בעניין אבי רונצקי

אין חולק על כך שאבי רונצקי הוא איש מצוין ורב זכויות. אלא שתסמונת אבי רונצקי ''הצייתן'' נובעת מעצם מעמדו הממלכתי כברזלן. מלחמת יום הכיפורים, שבה חיילי השדה הם אלה אשר הצילו את מדינת ישראל ממפלה הרת אסון, הוכיחה אחת ולתמיד את ערכם האמיתי של הברזלנים רמי הדרג, כבלון נפוח שמתנפץ בעת מבחן גורלי.

כידוע, איש מאיתנו אינו מושלם. האדם מעצם טבעו הוא מהות מורכבת ושזורת סתירות ופגמים. בפן אחד של אישיותו אבי רונצקי הוא התגלמות חזון ההגשמה ההתיישבותית, ואילו בפן אחר של אישיותו הוא, כאמור, ברזלן. אבי רונצקי אינו היחיד מבין הטובים באנשינו שהברזל נכנס להם לראש, ודוגמאות לכך אינן חסרות.

מקרה אבי רונצקי הוא הוכחה נוקבת לכך שמחריבי המדינה הם המובילים בהפרש גדול. בהצלחה רבה עיצבה המערכת הביטחונית דורות של רובוטים מסורים המתוכנתים לציית לסמכות העליונה והבלעדית של מפעיליהם הצה''ליים. מסתבר שקסמם של ברזלים עלול לעקם את השכל האנושי הישר. ככל הירארכיה מיליטריסטית מסוגה, מיטיבה גם המערכת הצה''לית להשתמש בחולשות אנושיות בסיסיות להשמדת מצפונם של ברזלניה.

נתיב האימה מהשמדת מצפונם של אנשים מעולים, דוגמת אבי רונצקי, ועד להחרבת המדינה הוא קצר מכפי שניתן לשער. גורל ההתיישבות ביש''ע כבר נגזר, למי שעדיין אינו מבין זאת, ולא רק שם. מי שינצח על מלאכת החורבן ויבצע אותה, יהיו רכיבי אדם, דוגמת אבי רונצקי, שבלחיצת כפתור מחמ''ל הפינוי יעבור טרנספורמציה מיידית מחלוץ רב זכויות ואיש חזון לברזלן רובוטי מזוגג מבע שירמוס את ביתו שלו ויפנה את משפחתו, שהרי קדושת הציות העיוור היא ייהרג ובל יעבור.

באיזשהו מקום מתקבל הרושם, שהמערכת הצה''לית אינו נדרשת להתאמץ יתר על המידה בפרויקט אילופם של רכיבי אדם מבורזלים. נראה שהמנטליות הלאומית היהודית ממש זועקת להתברזלותו של המצפון. היסטוריה ארוכה של ציות עיוור למצוות, הלכות ופסיקות יצרה רעב גנטי לציות באשר הוא, ציות לשמו, להיראכיה שלטונית כלשהי, בתנאי שתהיה סמכותית דיה, מטילת אימה ורבת עוצמה. כך הגענו למצב הנואש שבו הציות לשמו הוא העיקר, ואילו המהות הגלומה בו היא טפלה לחלוטין.

תסמונת רונצקי מגלמת בתוכה את חורבנה של מדינת ישראל. שכן, הציות שעבד בגלות לטובתו של עם ישראל, הופך לו לרועץ בעידן התחייה הלאומית. שיבת ציון אמורה לסמל את השתחררותו של המצפון היהודי מכבלי הציות הגלותי. אם יהודים אמוניים עתירי מעש כאבי רונצקי אינם מצליחים לפענח את משמעותה של שיבת ציון, ומתוך כך מצטרפים למחריביה, אזי נראה שאין תקווה לאפיזודה היהודית במזרח התיכון, שעקרה מתוך נשמתה את המצפון והשתילה במקומו את הברזל.

---