נזקי כלבים

לשכן יש שני כלבים היוצרים מטרד בהיותם חופשיים, מאיימים, מרעישים, מלכלכים. עם כל זאת, הכלבים מוחזקים על ידי השכן באופן חוקי ומטופלים על ידי וטרינר וידוע כי כלבים באשר הם – נובחים ומרעישים ויוצרים תחושה מאיימת.

מה אפשר לעשות בנדון?
נושא אחזקת כלבים הוא עולה לעתים תכופות ביחסי שכנים, ויש ללמוד בעניין זה מדברי השופט מנחם רניאל בת''א 01 / 21473 קדוש יפית נ' ארגמן מאיר (פדאור 04 (16) 456), כדלקמן:

7. הכלב:

על פי התקנות למניעת מטרדים (מניעת רעש) סעיף 13 נקבע כי המחזיק בעלי חיים בביתו, בנכסו או בחצריו, יחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים. על כן, אין זה משנה אם הכלב נמצא בחצר או בבית. לאחר הצו הזמני שניתן בתיק זה, על בסיס תמונות שהראו את הכלב שוהה שעות רבות מחוץ לבית, בגינה שנכסו הנתבעים לעצמם, בוכה ומיילל ועושה את צרכיו, הפסיקו להחזיק אותו בחוץ דרך קבע, אך הוא הוחזק, כפי שעולה מהתמונות שהוצגו והעדויות, שעות רבות בפתח הבית כשהדלת פתוחה והוא קשור בפנים אך יוצא החוצה. אין רע בקיום כלב בבית. שכנים חייבים להשלים עם גידול כלב על ידי השכנים. שכנים אינם חייבים לסבול מטרדים של רעש. אם הכלב נובח מעבר לסביר, זהו מטרד ליחיד שצריך להפסיקו. קשה להגדיר מה הנביחות שמעבר לסביר, אך אם הכלב נובח במשך יותר משעה, זהו מטרד שיש להפסיקו. אני קובע איפוא כי על הנתבעים להוציא את כלבם רק כשהוא קשור והם משגיחים שלא יפריע לשכנים הן בנביחות והן בעשיית צרכים, ועליהם לדאוג לכך שהכלב לא ינבח במשך יותר משעה.

מסתבר שהאחריות לנביחות הכלבים באופן היוצר מטרד היא חלה על בעליהם, ויש גם קריטריון לבדיקת המטרד כפי שנקבע על ידי בית המשפט. זאת ועוד, גם כלב קשור המצוי בין כותלי הבית – עלול ליצור מטרד המצדיק אכיפה כאמור בפסק הדין.

---