|
(ראה סו) אז מה, בלבנון, ניצחנו או הפסדנו? | |||||
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום חמישי, 17/08/2006 שעה 13:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
צדקתה בדביכה על ''האגו'' הרמוס של הערבים. | |||
|
|||
זו בעיה באם שקשה להתעלם ממנה. היא אכן אחת מהבעיות שלנו עם הערבים. נתלתי במאמר מעניין של פילוסוף צרפתי, שנכתב לפני המלחמה האחרונה, ומשקף את המצב שהיה קיים אז... | |||
_new_ |
צדקתה בדבריכה על ''האגו'' הרמוס של הערבים. | |||
|
|||
תיקון להערה בקשר למאמר המוזכר, הוא נכתב בימים האחרונים, בעיצומה של המלחמה בלבנון | |||
_new_ |
הלוגיסטיקה ב''התנתקות'' | |||
|
|||
תחום המזון כל מרכז מזון הושקע בחודש האחרון במבצע זה, תוך עמידה ראויה במשימה עד רמת החייל בשטח. צוות של מרכז מזון צריפין נערך לפתיחת שלושה קווי אריזות במרכז. מידי לילה בוצעו העמסות של 80 משאיות לצורך המבצע ונציגי מרכז מזון צוותו בחברות אזרחיות לפיקוח על הקבלנים האזרחיים במפעלים. במהלך ההתנתקות הועסקו 14 חברות שונות לשירותי מזון ואריזה. סופקו כ-700 אלף ארוחות בוקר לכוחות המפנים, 2.6 מיליון כריכים כולל כריכים צמחוניים, מיליון חמגשיות קרות וחמות, 25 אלף מנות סלט אישי, 3 מיליון ליטר מים מינרלים ו-500 אלף ארטיקים. בנוסף, חולקו 200 אלף חבילות צ'ופרים ונעשה שימוש ב-136 קירוריות, ניצול כמעט כל הפוטנציאל במדינה. עלות מכסת המזון ליום הסתכמה בכ-1.8 מיליון שקל. מועתק מהאתר של צה''ל. ובמלחמה הזו חיילים הושארו רעבים וללא מים. חיילים התייבשו ונאלצו לפנותם. חיילים אכלו מהאוכל של האויב, דבר אסור בזמן מלחמה. לעשות רע ליהודים הם רצים ומשתדלים ומשקיעים. כאשר משקיעים כל כך הרבה בפגיעה ביהודים, מאבדים את הראש ושוכחים מי האויב. וכשהאויב מכה, לא מוכנים לקראתו וגורמים לשפיכת דם של חיילי צה''ל. | |||
_new_ |
קצת פרופורציה | |||
|
|||
נכון שהצבא צועד על קיבתו אבל: חבל שלא שמעת את שני הפצועים שדיברו על הנושא בחדשות, מבט של ערוץ 1, אתמול (http://mabat.iba.org.il/). ערן פרי (קטוע רגל) ואביתר כהן (פציעה קשה ביד ימין) הסבירו: - כאשר ממוקדים במשימה הקרבית, בעת הקרב, ענייני המזון הם שוליים משום שעסוקים ביעדים ובהישרדות. - החיים שלך ושל החברים שלך מעסיקים אותך. - עוסקים בכל מיני שטויות (המניות של הרמטכ''ל, בעיות האוכל..). - עוסקים בדברים שוליים כאשר ישנם אלו שהפסידו את חייהם, כולל בעורף. - כריתת הרגל לא היתה לחינם. **** בדרך כלל ההקלטה היא לשמיעה חופשית עד סוף היום שלמחרת. | |||
_new_ |
קצת פרופורציה | |||
|
|||
מה אתה הולך לחיילים הפשוטים? חייל שלא מקבל אוכל לא יכול להילחם, ולא יעזור כמה הוא יהיה אמיץ. חיילים שהתייבשו פונו לבית חולים, כמה עוזר להם האומץ? הפושעים שהשקיעו בדאגה לביצוע פשעים נגד האנושות, כשלו באופן טבעי, כאשר צריך לבצע מצווה. | |||
_new_ |
האמירה של החיילים הפשוטים היא חשובה | |||
|
|||
אולי כדאי שתקשיב לה כמה פעמים שתבין את חשיבותה. | |||
_new_ |
קצת פרופורציה | |||
|
|||
''כאשר ממוקדים במשימה הקרבית, בעת הקרב, ענייני המזון הם שוליים משום שעסוקים ביעדים ובהישרדות. - החיים שלך ושל החברים שלך מעסיקים אותך.'' מסכים אתך 100% . היינו במצבים כאלא, וכך הייה. כל הבכיינות (אם כל הכבוד לעוז והקרבה) לא במקומה, בעיות לוגיסטיות בזמן לחימה, היו וישארו לעד - כלל שלומדים להיסתדר אתו. | |||
_new_ |
רק הערה אחת | |||
|
|||
בס''ד. בזמן מלחמה מותר לאכול ממאכלי האויב, ואפילו טרפות וודאי. | |||
_new_ |
רק הערה אחת | |||
|
|||
ההיתר הזה ידוע והוא נכון רק למקרה חירום. להיתר זה אין כל משמעות במלחמה הנוכחית. וצה''ל אוסר זאת בגלל סכנת חיים. האויב יכול להרעיל את האוכל והמים. לאכול חיות זה פחות מסוכן, כי אם הם יורעלו ניתן להבחין בזה. | |||
_new_ |
מיהמסית פה באתר הזה שתי וערב? | |||
|
|||
(דברים יג) ז כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן-אִמֶּךָ אוֹ-בִנְךָ אוֹ-בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ–בַּסֵּתֶר לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ. | |||
_new_ |
http://rightfigt.goop.co.il | |||
|
|||
שותף איתך בהרבה דברים. אך אפנה אותך לאתר שלי, שם מדבר בדיוק בנושא זה שם האתר Right Fight | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |