור אין בכך כל הפתעה. תורכיה השתמשה בישראל לקידום האינטרסים שלה. כאשר לא היו יותר אינטרסים בכיוון אירופה אין יותר צורך בברית עם ישראל. מזכיר לכם את דה-גול?

אגב, גם ישראל השתמשה בתורכיה לקידום האינטרסים שלה. לא היתה פה כל קדושה הכול היה חול.

מה מהות הגוש החדש המתרקם מצפון לנו?
ברור שאין בו מהות צבאית. תורכיה חברה בנאט''ו, צבאה כפוף למרות נאט''ו ואין סיכוי שנראה חיילים תורכיים לוחמים לצד חיילים סורים ברמת הגולן. אך מבחינה מדינית המשמעות רבה. זה מוציא את סוריה מבידודה המדיני, זה הופך את הסנקציות העתידיות כלפי איראן לבדיחה טובה וזה גורר את עירק ''האמריקאית'' לכיוון מסוים.
מנגד, גוש כזה, במידה ויצליח, ימשוך אליו כנראה מדינות נוספות כגון לבנון וירדן, יגרום לריכוך הקיצוניות הפלשתינאית ולהגדלת הסיכוי לניהול משא ומתן עם הפלשתינאים במציאות של המאה ה-‏21 ולא בהזיות של המאה ה-‏20.

כאמל אתאתורק העביר את תורכיה מאסיה לאירופה. רג'פ טאיפ ארדואן מחזיר את תורכיה מאירופה לאסיה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


קפה טורקי מר
סתם אחד (יום שני, 19/10/2009 שעה 10:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי ההשוואה של טורקיה לצרפת מתונה מדי.

טורקיה כיום היא כמו איראן 1978 .

ארדואן הוא חומייני הטורקי.תוסיף לו את חוסיין אובאמה והאיסלאם מעורר דאגה קשה.

ההיסטוריה מוכיחה שלא ניתן לשלוט על כידוני הצבא לאורך זמן.

העם יביס את שלטון הצבא החילוני בטורקיה.זו מהפיכה איטית אבל עקבית.ישראל צריכה דבר ראשון להפסיק את הקשרים הצבאיים והבטחוניים.

לא כדאי לראות מל'ט ישראלי בשירות החיזבאללה וסוריה.

--------

--------

מלמד.
_new_ הוספת תגובה



לא לומדים מנסיון
שמעון מנדס (יום שני, 19/10/2009 שעה 14:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איפה הטרגדיה? שאנחנו לא לומדים מן הנסיון.

לפני כארבעים שנה הזהיר ח''כ דוד הכהן, שהיה יו''ר וועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שלא צריך להשען עם הידידות שלנו על צרפת באופן עיוור. לכל דבר טוב יש סוף, ויום בהיר אחד צרפת תגיד לנו: ביי ביי ! אני זוכר את ההסתערות הפוליטית והעתונאית על האיש החכם. צריך להזכיר לקוראים שבאותם ימים
שגריר צרפת בישראל, היה פייר אז'ן ז'ילבר. והוא היה דובר עברית בצורה מעוררת פליאה. כי העתונאי אורי קיסרי, מעתון ''הארץ'', אימץ אותו ודאג לו ללמוד עברית כהלכה - כמובן שזו היתה גם השאיפה של השגריר. אלא שאז אנחנו לא רק רכשנו את מערכות השנק שלנו בצרפת, אלא גם הבאנו איתה ידע בטחוני רב.

והיום המצב הוא הפוך. אנחנו מכרנו נשק ואתו יידע נרחב לטורקים. זה יהיה בעוכרינו.

באותם ימים אנחנו למדנו את ספרד פרק נכבד ביותר בפיתוחח חקלאי - במיוחד פרדסנות וגידול פרי הדר. כעבור עשרים שנה
ספרד נשלה אותנו מן השוק האירופי בנושא זה.
_new_ הוספת תגובה



בכל זאת צרפת אינה תורכיה עם כל הכבוד!
גלעד היפתחי (יום שלישי, 27/10/2009 שעה 6:31)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני שמתי דגש על הנסיון
שמעון מנדס (יום שלישי, 27/10/2009 שעה 8:32)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים אתך בהחלט שצרפת אינה תורכיה. אבל אני לא כרכתי את השתים יחד. התגובה שלי נכתבה בעקבות הפרסום שישראל העבירה לתורכיה סודות צבאיים בפיתוח מערכות הנשק. ולכן ציינתי שלא לומדים מן הנסיון שהיה לנו עם צרפת. אינני יודע באיזה שנה נולדת, בימים ההם צרפת וישראל נחשבו בנות ברית כמו אחיות תאומות. מפעלי דאסו בצרפת שגשגו כתוצאה מן הנסיון של חיל האוויר, שבעטיו השתכללו מטוסי הקרב של צרפת.
_new_ הוספת תגובה



מר צופיה הנכבד
סתם אחד (יום שני, 19/10/2009 שעה 15:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מנגד, גוש כזה, במידה ויצליח, ימשוך אליו כנראה מדינות נוספות כגון לבנון וירדן, יגרום לריכוך הקיצוניות הפלשתינאית ולהגדלת הסיכוי לניהול משא ומתן עם הפלשתינאים במציאות של המאה ה-‏21 ולא בהזיות של המאה ה-‏20''.

מר צופיה
א. אתה מוכן להמשיך ולפתח את התזה הזאת שלך ולהצביע על מיקומה של ישראל בקונסטלציה הערבית הרחבה הזאת?
ב. ומה בדיוק יגרום ל''ריכוך הקיצוניות הפלשתינאית'' ?
_new_ הוספת תגובה



מר צופיה הנכבד
ע.צופיה (יום שני, 19/10/2009 שעה 15:35)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי ידיעות שפורסמו לאחרונה בתקשורת, מנסה ראש ממשלת תורכיה,ארדואן, לארגן גוש מדיני שיורכב מארצו מסוריה מעירק ומאירן.
במידה ויעלה הדבר בידו אני צופה שגם לבנון ירדןוהרשות הפלשתינאית יצטרפו לגוש הזה ויתכן שבשלב מאוחר יותר גם ארצות צפון אפריקה.
איני רואה את מצרים וסעודיה בגוש הזה.
אין לישראל מה לעשות כנגד מעשה הקמת הגוש וכנגד הגוש באם יוקם. איני צופה שהגוש יאיים צבאית על ישראל אלא מדינית וזה אינו שינוי גדול מהמצב כיום.
אחת הדברים שמפריעים לרשות הפלשתינאית מלהתקדם במו''מ עם ישראל הוא חוסר גיבוי מרוב ארצות המזרח התיכון.גוש כזה שיגבה את הרשות הפלשתינאית במטרותיה המדיניות יאפשר לה להיכנס למו''מ מעשי ותכליתי עם מדינת ישראל.ולזה אני מתכוון במילה ''ריכוך''.
_new_ הוספת תגובה



תורכיה אינה נטרלית
סתם אחד (יום שני, 19/10/2009 שעה 17:28)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שזוכר,
ביקר אולמרט בתורכיה והם ניסו ליצור ''תוך חם'' דרך הטלפון עם בשאר אסד.
מי שזוכר את התוצאות,
זה היה בזיון לראש ממשלת ישראל, שהמתין ארוכות לטלפון מבשאר...

מי שהיה תמים והאמין שתורכיה תהיה נטראלית בתווך זה, התבדה.

הסורים עושים כל שביכולתם לרצות את התורכים,
כדי להוציא את עצמם מהמלכודת הצבאית שהיתה להם: אויב תוכי בצפון ואויב ישראלי בדרום.

אין ספק שהלחץ של האיסלאם הקנאי בתורכיה הולך וגובר.
כמות הנשים שהולכות ברחובות מכוסות-ראש עלה ללא השואה לעבר.

מנסיון העבר,
בהחלט יכולה להיות ברית צבאית בין סוריה לתורכיה,
וברור שסוריה תעשה את כל שביכולתה לברית כזו.

לכן, צריך לקחת בחשבון שנשק מתוחכם שמסופק כעת לתורכיה יעבור לסוריה.
התורכים עדיין מקוים להשתלב בשוק האירופי.
זה הבלם החזק ביותר נגד איסלאמיזציה.
_new_ הוספת תגובה



תורכיה אינה נטרלית
סתם אחד (יום שני, 19/10/2009 שעה 17:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד דבר,

לתוכיה היה סכסוך ארוך עם סוריה בעניין שטחים שכבשו התורכים מסוריה.
רק לאחרונה, השתיקו הסורים את התביעות הללו,
כדי לחזק את קשריהם עם התורכים.

חזי
_new_ הוספת תגובה



תורכיה אינה נטרלית
סתם אחד (יום שני, 19/10/2009 שעה 21:29)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אחת הדברים שמפריעים לרשות הפלשתינאית מלהתקדם במו''מ עם ישראל הוא חוסר גיבוי מרוב ארצות המזרח התיכון.גוש כזה שיגבה את הרשות הפלשתינאית במטרותיה המדיניות יאפשר לה להיכנס למו''מ מעשי ותכליתי עם מדינת ישראל.ולזה אני מתכוון במילה ''ריכוך''.''

₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪₪
מר צופיה הנכבד, היות ואתה כבר מתנבא, בבקשה, תמשיך לפתח את הנבואה: האם אתה יכול לעלות תסריט איזה תנאים אולטימטיביים וסופיים יעמידו בפני מדינת ישראל המבודדת והמכותרת בתוך קואליציית המדינות האיסלמיות ''הידידותיות'' לישראל: אירן, עירק, תורכיה, סוריה, ירדן, ולבנון, כשיתאחדו מול ישראל הקטנה והרועדת מפחד.., מה ידרשו ממנה הידידים האירנים, העירקים, התורכים, הסורים, הירדנים, והלבנונים????????
אדרבה- הבא את דעתך.
_new_ הוספת תגובה



תורכיה אינה נטרלית
ע.צופיה (יום שני, 19/10/2009 שעה 23:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה אינה מה ידרשו. זה ידוע,הם דורשים זאת בכל משא ומתן. השאלה מה ישראל תסכים לתת ואיך יגמר המו''מ.
להתנבא? זה בערך יגמר סביב גדר הבטחון.
_new_ הוספת תגובה



צופיה, הכל ''כלאם פאט'י'' = דיבורים ריקים
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 5:57)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל עוד הערבים (והמוסלמים בכלל) לא משלימים עם קיום מדינה יהודית כאן,
אין צורך במשא-ומתן עם ישראל.
זה רק בזבוז משאבים...

אני רק מקווה שהנסיון המוצלח של ההתנתקות לא יישכח מהר,
וששליטי ישראל לא ייתפסו לאשליות שווא.

חזי
_new_ הוספת תגובה



תורכיה אינה נטרלית
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 13:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זאת לא תשובה. זאת התחמקות.
מה הלאה?
_new_ הוספת תגובה



תורכיה אינה נטרלית
סתם אחד (יום רביעי, 21/10/2009 שעה 17:16)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המצב יחמיר עוד ועוד עד הפיצוץ הבא .
אני מקווה שאז יהיה מנהיג שינפנף מכאן מקסימום פלסטינים . יש חוסר בפליטים בארצות ערב. נחוצה אספקה טריה .
_new_ הוספת תגובה



ניצול שואה רעב: איפוא הלחם?
סתם אחד (יום רביעי, 21/10/2009 שעה 19:43)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למה הכותב מתחכם לו? ארדואן לא אוהב טבח בפלשתינאים וגזילת אדמתם
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 15:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ארדואן גינה את פושעי המלחמה הישראלים לפני העולם והאו''מ. זה הכל
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 15:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ארדואן גינה את פושעי המלחמה
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 17:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל הוא שכח את פושעי המלחמה של החמאס...
_new_ הוספת תגובה



הר הבית בידינו. עכשו הזמן ללכת למסעדות
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 21:43)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



דובר ''צים'': הכונו לשנת 2020. תשואות יפות באג''ח
סתם אחד (יום שלישי, 20/10/2009 שעה 21:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



טורקיה בעינו של ע. צופיה
סתם אחד (יום ראשון, 25/10/2009 שעה 1:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הכבוד למאמרו של ע. צופיה, שפתח פה את הדיון. אמנם ההשוואה בין דה גול, שהמרה את פקודות ממשלת ווישי, שנכנעה לנאצים, והלך בגולה תוך שהוא נושא עם מעט מאד פטריוטים צרפתיים את דגל צרפת החופשית , תוך סיכון עצמי, לבין ארדואן, שלא סיכן מאומה וחותר לבסס את שלטונו החשוך היא מוגזמת ודומה שאף גובלת בעלבון חמור לדה-גול. עם זה - היהירות משותפת לשניהם.
אולם - נכון שיש קווי דמיון מעטים נוספים. נטישת ידידים בזירה הפוליטית היא דבר רגיל ועגום בעולמנו. בדרך כלל נטישה כזו מכה כבומרנג בנוטש, אך זו דרך העולם. אנגליה וצרפת נטשו את צ'כוסלובקיה והפקירוה לנאצים. אלו מיד הפעילו את מכרות הפחם ואת תעשית הנשק האדירה של צ'כיה לחימושם מול אנגליה וצרפת, והסיקו כי יוכלו לעשות כן גם לפולין. דומני שנטישה זו תרמה רבות למלחמת העולם השניה, ולקורבנות העצומים שהנוטשות- אנגליה וצרפת, הקריבו. הנה ארה''ב ידידתנו נטשה לא מכבר את טייואן לטובת יחסיה עם הענק הסיני. ואנו - כלום לא נטשנו את הכורדים על מזבח יחסינו עם טורקיה? ובבריחה מלבנון כלום לא נטשנו את צד''ל לטובת מה שנראה לאהוד ברק כאינטרס ישראלי מיידי?
אלא שארדואן פועל לרעת טורקיה, הורס את כל שבנה ''אבי האומה'' אתאטורק. ארדואן כבר חיבל בסיכויי טורקיה להתקבל לשוק האירופי, ומי שמכיר את משל העקרב והצפרדע יכול להמתין בודאות שהעקרב הסורי ישוב ויעקוץ את הצפרדע הטורקית. ארדואן ''שכח'' כי סוריה נתנה מחסה למחתרת הכורדית [הפ.ק.ק] שהכתה בטורקים, כי היא מתחרה עם טורקיה על מימי הפרת והחידקל, ומכך שניסתה להקים כור גרעיני צבאי לא הרחק מהגבול הטורקי.
שוב: חז''ל אמרו: ''אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת''. אבל אולי שני נחשים יצליחו זמן מה לדור יחדיו , עד שהאחד יכיש את שכנו.
אולם, כרגיל, ע. צופיה מקלקל בסוף מאמרו את השורה, בהאמינו כי ''יצא מתוק מעז'' וההתרחקות הטורקית מאתנו וחבירתה לסוריה תרכך את הפלסטינאים במו''מ עמנו. מה הקשר? האם שכח כי הסורים בזים לפלסטינאים וטענו תמיד שאין עם כזה, וכי פלסטינה היא ''דרום סוריה''? היה זמן בתקופתו של אולמרט שנישאו דברים בענין הסכמים, והיה ברור לשני הצדדים- לסורים ולפלסטינאים, כי ישראל צריכה להסדיר יחסיה עם אחד מהם צחילה, לא עם שניהם יחדיו.
לצערנו החמא''ס חמס את עזה. עם מי בכלל ניתן כיום לנהל מו''מ? עם רמאללה או עם עזה? מילא ארדואן פטור מלשבור ראשו בענין אך ''זכות'' זו אינה שמורה לנו.
לסיכום - מאמר יפה עם מסקנה או תקוה חסרת כל קשר לאמור קודם. יוסף אליעז
_new_ הוספת תגובה



טורקיה בעינו של ע. צופיה
ע.צופיה (יום ראשון, 25/10/2009 שעה 6:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני השואתי את תקופת שלטונו של דה-גול כנשיא צרפת(1958-1968) לתקופת שלטונו של ראש ממשלת צרפת ארדואן ולא את תקופת המלחמה בגרמנים.
וגבי מסקנותי. אתה צודק הן אישיות ונבואיות. ואנו הרי יודעים למי ניתנה הנבואה ולמי לא.
_new_ הוספת תגובה



[•] טורקיה בעינו של ע. צופיה
סתם אחד (יום ראשון, 25/10/2009 שעה 19:45)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עין [•]... צופיה, מרוב להט להתנפל ולהעליב אתה כבר מבלבל את היוצרות. קרא את תגובתך. הפכת כבר את ארדואן לראש ממשלת צרפת. מילא. מגיע להם...
ולגבי נבואות - אתה הרי התנבאת שהתהליך יביא להתרככות הפלסטינאים. אוי לנבואה זו ואוי לנביאה.
החמאתי לך על גוף המאמר, תמהתי מנין ההקשר הנבואי לתגובה הפלסטינית הצפויה שניבאת.ואתה מיד שלפת שיניים... לך בדרכך זו . אתה צועד מעדנות בעיניים עצומות לרווחה. כל טוב, נביאי הפלסטינאי. יוסף א.
_new_ הוספת תגובה



[•] טורקיה בעינו של ע. צופיה
ע.צופיה (יום ראשון, 25/10/2009 שעה 21:01)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר אליעז,האם תוכל לציין במה העלבתי אותך ואתנצל.
נכון טעיתי טעות דפוס.אך אתה עדיין לא מתייחס למהות וזה שהשוואתי את תקופת דה-גול כנשיא ולא את תקופת דה-גול כמנהיג ''צרפת החופשית''.
התוכל לציין איזה ''שיניים'' שלפתי?
אני מבין שדעותיי צורמות את מחשבותך, כאדם נבון היית יכול או להתווכח עימי מהותית או לקבל את העובדה שלכל איש יש דעות משלו.
אני מתרשם שהשמעת דעות השונות מדעותך זו טרגדיה עבורך.
צר-לי עליך.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי