דניאל בלוך
עורך ''דבר'' בעברסוגיה למחשבה עבור לבלוגרים בכלל, ולאלה שכותבים ב''רשימות'' בפרט, לקראת המפגש שלהם לאחר החג.
העיתונות הכתובה היא מבחינות רבות כמו איזה ישיש חכם שזוכר איך היה פעם. אבל אף שתש כוחו, והוא במאמצים מהלך, הרי לא זו בלבד שיש לו מקום של כבוד, ובצדק, בפנתיאון המדיה, אלא שענפי המדיה הצעירים בוחנים כיצד משתקף הדימוי שלהם במראה העתיקה של העיתונות הקלאסית. פנומן. אך אותה יורשת צעירה שלה, העיתונאות המקוונת, שהיא תקשורת המונים במלוא מובן המונח, עדיין מחכה שבישראל יכירו בה בתור שכזאת.
האינטרנט, כמו גם העיתונאות המקוונת, ששוכנת בתוכו, פשט על העולם כמו צונאמי אדיר, שהשאיר פה ושם איים של עיתונות כתובה ואלקטרונית. הערוץ הבינלאומי של סי אן אן, הועמד בצל בבחירות האחרונות לנשיאות
ארה''ב כאשר על השטח השתלט היורש האלקטרוני שלו-cnn.com. באותו יום רשם האתר 100 מיליון דפים נצפים, צפיית שיא. במערכת הבחירות בארץ היפנו המפלגות 10 מיליון שקלים לאתרים המקוונים, שיא חסר תקדים. האינטרנט מגיע לאזורים הנידחים בתבל. המצפה של הבלוגוספרה, THE HUNFFINGTON POST COMPLETE GUIDE TO BLOGGING, הוא עולם של מידע על היקף היקום הזה, שהוא תקשורת המונים במלוא משמעות המילה ותרומתו לדמוקרטיה ופריצת חומות של חברות סגורות, טרם נחרתו בתודעה הציבורית.
בכול זאת. עד היום הזה תחום אדיר ובלתי נדלה זה לא זכה להכרה ולהוקרה במשמעות של ציון ייחודיותו על ידי ציונו לשבח, בין היתר, במתן פרסים ל''פוסטים'' או פרסומים מצטיינים אחרים ואלה שעומדים מאחוריהם.
וועדת פרסי פוליצר הודיעה בחודש דצמבר 2008 שהם מרחיבים את קטגוריית הזוכים ומעתה ייכללו בה פרסומים בעיתונות המקוונת. ע:פ ההחלטה הפרס יורחב ויכלול ''עיתונים וארגוני חדשות אשר מפרסמים אך ורק באינטרנט'' בהודעת וועדת הפרס נאמר עוד כי חבר המנהלים של הפרס ''החליט לאפשר הגשת מועמדות של פרסומים שכולם בעלי תוכן מקוון ואשר יהיו קבילים לגבי כול 14 קטגוריות שכלולות בפרס פוליצר''. בשיחה עם כתב סוכנות AFPאמר
סיג גיסלר ראש המנהל לפרסי פוליצר ש''זאת הרחבה מתבקשת של המטרה ההיסטורית של פרסי פוליצר... אנו ממשיכים לעקוב אחר השינויים במדיה ומנסים להתאים את עצמנו לשינויים אלה''.
זאת ללא ספק בשורה גדולה לעיתונאות המקוונת, אבל יש לשים לב שההרחבה עוסקת בעיתונים, או בארגוני חדשות כלומר סוכנויות ידיעות ולא בבלוגרים עצמאיים, פובליציסטים ואחרים. אבל ללא ספק זאת פריצת דרך.
אגב, פריצה קטנה חלה גם בארץ לגבי פרס פחות ידוע, והוא פרס ''טד לוריא''. בראשית פברואר 2009 נתכנסה ב
בית אגרון, בית אגודת העיתונאים בירושלים, וועדה מיוחדת לדיון בשינוי התקנון לחלוקת פרס לעיתונאי בתחום יחסי החוץ של ישראל. השתתפו
משה ארד, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, נציג משרד החוץ,
שאול מנשה ו
צבי גיל מטעם אגודת העיתונאים בירושלים, יעל גרינברג מטעם העיתון
ג'רוזלם פוסט, ש
טד לוריא היה עורכו,
ליאת קולינס, בתו של לוריא, יו''ר הוועדה, העיתונאי וחוקר יחסי החוץ של ישראל,
גדעון רמז, ורכזת הוועדה – ציפי יונה, מזכירת האגודה בירושלים.
מטרת הפרס היא להצביע על הישג מקצועי חשוב ומשמעותי של עיתונאי ישראלי, בנושא יחסי החוץ של ישראל,כולל יחסיה של המדינה עם ארצות המזרח התיכון. הפרס יוענק לעיתונאי היושב בארץ, או בחו''ל בשליחות המדיה שלו, על מאמר, כתבה או סדרה בתחום הנ''ל בעיתונות הכתובה, בשידור רדיו וטלוויזיה או
בתקשורת המקוונת הוחלט שגובה הפרס יעמוד על 5,000 ש''ח בשנה הזו. לגבי השנים הבאות – עפ''י היתרות שיוותרו בקרן.
מועד הטקס – יום ראשון 22.10.09.
מועד הטקס הקבוע, החל משנת 2010 המועד יהיה ה-1 ליוני.
מועד אחרון להגשת מועמדויות – 31.05.09. פרטים ניתן לקבל במשרדי אגודת העיתונאים בירושלים. כאמור, זהו תיקון קטן שבפגישה מוקדמת סיכמנו גדעון רמז ואני שנפעל לתיקון התקנון שיכלול, בתחום קשרי החוץ של ישראל, גם את העיתונאות המקוונת.
פרס סוקולוב
פרס סוקולוב הוא הפרס הוותיק ביותר לעיתונות המוענק מאז אמצע שנות ה-50. שנים רבות הוענק בשיתוף בין אגודת העיתונאים בתל אביב לבין העירייה. בשנים האחרונות נטלה העירייה לעצמה את הבלעדיות. בראשית שנות ה-80 נוסף פרס לעיתונות המשודרת, אך עד היום לא נכלל בו האינטרנט. בשנה שעברה, ככל הידוע לנו, הוגשו כמה מועמדויות מתחום האינטרנט אך הוועדה סירבה להתייחס אליהן ואף לא מצאה מועמד ראוי מתחום התחקיר העיתונאי אף שהיו בפניה כמה תחקירים שפורסמו באינטרנט והיו ראויים לפרס.
בינתיים אין אף פרס בתחום – לא פרסים על מפעל חיים – וכאן אפשר, אולי, להבין כי זהו תחום צעיר יחסית. ניתן להבין כי הממסד גם לא ירצה להעניק פרסים לאתרי אינטרנט נשכנים וחושפי שחיתויות, כמו האתר של
יואב יצחק. אבל לאורך זמן לא ניתן להתעלם מהאינטרנט ההופך להיות גורם מרכזי בתחום העיתונות והחדשות וכבר מגדל דור של עיתונאים בלעדיים בתחום שחשיבותם והשפעתם הולכת וגוברת.
לכן, יש למצוא את הגוף המתאים ואת נותני החסות מחוץ למסגרת רשויות השלטון ולייסד פרס חדש
דווקא משום היות האינטרנט כה נפוץ, כה נגיש, כה פתוח, לכולם, ללא יוצא מן הכלל, טמונה בו הבעיה של מיון ובחירה. בדרך כלל, רוב העיתונאים אשר כותבים בעיתונות הכתובה, כותבים באתרי העיתונים שלהם. זה אמור גם לגבי המדיה החזותיים, כמו סי אן אן. אבל גם אלה שלא משתתפים במדיה הכתובה, נכללים מעתה בקטגוריות של ''פרסי פוליצר''. הוועדה של פרס סוקולוב לא הלכה בינתיים בעקבות הוועדה בארה''ב.
חרף כול הקשיים, המהותיים והלוגיסטיים, ניתן בשלב הראשון להקים וועדת היגוי לחיבור טיוטת תקנון אשר יהווה בסיס לתקנון אשר יתחדד עם הזמן. סוגיה אחרת לא פחות קלה היא מימון הפרס ויצירת קרן מניבה. דרך אחת היא לפנות אל אותם אתרים מסחריים אשר מפרסים את הבלוגים שלנו, חינם אין כסף, שישתתפו בחלק מן המימון. הדעת נותנת שככול שהרעיון יתקבל הן בציבור המשתתפים והן בציבור הרחב, אפשר יהיה להגיע למשאבי ממון.
אל תצפו להתעלות מצד המדיה הוותיקים. אפילו בקרבם, פרגון, היא מילה בלתי מוכרת ועל אחת כמה וכמה נדיבות כלפי המדיום הצעיר חובק עולם. אנחנו בפנים חייבם לתת את הדעת, גם על מהות הפרס וגם, בימינו, לא פחות על דרכי המימון. אם נתאמץ, אם נתמיד, אם ניאבק- נצליח. אתר ''רשימות'' נקי, בינתיים מכול צבע שיווקי- מסחרי, הוא נקודה הולמת להתחיל ממנה, בצנעה, בצעדים מדודים ונגיע למטרה כמו הצב לפני הארנב בסרטי ההנפשה של ''באגס באני''.
העיתונאות המקוונת טרם זכתה להכרה נאותה בישראל
העתונים נסגרים ועוברים לרשת
