פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
העקשנות משתלמת
שמעון מנדס (שבת, 20/12/2008 שעה 19:00)


העקשנות משתלמת

שמעון מנדס



במשך שנים לעגנו על הערבים על כך שאינם משקמים את הפליטים הפלסטינים, ובמקום זאת הם תובעים כל הזמן להחזיר את הפליטים הללו למקום מושבם המקורי. לעגנו לצד המוסרי שבתופעה הזו, שמחזיקים מליוני בני-אדם בתנאי מחיה קשים; לעגנו על החלום שלהם לחזור לביתם, ואף הדבקנו לזה כינוי עברי יפה: ''החלום באספמיה'' – משמע שלעולם לא יתגשם; לעגנו על העקשנות הפלסטינית-הערבית, שנראתה לנו חסרת כל בסיס, כל עוד ישראל לא תתן את ידה לכך. אבל מסתבר כי לכל העולם יש מערכת ערכים של מוסר ומשפט מצד אחד, ומאידך לערבים ולפלסטינים יש מערכת שונה. אצלם השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח; הסופות במזג האוויר אינן תופעות טבע, אלא מעשה ידי אדם. איך אמר לי פעם עורך-דין מצרי בכיר: ''הרי בספר הקדוש שלכם נאמר כי עצרתם את השמש. זאת אומרת שזה אפשרי''.

טענתי כבר בעבר כי ההישג המדיני הגדול ביותר של סאדאת היה, שהשכיל להעביר את המאבק בינו לבין ישראל מ''שולחן החול הצבאי'' אל ''השולחן הירוק המדיני''. מלחמת יום הכפורים הוכיחה לו מעל לכל ספק כי על השולחן הראשון ידו על התחתונה. המח''טים שלנו הוכיחו את עליונותם בשדה הקרב על המח''טים שלו. בעוד שעל השולחן השני יהיו לו שני יתרונות. הראשון, מדינאות עשירה ועתירת-נסיון רבת שנים מול החשיבה החובבנית של ''ועד הקהילה'' שלנו. בלשון המצרית הציורית: ''אל תשכח שהנילוס כבר זורם שבעת אלפים שנה, ואנו זורמים אתו. וכדי לשרוד עם הנילוס אתה חייב להיות שחיין''. היתרון השני, במלחמה המדינית הוא יקבל סיוע אגפי מן ''המעצמה השביעית'' הישראלית, מול העתונות המצרית שלו שהיא נשלטת לחלוטין על ידו. למרבה הצער, הנסיון מראה שהוא השיג את שלו, בהתאם למודל שהוצג כאן.

איך הוא עשה זאת? ראשית, בעקשנות מתמדת על תביעותיו הבסיסיות. שנית, הוא דרש הרבה מעבר למה שהוא רצה להשיג, כדי שתהיה האפשרות להתפשר על מאת האחוזים שלו. אזכיר רק דוגמא שרבים וודאי זוכרים אותה. בשלבי הפתיחה הראשונים של המו''מ סאדאת דרש מישראל, שתשלם למצרים 12 מיליארד דולר עבור שאיבת הנפט באבו רודס שבסיני. הוא ידע שאין כל סיכוי שמצרים תקבל את הכסף. אבל הוא דרש זאת כדי ''לוותר''.

הפלסטינים סרבו לקבל את החלטת החלוקה של האו''ם; יזמו מלחמה והזמינו את מדינות ערב לעזור להם לנקות את ארץ ישראל מיהודים; איימו לשחוט את כל היהודים, ומי שישאר חי הם יזרקו אותו לים (השכנים של דודה שלי שגרה בשוק הכרמל בתל-אביב נשחטו כולם, זוג הורים וארבעה ילדים). חלק מהפלסטינים ברחו מפני מוראות המלחמה. חלק אחר ברח כדי לפנות את הדרך לצבאות ערב לחסל את היהודים, וחלק אחר גורש במבצע לוד ורמלה. נוצרה בעיית פליטים פלסטינים.

הפלסטינים בסיוע מדינות ערב הצליחו להעביר את החלטה מס' 194 בעצרת הכללית של האו''ם, הקוראת להשבת הפליטים לבתיהם. ובמקביל הצליחו להקים מוסד מיוחד של האו''ם (אונר''א), שיטפל בצרכים ההומניטאריים של הפליטים עד להשבתם לבתיהם. צריך כאן להדגיש, כי באותה עת היה כבר קיים באו''ם מוסד הנציב הכללי לפליטים, שיעודו לשקם את הפליטים במקום הִמַּצְאָם ולא במקום מוצאם. אבל הערבים מבקשים לבטל את הישגי המלחמה של הצד המותקף; להכיר באופן עקרוני בהחלטה 194, ולהשיב את הפליטים לבתיהם. ששים שנה הצלחנו להתנגד לדרישה, ועכשו חומת ההתנגדות שלנו נסדקה. הפלסטינים אומרים, כי ראש הממשלה אולמרט הסכים לקבל את העקרון של החלטה 194 - זו כשלעצמה החלטה מסוכנת ביותר. אבל בפועל הוא יסכים לקבל רק 5000 פליטים פלסטינים, בצורה של טפטוף אטי. העקשנות הערבית נצחה, ואנחנו נשברנו.

לנשיא סוריה הקודם, חאפז אל-אסד, לא בער לנהל שיחות שלום עם ישראל. הוא ידע שבכל מקרה מתי שזה לא יהיה, אפשר יהיה לנהל שיחות עם ישראל הוא יקבל את מה שקבל סאדאת. עובדה, עשרים וחמש שנים לאחר תבוסתו במלחמת יום הכפורים הוא הסכים לנהל שיחות עקיפות עם ישראל. ושם הוא דרש נסיגה מלאה לקווי ה-‏4 ביוני 1967. הוא נפטר. בנו בשאר אל-אסד שירש אותו ממשיך באותו הקו. תחילה התנגדנו. אבל היום כאשר אנשי המעצמה השביעית הישראלית, תוקפים את ממשלתם ומסייעים לנשיא הסורי לקבל את מה שהוא דורש, לא נראה לי שנחזיק מעמד.

אסד האב טען פעם בקשר למובלעת אל-חמה, כי זו נכבשה במהלך מלחמה, ומה שנכבש במלחמה לא מחזירים. נוסף לכך במלחמה ההיא נשפך דם סורי רב והרבה חיילים סורים נהרגו, ואסור שדמם ישפך לשוא. לכן אל-חמה חייבת להיות סורית. מה שמפליא הוא שאיש מבין כל ''המדינאים'' הישראלים לא העלה בפניו את אותה טענה לגבי הגולן.

לאסד הבן שיחק המזל. ההשגחה העליונה הציבה מולו ראש ממשלה שהסתבך בפלילים. וכדי להעיב על מעשיו הפליליים, מוכן אולמרט למכור את מכורתו בנזיד עדשים. כדי שייזכר בהיסטוריה באור חיובי. ואסד הבן החליט לשחק את המשחק המדיני של סאדאת. הוא מתעקש לחזור לקווי ה-‏4 ביוני, כולל את מובלעת אל-חמה. אבל בסופה של ההתעקשות, הוא ''יוותר'' על אל-חמה, אבל ישוב להיות שותף שלנו על הכנרת. ואנחנו נתן לו את הגולן, כי עז רצוננו לנגב חומוס בדמשק. יש בדמשק הרבה מאכלים הרבה יותר טעימים מן החומוס, אבל הרדידות הישראלית מסתפקת במה שהיא מכירה.

במאבק על ''השלום'' בזירת העתונות חוסר הפרופורציה בין המעצמות הסורית והישראלית הוא מדהים. הטלביזיה הסורית משדרת השכם והערב שסוריה לא תוותר על אף שעל. פרשנים סורים מרבים לדבר על כך שאפילו ישראל נכללה פעם בסוריה (זה נכון בתקופת הקיסרות העות'מאנית). עצם העובדה שמתירים לישראל להתקיים על אדמה סורית זה כבר וויתור גדול כשלעצמו. ואילו אצלנו, בכל מאמר בעתון, בכל מהדורת חדשות בטלביזיה המח''טים של המעצמה השביעית הישראלית אומרים ביחס להסכם עם סוריה כי המחיר הרי ידוע, כוונתם להחזרת הגולן לידי סוריה. אבל אסד מתעקש, כי יהיה מוכן לנהל שיחות אתנו רק לאחר שישראל תתחייב להחזיר את הגולן. למרבה הצער העתונות שלנו תסרוק את בשרו של ראש הממשלה הבא בפרגולים עד שיאמר ''נכנע אני''.

בעבר תמיד הגענו למו''מ עם הערבים ללא תנאים מוקדמים משני הצדדים. אבל הערבים תמיד פתחו את המו''מ עם תביעות קיצוניות. אנקדוטה היסטורית קצרה תמחיש זאת. בשנת 1949 התקיימו שיחות על שביתת-הנשק באי רודוס. בשיחות עם הסורים, היו''ר ד''ר ראלף בנץ' פתח ושאל מי רוצה להיות ראשון. משה דיין שהיה אז רק סא''ל נתן את הבכורה לקצין הסורי שהיה בדרגת גנרל. הקצין הסורי פתח ואמר כי הם דורשים לעצמם את חיפה כתנאי להמשך השיחות. משה דיין השיב באותה רוח, שישראל דורשת לעצמה את דמשק. הד''ר בנץ' הגיב ואמר שהוא מעריך מאד את ההומור, ואז הוא נגש לשיחות.

המדהים שישראל מעולם לא נגשה למו''מ עם קווים אדומים. לסאדאת היה קו אדום ברור. לפלסטינים יש שני קווים אדומים: הפליטים וירושלים. לאסד יש קו אדום ברור רמת הגולן. רק ישראל נדרשת להכריז ברבים על וויתורים לפני המו''מ. רק אנחנו תמיד נדרשים להציע רעיונות חדשים ופתרונות יצירתיים. הערבים מתעקשים, אבל אנו נדרשים לגלות גמישות.

העקשנות הערבית משתלמת.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שור הבר והאריה .
סתם אחד (שבת, 20/12/2008 שעה 19:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעל החיים החזק ביותר באפריקה הוא שור הבר האפריקאני . הטורף העליון באפריקה הוא האריה (או הלביאה) .
בדרך כלל אין אריה מצליח לטרוף שור בריא ובוגר . אבל שור אינו מנסה בכלל לטרוף אריה .

זו הבעיה הבסיסית בין ישראל ויהודיהה לבין הערבים שסביבנו .
אנחנו לא ''עם טורף'' . אנחנו רק מגיבים להתקפות או להכנות התקפה .

לכן מה שנחוץ למדינת ישראל זה ''החלפת דיסקט'' . שינוי הגישה ממצב של אוכלי עשב למצב של אוכלי בשר .

שום משא ומתן שבו המילים '' החזרת שטחים'' מופיעות !
אין פליטים ערבים מארץ ישראל המנדטורית .
ביטול אונר''א .
הסכמי ''לא לוחמה'' אינם הסכמי שלום .
מי שמפעיל טרור אל ייתלונן על בומבה של טון !
_new_ הוספת תגובה



שור הבר והאריה .
סתם אחד (שבת, 20/12/2008 שעה 19:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סוף סוף מצא אריה עירן את הקול האמיתי שלו. זה לקח זמן,
אבל עכשיו כבר ברור שאם היה הדבר בידו,
לא היו נעשים שום הסכמי שלום במזרח התיכון,
ושישראל היתה מוצאת עצמה במצב של לוחמה מתמדת
עם שכנותיה.
_new_ הוספת תגובה



שור הבר והאריה .
שמעון מנדס (שבת, 20/12/2008 שעה 23:53)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שיקרא את דבריך יסיק שאנחנו חיים בגן העדן. להוציא את ירדן שיש לנו שלום אתה כל הזמן, גם לפני חתימת ההסכם הפורמלי, אנחנו חיים במצב מלחמה קבוע.

מצרים - מ ד י נ ת ה ש ל ו ם - עושה לנו דרך המנהרות בעזה אאת מה שעושה לנו אירן עם חזבאללה בגבול הלבנון. והיא מתנהגת כמו שנאמר אצלנו: צדיקים, מלחמתם נעשית בידי אחרים. עובדה שאתה חושב כך.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 1:44)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק ישראל עדיין מתקשה להבין שהחזרה לגבולות '67 היא בלתי נמנעת.
החל מהחלטות מועצת הבטחון של האו''ם מיד לאחר המלחמה, וכלה
בהסכמים השונים נכון להיום - אוסלו, הסכם השלום עם מצרים, הסכם השלום
עם ירדן, והסכמות ג'נבה - מקובל על המעצמות ועל כל המדינות הנוגעות לסכסוך,
לבד מישראל, שהחזרה לגבולות '67 היא תנאי לכל הסכם שלום בר-קיימא.

ההסכם עם מצרים הוכיח שזה אפשרי.
והסורים ממש מתחננים להסכם עם ישראל.

מה שהכי מעניין בהקשר הזה אלה האיתותים מלבנון:
החיזבאללה עושים עצרת גדולה בבירות, ומה המוטו? הסרת המצור הישראלי
על עזה. זו הרי הזדמנות בלתי חוזרת ליצור מפנה באיזור: ישראל יכולה היתה
ליזום וועידה איזורית - על בסיס ההצעה הסעודית - שבה ישתתפו גם
החיזבאללה והחמאס ופתח וירדן ומצרים וסוריה וממשלת לבנון, ואשר בה
ידונו בכינון המדינה הפלסטינית, - הווה אומר הסרת המצור על עזה, ובעקבות
כינון המדינה הפלסטינית בגבולות '67 עם תיקוני גבול קלים, רגיעה ולמעשה
שלום בחזית הפלסטינית והפסקת ירי הקסאמים. בתנאים של וועידה איזורית
ומחוייבות ישראלית לנסיגה מהגדה, ניתן יהיה להשיג גם הסכם שלום מלא עם
החמאס, ולא רק 'רגיעה' כפי שהם מוכנים כיום. באותה ההזדמנות הסכם
שלום עם סוריה יצור מומנטום שיאפשר לעשות הסכם לטווח ארוך עם לבנון,
- הסכם שגם החיזבאללה ירצו להיות חלק ממנו, ביחוד כאשר הבעיה
הפלסטינית פתורה.

הבעיה היא שכולם מחכים שמישהו אחר יזום מהלך כזה, ובישראל, למרבה
הצער , במקום להתפלל למצב כזה, מתפללים יום יום לכל עיכוב אפשרי
בכניסה למשא ומתן רציני עם הפלסטינים, שלא לדבר על פיספוס מכוון
וציני של המאמצים הסורים בכיוון משא ומתן.

ישראל היא כמו הבריון הפחדן שצועק תחזיקו אותי. ישראל עושה כבר מזה
עשור או שניים פוזות של רצון בשלום, כאשר למעשה המדינה מנוהלת בידי
מנהיגים ציניים שעל סדר יומם הרצון להמשיך את השליטה ביהודה ושומרון
בכל מחיר - גם במחיר פספוס ההזדמנויות להסכמי קבע במזרח התיכון.

המאמר של מנדס הוא עוד דוגמא של איזוב הקיר שחושק באוויר פסגות,
אך כל מה שיש לו להביא לשולחן זו האמירה הרופסת המוכרת של: אין עם
מי לדבר. יש בדברים מעין שחיתות עמוקה, היות והמטרה היא ליצור אצל
אנשים שאולי פחות בקיאים בנושא את הרושם שיש כאן פריסה של נסיון
חיים אמיתי בפוליטיקה המזרח-תיכונית, כאשר בסך הכל זה כתב האמנה
של עוד שגריר יהודי מתוסכל מפרובינציית הספק הכדאניקי. עוד בוגר
של מכללת קציני האין כיבוש, ואם יש אז לא נורא.
_new_ הוספת תגובה



ברק או במה: רק אזובי הקיר חושקים ומאמינים בשלום עכשיו
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 8:20)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי הם רוצים להתנקות ולהתאוורר על חשבון עם ישראל חי.
די לשלום עכשיו שלך שהביא עלינו רק אלפי הרוגים ופצועים.
המטרה שלנו כעת היא להייצב את הביטחון, גם על חשבון שלום השקר שלכם ולקטוע את ידי הפנאטים המוסלמים שלא רוצים
יהודים בארץ ישראל. גם לא יהודים שמאלנים אנטי ציוניים כמוך.
_new_ הוספת תגובה



[•] ברק או במה: רק אזובי הקיר חושקים ומאמינים בשלום עכשיו
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 10:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מדבר בקלישאות, וגם את הקלישאות אתה הורס.
אולי תקח פסק זמן, [•]..., כדי
לצאת מהבלבול.
_new_ הוספת תגובה



ברק או במה: רק אזובי הקיר חושקים ומאמינים בשלום עכשיו
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 11:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה לעשות, ששניכם נשמעים מבולבלים באותה המידה.
_new_ הוספת תגובה



שאלתי את ישראל והיא אמרה לי שאתה טועה ומטעה
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 11:53)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין חזרה לגבולות 67', וגם אם היתה חזרה, המלחמה הרי
תימשך. כי ליהודים אין כל זכות להקים מדינה לא אסלאמית
במזרח תיכון ערבי. את זה אומרים ידידיך בפה מלא ואתה
מגיע לכאן כדי למכור לנו לוקשים?

אפשר להגיע להסכם עם מצרים, כמו שהגענו להסכם אוסלו.
אז מה? זוהי הוכחה שיש שלום?

הסורים לא מתחננים לשלום, הם מתחננים לקשקש בימי הכנרת
ללא צורך בדרכון. חוץ מלשים את היד על הגולן, אין להם
עניין בשלום איתך. אם השלום שלהם עם לבנון גבה מאות
אלפי הרוגים במשך 40 שנה, אז כמה הם יגבו מאיתנו?

המוטו של החזבאללה זה מוות לישראל. אתה נתלה בהצהרות
טקטיות של החזבאללה וחומק מהמטרה הבסיסית שלהם שהיא
השמדת ישראל. ה''מצור'' על עזה היא תירוץ מזדמן. אתמול
זה היה הכיבוש בעזה, שלשום זה הכיבוש בירושלים,
יפו וחיפה.

לכן אינני מוצא כל סיבה סבירה לאופטימיות השופעת שלך
בתוכנית הסעודית, שהיא רק עוד לבנה בתוכנית השלבים של
הפתח שהוגדרה יפה ב-‏1974, ומתקדמת לשביעות רצונם של כל
חורשי השלום שאתה ציינת.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



שאלתי את ישראל והיא אמרה לי שאתה טועה ומטעה
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 12:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כותב מהרהורי ליבך, וזה לגיטימי וזה אפילו היה נשמע
משכנע, אם לא היית מחקה את צורת כתיבתי בהקפדה
כה רבה. הרי איש אינו מצפה שהחקיין יאמר דברי טעם.

אולי הגיע הזמן שתחליט האם כתיבתך נועדה לניגוח סתם
-כפי שניתן להסיק מהעימוד הנוכחי - או שכתיבתך נועדה להיקרא
ברצינות - ואז תן לתוכן ליצור את העימוד המתאים.

אתה רואה, אצלי אורך השורות הוא תוצאה של קצב הדיבור הטבעי שלי,
ותוכן הדברים. כאשר אתה עושה את זה, זה נראה כטקטיקה זמנית
וקצת שרירותית.
_new_ הוספת תגובה



שאלתי את ישראל והיא אמרה לי שאתה טועה ומטעה
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 12:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אתה כותב מהירהורי ליבך. אלא
שהירהורי או-לא של ליבך הוכחו כבר
כרעים, כשגויים, על סף השגועים,
בעוד שהרהורי ליבי נסמכים על טעמים
רבים של עובדות ולוגיקה.

אינני מחקה את כתיבתך אלא שאני בניגוד לך
לא מפזר צילצולים פומפוזיים, ועונה
לכל טענה וטענה שאתה מעלה. אינני בורח
כמוך משום סוגיה ובעיה שיש ללבן. אני
מנחית לך ב'סרוו' את הכדור במגרשך.
מאחר שאינך רגיל לענות כסידורו, נדמה
לך, משום מה שאני מחקה אותך. ולא היא.

אי יכולתך להבין את המציאות הבסיסית בה
אתה מתווכח כאן מצביעה על אוזלת ידך
להתמודד עם מציאות מורכבת הרבה יותר 'בחוץ'.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 13:32)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ושוב, לאחר אשלייה רגעית של דיבור ענייני,
חזרת למילוי הנקניק. ומהעיסה הורדרדה הזו
קשה להפיק משהו בקריאה או בתגובה. זה פשוט
סותם-שיח מעולה. אם זו מטרתך אז הצלחת מעל
למשוער.

הניגוד בסגנון השיחה בינך לבין עירן מעניין.
עירן עסוק בלהעביר את דיעותיו מתוך שכנוע פנימי מסוים
לקורא או לבן שיחו - באופן האלים משהו שבו הוא עושה כנראה
הכל.

אך אצלך יש משהו שונה בתכלית. כתיבתך משרתת מטרה עיקרית
אחת: סתימת ערוץ התקשורת - יצירת נתק וסטטיקה. וכאשר מנסים
לשחזר את המניעים לשתי הגישות השונות כל-כך,
מגיעים די מהר למסקנה, שעירן חושב רוב הזמן שיש טעם והגיון
בדבריו. אך אצלך מסתבר קורה משהו אחר. עיסוקך בסתימת הצינורות
מראה שאינך משוכנע בעמדות שאתה מציג כתוכן: אתה יודע שמרבית
הדברים שנכתבים על ידך הם שטויות למילוי:

''אין חזרה לגבולות 67', וגם אם היתה חזרה, המלחמה הרי
תימשך. כי ליהודים אין כל זכות להקים מדינה לא אסלאמית
במזרח תיכון ערבי. את זה אומרים ידידיך בפה מלא ואתה
מגיע לכאן כדי למכור לנו לוקשים?''

זו אחת התכונות היפות של הכתיבה. היא חושפת כל אחד וכל דבר.
_new_ הוספת תגובה



תגובתך מעניינת ביותר
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 14:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה נוקט בשיטה שאתה טוען שאני נוקט בה
וכשאני עונה לך לשיטתך הדם עולה לפניך!
אז מה לך כי תלין?
הגם אתה ביילין?

אני שמח שחשפתי לך לראשונה את דעתם של ידידיך
הפלסטינים. אני מתפלא עליך שעד היום לא שמעת
מה הם אומרים עליך.

בשליפה די פשוטה, שאני ממליץ גם לך לעשות
מעת לעת העלאתי את הציטוטים המקריים הבאים:

1. ח'אלד משעל, יו''ר ''הלשכה המדינית'' של החמא''ס
הפועל מסוריה, נשא דרשה ערב ''יום הנכבה'' (14 במאי
2006) במסגד בדמשק. בדרשה הזהיר ח'אלד משעל
מפני ''מזימה'', שרוקמות מדינות המערב נגד הממשלה
הפלסטינית במטרה ''להרעיב את העם הפלסטיני''. הוא הדגיש
כי למרות הלחצים המופעלים עליו ''העם הפלסטיני לא
יכיר בישראל ולא יוותר על דרך הג'האד וההתנגדות [קרי,
הטרור] ולא על אף שעל מאדמת פלסטין, משום שאללה עומד
לצידו'' (טלוויזית ''אלג'זירה'', 14 מאי 2006).

2. אבו מאזן הכריז השנה שוב שאין בכוונת הפלסטינים
להכריז שהם מכירים בישראל, כי הכרזה כזאת היא מיותרת.
לדעתו אין צורך בהכרזה כזאת, אלא רק בתנאי שישראל
תסכים לקלוט בתוכה במסגרת ''זכות השיבה'' כל פלסטיני
שירצה בכך. אחר כך אללה גדול, הוא אומר.

3. אסמאעיל הניה, ראש ממשלת החמא''ס, בנאום תקיף שנשא
ברפיח, הדגיש גם הוא את ההתנגדות ללחצים האמריקאים
באומרו כי העם הפלסטיני לא ייכנע תמורת פיתוי כספי .
הוא ציין: ''אנו ניצבים מולו [מול האויב] בשדה הקרב,
בעזרת אללה'' (טלוויזית ''אלג'זירה'', אתר ,Palestine-
Media 15 במאי 2006).דוברים נוספים של ה''חמא''ס'' הבליטו
את התביעה להקמת מדינה פלסטינית בכל שטחי ''פלסטין''
והתמיכה בהמשך ה''התנגדות''.
הוא חוזר על ההכרזות האלה מעת לעת לפי פירקי התבהמותו.
4. בשידורי הטלויזה הפלסטינית מרמאללה ומעזה בולט קליפ
מעבר קצר שמופיע בעיקר לקראת ''יום הנכבה'' כל שנה, אבל
מעת לעת גם ככה סתם. בקליפ מופיעה הקריאה ליהודים לצאת
מפלסטין על רקע תמונות של מפת פלסטין (בה אין זכר
לישראל). הפרצופים של מנהיגים פלסטינים מהחמאס ומהפתח
מקשטות את הקליפ הזה. שום מנהיג לא מחה על הכנסתו
לקליפ.

5. המפות הרשמיות של הפלסטינים מציגות את כל ''פלסטין''
כאחת וכשייכת לפלסטינים. אין זכר לישראל ולשמות
המקומות העבריים.

יש עוד רבים כאלה. מוזר שמעולם לא נתקלת
במידע הזה.

*-*-*-*

עכשיו מה תאמר לנו? שאסור להאמין לערבים?

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 20:10)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד פעם מיחזור של הטענה הבלויה,
שאין עם מי לדבר, וגם אם יש אז לא כדאי.

לא מעניין ולא לעניין.
_new_ הוספת תגובה



תכל'ס, העיקר שאין לך יכולת להגיב לעניין
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 21:21)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המציאות לא משפיעה עליך.
אתה ממשיך להזות שלום.
_new_ הוספת תגובה



הטרגדיה שלנו היא בחצאי האמת
שמעון מנדס (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 17:31)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתשובה ל''סתם אחד'' הראשון.

ראשית חכמה, מאחר ואתה מסתתר מאחורי כינוי, ההגינות מחייבת לא להתייחס למנדס האיש, אלא להתווכח עם דעותיו.

אבא אבן ושגריר ארה''ב לאו''ם, אייב גולרדברג, עמלו קשה מאד כדי שבהחלטת מועצת בטחון 242 ישראל לא תהיה חייבת לחזור לגבולות 1967, ותוכל לתבוע תקוני גבול (בגלל המלחמות הרבות שהיו בינינו לבין שכנינו). לכן שבהחלטה נאמר שישראל תסוג משטחים שנכבשו. שים לב מ''שטחים'' ולא ''מהשטחים''. היתה זו שעת רצון שארה''ב ושגרירה היהודי באו''ם ראו עין בעין את הבעיה בינינו לבין שכנינו. על סמך הסכמה זו, ארה''ב הסכימה לבנות לנו שני שדות תעופה צבאיין מודרניים, עציון ואיתם. חמישה ק''מ מערבה מן הגבול הקודם.
סוכם גם עם ארה''ב שהחוף המזרחי של סיני ישאר בידי ישראל. על סמך זה ישראל סללה את כביש אילת-אופירה (שרם א-שיח'), כביש חדש ומודרני.

זה שאחר כך בא ראש ממשלת ישראל ומודיע ביוזמתו לסאדאת ואחר לארה''ב שהוא מחזיר את כל סיני - זו בעיה שלנו.

''ההסכם עם מצרים הוכיח שזה אפשרי'' - למה הכוונה? ודאי זה הוכיח למצרים שאפשר לתקוף את ישראל במלחמת התשה קבועה, דרך רצועת עזה - מבלי שמצרים משאירה טביעת אצבעות. ואנחנו כמו אהבלים בולעים את הצפרדעים המצרים כל הזמן, ולא מעיזים להתלונן.

על איזה וועידה אזורית אתה מדבר? כאשר שמעון פרס נופיע בוועידת רבאט ודבר שם על חזון המזרח התיכון החדש, עם אפשרויות לפיתוח כלכלי משותף שישראל תתרום לו ככל יכולתה - הערבים נבהלו ונתקו מגע. ומאז לא היה המשך לא למסגרת המדינית ולא לרעיון השתוף.

כאשר מישהו אצלנו (אני חושב שזה היה שמעון פרס) הציע שישראל תתקבל כחברה בליגה הערבית, שהיא ארגון אזורי, מזכ''ל הליגה עמרו מוסא המצרי דחה את הרעיון בשצף של כעס בלתי נדלה.

בכל העולם מדינות נגשות למו''מ ביניהן ללא התחייבויות מקדמיות כלשהן. רק ישראל נדרשת לעשות זאת, ורק ישראל מתנדבת לעשות, ורק בישראל כל מהדורת חדשות בטלביזיה וברדיו, השדרים פותחים את המהדורה בהצהרה ש''המחיר לשלום כבר ידוע'', דהיינו נסיגה מלאה מרמת הגולן. אין אף מדינה בעולם שהותקפה במלחמה ואחר כך נדרשה לחזור לגבולות לא מוכרים.

והנה מסתבר שלנשיא סוריה גם היום לא בוער להגיע להסכם נסיגה עם ישראל. עברו ארבעים שנה וסוריה לא אבדה את הסיכוי לקבל בחזרה את השטחים שהיא הפסידה במלחמה, ויעברו עוד ארבעים שנה וזה יהיה אותו הדבר.

הנשיא הסורי אסד האב אמר, בתשובה לשאלה מדוע הוא אינו מוותר על אזור אל-חמה, כי אל-חמה נכבשה במלחמה ולכן היא טריטוריה סורית לכל דבר וענין. מה גם הוסיף אסד האב, שאת הגבול של המנדט הבריטי, לא אנחנו (סורים וישראלים) קבענו, אלא המעצמות קבעו לנו. ולכן אנחנו (הסורים) לא מכירים בגבול הזה.
_new_ הוספת תגובה



הבז והדוכיפת
סתם אחד (שבת, 20/12/2008 שעה 21:16)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקום לבחור סמל בחרו בדיחה.
_new_ הוספת תגובה



שמעון ידידי
ע.צופיה (שבת, 20/12/2008 שעה 20:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה זה שמתריע על דיבורי הרהב של הפלסתינאים ושל מדינות ערב,ואתה נופל קורבן לדברים אלו.
איזו עקשנות ערבית השתלמה?
לא קיבלו אפילו מטר מישראל 1949.אף פליט לא ארז את חפציו. ישראל של 2008 גדולה יותר מישראל 1949.
אז מה השתלם לפלסתינאים?
ישראל מעולם לא חתרה לכבוש את חצי האי סיני. תמיד היא נגררה לכך על ידי פרובוקציות מצריות (1948,1956,1967). לכן החזר חצי האי מבחינתנו אינו ויתור על משהו שרצינו בו,אלא על משהו שכבשנו בכדי להמירו בהישג. וזה מה שקרה,סאדאת קיבל את מה שהיה שלו ממילא תמורת ויתור על שאיפות ההתפשטות המצרית מזרחה.
חוץ מאשר לכמה הוזים, תמיד היה ברור שנחזיר את הגולן תמורת שלום אמיתי ופיקוח בטחוני. אפילו נתניהו ומרדכי שייצגו את הימין בזמנו פעלו לכיוון זה.עצם זה שחיים שם רק עשרות אלפים בודדים של ישראל מראה על העראיות של ההחזקה, באותה מידה שרק מאות אלפים בודדים של ישראלים חיים ביו''ש מראה בדיוק אותו דבר. אילו הייתה כוונה להחזיק שטחים אלו לעד ,הייתה שןם התיישבות מאסיבית. ראה כדוגמה את שטחי ישראל 1948.
לכן המו''מ עם הסורים אינו מה נחזיר אלא מה נקבל תמורת זה. אסאד האב ראה בהסכם שלום עם ישראל, הוכחה לכשלון מלחמות 1967 ו-‏1973 ואדם גאה כמוהו לא יכל לקבל זאת.
הסכם שלום עם ישראל הוא,מבחינת הערבים, הכרה מאוחרת במפלת 1948 וכשלון כל מאמציהם מאז ועד היום למחוק זאת. לא כולם מוכנים לקבל זאת ולכן יש עדיין עימותים עימם.
זכור שאנחנו לא הסכמנו 2000 שנה להכיר בחורבן בית שני והציונות הייתה ההוכחה לכך.
_new_ הוספת תגובה



שמעון ידידי
סתם אחד (שבת, 20/12/2008 שעה 21:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מידה שרק מאות אלפים בודדים של ישראלים חיים ביו''ש מראה בדיוק אותו דבר. אילו הייתה כוונה להחזיק שטחים אלו לעד ,הייתה שןם התיישבות מאסיבית. ראה כדוגמה את שטחי ישראל 1948''

טול קורה מבין עיניך, ביהודה ושומרון יש אותה כמות ישראלים כמו בנגב ורק חצי מכמות הישראלים שיש בגליל. זאת ועוד ביהודה ושומרון עצמה אחוז הישראלים הוא אותו אחוז כמו אחוז הפלסטינים בישראל, אז מה זה אומר?
_new_ הוספת תגובה



שמעון ידידי
ע.צופיה (שבת, 20/12/2008 שעה 21:30)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין להט משיחי ליישב את הנגב ןאין גם אפשרויות רבות לפי תנאי השטח לעומת יו''ש.
למרות שהגליל יחסית מיושב מאוד עלידי ערבים ישנם שם פי שנים יהודים מאשר ביו''ש, אז מה אתה אומר?
האם אתה מאחל לתושבי יו''ש היהודיים את אותו היחס מהפלשתינאים בדומה ליחס שמקבלים הערבים בתחומי מדינת ישראל?
נראה לי שהם יחזרו בריצה נמרצת לתחומי ישראל טרם 1968.
_new_ הוספת תגובה



שמעון ידידי
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 17:39)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה חושב על הגליל כשהוא כולל את חיפה ועמק הירדן, תצטרך לחשוב על יהודה ושומרון כשהם כוללים את תל אביב וירושלים.
_new_ הוספת תגובה



שמעון ידידי
ע.צופיה (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 19:17)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך חיפה ועמק הירדן נכנסו לגליל?
אולי גם נצרף את המערב התיכון.
_new_ הוספת תגובה



שמעון ידידי
סתם אחד (יום שני, 22/12/2008 שעה 0:05)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשסופרים את כמות האנשים בגליל בדרך כלל מוסיפים להם את כל האנשים שגרים בחיפה ובעמקים, דוגמת עמק יזרעאל ועמק הירדן. או במלים אחרות המספר שדובר בו בקשר לכמות הישראלים שחיים בגליל מתייחס לגליל+עמקים+כרמל ואילו המספר שדובר בו ביחס ליו''ש גורע את ירושלים, תל אביב וכל שפלת החוף.
_new_ הוספת תגובה



יש הבדל בין דברי הרהב לבין העקשנות
שמעון מנדס (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 22:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ע' יקירי,

יש הבדל גדול בין דברי הרהב לבין העקשנות עליה אני מדבר. אילו רצו הערבים לפתור את בעיית הפליטים הרי שמזמן היו פותרים אותה. הם מ ת ע ק ש י ם ששים שנה להחזיקם בעוני ובדלות, כדי להחזירם למקום מושבם. ששים שנה אמרנו לא. ועכשו אנחנו נשברנו. אצלנו כבר מדברים על החזרה של כמות סמלית של פליטים. לדעתי, זה רק הסדק הראשון.

זמן קצר לפני שפייסל חוסייני מת מהתקף לב, הוא נפגש עם חבר שלי, שהיה אז בתפקיד מאד בכיר במערכת. והוא אמר לו שביחס לפליטים הם לא יוותרו על העקרון שאנחנו נכיר באחריותנו לבעיה, ואנחנו נקבל את החלטה 194 של העצרת הכללית. אבל בהמשך, הוא אמר, הם לא ידרשו את החזרת הפליטים כולם אלא כמות סמלית. הם מודעים לבעיה שהדבר הוא בלתי אפשרי.

למה פרצה מלחמת עירק-אירן אתה זוכר? קו הגבול בין עירק לאירן עבר על החוף המזרחי של שאט אל-ערב. וזה חייב כל אניה שנכנסה לנמל הנפט עבדאן האירני לשלם דמי מעבר לשלטונות העירקים. השאח הפרסי הצליח להגיע להסכם עם הגנרל עבד אל-כרים קאסם, קודמו של צדאם חסיין, להזיז את הגבולל למרכז הנהר - כמקובל לפי החוק הבינלאומי. כאשר עלה צדאם חסיין לשלטון, הוא בטל את ההסכם בטענה שהאירנים נצלו את החולשתו של קודמו. על זה פרצה המלחמה.

ברגע שאתה מקבל על עצמך את האחריות להיווצרותה של בעיית הפליטים, ואתה מקבל את החלטת העצרת 194, זהו תקדים חמור ביותר. ולך תדע אם בעתיד לא יצוץ סדאם חסיין פלסטיני ויטען את אותן הטענות

זו הבעיה המרכזית. על זה מתעקשים הפלסטינים. הם לא נדרשים לגלות שום גמישות. הם לא נדרשים לבוא עם פתרונות יצירתיים. כי אנחנו המשכילים, אנחנו המודרנים ואנחנו בעלי התושיה.
_new_ הוספת תגובה



יש הבדל בין דברי הרהב לבין העקשנות
ע.צופיה (יום שני, 22/12/2008 שעה 7:43)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עקשנות זה דבר מבורך. הרי כתבתי בסוף תגובתי שיותר עקשנים מאיתנו-אין. עובדה חזרנו אחרי 2000 שנה.
הענין הוא שאתה מתרשם מאוד מהצהרות הצד הערבי ומזלזל בהצהרות ממשלתנו. חוץ מאשר הצד הערבי-היכן מצאת שהסכמהו לקבל חזרה פליטים?
אגב, על מספרים של 5000 איש כבר דובר בשנות ה-‏50 כפתרון לבעיה.
ברור שהערבים לא הסכימו.
אני חושב שאסור לנו לקבל אחריות על בעיית הפליטים, למרות שאיני שולל כפתרון סמלי קבלת מספר זניח של פליטים.
נכון הערבים אינם מגלים גמישות,לכן,הגמישות ניכפת עליהם.הם אינם באים עם פתרונות יצירתיים ולכן אחרים מוצאים אותם עבורם. כל נסיונותינו לפתרון באמת כשלו מול המציאות הזו של הפלסתינאים,לכן, במבט לאורך 100 שנים, הם כל הזמן מפסידים.
לבסוף מישהו יתעורר שם.
גם אצלנו היה אחד כזה,קראו לו הרצל.
_new_ הוספת תגובה



צופי, ישנה אי בהירות בהגדרות /פרשנות שלך
סתם אחד (יום שני, 22/12/2008 שעה 8:15)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכמה מקומות בדברים שאתה כותב.

אתן כמה מהם:

1. ''אסאד האב ראה בהסכם שלום עם ישראל, הוכחה לכשלון מלחמות 1967 ו-‏1973 ואדם גאה כמוהו לא יכל לקבל זאת.'' ...

הכשלון היה כבר בסיום המלחמות ולאחר שהתפזרו ענני העשן. אתה מתכוון אולי לומר שהוא ראה זאת כהכרה והודאה בתבוסתו, וגאוותנותו מנעה ממנו לעשות שלום. אבל זה רק חלק מהנימוקים שלנו להתנהגות אסד האב. סוריה היתה והינה דבוקה חזק לציר הרשע שאיננו מעיד לרמוז אפילו שהוא מכיר בישראל. הדרישה הישראלית לנהל בסוף הדרך את הטקס של ההידברות הישירה בין ישראל לסוריה מרתיעה אותו. פעם התבטא אסד ואמר שהוא אינו מאמין להבנות עם ישראל דרך צד שלישי וחששו היה שבשיחות ישירות עם ישראל, ישראל תעלה דרישות חדשות ואז השיחות יתפוצצו וייצא שהוא ישב לשווא עם 'השטן הקטן'.

2. ''הסכם שלום עם ישראל הוא,מבחינת הערבים, הכרה מאוחרת במפלת 1948 וכשלון כל מאמציהם מאז ועד היום למחוק זאת. ''...

גם כאן המילה ''הכרה'' אינה מתאימה. הערבים מדברים על כשלון המלחמה והכירו במפלתם הגדולה כבר מתחילת שנות ה-‏50. הם כמובן מוצאים לעצמם תירוצים שונים לנמק זאת ולברוח מאחריות לאומית, ציבורית ואישית.
גם המונח 'נכבה' ניטווה אז ע''י סופר לבנוני אבל לא נטמע בשיח הערבי / פלסטיני. רק לאחר ''יום האדמה'' הראשון ב-‏1975 החלו הפלסטינים, בתחילה אלה שבישראל ואח''כ אלה שבשטחים, לחגוג את 'הנכבה' כתבוסה של 48' מתוך גאוותנות מעושה של רחמים עצמיים וניסיון לייצר מנוף כוח בתודעת ההמונים נגד קיומה של ישראל.

3. ''זכור שאנחנו לא הסכמנו 2000 שנה להכיר בחורבן בית שני והציונות הייתה ההוכחה לכך.''.....

מה זה הביטוי ''לא הסכמנו''? שאלו אותנו אם אנחנו רוצים חורבן או לא? האם העם היהודי ''לא מסכים'' עד היום עם השואה?

היהודים הכירו גם הכירו במציאות של חורבן. הישוב היהודי בארץ התארגן בצורה אחרת שהתאימה עצמה לשינויים שבאו עם הכיבוש הזר (למשל, עד היום חתן מנפץ כוס ביום חתונתו...שירי משוררים יהודים גדולים כמו יהודה הלוי למשל ..... בכל בית חדש יש קטע קיר מוסתר ולא מושלם... ועוד ועוד). הגלות התאימה את מנהגי האמונה למצב החדש. ללא התגובה המיידית והמתאימה למציאות החורבן, היהדות לא היתה יכולה להמשיך ולהתקיים.

הציונות אינה הוכחה לכך שלא הסכמנו להכיר בחורבן בית שני אלא להיפך, אי הסכמת היהודים לקבל את המציאות שנוצרה מחורבן הבית. הציונות הכירה בחורבן הבית ורצתה לבנותו מחדש, במובן המדיני.

חכם ציון
_new_ הוספת תגובה



צופי, ישנה אי בהירות בהגדרות /פרשנות שלך
ע.צופיה (יום שני, 22/12/2008 שעה 8:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חכם יקר שלי, לא ברור לי אם אתה מתפלמס עם עצמך או איתי.
1.הרי אתה כותב בדיוק מה שאני כותב, לאחר מכן אתה מעלה את ענין ''ציר הרשע''. זה נכון ,אך זה בשנים האחרונות בלבד. סוריה תמיד ניסתה ,לאחר 1973-4, להשיג חזרה את הגולן באמצעות הפעלת לחץ על ישראל דרך צד ג' (פתח בלבנון,עמל,חיזבאללה) ועתה באמצעותה בריתה עם אירן.כולם יודעים זאת וכולם יודעים איך ניתן לפתור זאת ולכן כך זה יפתר בעתיד הקרוב,כנראה.
2.אז מה חידשת לעומת דבריי?
3.''לא הסכמנו'' כוונתי, שאפנו כל הזמן ל''תקן'' את החורבן והציונות היא הביטוי המוצלח ביותר לכך.
ההשואה שלך בין השואה לבין חורבן בית שני ממש לא במקומה.
ובסייפא מה אתה אומר? בדיוק מה שאני אומר.
אז במה החכמת, חכמי היקר?
_new_ הוספת תגובה



מה פלא שמעולם איש לא קבל את דעותיך
עמיש (שבת, 20/12/2008 שעה 22:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה מסוגל לכתוב קשקוש כמו: ''...ראש ממשלה שהסתבך בפלילים. וכדי להעיב על מעשיו הפליליים, מוכן אולמרט למכור את מכורתו בנזיד עדשים''

אין כל פלא שהקריירה שלך כאיש מודיעין נגמרה מזמן מזמן
_new_ הוספת תגובה



[•] אולמרט הסתבך בפלילים וזו עובדה
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 1:35)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולמרט מוכן למכור את מכורתו בנזיד עדשים וזו עובדה.
קריירת המודיעין של מנדס הסתיימה כי הוא כבר עשה את שלו ופרש ככל איש צבא וזו עובדה.

אז חוץ מלקשקש יש לך גם דיברי טעם, מישי יקירי?
_new_ הוספת תגובה



נקודת המוצא לבחינת הבעיה של היהודים והדרכים לפיתרונות
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 5:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תקועים בהשקפות מיושנות שאינן מתאימות למציאות .
השאיפה הקלסית לשלום היא משגה . לא בגלל ששלום הוא רע , אלא בגלל ששלום אינו תנאי מספיק . שלום גם אינו תנאי ראשוני וזה אפילו חשוב יותר .
עובדת חיים היא שבני אדם חיים לפעמים במצב שלום ולפעמים במצב מלחמה .
הצורך האמיתי הוא קיום מתמשך !
מאחר וכל חי סופו למות , אזי קיום מתמשך משמעו המשך גנטי בילודה . אין דרך אחרת .
זה אומר דבר פשוט ואמיתי .
כדי לקיים אוכלוסיה ללא שינוי בגודל נחוץ שמספר היילודים ומספר הנפטרים יהיה זהה .
במצב שבו מספר הנפטרים גדול ממספר היילודים האוכלוסיה קטנה . זה מצב העם היהודי .
במצב שבו מספר היילודים גדול ממספר הנפטרים האוכלוסיה גדלה . זה מצב הפלסטינים , המצרים והסורים .
הפלסטינים היו 1.3 מיליון ב 1948 והם 7 מיליון היום .
המצרים היו 17 מיליון ב 1948 והם 78 מיליון היום .
הסורים היו 3.5 מיליון ב 1948 והם 20 מיליון היום .

זו הבעיה האמיתית ולא היעדר שלום . גודל האוכלוסיה משליך על כל התנאים האחרים של רמת חיים , רמת תזונה , מגורים , ביגוד , השכלה , פנאי , שאיפות לעתיד והגשמת שאיפות נעורים . הכל תלוי בגודל האוכלוסיה .
_new_ הוספת תגובה



השיקול הראצינאלי , אינו היחיד אבל . . .
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 5:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבחינה ראציונאלית כיבוש הוא מעשה כדאי כאשר התועלת ממנו גדולה מעלותו .
ככל שהתועלת יחסית לעלות רבה , יותר הכיבוש כדאי יותר ולהיפך .

הדוגמא המוצלחת לטענתי , היא כיבוש אמריקה הצפונית והדרומית .
_new_ הוספת תגובה



וידוי קטן שלי...
(יום ראשון, 21/12/2008 שעה 6:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק הזמן ישיב על הקביעה אם העקשנות של הערבים השתלמה.

בינתיימ:
א- הפליטים וצאצאיהם סובלים.
ב- בינתיים, הערבים, ובמיוחד מצרים הגדולה, סובלים בהמשך פיגור כלכלי ותרבותי בגלל החרם על ישראל.
ג- בינתיים הזמן עושה את שלו, ו''בעיית הפליטים'' הולכת ומתמוססת.

אני מוכרח להתוודות,
כי בזמן השיחות בין אהוד ברק ובין ערפאת,
כאשר ברק הציע מה שהציע לערפת לסיום הסכסוך,
הייתי ממש בפחד: מה יהיה אם ערפאת באמת יקבל את ההצעות הנדיבות של ברק ?...

חזי
_new_ הוספת תגובה



וידוי קטן שלי...
(יום ראשון, 21/12/2008 שעה 7:18)
בתשובה לhezy44@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל הקשור לסכסוך הישראלי-ערבי,
ותנועת ''שלום-עכשו'' והשמאל בכלל,

אני תמיד חושב על ילד אשר רוצה סוכריה מאימו.
היא אומרת לו: אתה יכול לקבל סוכריה אחת עכשו או שתי סוכריות מחר...

השמאל מתנהג כמו הילד שמעדיף סכריה אחת עכשו...
_new_ הוספת תגובה



וידוי קטן שלי...
ע.צופיה (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 8:09)
בתשובה לhezy44@yahoo.com
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא בטוח שאמו תחיה עד מחר ואז יסתבר שהפסיד גם את הסוכריה האחת שיכל לקבל.
_new_ הוספת תגובה



ברק או במה: אם אמו לא תחייה עד מחר.....
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 8:14)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז לא צריך את סוכריית השלום בכלל.
מי שמבטיח שלום מת, ראוי שימות בשלום.
_new_ הוספת תגובה



חברנו בהנהלה אהוד ברק אומר
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 10:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהמלחמה לא בורחת - תמיד אפשר להיכנס לעזה
אבל זה מה שהערבים אומרים והשמאל שלנו מנסה לעוות: השלום לא בורח ותמיד אפשר לעשות אותו אחרי שדורסים את היהודים....
_new_ הוספת תגובה



כשהנקניק טעים כולם רוצים ממנו .
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 21:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני כמה דקות הראו בערוץ 10 הדמיה של כיבוש צפון רצועת עזה .
רק הצפון !
הכתב דיבר על כך שיש חשש מתגובה חריפה של ירי על ישראל ממרחבי הרצועה .
קשה לי להאמין למראה עיני !
מישהו ''קנה'' את רעיון ניקנוק עזה !
הם יורים ויורים ובזה מקרבים פעולה כזו .

כעת מציבים אצלנו את השאלה או החשש מתגובה חריפה כלפי האוכלוסיה - עד פאתי באר שבע .

לא צריך לפחד , צריך לחשוב בתבונה .
אחרי כיבוש צפון הרצועה צריך לספח אותה מיידית למדינת ישראל . זה יעצור ירי נוסף . ואם לא בסיבוב הראשון אזי בשני . רצועת עזה אורכה 40 ק''מ אפשר לנקנק אותה הרבה פעמים .

או כמו שאמרה אמא של יוסלה . ''תכבוש קצת ותנוח'' .
_new_ הוספת תגובה



יוסלה שמח בשמחתך
סתם אחד (יום ראשון, 21/12/2008 שעה 21:13)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סוף סוף יש למשכים קום קצת נחמה. כל עם ישראל איבד את שפיותו.
איך שאומרים: חצי נחמה. או בבית המשוגעים גם המשוגע מרגיש בבית.
_new_ הוספת תגובה



כשהנקניק טעים כולם רוצים ממנו .
ע.צופיה (יום שני, 22/12/2008 שעה 7:45)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אמא של יוסלה'' כשאמרה ''כבוש'' התכוונה למשהו אחר .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי