אבטלה: הפרויקט החברתי הבא

לילך בשן

הנה גל האבטלה הראשון מכה על החוף. אל תטעו. זה אינו גל עדין, יש ביכולתו לשבר את יחסי שוק העבודה ואף את המבנה החברתי. במצב זה, אין מקום לבלבול ותהיות, אם לא תהיה היחלצות מהירה של הממשלה, כולנו נסחף בגל הזה, גם הרחובות שרחוקים מהים לא יישארו יבשים.

הכרזתו של שר הרווחה הרצוג השבוע על כוונתו להגמיש את קריטריוני האבטלה, מעידה כי יש פעולות שניתן לנקוט כדי לרכך את המכה. אך החשש הוא אחר, והוא מכונן בכולנו - האם תצליח ממשלת ישראל לשנות את פניה, ולחזור לדאוג באמת ובתמים לאזרחיה?

המפלצת הניאו – ליבראלית

משנות השבעים, עם הזמנתו של מילטון פרידמן לישראל ''לכונן'' לנו כלכלה חדשה, מתנהלת הממשלה במדיניות ניאו – ליבראלית מובהקת. דייויד הרווי בספרו ''קיצור תולדות הניאו – ליברליזם'' כבר קרא לניאו – ליברליזם ''פרויקט פוליטי המהווה מכשיר של מלחמת מעמדות'', ולא בכדי. מדיניות כלכלית יזומה זו, טומנת בחובה את השינויים הערכיים הקשים שידע העולם כולו, ובכללו ישראל.

איך שלא נסתכל על זה, החוקיות החדשה והלגיטימית של ג'ונגל הטורפים והנטרפים, הוליכה אותנו שולל וגרמה לכ ו ל נ ו לשתף פעולה, בצורה פסיבית או אקטיבית, עם חוקי הג'ונגל הכלכלי – חברתי. האמנו כי גם אנו יכולים להתעשר ביום אחד, גם אנו יכולים להשיג כסף, והרבה כסף, ולא ממש משנה על חשבון מי. כי אלה היו החוקים החדשים: הכי הרבה, הכי מהר, אין צורך לעצור בכביש האגו, החלש נדרס, החזק שורד ומרוויח. אל לנו להאשים כעת את ממשלת ישראל בלבד. היא, כמו כל אחד מאיתנו, פעלה בעשורים האחרונים ע''פ מדיניות האגו, ''שמור לי – אשמור לך'', וכמובן, ''עיקרון הברירה הטבעית''. אלה הם חוקי הטבע, ניסו הכול לשכנע את המשוכנעים...

הטבע טרף את האדם

אלא שיום בהיר אחד הכול התפוצץ. רשת קשרי השתי וערב שנפרשה על כל העולם, וחיברה אומה לאומה, אדם לאדם, יצרה מבלי שבכלל נרגיש, חוקיות חדשה, טבעית יותר, אם תרצו. מעתה, בחסותה האדיבה של הגלובליזציה, כולנו קשורים. אומה בגורל אומה, דין אחד לכלל - ולפרט. כפי שגילו רבים על בשרם עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, אדם אינו יכול עוד לטרוף אדם מבלי שהמעשה ישפיע על המערכת כולה.

על מצב חדש זה כתב כבר לפני 70 שנה גדול מקובלי המאה ה – 20, הרב אשלג (בעל הסולם):כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו (מאמר השלום).

אז מה הלאה?
עלינו להפנים את החוקיות החדשה, לפיה אדם לאדם ערב, והכלל והפרט קשורים זה בזה, לטוב ולרע. זה בידיים שלנו. כל שינוי שהוא, יבוא הפעם מלמטה. בדומה למלחמת לבנון השנייה, לא הייתה זו הממשלה שהושיטה יד, אלא היינו אנחנו. הציבור בישראל יודע כשהוא רוצה להקיף בדאגה ובאהבה את כל מי שהלחץ על כתפיו גובר. אסור לנו להסכים למפגן האנכיות המחריד של הממשלה כלפי המובטלים. עלינו להכריח את ממשלת ישראל לבצע שינוי בצורת המחשבה, ולשבור את חוקי האגואיזם על הסלע.
ההתמודדות עם גל האבטלה הוא ניסיון ראשון, שתובע מהחברה הישראלית לחדש את עצמה, ללבוש את רוח הערבות ההדדית, האכפתיות, המעורבות, ולהעביר את הלך הרוח התובעני הזה הלאה, אל הממשלה.

לילך בשן היא כתבת חברתית ולומדת בקמפוס ''קבלה לעם''.

הצגת המאמר בלבד

לילך, כאשר אני קורא את מה שאת כותבת

סתם אחד (יום שני, 01/12/2008 שעה 19:15)