פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הקשר בין מטרד לבין אי התאמה
אברהם בן-עזרא (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 12:05)


הקשר בין מטרד לבין אי התאמה

ד''ר אינג' אברהם בן עזרא



תקנות התכנון והבנייה, כמו גם כל יתר חקיקת המשנה בתחום התכנון והבנייה, נועדו לשמירה על איכות הבנייה והמגורים ובכלל זה מניעת מפגעים ומטרדים ליחיד ולציבור. התוספת השנייה של התקנות כוללת הוראות הבאות להבטיח בנייה נאותה מבחינת איטום, ניקוז, אוורור, גודל החללים בדירה ובבניין, בטיחות, יציבות המבנים, מרווחים נאותים בין חלקי מבנה פנימיים בתוך דירה, אצירת אשפה, חנייה, מי שתייה ועוד כהנה וכהנה.

התקנים הישראליים יורדים לפרטי פרטים וכוללים מפרטי ביצוע ושרטוטים בכל תחומי הבנייה. הוראות למתקני תברואה מפרטות את מיקומם של כלים סניטריים, תכנונם וטיבם, סוגי הצנרת – ביוב, דלוחין, מים וניקוז, אביזרים ועוד.

לא קשה להבין – וזו הנחת יסוד, כי כוונת מחוקק המשנה בהתקנת התקנות והתקנים בתחום התכנון והבנייה הייתה במפורש למניעת מטרד מסוג כלשהו, ולכן התערבותו של מחוקק המשנה בפרטי תכנון ובשיטות בנייה, בבחירת חומרי בנייה – סוגם, איכותם, התאמתם לייעוד, היא התערבות מקצועית ברמה של תוכניות פרטי בניין ומפרטי ביצוע.

התקנים הישראליים כוללים כחלק מהם שרטוטים רבים בכל תחום. הל''ת [הוראות למתקני תברואה (תש''ל – 1970)] כוללות שרטוטים באשר לשוחות ביוב, אמצעי ניקוז ועוד. רמת הפירוט שבתקנות התכנון והבנייה – התוספת השנייה מקבילה לזו שבתקנים ובמפרטים.

• • •

דוגמאות המאוששות הנחה זו:

עבודות איטום:
בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש''ל – 1970, התוספת השנייה סעיף 5.32 נאמר:
קירותיו החיצוניים של בניין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.

אמירה כללית וגורפת זו מטילה על המתכנן והבונה אחריות למניעת חדירת רטיבות בבניין ובכל מקרה של חדירת רטיבות – בנוסף ליצירת המטרד בשל כך – יש גם משום הפרה של חובה חקוקה, היוצרת עילת נזיקין נגד המתכנן ו/או הבונה.

אוורור וטיהור:

בתקנות לעיל, סעיף 2.60 כתוב:
אם בריאותם של בני אדם המשתמשים בבניין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות העניין לקיים לגבי הבניין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו- ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי העניין, מערכת איוור מלאכותית.
משמעות סעיף זה היא שהמהנדס – הוא המהנדס מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – אחראי לאוורורו ולטיהורו של המבנה כדי שיתאים לבריאות בני אדם השוהים בתוכו, בין אם האמצעות אכיפת התקנות בסימנים ג' ו- ד' (סימן ג' - “חלונות'' וסימן ד' - “איוור חדר שירות''), ובין על ידי הטלת חובה להתקנת מערכת איוור מלאכותית כזו שתמנע פגיעה בבריאות בני אדם. שוב מדובר בדרישה כללית, עקרונית, גורפת, בצד תקנות פרטניות הבאות בהמשך אך אינן מבטלות את האמור בסעיף 2.60 המגלם בתוכו את מטרת התקנות. לפיכך, אי עמידה בתנאי כללי זה, בנוסף ליצירת המטרד גם מהווה הפרת חובה חקוקה.

מתקני תברואה:

בסעיף 1.02 לתקנות הנזכרות לעיל, נאמר כי
לכל דירה וחלק אחר מבניין המיועד לשימוש בני אדם, יסופקו מים ראויים לשתייה וטובים לבריאות. בסעיף 1.10 שם, יש דרישה כי צנרת מתקני תברואה תהא מתוכננת ובנויה באופן המבטיח את פעולתה התקינה.

שני סעיפים אלו בתקנות, בצד דרישות כלליות אחרות, יוצרות מצב בו כל מי שאחראי על מטרד בשל אספקת מים בלתי ראויים לשתייה וכל מי שאחראי על תכנון והתקנת צנרת בצורה בלתי תקינה (שמן הסתם גורמת למטרד) – הפר חובה חקוקה וזאת ניתן לקבוע אף מבלי להיזקק לדון בפרטי הפרטים שבתקנות, בהל''ת (הוראות למתקני תברואה תש''ל – 1970), ובשפע התקנים הישראליים החלים בנושא התברואה.

מוצא בטוח:

בסעיף 3.02 לתקנות דלעיל, נאמר: לכל בניין תהיה יציאה ללא הפרעה אל מוצא בטוח.

בנסיבות אלו, כל הפרעה במוצא מהבניין מהווה גם הפרת חוקה שבדין.

קונסטרוקציה:
סעיף 5.02 לתקנות קובע כי שלד [הבניין] יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבניין, לרבות התהוות מצב גבולי. ככל ששברים וסדקים, כמו גם ליקויים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם מצב תקין של שלד הבניין קיימים – הגורם להם הפר חובה חקוקה. יש וליקויים מסוג זה מהווים מטרד או גורמים למטרד. המחוקק קבע כי מדובר במקרים אלו באי התאמה לתקנות.

• • •

אין כל ספק כי כוונת מחוקק המשנה בבואו להתקין תקנות ותקנים היא לנטרל את הבניין מכל מטרד. לא מדובר רק במטרד של הבניין בגבולותיו אלא גם במטרד הנוצר בשל הפרעה של בניין המצוי במגרש א' המשליכה על בניין במגרש ב', וכך, לדוגמא, נאסרה בניית חלון בקיר הנמצא בגבול המגרש (תקנה 2.23).
עוד יובהר כי לתוכנית מתאר יש תוקף של חוק, ראה בעניין זה עע''מ 06 / 3591 יפת לוי ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון (פדאור 06 (24) 528 ), עמוד 1, להלן ציטוט:
תוכניות מתאר אשר מאושרות למתן תוקף הופכות לדין מיום פרסומם (סעיף 35 לבקשה) ומשום כך יש מקום להתלות את פסק הדין. עוד טוענים המבקשים כי סיכוייו של הערעור טובים שעל כן אין מקום ליצירת עובדות מוגמרות בטרם ההכרעה בו. במקביל להגשת בקשה זו, הגישו המבקשים בקשה לפטור מערבון. ההחלטה בבקשה זו ניתנה בתאריך 16.7.06 על-ידי הרשמת ש' ליבוביץ. בהחלטתה ציינה הרשמת כי:

לעניין סיכויי ההליך, הרי שלאור ההליכים הרבים שניהלו המבקשים והממצאים שנקבעו בעניין זכויות המבקשים במקרקעין נשוא המחלוקת; ונוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא ערעור זה וקביעותיו הנחרצות לעניין היעדר המעמד של המבקשים, נראה כי סיכויי ההליך אינם טובים.
בשורה התחתונה נעתרה הרשמת חלקית לבקשה. רק לאחר השלמת הליכי הפקדת הערבון הועבר התיק לתגובת הצדדים וכך קרה שרק עתה לאחר השלמת התהליך של קבלת תגובותיהם של כל המשיבים, ניתנת ההחלטה בבקשה זו. משמעותה של עובדה זו, תובהר בהמשך.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אינני רואה לנכון להיענות לה. מסתבר כי באותה תקופת ביניים שהוזכרה לעיל כבר פורסמו התוכניות נושא הערעור ברשומות. כפי שציינו המבקשים עצמם, תוכנית מתאר אשר מאושרת למתן תוקף הופכת לדין מיום פרסומה.

לפיכך, לעת הזו, מדובר במעשה עשוי וממילא התייתר הצורך בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

לאור האמור בפסק הדין ברור כי גם אי התאמה לתוכנית המתאר בת התוקף מהווה הפרת חובה חקוקה, ויש לדעת כי בתוכנית המתאר כלולים כללים לגבי מרווחים בין בניינים, מספר קומות ואחוזי בנייה, ונתוני תכנון רבים הבאים להסדיר את התכנון והבנייה באופן שיבטיח את הפרטיות של כל אדם מול שכניו וימנע מטרדים של צפיפות-יתר, היזקי ראייה ועוד.

יש חשיבות רבה למידת החפיפה בין מטרד לבין הפרת חובה חקוקה כי האפשרויות של האכיפה הפרטית הרבה יותר מגוונות כאשר בנוסף לטענת המטרד, עולה בצדה לגבי אותו פריט גם טענת הפרה של חובה חקוקה. ראה בעניין זה את דברי עו''ד סמדר בן-דור במאמרה ''דרך להביא לידי הפסקת בנייה המהווה מטרד'' - ראה פרק קודם לעיל:
לפי סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), המאשימה במשפט היא המדינה, אשר תיוצג על ידי תובע מטעמה.

סעיף זה לא חל כשמדובר בצו מנהלי – הריסה או הפסקת בנייה.

עוד יצוין כי אין בסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה תשכ''ה – 1965 דרישה מפורשת כי החלטת בית המשפט תתקבל רק בעקבות פניה של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולפיכך, נראה לי כי אין כל מניעה כי האזרח הרואה עצמו נפגע בגין בנייה בלתי חוקית – הוא ייזום בעצמו את הגשת מתן צוו ההפסקה השיפוטי.

אפשר וראוי להפעיל דרך מוצעת זו של אכיפה אזרחית במקום הישענות על רשות הרישוי או כל גורם ציבורי אחר, כאשר רשות הרישוי מתמהמהת בפעולתה והשהיה עלולה לגרום להיווצרות נזק בלתי הפיך, כמו גם כאשר רשות הרישוי בדעה כי לא נעשה עוול וכי הבנייה הפוגעת היא בעצם בנייה חוקית לכל דבר, וברור כי במצב זה רשות הרישוי לא תנקוף אצבע בכיוון של עצירת הבנייה.
לסיכום ייאמר כי לאור המבואר לעיל ספר רב אם יש עדיין מקום לאיתורו של מטרד בתחום התכנון והבנייה שאינו יוצר עילת נזיקין בשל רשלנות או בשל הפרת חובה חקוקה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אם יש לי שכנה מכוערת
רמי נוי (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 14:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נקרא היזק ראיה?
_new_ הוספת תגובה



אם יש לי שכנה מכוערת
ע.צופיה (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 15:00)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שבטוח זה שערך הדירה שלך ירד פלאים.
אם פעם חשבתי לקנות. עכשיו זה ירד מהפרק.
_new_ הוספת תגובה



אם יש לי שכנה מכוערת
אופל בעשב (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 15:04)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשביל שכנה ערביה הייתי משלם דמי השבחה.הגזענות הציונית מרימה שוב את הראש.
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בערביה ח''ו סתם בכונייפה
רמי נוי (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 16:02)
בתשובה לאופל בעשב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכני התחתן אתה, ואני הגשתי התנגדוות לועדה המחוזית לתכנון ובניה בטענה שערך דירתי ירד.

קיבלתי מכתב מחוצף מהוועדה ובו כתוב ''מתי הסתכלת לאחרונה במראה, נוי?''

סמולנים
טפו
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בערביה ח''ו סתם בכונייפה
mesarim (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 16:16)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השמלאנים האלה הרסו את המדינה

זה ממש בילתי נסבל מה שהולך בוועדות האלה

ובכלל, מה פתאום השכן מתחתן, ללא רשות ?
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בערביה ח''ו סתם בכונייפה
ע.צופיה (יום שלישי, 26/06/2007 שעה 16:45)
בתשובה לmesarim
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכחת שמי שאחראי על החתונות הוא החרדי ולא השמאלני.
לך תתחתן בלי רשות ותראה מה החרדי יעשה לחייך!
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בערביה ח''ו סתם בכונייפה
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 28/06/2007 שעה 4:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין חכם כבעל ניסיון?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי