מלחמת ארה''ב בטרור הצמיחה עד עתה שתי דמויות גבורה טלוויזיוניות: רב''ט
ג'סיקה לינץ' בעיראק, ורב''ט
פאט טילמן באפגניסטן. טילמן, כוכב פוטבול בקבוצת ה''אריזונה קרדינאלס'', החליט לוותר על חוזה ששילם לו 2.3 מיליון דולר לעונה, והתנדב ליחידת-עילית של הריינג'רס כדי ללחום במה שנותר מצבא ה
טליבאן המוסלמי. גיוסו זכה לסיקור נרחב במדיה האמריקאית ואת הפוסטרים שלו, בהם חבש כומתת ריינג'ר חומה, ניתן היה לראות בכל לשכת גיוס. הייתה זו הפעם הראשונה, מאז מלחמת העולם השניה, בה זנח כוכב את קהל מעריציו והתגייס לצבא.
פאט טילמןשירותו הצבאי של טילמן הסתיים בקרב לילי, בו הותקפה יחידת הסיור שלו על ידי מארב טליבאני. טילמן נהרג בהתקפה, וכובד בהלוויה ממלכתית כשארונו הוחזר לארצות הברית. שמו ניתן גם לאיצטדיון בו משחקת קבוצת הפוטבול שלו. שנה לאחר מותו, לאחר דרישות חוזרות ונשנות מהוריו לקבל מידע מלא על נסיבות מותו של בנם, שינה משרד ההגנה האמריקאי את הסיפור: פאט טילמן לא נהרג בידי מארב טליבאני, אלא מ''אש ידידותית''.
ג'סיקה לינץ' לא נהרגה ב
עיראק. יחידת האפסנאות בה שירתה נטלה חלק בפלישה לעיראק, ולאחר שההאמר בו נסעה התהפך, נלקחו החיילים שבי בידי יחידה עיראקית. ג'סיקה לינץ,' שנפצעה בהתהפכות, הועברה לבית חולים עיראקי וחולצה לאחר יום בידי חיילי קומנדו אמריקאים שפשטו על בית החולים. תמונתה של ג'סיקה הופיעה על עמודי השער של ''
טיים'' ו''
ניוזוויק'', ולאחר שהחלימה חזרה לארה''ב והופיעה במצעדים ותהלוכות שנערכו לכבודה. גם הטלוויזיה לא פיגרה: תוך פחות משנה לאחר שחרורה של לינץ' הוקרן סרט טלוויזיה שתיאר את נסיבות נפילתה בשבי ושחרורה בידי אנשי הכוחות המיוחדים.
מאז עברו מספר שנים, והמצפון החל להעיק לג'סיקה לינץ'. אמנם אמריקה יצאה ממש מגידרה כדי להראות לג'סיקה אהבה, אבל ג'סיקה ידעה שהסיפור שהוזן לציבור היה רחוק מהאמת, ולאחר שנתנה במספר ראיונות איתותים שהסיפור שהוכן על ידי יחצ''ני הצבא היה ברובו מפוברק, סיפרה בסופו של דבר את מה שעבר עליה לאחר התהפכות ההאמר.
היא אמנם הועברה לבית חולים עיראקי, אך לא חולצה ממנו בידי אנשי הכוחות המיוחדים. רופא עיראקי חמל עליה, התקשר בעצמו ליחידת סיור אמריקאית וביקש מאנשיה שיאספו את ג'סיקה. לא ''חילוץ'' ולא ''קרב'', אלא עוד אגדה מלחמתית שנופצה על סלעי המציאות הפרוזאית.
ומה עם פאט טילמן? כתב סוכנות איי.פי. פנה למשרד ההגנה והשתמש ב''חוק המידע החפשי'' כדי לדרוש העתק מתיק חקירת מותו של פאט טילמן. השבוע קיבל הכתב את העתק התיק – בו נערכו מחיקות צנזורה רבות – וממנו מסתבר שבשלושת השנים שעברו מאז מותו של טילמן שיקר משרד ההגנה, גם להוריו של טילמן וגם לציבור, בקשר לנסיבות האמיתיות בהן נהרג.
''האש הידידותית'' הייתה צרור מרובה מ-16 שפגע בראשו של פאט טילמן מטווח של פחות מ-10 מטרים, לאחר ריב בינו לחייל אחר ביחידה. מייד לאחר הרצח החליט משרד ההגנה לטייח את הנסיבות האמיתיות ולהפוך את מותו של טילמן לעוד ''מעשה גבורה'' במלחמה על הטרור המוסלמי.
וכך, שש שנים לאחר ההתקפה על מגדלי התאומים, מסתבר שסיפורי ההצלחה של צבא ארצות הברית הם אלה שהוכנו בידי יחצ''נים במשרדים ממוזגי אוויר בפנטגון, ולא בסערת הקרב. מטבען של ''הצלחות'' כאלו שיש להן תוחלת חיים קצרה ביותר.
הצבא זקוק תמיד לגיבורים
אחיי גיבורי התהילה
