פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השריפה בשגרירות פריז תאונה? למה שתקה התקשורת?
שמעון גלבץ (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 2:11)


לארי מילר כותב על שריפת שגרירות ישראל בפריז (קישורית מצ''ב). האמנם היתה זו תאונה? ומאוד תמוה שהתקשורת המערבית כמעט לא דיווחה על האירוע (אפילו הניו יורק טיימס בקושי).

אמרו שהצרפתים יבדקו ויגיעו למסקנה סופית תוך ימים ספורים אחרי השריפה. יצא למישהו מהקוראים לשמוע מה העלתה הבדיקה?

קישורים:
מאמרו של מילר


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כמה טוב לצחוק על הבוקר
אסתי וולש (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 7:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה שמעון.

לגופה של שריפה- אולי אני נותנת פה יותר מדי קרדיט לצרפתים ולעיתונות, אבל אני חושבת שהסיבות לשתיקה הכללית הן מהסוג ה''פרקטי''. אני מנחשת שזה משהו לכיוון של לא להפחיד את אלה שאתה (כבר) עוקב אחריהם ע''י הצהרה שהעניין ייחקר...

הסיבה להנחתי זו- העובדה שגם ישראל עברה/עוברת על העניין בדממה כמעט מוחלטת.
_new_ הוספת תגובה



הכינו את ממחטות הנייר
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 9:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טוב שבגוף הכתבה מצויין שמר מילר הוא הומוריסט, אך חבל שפס קול הצחוק נעלם מהכתבה, על מנת לדעת בדיוק היכן יש לצחוק או לגחך...

...וכמובן, איך לא, מלחמת העולם השנייה, צרפת, גרמניה, יהודים. שתיקת קונספירצייה. פאראנוייה חוקרת. מזימות השתקה. עוד משהו?

צר לי לאכזב את מר מילר, אך לפחות בתקשורת הגרמנית הוזכר הדבר מספר פעמים, ואם אינני טועה הרי שהעניין עדיין בחקירה, ורוב הסיכויים מצביעים על תקלת חשמל, עקב עבודות שיפוצים במקום. קורה לפעמים, מה לעשות.

אולי יוכל מר מילר לטפל, כבדרך אגב, בכמה מקרים ישראלים, אמריקאים או אנגליים מוזרים לא פחות. רשימה בדרך.
_new_ הוספת תגובה



הומור- עניין של גיאוגרפיה?
אסתי וולש (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 10:50)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אותי זה הצחיק. (ולא רק אותי).

האנגלים אומרים על חוש ההומור הגרמני:

A German joke is no laughing matter

אבל מה האנגלים מבינים בהומור? :-)
_new_ הוספת תגובה



צחוק , צחוק, אבל...
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 04/06/2002 שעה 23:52)
בתשובה לאסתי וולש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אותי זה גם הצחיק, אבל מסיבות שאולי לא יצחיקו אותך, כנראה. מילר הוא דוגמא לא רעה לרפלקס היהודי המותנה עליו רשמתי בתגובות אחרות.
הרצון לסמן קבוצות אחרות שאינן יהודיות תוך נקיטת עמדה הומוריסטית לכאורה הוא לגיטימי, אלא שהומור חייב לעבוד בשני הכוונים, או לפחות להיות מותר באופן שכזה.

וכמובן את צודקת בנקודה אחת: לגרמנים יש הומור מחורבן. בדוק. הומור שאינו מצליח ממש להצחיק מעבר לסיטואציה המקומית. במילים אחרות: עלייך להיות מצוייה בעניינים על מנת להינות הומור גרמני, אחרת הדבר כמעט ואינו אפשרי. אצל האנגלים והאמריקאים הדבר שונה, היות וההומור שהם מייצרים פונה לכוונים בינלאומיים. גם לצרפתים ולאיטלקים הומור לא רע, בניגוד לספרדים, לדוגמא.

ההומור הישראלי גם הוא אינו בינלאומי, ובלתי ניתן לההבנה ללא התמצאות מוקדמת. הגשש החיוור אינו דבר שיכול להצחיק איש שלא מצוי בפרטים. יוצא דופן הוא כמובן קישון, אשר לא אהוב משום מה בישראל, ואני יכול לתאר לעצמי בדיוק מדוע.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי