החללים שלנו, החללים של ANZAC

יותר מעשרים ושניים אלף חללים ונפגעי פעולות איבה מאז 1860. מספר מזעזע, גם אם הוא מהווה פחות משלושה ימי ''עבודה'' של אושוויץ תחת הדרכתו של חג' אמין אל חוסייני, גם אם הוא מהווה כרבע ממספר ההרוגים בעיראק מתחילת שנת 2005 (כ-‏85 אלף הרוגים).

שחרור ארץ ישראל מעול הכיבוש המוסלמי והערבי גבה מעם ישראל קרבנות רבים, ובזכות קרבנם אנו חיים היום במדינה יהודית עצמאית המגנה על עצמה מן הפולש הערבי. אך בל נשכח כי המחיר ששלמו היהודים איננו גדול, ואולי קטן יותר מן המחיר שנגבה מן הנוצרים, שנלחמו על ארץ ישראל בידיעה ברורה כי לא תהיה חלק מן האימפריה הבריטית אלא בית לאומי לעם היהודי.

עשרת אלפים חיילים שחלקם הגדול אוסטרלים וניו-זילנדים (Australia New Zealand Army Corps) נפלו רק על כיבוש עזה. ביום אחד של לחימה על תל אל-מונתאר, אל מול צבא תורכי-גרמני שמנה כ-‏25 אלף לוחמים, אבדו האנז''ק 5919 חיילים, ואלפים רבים נפצעו, כמעט כמו כל קרבנות מלחמת השחרור. ובכל זאת הם לא נרתעו ובסופו של דבר הניסו את התורכים מארץ ישראל, ואלנבי נכנס בשערי ירושלים לקול מצהלות ההמונים היהודים. יש האומרים שההסתערות של הפרשים האוסטרלים על באר שבע היא שהכריעה למעשה את גורל האימפריה העות'מנית.

עשרים וארבע שנה מאוחר יותר חזרו בני האנז''ק לארץ ישראל ומצריים ועצרו את הגייסות הנאציים באל-עלמיין. על פי סיכומיו של אמין אל חוסייני אמורים היו הנאצים להשלים את מעשה ההשמדה שהוחל בה באירופה, ושוב נהרגו אלפי אנז''ק על מפתן משמרתה של ארץ ישראל.

בימים אלו שבין המיצרים, שבוע לאחר יום האנז''ק החל ב-‏25 באפריל, כאשר אנו עוברים מיום זכרון ליום ניצחון, מיום השואה של המאה שעברה לשואת יהודים בימי מרד בר-כוכבא, אנו צריכים לזכור שלא כוחנו ועוצם ידינו הביאו לנו את הימים האלו בהם אנו מעמידים תנאים למעצמות, אלא התנ''ך. הוא הספר שלאורו הלכו הגויים, מנפוליאון ועד בלפור ועד טרומן ועד אחרון לוחמי האנז''ק, שהאמינו בתקומת ישראל, לא רק באופן תיאורטי אלא באופן מעשי, ואף נלחמו ומתו להשבת מלכות ישראל על מכונה. בזכות אמונתם, בזכות אמונתנו, אנו חיים היום בארץ ישראל.

---