איך קרסת לנו, ככה סתם, חפציבה?

השבוע, די בהפתעה ,קרסה , מבחינה כלכלית, חברת הבנייה חפציבה.

מדוע בהפתעה?
במהלך 3 – 4 השנים האחרונות זוכה שוק הנדל''ן בארץ לפריחה גדולה מאוד, אולי לא כל-כך בהיקפי בנייה, כמו בהיקפיים כספיים. עשרות מיליארדי $ של תושבי חוץ הושקעו ברכישת דירות, חנויות, משרדים ומרכזים מסחריים בארץ. כל העוסקים בנדל''ן נהנו מכמויות כסף אדירות. בנוסף לכך ניתן היה לגייס כספים מהציבור בריבית נמוכה.

בזמנים כאלה של פריחה כלכלית אין בד''כ קריסות כלכליות, אלא אם כן הייתה תרמית או חבלה מכוונת. לכן מפתיעה קריסתה של חפציבה שעסקה בבניית אלפי יחידות דיור בנקודות ישוב רבות. מה שמוגדר בפינו ב''פריפרייה''. כמות הבנייה הגדולה העמידה אותה במקום השלישי (והמכובד) בקרב חברות הבניה בארץ.
חלק ניכר של הבנייה יועד לציבור החרדי. מה שמאפיין את צרכי ציבור זה הוא דירות גדולות ובמחיר זול. המיקום הגיאוגרפי פחות משנה, הסביבה האנושית חשובה ביותר.

בנייה מסוג זה מאופיינת במחזור גדול ומרווח נמוך.
הסכנה בניהול כזה נעוצה בתזרים המזומנים. כל חריגה, עיכוב ועצירה מוחקים את הרווח ומיד יוצרים הפסד.
והנה אנו שומעים כי בעיר החרדית מודיעין-עילית בשכונה בעלת השם הזמני ''מתתיהו-מזרח'' נבנו (ע''י חברת חפציבה, כמובן) 42 רבי-דירות, בהם כ-‏1500 דירות ומתוכן כ-‏350 דירות (כמעט מוכנות כבר לאכלוס) על אדמה פלשתינאית פרטית. למרות ההתרעות החוזרות ונשנות כי רכישת הקרקע לא הוסדרה כראוי וכנראה גם היתרי בנייה כדין לא ניתנו, החברה בנתה והשלימה את הדירות. לפני כשנה ניתן היתר בנייה ''בדיעבד'', אך בג''צ שהוגש על ידי תנועת ''שלום עכשיו'' הקפיא את האישור ואת האכלוס כמובן. חישוב פשוט מראה לנו על עיכוב בזרימת כספים של עשרות מיליוני שקלים לקופת החברה.

למי שאינו יודע: שכונת ''מתתיהו-מזרח'' והעיר מודיעין-עילית (או קריית-ספר בשמה האחר) גובלות ביישוב הערבי בילעין, בו נערכות מדי ימי-שישי הפגנות חוזרות ונשנות כנגד גדר ההפרדה. אולי אין קשר בין הדברים ואולי יש יותר מאשר קשר הדוק ביניהם.

למיטב ידיעתי גם בפרויקטים אחרים החברה לא צלחה במיוחד. אחד הפרויקטים הגדולים נבנה בשכונת גבעת אולגה בחדרה. בכדי להצדיק את המחירים הגבוהים הנדרשים, פרסמה החברה את הפרויקט כמצוי ''בין מכמורת לקיסריה''. מי שאינו בקי במיוחד במפת ישראל, יכול לקבל את הרושם שמחלון דירתו יסתכל צפונה ויראה את הוילות של קיסריה ובמבט דרומה יציץ לקוטג'ים של מכמורת. בפועל הבניינים נמצאים בשכונת אולגה בחדרה שבה הביקוש ורמות המחירים אינם מגיעים אפילו לממוצע ארצי.

לצערי, אנו כנראה שוב נחווה את התפרצות הרגשות העזה של ציבור גדול שחלק ניכר ממפעל חייו הכלכלי נגוז בשנייה. אין לי ספק שהעזרות במומחים, כגון עורכי-דין, שמאים ומהנדסים, יכלה למנוע מרוב הציבור הזה את מפח נפשו.

---