|
| אורי מילשטיין (יום שלישי, 26/03/2002 שעה 15:24) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
אינני מבין בדיוק מה ההבדל בין מה שאתה מציע לבין מה שקיים כיום. הרי באוניברסיטאות מלמדים את כל מה שאתה מדבר עליו. גם אתה מלמד דברים אלה. נראה שהיתרון הגדול בהקמה פורמלית של מכללה לבטחון לאומי יהיה הבטחת תעסוקה לבוגריה. האכסניה שבה אנו מתדיינים מכובדת מכדי שאתאר באופן ציורי מה אפשר לעשות כיום עם תעודת תואר ביחסים בין-לאומיים או תואר בחשיבה צבאית ומדינית. אתה רוצה תחליף לבית הספר לפו''ם ולבית הספר לקצינים. אך בית הספר לקצינים הוא יותר מאשר מכללה לחשיבה צבאית. הדוקטרינה הצבאית הישראלית היא של צמיחת הקצין מלמטה. קצין חי''ר הוא חייל חי''ר לשעבר. המ''פ הוא ''החייל הטוב ביותר'' (זוהי, לפחות, הסיסמה בקורסי מ''פים בצה''ל). בית הספר לקצינים עוסק גם בהשלמת פערי חיילות לקצינים. הוא הופך אותם לחיילים מאומנים יותר, ולא רק לתיאורטיקנים. תיאוריה צבאית היא דבר חשוב, אך לחשיבה הטקטית ברמת המיקרו יש מקום בתנאי קרב. המפקד חייב להכיר את הנתונים הטופוגרפיים, כמו גם הנתונים האנושיים. לכן הוא חייב להיות חייל מיומן הצומח מלמטה. אני חושב שית הספר לקצינים צריך להישאר במתכונתו הנוכחית. בית הספר לפו''ם די דומה למה שאתה מתאר, פרט לכך שהוא אינו ממוקם בתוך אוניברסיטה. יש להצטער על כך שלא ניתן להגיע לתארים אקדמיים במקצועות צבאיים. אני מצר על כך שרפואה צבאית, לדוגמא, אינה נחשבת תחום התמחות בפני עצמו. כך מבזבז הרופא הצבאי 4-5 שנים מחייו המקצועיים ללא שום פעילות אקדמאית. אם היה מסלול התמחות ברפואה צבאית, מי שהיה יוצא נשכר מכך הם הצבא, הרופאים והחיילים. אבל על כך בהזדמנות אחרת. | |||
|
|||
בעוד שבבתי ספר לרפואה מלמדים על סמך תיאוריות מדעיות, באוניברסיטאות ובצה''ל מלמדים אסטרטגיה על סמך מניפולציות לא מבוססות. הטעם לכך הוא שאין לחוקרים נגישות לחומר הביטחוני האמפירי, אם הם מחוץ למערכת הביטחון, ואין להם עצמאות מחשבתית ומחקרית אם הם חלק ממערכת הביטחון. המוסד החדש שאני מציע לא יהיה חלק ממערכת הביטחון אך תהיה לאנשיו נגישות לכל החומר האמפירי. כך נגיע, בפעם הראשונה בהיסטוריה לאפשרות לעשות אינטלקטואליזציות של נושאים אסטרטגיים | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |