|
משמעות נצחון החמאס | |||||
רוני קליין (שבת, 28/01/2006 שעה 12:39) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
האיסלם, עוד שינו שלא התייחסתה אליו. | |||
|
|||
המוטיב האיסלמי הקיצוני מקבל חיזוק משמעותי. לדבר תהיה השלכה גם לגבי ערביי ישראל, וגם לגבי האוכלוסיות בירדן ובמצרים השכנות. לשלטונות בשתי מדינות אילו, יהיה מהיום יותר כאב-ראש במלחמתם נגד האיסלם הקנאי. | |||
_new_ |
האם באמת חל שינוי? | |||
|
|||
יש כאן איזו שהיא אמירה שהפכה בעצמה לקונצנזוס מבלי שהתחולל איזה שהוא דיון ענייני: נראה שהכל מסכימים שהחמאס גרוע מהפתח, אבל אני מתקשה לראות על מה מבוססת הראיה הזו. נכון שהפתח הסכים למשא ומתן עם ישראל, אך דרישתו הרצופה למימוש „זכות השיבה” היא נסיון להשמיד את מדינת ישראל, והוא לא היה מוכן לסגת ממנה. הטרור של הפתח ופגיעה באזרחים לא נפסקו אף פעם. מבחינה זו – אין הבדל בינו לבין החמאס. יש כמה הבדלים בין התנועות, אבל לא מבחינת הסכסוך הישראלי-ערבי. בסופו של דבר – החמאס ניצח בבחירות דמוקרטיות משום שנקעה נפשם של הפלשתינאים מלראות את הררי התמיכה הכספית המגיעים לרשות הפלשתינאית בעוד שהציבור אינו רואה יותר מפרוטות. אפשר לומר שמה שהפיל את הפתח הוא דווקא התמיכה המאסיבית בו. מדברים על נצחון החמאס ומפולת הפתח, ומתייחסים להצבעה בבחירות. הפתח לא הושמד. הוא היה בשלטון ומעתה יהיה באופוזיציה; מודל ישראלי מובהק וגם מה שעשוי להוביל פעם להסדר מדיני, אם המודל הדמוקרטי יתבסס ברשות הפלשתינאית (ולא בשיטה הנוכחית של כל דאלים גבר). | |||
_new_ |
לפתח היה קל לזרום עם ''הפתרון המדיני'' ולשאת ולתת עם ישראל | |||
|
|||
כי הוא כבר ב-1974 קיבל את העקרון של ''תורת השלבים''. כלומר, אפשר לקחת פסק זמן, לדבר פוליטיקה עם הכובש הצלבני והשיג הישגים חלקיים (כמו, גבולות 67, זכות השיבה וירושלים) ואח''כ אללה גדול, אפשר לחדש/ובעצם להמשיך את המאבק ל'פלסטין הגדולה'. יתכן שמבחינה הסטוריה החמאס יקים גוף פוליטי שיקבל את הגישה הזו, בעוד הוא עצמו מתפצל וממשיך לדגול המטרה הסופית, באמצעות מערכת החינוך, הדת והתקשורת. ראינו את המודל הזה בשנים האחרונות, כאשר הפת המדיני קיים מגעים עם ישראל (ובעצם ישראל ריימה מגעים מדיניים עם הפתח, בעוד של הפתח בשמות שונים כמו 'גדודי חללי אל אקצא' וה'תנזים' ממשיכים לבצע טרור במנותק, בלי שההנהגה המדינית שלו נושאת באחריות, ובלי שישראל מפנימה את המשמעות הזאת. לכן בהחלט אפשרי שממשלת קדימה-עבודה תתקדם צעד אחד רחוקות, ובכל זאת ''תכנע למציאות, ותדבר עם ממשלה פלסטינית חמאסית, בודאי אם היא תורכב מטלאים של אנשי פתח שיש להם נסיון רב בלעבוד על הפוליטיקאים הישראלים. | |||
_new_ |
האם באמת חל שינוי? | |||
|
|||
ההבדל האידאולוגי הרישמי בין הפת''ח והחמאס הוא, שהפת''ח מכיר בקיומה של ישראל אך דורש נסיגות ישראליות בעומק כזה או אחר (תוואי 67? 47?) ואחריו תגיע מימוש זכות השיבה גם בשטח שנותר בידי ישראל אחרי ההסכם. החמאס מוותר על ההתחכמות ודורש ביטולה של מדינת ישראל. מימוש זכות השיבה יבוא מעצמו כשישראל כבר לא קיימת. מבחינה מעשית שניהם, כמובן, אינם מאפשרים לישראל להתקיים. אף אחד בעולם חוץ מהפלסטינים וחלקים מסויימים בעולם הערבי לא חשב לרגע שמימוש זכות השיבה במקביל לקיומה של ישראל הוא מעשי. ובנימה אישית מעט אוסיף: תמיד נהניתי לראות איך אידאולוגיות תלושות מהמציאות מתנגשות חזיתית עם המציאות. התוצאה הסופית העצובה תמיד ברורה. רק המחיר של הניסוי אינו ברור. מפגש חזיתי בין הראש לקיר צפוי ו''מסקרן'' כמו מפגש בין מחט לתחת. הצופים בניסוי מסתכלים (חלקם אפילו מצחקקים) והמשתתפים סובלים. ועוד איך סובלים. והנה כבר אנו מתבשרים על האתגר הראשון של החמאס: מאיפה יגיעו כספים למשכורות של החודש הקרוב... עם אידאולוגיה לא קונים במכולת... | |||
_new_ |
לאו דווקא רע לנו | |||
|
|||
אני עוקב אחרי הבילבול באירופה בתגובות לעליית החמאס לשלטון ברשות. אני שומע תגובות ''לא ניתן לשלוט ולחתור לשלום אם יש למפלגה ''זרוע צבאית'' [מעניין איך ''גדודי חללי אל אקצה נחוו באירופה עד היום]. אנחנו שומעים על כוונת החמאס ליצור ''צבא פלסטיני'' ועל גדודי אל אקצה שמכריזים על ''סוף ההודנה'' עם ישראל. לפחות גמרנו עם ''שתי רשויות'' שלא ברור איך ''הרשות משתלטת על החמאס'', מעכשיו רשות אחת [מה שהיה צריך להיות כבר מזמן ] מי ששולט אחראי למה שיוצא משם. שנית לגמור עם הקמת גדר ההפרדה. המכשול הגדול והיחידי בפני מחבלים מתאבדים. שלישית שיבנו צבא ושינסו לתקוף אותנו. במערכה פתוחה הם יגמרו מהר יותר. רביעית העם הפלסטיני בחר על עצמו את הצרה הזאת. אז שישאו בתוצאות. נסיגות חד צדדיות, לפי מה שמתאים לנו, לפי איך שמתאים לנו, משיקולי ביטחון ושליטה על שטח ולתת לפלסטינאים להיות בעיה של העולם ולא רק בעיה שלנו. מה שקורה מול עינינו תוך ימים, שנים של הסברה ישראלית לא הצליחו לעשות. אירופה של בלייר [שרק שלשום אשתו ''הבינה ללב המתאבדים הפלסטינאים''] מאיימת להקפיא את הסיוע שהוא נשמת אפה של הרשות. ''פירוק אירגוני הטרור'' הוא עכשיו משימה של החמאס בפרט ושל העם הפלסטיני בכלל, לעלות מדרגה מאנרכיה קורבנית להנהגה לאומית שפניה לשלום... הכדור אצלם ואנחנו בינתיים נחרוש ונאכל לחם. | |||
_new_ |
לאו דווקא רע לנו | |||
|
|||
פירוק איגוני הטרור הוא משימה של החמאס, אבל אחרונה בסדר העדיפויות. קודם כל, מאיפה משלמים בסוף החודש משכורות ל-150 אלף פקידים ושוטרים יעילים וישרים מאין כמותם? כמאמר המשורר (סנדרסון) ''את רוצה לטוס לבאזל ובלונדון קצת להתגלגל איך לך כסף לפאלפל מה הדאווין שלך?'' | |||
_new_ |
לאו דווקא רע לנו | |||
|
|||
אף אחד כרגע לא יודע את העדיפויות של החמאס אלא שהסיוע האירופי עליו הם בנויים מתחיל להיגמר להם [מבחינת הסובלנות לפחות]. האם אתה חושב שאנשי החמאס מכירים את המשורר הלאומי שציטטת? אני מקווה שכן. | |||
_new_ |
לאו דווקא רע לנו | |||
|
|||
> „שיבנו צבא ושינסו לתקוף אותנו. במערכה פתוחה הם יגמרו מהר יותר.” לא הבנתי מה התרחיש שאתה מדבר עליו. נניח שהם בונים צבא, הצבא תוקף את ישראל, ישראל מנצחת וכובשת את רצועת עזה ואת יהודה ושומרון. מה ההמשך שאתה מציע? | |||
_new_ |
לאו דווקא רע לנו | |||
|
|||
סיבוב שני ללא חמאס? או רצון אמיתי יותר לשלום.... איני מציע תרחיש... | |||
_new_ |
אולי | |||
|
|||
רק להרוס את התוקף ולהחריב אותו.... מבלי לשלוט בערים ומבלי להשתלט מחדש על הארץ. | |||
_new_ |
לאו דווקא רע לנו | |||
|
|||
מדוע שהכיבוש הבא יביא סיבוב (שני? עשירי?) ללא חמאס? אני סבור שהפריבילגיה של לא להתכונן לעתיד אינה קיימת. | |||
_new_ |
תלוי מאיזו נקודת מבט | |||
|
|||
אני מאמין בתהליכים. אני מאמין בכוח של הנמאס [''נמאס לי'' במישור האישי. ''נמאס לנו'' במישור הציבורי. זה כמו להגיד ''מה קורה עם האורז [למה הוא קשה כמו אבן?]'' אחרי 5 דקות בישול ראשונות ושוב אחרי 5 דקות בישול נוספות. בסוף מגיעה בשלות. בסוף הסלע נבקע. עניין של תהליך . | |||
_new_ |
נזכרתי בחלק משיר נינג'ה שתירגמתי פעם | |||
|
|||
למרות האהבה שאתה רוחש והאושר שאתה מקרין ישנם בעולם האנשים המולכים שולל שישמחו לראות אותך נפגע הם יתעמתו איתך עם אגרופים או יחכו לך בחשיכה בסכינים שלופות אל תפחד מהם או על תכעס עליהם אפשר לליבך להחזיק בריק הטוהר רוחך המקבלת תשמע את העצב והכעס של כוונת מתקיפיך וגופך יזרום עם רוחות שנאתם אתה תיקח אותם להרס אותו הם מבקשים וכשהאבק ישקע והדם יתייבש אל תתן לאושר שלך לפחות ואל תראה את העולם כמקום פחות יפה פשוט משום שאנשים מסויימים סירבו לראות אותך בעיניים אוהבות מה שאני מציע בעצם זו ריקנות, להחריש.... | |||
_new_ |
היתרון היחסי שיש לנו עליהם זה שאיננו שונאים אותם | |||
|
|||
ואיננו מיחלים להשמדתם, כמו שהם ''בנויים על השמדתנו''. זהו יתרון גדול. | |||
_new_ |
בקיצור:- אני שונאת את הערבים כי הכריחו אותנו להרוג אותם. | |||
|
|||
מה זה צריך להיות? למה לך להילחם בכלל? לא עדיף לקנות כרטיס לאירופה ?. | |||
_new_ |
בקיצור:- אני שונאת את הערבים כי הכריחו אותנו להרוג אותם. | |||
|
|||
לדעתי לא חל כל שינוי בגישת הפלשתינאים , פתח פתח , בטיח וכו' הם רוצים לסלק ולחסל אותנו די בהצלחה בעזרת יהודים אנטישמיים . | |||
_new_ |
הים אותו ים- והערבים אותם ערבים. | |||
|
|||
ואולי עליית החמאס תוציא לבנות היענה את הראש מהחול. | |||
_new_ |
.מה שמדאיג אותי כאם ..... | |||
|
|||
מה שמדאיג אותי כאם, וחברה , :חיי ילדי שכני וילדהם! אז מה כל הפלסף נכון להיום מכה חקה תחת החגורה לשמאל החולמני ולישראלי המצוי והפלשתאי הטובע בשחיתות -סוריא | |||
_new_ |
.מה שמדאיג אותי כאם ..... | |||
|
|||
היה היה איש שנפל למים מספינה. אחרי זמן מועט הוא פוגש איש אחר. האיש האחר ''עשה תנועות במים''. שאל אותו האיש הראשון: מה כל הפלסף של התנועות הללו? ענה לו האיש השני: קוראים לזה לשחות. וזה יציל אותך מטביעה? המשיך האיש הראשון. לא בטוח, ענה איש השני, אבל זה מגביר את הסיכויים. | |||
_new_ |
הים אותו ים- והערבים אותם ערבים. | |||
|
|||
יותר חשוב להוציא את החול מהראש [אם כבר] | |||
_new_ |
בקיצור:- אני שונאת את הערבים כי הכריחו אותנו להרוג אותם. | |||
|
|||
אם את שונאת ערבים את חלשה. כי קיומך מושתת על קיום האחר. אין לך ''קיום עצמי'' השנאה הופכת אותך לתלויה בדבר. תלות מחלישה. אבל המודעות לכך יכולה לשחרר אותך. זוהי כוחה של תשובה. לשאול ולא לקבל דבר כמובן מאליו. ללכת בדרך ההתפתחות, לא לקבל את סיסמאות העדר ולשאול ולשאול ולשאול. | |||
_new_ |
ומי אמר שלקנות כרטיס לאירופה זה לא להילחם? | |||
|
|||
כמו שאמרה המשוררת: לונדון לא מחכה לי.... גם שם אהיה לבד. | |||
_new_ |
|
|||
כתבת: ''פשוט מצאנו לנו אויבים חסרי תקנה.'' עצם זה שבחרת לכתוב ''מצאנו'' מאוד מעניין. בתורתנו הקדושה כתוב ''שממציאים'' לאדם צרות...אתה מבין? ממציאים לנו צרות בכל אשר נלך (אם ''לא החוקותי תלכו...'') אבל לעצם העינין: ''הרבה מחשבות בלב אדם אדם ורק עצת השם היא תקום. חוקק זאת על לבך. | |||
_new_ |
''מצאנו לנו אויבים חסרי תקנה'' | |||
|
|||
איך נאמר במקורות? יגעת ומצאת - תאמין . . . | |||
_new_ |
אולי זה יעזור לעשות קצת סדר בראש | |||
|
|||
לק''י אולי זה יעזור לעשות קצת סדר בראש אליצור | |||
_new_ |
המשמעות האמיתית של ניצחון החמאס | |||
|
|||
היא בכך שהיא מהווה את המסמר האחרון בארון המתים של הסכמי אוסלו. זה פן של ההתפתחויות האחרונות שאף אחד כאן לא התייחס אליו. לכל אלה שאוהבים לשכוח, כדאי להיזכר בדברים שאמר רבין המנוח כשהצדיק בפני הכנסת את איוולת אוסלו. לדבריו הפת''ח אמור היה לחסל את החמאס (ללא בג''ץ או ''בצלם'' . . .). זה היה הרציונל מאחורי אספקת הנשק לרשות הפלשתינאית, וזה היה הרציונל מאחורי ההשלמה עם הטרור של הרשות הפלשתינאית. אוסלו מת עוד לפני שיצא לאוויר העולם (מה שמכונה באנגלית DOA - Dead on Arrival). והוא המשיך לקשט את הכותרות בתיקשורת רק בזכות קומץ קנאים שהחזיק אותו בעזרת הנשמה מלאכותית ובאמצעות מכשירי החיאה (בלי אנלוגיות להווה . . . ) עד היום יש אנשים בקרב הצמרת הפוליטית שמסרבים להכיר במציאות הזאת (גם כאן בין התורמים לפורום לא חסרים כאלה --- רמי נוי הוא המאפיין). החמאס לא רק שלא איבד מכוחו ומעמדו בעיקבות אוסלו, הוא רק התבסס יותר טוב ומילא ללא כל קושי את הווקואום שנוצר אחרי מותו של ערפאת. הבחירות לרשות הפלשתינאית הראו בברור מי חיסל את מי. הפת''ח עדיין קיים, אבל ככוח פוליטי הוא חדל לתפקד. זו שאלה של זמן בלבד (להערכתי לא יותר ממיספר חודשים) עד שהוא ייעלם סופית מעל המפה הפוליטית. גם אם לצורך ההצגה האבו הנוכחי ימשיך לכהן כ''יו''ר'', או כ''נשיא'' או בכל תואר אחר שתבחרו עבורו, הוא לא יהיה יותר מאשר בובה לצורך שמירת יחסים עם המיסגרות הבין לאומיות השונות. במובן זה גם האבו שלנו (ההוא מ''יחד'') יוכל למלא את התפקיד באותה מידה של הצלחה . . . והערה אחרונה. הבחירות לרשות אינן אינן הופכות אותה לגוף דמוקרטי (כבר ציינתי בעבר יותר מפעם שקיומן של בחירות כשלעצמו איננו מהווה ראיה לאופיו הדמוקרטי של מישטר), אבל אין ספק שתוצאות הבחירות לרשות משקפות את רצון הרוב ברחוב הפלשתינאי (אינני בטוח אם ניתן יהיה לאמר את זה על תוצאות הבחירות הבאות עלינו לטובה במדינת ישראל . . . ). היתה התמודדות אמיתית (בניגוד למקובל אצל בני דודינו), וזכה מי שהמדיניות שלו ענתה על ציפיות הרוב בקרב הציבור הפלשתינאי. למי שמאמין שהצפיות האלו מתמצות ב''טיהור האורווה'' --- חיסול השחיתות וכינון מישטר חדש נקי כפיים, אני מציע שייסע לפולניה (גם שם אינני בטוח שזה עובד, אבל רמי נוי בטח יודע יותר טוב . . .) | |||
_new_ |
מעניין. אומנם הרש''פ איננה דמוקרטיה | |||
|
|||
אבל היה תהליך בחירות דמוקרטיות שהעביר באופן טיבעי את השרביט לחמאס. החמאס עצמו היה מופתע מהישגו, ואני מניח שלו ניתן היה לראשיו לשקול שנית, הם היו מוותרים על כמה מנדטים ולו רק כדי לזנב מעט בפת''ח. המצב החדש שנוצר הוא להתאים את סביבת העבודה החדשה של החמאס לתנאים מינימליים הנדרשים ממפלגה/תנועה שצריכה להוביל את קהלה. החמאס מנסה למצוא נוסחאות שיאפשרו לו להיצמד למצעו המקורי ויחד עם זאת לתפקד בממשלה. לכן יוצאות הצהרות סותרות המבטאות כאילו הבנה בצמרת החמאס שהם יצטרכו לקבל את קיומה של ישראל בגבולות 67', ירושלים וזכות השיבה. כמובן שהצהרות כאלה מלבד שהן מכשירות את הלגיטימיות הבינ''ל של החמאס, אין בהן ממש. הערבים יכולים להמתין עד שעת הזדמנות היסטורית או לתהליכים היסטוריים ולהמשיך את המאבק למטרתם הסופית שהיא קיומה של מדינת פלסטין על כל שיטחה של ישראל. בינתיים החמאס ייעזר באנשי הפתח שישתלבו ככל הנראה בממשלה החדשה ויקרינו אחדות דעים. אבל בגדול לא יהיה הבדל משמעותי בין תפקוד הפתח לתפקוד החמאס, ממשלה ומפלגה מדינית המנותקת מארגוני טרור אבל מפעילה אותם ב'שלט רחוק', זולת מעט יותר קיצוניות מדינית. האופק לדעתי שחור וזה ייאלץ כל ממשלה שתיבחר לפעול חד צדדית.מידת הנסיגה תיקבע לפי הרכב הקואליציה יותר מאשר הכתבה אמריקאית. מנגד אפשרי גם להחליף שטחים כפי שליברמן מציע. אפשר להעביר את הגבול החדש בסמוך לכביש ואדי ערה ממזרח ולהוציא את גושי הכפרים הערביים של אום אל פחם ובתמורה לספח יותר שטח עם גושי התנחלויות גדולים. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |