מדיניות העליה בשנות ה-‏30 והשואה - נספחים וביבליוגרפיה

חזרה למאמר מדיניות העליה בשנות ה-‏30 והשואה.

נספח 1: קרנות התנועה הציונית

א. על פי מסמכי הנהלת ההסתדרות הציונית (3. דין וחשבון..., עמ' 179 – 243):

1. הקרן הקיימת לישראל (קק''ל) מיועדת לעסוק ברכישת קרקעות ופיתוחן לחקלאות והתיישבות, אספקת מים, ייעור ועוד. ב-‏4 השנים תרצ''ג עד תרצ''ו הקק''ל גייסה 218,344, 283,429, 348,414 ו-‏405,372 לא''י בהתאמה (סה''כ: 1,381,433 לא''י).
   
   
2. בתקופה 1.4.1921 עד 31.3.1937 גייסה קרן היסוד 6,036,692 לא''י (מזה, 2.68 מיליון בארה''ב ו-‏1.54 מיליון לא''י באירופה). הכספים הללו שימשו כמקור מימון לפעילויות הבאות (במיליוני לא''י):
   
   

   2.1	התיישבות חקלאית	2.055
   2.2	חינוך ותרבות	1.046
   2.3	עלייה	0,716
   2.4	עבודה ושיכון	0.565
   2.5	התיישבות עירונית ומסחר	0.481
   2.6	ארגון לאומי וביטחון	0.464
   2.7	בריאות ועזרה סוציאלית	0.321
   2.8	אדמיניסטרציה ושונות	0.389

ב. על פי סטטיסטיקה רשמית ממשלתית (Statistical Abstract of Palestine, עמ' 137, 138), בין השנים 1918 עד 1940 גייסו הקרנות היהודיות 21.791 מיליון לא''י. סעיפי ההוצאה העיקריים היו:

עלייה והכשרה	1.286
התיישבות חקלאית	8.530
עבודות ציבוריות, עובדים ושיכון	1.210
התיישבות עירונית, מסחר ותעשייה	1.686
חינוך	4.279
בריאות ועזרה סוציאלית	2.776
ארגונים לאומיים, ביטחון וסיוע חירום	1.359
אדמיניסטרציה ושונות	0.892
סה''כ	22.017

קרן היסוד והקק''ל השקיעו 9.547 ו-‏5.720 מיליון לא''י בהתאמה (סה''כ 15,267). מכאן ששתי הקרנות האלו גייסו והשקיעו כ-‏70% מסך ההשקעות והרכישות שעשתה התנועה הציונית.

ג. על פי הנתונים שנאספו ונערכו על ידי אברהם אוליצור (1939, עמ' 273) לקראת סוף 1939 מתקבלים הסכומים הבאים (אוקטובר 1917 עד ספטמבר 1939):

עלייה והכשרה	1.182
התיישבות חקלאית	7.678
עבודות ציבוריות, עובדים ושיכון	1.079
התיישבות עירונית, מסחר ותעשייה	1.567
חינוך	3.847
בריאות ועזרה סוציאלית	2.635
ארגונים לאומיים, ביטחון וסיוע חירום	1.202
אדמיניסטרציה	0.546
שונות	0.289
סה''כ	20.025

מקור הנתונים בשני המקרים (א' ו-ב') הוא אוליצור וההבדלים נובעים מגודל התקופה הכלולה בחישוב. הלוח הבא מציג את זרם ההכנסות שהעבירו הקרנות הלאומיות לארץ בניקוי סכומים שניגבו כמסים ציוניים, כעלות שירותים שונים (כמו ארגון עלייה ועוד).

לוח נ.1: הכנסות (נטו) של הקרנות הלאומיות שהגיעו לארץ-ישראל (במיליוני לא''י)

	תר''ץ	תרצ''א	תרצ''ב	תרצ''ג	תרצ''ד	תרצ''ה	תרצ''ו	תרצ''ז	תרצ''ח	תרצ''ט	סה''כ
הכנסות	1.005	0.788	0.468	0.478	0.670	0.732	0.977	1.230	1.315	1.758	9.421

מקור: Statistical Abstract of Palestine, עמ' 138.

---

נספח 2: נתוני אוכלוסיה יהודית בעולם

לוח 1: אוכלוסיית היהודים בעולם (באלפים)

	1800	1840	1880	1900	1914	1938	1948
אירופה (כולל רוסיה)	1,500	3,950	6,858	8,900	9,100	9,500	3,700
אסיה	-	300	370	510	500	1,000	1,300
אפריקה והמזרח התיכון	1,000	198	250	375	400	600	700
צפון ודרום אמריקה	-	50	250	1,200	3,500	5,500	5,800
אוסטרליה	-	2	10	15	-	-	-
סה''כ	2,500	4,500	7,738	11,000	13,500	16,600	11,500

מקור: World Jewish Population

לוח 2: אוכלוסיית היהודים באירופה (באלפים)

1939	1936
60	270	אוסטריה	1
90	44	בלגיה	2
50	43	בולגריה	3
305	400	צ'כוסלובקיה	4
7	6	דנמרק	5
5	5	אסטוניה	6
300	250	צרפת	7
210	500	גרמניה	8
75	90	יוון	9
150	150	הולנד	10
404	485	הונגריה	11
57	50	איטליה	12
95	96	לטביה	13
150	170	ליטא	14
1.5	2	נורבגיה	15
3,300	3,150	פולין	16
850	900	רומניה	17
3,200	2,800	רוסיה	18
75	64	יוגוסלביה	19
	21	שוויץ	20
	6.5	שבדיה	21
	9	דנציג	22
	4	ספרד	23
	2	פינלנד	24
300	300	בריטניה	25
9,384.5	9,817.5	סה''כ
5,884.5	6,717.5	ללא רוסיה ובריטניה

מקורות: נתוני 1936 – הלוח הקואופרטיבי תרצ''ז, נתוני 1939 – A Teacher's Guide to the Holocaust

---

נספח 3: עלות ההצלה של יהדות אירופה לפני המלחמה

נושא הנספח הוא חישוב כמה היה עולה מבצע הבאתם ארצה של ששת מיליוני יהודי אירופה במהלך שנות השלושים. לשם החישוב אנחנו מניחים שכל אותם יהודים לא היו מתנגדים לעלות לארץ במהלך התקופה. הנחה נוספת היא שאותם יהודים שבסופו של דבר נותרו מאחור, וניספו בשואה, היו חסרי יכולת לממן בעצמם את העלייה (הוצאות הנסיעה).

בלוח נ.2 מוצגים תקציבי מחלקת העלייה של ההסתדרות הציונית (הסוכנות היהודית) משנת תרפ''ב עד סוף תרצ''ט. ''הוצאה נקיה'' היא ההוצאה נטו של ההסתדרות הציונית על נושא העלייה.

לוח נ.2: העלייה – תקציב, הוצאות, הכנסות ומספר עולים

	תקציב העלייה	גביה מעולים	הוצאה נקיה	מספר עולים	עלות לאדם
תרפ''ב	74,180.0	3,984.0	70,196.0
תרפ''ג	57,238.0	8,324.0	48,914.0
תרפ''ד	46,683.0	9,377.0	37,306.0
תרפ''ה	80,151.0	28,642.0	51,509.0
תרפ''ו	90,323.0	21,766.0	68,557.0
תרפ''ז	49,987.0	7,082.0	42,905.0
תרפ''ח	12,534.0	2,980.0	9,554.0
תרפ''ט	15,300.0	4,606.0	10,694.0
סה''כ לעשור שני	426,396.0	86,761.0	339,635.0
תר''ץ	50,989.0	10,705.0	40,284.0	3,436	14.84	1930
תרצ''א	27,079.0	6,988.0	20,091.0	2,172	12.47	1931
תרצ''ב	18,638.0	9,713.0	8,925.0	3,708	5.03	1932
תרצ''ג	57,686.0	51,487.0	6,199.0	18,953	3.04	1933
תרצ''ד	77,112.0	77,827.0	(715.0)	22,035	3.50	1934
תרצ''ה	112,759.0	134,658.0	(21,899.0)	27,729	4.07	1935
תרצ''ו	101,625.0	96,510.0	5,115.0	11,477	8.85	1936
תרצ''ז	68,141.0	29,275.0	38,866.0	3,151	21.63	1937
תרצ''ח	49,927.0	n.a.	n.a.	4,235	11.79	1938
תרצ''ט	72,436.0	n.a.	n.a.	2,960	24.47	1939
סה''כ לעשור שלישי	636,392	417,163	96,866	99,856	6.37
סה''כ כללי	1,062,788	503,924	436,501	99,856

מקורות: לגבי מספר העולים חלמיש עמ' 47; לגבי נתונים כספיים אוליצר, עמ', 43,45, 271.

עלות ל-‏3 מיליון עולים	19.12 מיליון לא''י
עלות ל-‏6 מיליון עולים	38.24 מיליון לא''י

על סמך סך נתוני ההוצאה במהלך העשור לפני פרוץ מלחמת העולם השניה נערך חישוב של העלות התקציבית לאדם – ממוצעת לעשור. מאחר והטיפול של מחלקת העלייה ניתן רק לעולים בעלי סרטיפיקטים (חלמיש עמ' 378) הרי שסך התקציב בעשור, 636,392 לא''י מחולק במספר העולים (בעלי סרטיפיקטים), 99,856 נותן לנו את עלות העלייה לאדם – 6.36 לא''י. זה כמובן בהנחה שמעבר למעורבות התקציבית לא היתה עלות נוספת לעלייה. על בסיס זה חושבו הערכות מהי העלות הכולל של הבאת 3 מיליון עולים או 6 מיליון עולים במהלך העשור. התוצאה בהתאמה היא כ-‏19.1 מיליון ו-‏38.2 מיליון לא''י.

---

נספח 4: חלקה של העלייה העובדת

ברוטו – חלקה של העלייה העובדת שכולל את בעלי הרישיון-הסרטיפיקט וכל התלויים בהם (חלמיש 2003, עמ'180). נטו – חלקה ללא התלויים.

	ברוטו	נטו
1922	42.0
1923	59.0
1924	41.5
1925	48.0
1926	70.0
1927	48.0
1928	32.0
1929	68.0
1930	69.0
1931	53.0	39.3
1932	39.0	23.8
1933	62.5	36.8
1934	52.0	25.7
1935	44.8	23.7
1936	38.6	25.5
1937	29.9	17.7

---

ביבליוגרפיה

אבנרי, א., ל., מוֶלוֹס עד טאוּרוּס, עשור ראשון להעפלה 1934 – 1944, יד טבנקין, 1985. אוליצר, א., ההון הלאומי ובנין הארץ, עובדות ומספרים תרע''ח – תרצ''ז, קרן היסוד, ירושלים, ת''ש, 1939. ביגר, ג., ארץ רבת גבולות, מאה השנים הראשונות של תיחום גבולותיה של ארץ-ישראל, 1840 – 1947, המרכז למורשת בן גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2001. בילסקי בן-חור, ר., כל יחיד מלך, המחשבה החברתית והמדינית של זאב ז'בוטינסקי, זמורה-ביתן, תל-אביב, 1988. בלע, מ., עולמו של ז'בוטינסקי, מבחר דבריו ועיקרי תורתו, אגודת חשמונאי, 1984. בן-פורת. י. (עורך), המשק הישראלי – חבלי צמיחה, המכון למחקר כלכלי על שם מוריס פאלק, עם עובד, 1989. בראגינסקי, י., עם חותר אל חוף, חמש-עשרה שנה בשירות עליה ב', הקיבוץ המאוחד, 1965. גורביץ, ד., גרץ, א. ובקי, ר., העליה, הישוב והתנועה הטבעית של האוכלוסיה בארץ-ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ירושלים, תש''ה. גלעדי, ד., הישוב בתקופת העליה הרביעית, עם עובד, תל-אביב, 1973. גרוס, נ., לא על הרוח לבדה, עיונים בהיסטוריה הכלכלית של ארץ, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1999. הנהלת ההסתדרות הציונית, דין וחשבון של הנהלת ההסתדרות הציונית והנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, אב-אלול, תרצ''ז. הרצל, ב. ז, אַלְטְנֵיילַנְד, אם תרצו אין זו אגדה, 1903. הרצל, תיאודור, מדינת היהודים – ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים (1896), קשתרבות, 1996. ז'בוטינסקי, ז., כתבים נאומים: 1927 - 1940, ערי ז'בוטינסקי, ירושלים, תש''ח. ז'בוטינסקי, ז., כתבים בסער, ערי ז'בוטינסקי, ירושלים. ז'בוטינסקי, ז., הרוויזיוניזם הציוני בהתגבשותו, קובץ מאמרים ב''ראזסוויט'' לשנים 1925 – 1929, בעריכת י. נדבה, הוצאת מכון ז'בוטינסקי, תשמ''ה, 1985. חלמיש, א., ''עלייה לפי יכולת הקליטה הכלכלית'', כלכלה וחברה בימי המנדט, עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא, בעריכת בראלי, א. וקרלינסקי, נ., המרכז למורשת בן-גוריון, 2003. חלמיש, א., במירוץ כפול נגד הזמן, מדיניות העלייה הציונית בשנות השלושים, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2006. טבת, ש., קנאת דוד, חיי דוד בן-גוריון, כרך ג', שוקן, ירושלים, 1987. כצנלסון, ב., כּתבי בּ. כּצנלסוֹן, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תש''ח. כץ, ש., זַ'בּוֹ, ביוגרפיה של זאב ז'בוטינסקי, זמורה-ביתן, תל-אביב, 1993. כ''ץ, י., לאומיות יהודית, מסות ומחקרים, הספריה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, 1979. מצר, י., ''מעבר ל'כושר הקליטה': עלייה וכלכלה בתקופת המנדט'', הרצאה לכבוד ספרה של חלמיש, 7 לנובמבר 2006. מצר, י. וקפלן, ע., משק יהודי ומשק ערבי בארץ-ישראל: תוצר, תעסוקה וצמיחה בתקופת המנדט, המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק, ירושלים, 1990. מרכז, ברית פקוח של הקואופרציה, הלוח הקואופרטיבי תרצ''ז. נדבה, י., ''לקראת התמודדות'', הקדמה לאוסף המאמרים של ז'בוטינסקי, הרוויזיוניזם הציוני בהתגבשותו, שערך, 1985, עמ' 7 – 18. נורדאו, מ., כתבים ציוניים, ספר ד', נאומים ומאמרים (1915 – 1920) בעריכת ב. נתניהו, הספריה הציונית, הנהלת ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשכ''ב. נתניהו, ב., מקומו של ז'בוטינסקי בתולדות ישראל, אוניברסיטת חיפה, 1981. עופר, ד., דרך בים, עלייה ב' בתקופת השוטה 1939 – 1944, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1988. פרילינג, ט., חץ בערפל, דוד בן-גוריון, הנהגת היישוב ונסיונות הצלה בשואה, המרכז למורשת בן-גוריון, 1998. רובינשטיין, ש., ברקיע הציפיות, המדיניות הקרקעית של ''ועד הצירים, הוצאת ירון גולן ירושלים, 1993. רופין, א., שלושים שנות בנין בארץ-ישראל, הוצאת שוקן, ירושלים, תרצ''ז. שביט, י. ושטייר-לבני, ל., ''מי קרא זאב?'' איש בסער, עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא, בעריכת בראלי, א. וגינוסר, פ., המרכז למורשת בן-גוריון, 2004, עמ' 345 - 369. Office of statistics, United Kingdom, Statistical Abstract of Palestine, the Government Press, Jerusalem, 1941. Metzer, J., The Divided Economy of Mandatory Palestine, Cambridge U. Press, 1998.

---