פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
איראן - מסגרת התייחסות אחרת
צבי גיל (יום שלישי, 27/12/2005 שעה 21:12)


איראן - מסגרת התייחסות אחרת

צבי גיל



המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

אינני איראנולוג או ערביסט או מומחה למזרח התיכון בכלל. גם הדיסציפלינה האקדמית שלי במסגרת מדעי מדינה ויחסים בינלאומיים עברה טלטלה ורענון. משום כך התפיסה שאני מציג חפה מכל ידענות בנושא וכול כולה שאובה מהתבוננות של אדם שקורא וממה שהוא שומע ורואה, ולכל היותר הניתוח שלו הוא פובליציסטיקה עיתונאית.

אני מבקש לקבוע כהנחת יסוד תרחיש אשר לפיו אם איראן תרצה היא תוכל לפתח נשק גרעיני. על כך דומני שאין מחלוקת. חילוקי הדעות הן האם ניתן להרתיע אותה מצעד כזה. הדעה שלי היא שאם טהראן תרצה אי אפשר יהיה להניא אותה מלפתח נשק גרעיני, בטווח הקרוב או בטווח ביניים.


סיבה גיאואסטרטגית

אם נתבונן במפה נמצא שאיראן לעת הזאת היא מבודדת. ביבשה היא גובלת בשלוש מעצמות אזוריות. תורכיה שהיא מדינה גדולה ובעלת השפעה רבה באזור ובעלת ברית של אמריקה. פקיסטאן שגם בידיה נשק גרעיני ונתמכת על ידי ארה''ב, ועיראק, אף היא יריבה גדולה על הגמוניה באזור. מצפון, מצויות מדינות הקאווקאז שהן החגורה האסטרטגית של רוסיה. כאן המקום להעיר כי החמדנות של רוסיה למכור ידע וציוד גרעיני לאיראן עלולה לפעול כבומרנג. מעבר למפרץ הפרסי מצויה סעודיה ומעבר למפרץ עומן - הנסיכויות. המעניין הוא שבעוד שהאיום הגרעיני האירני היה תקף לגביהן הרבה יותר מאשר לגבי ישראל, הרי רק במפגש פסגה באמצע דצמבר 2005 הם קראו לחתימה על האמנה למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני. רמז דק לאיראן. התעלמות מן האיום הפוטנציאלי של איראן כלפי העולם המוסלמי, ובכלל זה תורכיה, היא מדיניות של בת יענה במקרה הטוב ובמקרה הרע עיוורון מוחלט.

בעלת הברית היחידה של איראן באזורינו היא סוריה שאין לה קשר יבשתי אתה וגם היא בחזקת מצורע. וקיימת החוליה הטרוריסטית אסלאמית, הגרורה, החיזבאללה, שפועלת בשרות שתיהן. אם ביום מן הימים ישרור שלום בין ישראל לסוריה גם סוריה תיתן לטהראן ספר כריתות ועוצמת החיזבאללה תתפוגג. לעניות דעתי זהו הצעד הקונקרטי היחיד שישראל יכולה לעשות כדי להביא למהפך אסטרטגי בכל האזור.

הפחד האיראני אינו רק תיאורטי. בספטמבר 1980 הכריז שליטה של עיראק, סאדאם חוסיין מלחמה על איראן, מלחמה שנמשכה 8 שנים וגבתה רבבות הרוגים ומאות אלפי פצועים משני הצדדים. בסופה הייתה זאת עיראק שנכנעה מכיוון שאירן, גם בשל גודלה וגם בשל אופייה הכלכלי חברתי דתי, עמדה במלחמת התשה זאת, בשעה שעיראק הייתה קרובה להתמוטטות. המערב עמד אז מנגד, מכיוון שהאיום האיראני נתפס כאיום גדול יותר מאשר עיראק. תפיסה זאת תקפה שבעתיים עכשיו לאחר סילוקו של סאדאם, וחולשתה של עיראק. אין כל ספק כי ארה''ב, גם לאחר שכוחותיה ייצאו מעיראק, תפעל לחיזוקה של עיראק כמשקל נגד לאיראן המאיימת. אולי במאמר מוסגר אפשר לראות בעקיפין את הסלחנות של וושינגטון כלפי הצטיידותן של פקיסטאן ושל הודו בנשק גרעיני, אשר מהווה הרתעה מאזנת כלפי הזירה האיראנית.

איראן לא רוצה לעמוד שוב בפני איום עיראקי גם בלי סאדאם חוסיין ולמרות העובדה שבשתי המדינות רוב האוכלוסייה היא שיעית. עיראק, גם כאשר הגורם הדומיננטי יהיה שיעי, לעולם לא תיהפך לגרורה איראנית. להיפך, היא תתחרה בה על ההשפעה באזור. הרתעה גרעינית תהיה גם המענה של טהראן לנוכחות ולהשפעה אמריקנית בעיראק בתקופה הנראית לעין.


הכבוד הלאומי

איראן, בעבר פרס, היא אחת המעצמות העתיקות בעולם שנוסדה על ידי כורש הגדול במחצית המאה ה-‏6 לפנה''ס. היא עברה הרבה כיבושים, והשתלטויות ביניהם של אלכסנדר הגדול, הפרתים, הערבים ומדינית גם על ידי האנגלים עד למאה ה-‏20. אולם בניגוד לאימפריות ששלטו על ארצות שמעבר לים, ביניהן גם פרס, הבסיס היבשתי, נשאר איתן. הרומיים, היוונים, הספרדים, הצרפתים והאנגלים הצטמקו אך איראן כמו עיראק ומצרים נשארו מעצמות בזכות שטח, אוכלוסין ומשאבים. איראן, למשל, עשירה במשאבים טבעיים בראש וראשונה גז טבעי ונפט והיא המפיקה השנייה בגודלה בארגון המדינות החברות באופ''ק. עתודות הנפט המוכחות שלה (ע''פ וויקיפידיה) מכילות 10% מכלל עתודות הנפט בעולם. היא המדינה השנייה בעתודות הגז, אחרי רוסיה. וכמובן שהיא עשירה במשאבי אנוש. זאת הוכח במלחמה הממושכת עם עיראק. מדינות אוטוריטריות כמו איראן וברה''מ בשעתה וכיו''ב, יכולות להרשות לעצמן הקזת דם רב ולאורך זמן בשם אידיאולוגיה קנאית.

למעשה איראן אינה זקוקה לכורים גרעיניים. אבל היא זקוקה ל''כוח גרעיני'', כמעצמה שיש להתחשב בה. הנטייה הזאת גברה לאחר שבשנת 1979 הופל השלטון הפרו מערבי של השאה והשלטון נתפס על ידי קנאים מוסלמים שיעיים בראשות האימאם חומייני. חומיני וממשיכיו לא הצליחו להפיץ את האידיאולוגיה הקנאית שלהם בקרב המדינות המוסלמיות ולכן החלופה היא בין היתר עוצמה גרעינית, בבחינת אל תעיזו לכרסם את ההשפעה שלנו בפנים או לפגוע בנו מבחוץ.


האם ניתן למנוע מאירן נשק גרעיני

כאמור קשה למנוע מאיראן להתחמש בנשק גרעיני. המרב שניתן לעשות הוא להביא לכך שרגע לפני שהיא תוציא את היכולת מן הכוח אל הפועל, לפני שהיא עוברת את הסף של אל- חזור, יהיה לה כדאי להקפיא את המהלך, כדי שתהנה מכל העולמות. גם תצטייר כמדינה שנעתרה למשאלה של העולם וגם כמי שבידיה האופציה לחדש את המאמץ הגרעיני. להערכתי צעד כזה יכול להתאפשר תוך לחץ מאסיבי נבון וסבלני מצד מדינות אירופה, מבלי שיהיה צורך להכניס לתמונה את מועצת הביטחון לשם הטלת סנקציות על איראן. זאת מנסות לעשות מדינות אירופה והמשך השיחות עם טהראן נקבע למחצית ינואר 2006.

להערכתי סנקציות לא זו בלבד שלא תהיינה להן השפעה לטובה אלא להיפך. ולא רק לאיראן.כי סנקציות פירושן גם חרם על יבוא נפט איראני אשר ספק אם העולם מסוגל לעמוד בו, ולא כל שכן שתהיינה מדינות אשר יתעלמו מן החרם. איראן היא לא דרום אפריקה ולא קוריאה הצפונית, הסוררת השיגיונית אשר עד כה לא הצליחו לשכנע אותה להפסיק את יצור הנשק הגרעיני. איראן תוכל לעמוד בסנקציות הן בסיפוק צרכיה הבסיסיים והן בתמיכה ציבורית פנימית. שכן, הטלת סנקציות על איראן תגביר את ההזדהות עם השלטון גם מצד מתנגדיו, ויש כאלה והם לא מעטים.


השלטון האיראני אינו כול יכול

בניגוד לעיראק אשר יצאה לכיבושים, תחילה נגד איראן ואחר כך נגד כוויית. השלטון החומייניסטי כישות מדינית לא תקף צבאית מדינות אחרות. יש לו זרועות טרור בעולם כולו שמגיעות לבואנוס איירס ולמקומות אחרים מלבד בלבנון. הוא מתלהם באיומי מלל, כמו בנושא השואה כמעשה התגרות בעלמא. התברר כי ההתבטאויות של הנשיא השחצן הקנאי מחמוד אחמדינג'אד לא נעמו לאוזניהם של אנשי צמרת איראניים לרבות מנהיגים דתיים. עניין אחד הוא לפרש פומבית את דברי הנשיא ש''לא כצעקתה'' ועניין שונה הוא להסתייג מהם ולו מטעמים טקטיים כאשר איראן היא במוקד הביקורת העולמית בכל הקשור בנושא הגרעין. אחמדינג'אד נבחר לא מפני שהוא קנאי אלא משום שהוא הופיע כאיש העם, והציבור חשב שבתור שכזה הוא יעשה בראש וראשונה לשיפור המצב הכלכלי והחברתי הקשה של העם האיראני. קודמו מוחמד חאתמי היה אכזבה גם בחוץ וגם בפנים.

אינני חושב שאחמדיג'אד חושב ברצינות שניתן ''למחוק את ישראל מן המפה'' או ''להעביר את ישראל לגרמניה ולאוסטריה''. האיראנים הם עם ממולח מאוד, פרגמאטי מאוד, והם יכולים לשלוח מתאבדים פלשתינאיים או עיראקיים למות, אך להם אין כלל נטייה להתאבד. זה ועוד. באיראן ישנם גורמים אופוזיציוניים לא מבוטלים יש, כמו במקרה הסטודנטים, שהתסיסה יוצאת החוצה ויש שהיא לטנטית, אך היא קיימת. אם נשווה את חופש הביטוי באיראן לזה שבערב הסעודית, נמצא שאיראן הרבה יותר פתוחה ומה שלא מועבר בתקשורת הפנימית מועבר באינטרנט. בממלכת החושך הימי ביניימית הזאת ישנן מוקדי אור. ספרה של אזאר נאפיסי לקרוא את לוליטה בטהרן (הוצאת ידיעות אחרונות) מראה, גם את האופל ואת שרירות לבו של המשטר החומייניסטי וגם את נקודות האור של קיום תאים והתאגדויות אופוזיציוניות למשטר ולכל מה שהוא מייצג.


הכור באוסיראק כתקדים

בשנת 1981 במהלך המלחמה בין איראן לעיראק השמידו מטוסי חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי שבנו העיראקים באוסיראק. ממשלת בגין החליטה על הצעד הזה מתוך חשש שהכור ישמש לפיתוח נשק גרעיני שיפר את מאזן הכוחות במזרח התיכון ויסכן את ישראל. אמריקה נתנה בשקט את ברכתה לצעד הזה. אלמלא היה סאדאם נתון במלחמה נגד איראן, והסיוע לבניית הכור היה צרפתי ולא רוסי, ואלמלא הוא הסתבך בכיבוש כווית ובהרס ארצו שלו, השמדת אוסיראק לא הייתה מונעת מעיראק מלשוב לתוכנית הגרעין שלה. מבחינה זאת מצב קוניונקטוראלי, אשר ספק מאוד אם יחזור על עצמו, שיחק לידיה של ישראל. אבל אסור לראותו כתקדים. אפילו ארה''ב, גם אם שר ההגנה האמריקני דונלד ראמספלד רומז על האופציה של התקפה מונעת של ישראל, לא תניח לישראל לממש את האופציה הזאת, לא רק לטובתה של ישראל אלא לטובת עצמה. שכן העם האמריקני לא רוצה להיות מעורב בהרפתקה כלשהי נוספת במזרח התיכון ובוודאי לא בהסתבכות גרעינית. ואגב,המשגה הגדול של ארה''ב בעיראק, היה שהיא ראתה את הזירה במונחים של כוח צבאי ולא הייתה מספיק נבונה להניח יסודות לאיזו ''תוכנית מרשל'' לאחר כיבוש עיראק.


המסקנה- חשדהו וכבדהו

הנעימה של ברט בכרך ''killing you softly'' שמשמעותה לכבוש אותך באהבה, ישימה גם בפוליטיקה, אם יודעים לבצע אותה בהרמוניה. אם אכן הנחת היסוד, כפי שציינתי במבוא, היא שאי אפשר למנוע מאירן נשק גרעיני, אז האמירה if you ''can’t beat him join him'' או בשיבוש קל ''have him join you'' יכולה להיות ישימה במקרה זה. פרוש הדבר לקבל את איראן למועדון ה''מכובד'' והלא כל כך אקסקלוסיבי כבר, של מדינות גרעין על כל המשתמע, בעיקר החובה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני. הסכנה הגדולה כיום היא לא גרעון של מדינות אשר בכל זאת מגלות אחריות אלא דליפת ידע וציוד לגורמים טרוריסטיים שהם עצמאיים לחלוטין. הנה בשבת
הופיעו תמונות שכוחות ביטחון אמריקניים מחפשים במסגדים בארה''ב חומרים לא קונבנציונאליים.

בהקשר הרחב מן הראוי להזכיר תופעה במהלך מלחמת המפרץ. הסקאדים של סאדאם לא נורו לכוון ירושלים, סביבה שבה חיים יהודים וערבים זה לצד זה. הם כוונו לרמת גן. כלומר גם עריץ פרוע כמו סאדאם ידע יפה היכן רצוי הריסון. המנהיגות האיראנית היא הרבה יותר מחושבת ושקולה.

מכאן נגזרת המסקנה שרצוי לנהוג באיראן באיפוק רב ובמקום ללכת איתה בקרי, לנהוג בה מתינות, אם כי גם בתקיפות סבירה ובמעקב חשדני, ככה שהיא תרגיש גם לא מנודה וגם לא נלחצת שיאלץ אותה להפגין את המאצ'ואיזם הלאומי שלה. ואם איראן תיפתח, תהיה זאת ראשיתה של מהפכת הנגד.מה שעושה תיירות חוצה גבולות, התקשורת והאינטרנט, לא יעשו, לא איומים וגם לא נשק לא קונבנציונאלי. הפרת מאזן כוחות ניתן לתקן על ידי מאזן כוחות אחר והוא הוכח כמאזן מרתיע.


ישראל ואיראן

ישראל במקרה זה חייבת להיות ה''צדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים'' היא נהנית עכשיו מאהדה בינלאומית רבה בשל צרוף של מדיניות נחרצת נגד הטרור הבינלאומי והצעדים שעשתה ישראל כלפי הפלשתינאים בנסיגה מרצועת עזה. וכבר שמענו לא רק מוושינגטון אלא גם מבון מפי הקנצלרית החדשה של גרמניה אנגלה מרקל שגרמניה לא תעמוד מנגד אם לישראל תהיה נשקפת סכנה. כל איום ממשי או איום סרק של מכה מונעת לא תשרת את ישראל, ואלה שתומכים בה. התקדים לכך הוא מדיניותו של יצחק שמיר של ''שב ואל תעשה'' בתקופת מלחמת המפרץ שהוכיחה עצמה כמדיניות נבונה. מילה בזוזה שתיקה בתרי, הוא מתכון טוב גם בפוליטיקה. לכך ניתן להוסיף כי הצגת האיום האיראני כמופנה בעיקר כלפי ישראל יש בה שתי טעויות בהסברה. אחת, רוח גבית לתעמולה האיראנית כלפי הפלשתינאים, שהנה האח הגדול מטהראן יהיה מושיעם. שתים, אנחנו עושים את מלאכתם של אותן מדינות ערביות ומוסלמיות שגירעון איראן מהווה איום כלפיהם לא פחות ואולי יותר מאשר כלפי ישראל.

פעם הכול היה נתון לשינוי מלבד היקום. היום מסתבר שגם היקום הולך ומשתנה, וודאי שמה שבתוכו,על הכוכב הקטן שלנו, נתון לשינויים,ואלה חלים עלינו ויחולו בסופו של דבר גם על איראן.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


נקודת המוצא שלכה מוטעית מיסודה.
חזי (יום רביעי, 28/12/2005 שעה 5:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתה:
''אני מבקש לקבוע כהנחת יסוד תרחיש אשר לפיו אם איראן תרצה היא תוכל לפתח נשק גרעיני. על כך דומני שאין מחלוקת. חילוקי הדעות הן האם ניתן להרתיע אותה מצעד כזה. הדעה שלי היא שאם טהראן תרצה אי אפשר יהיה להניא אותה מלפתח נשק גרעיני, בטווח הקרוב או בטווח ביניים.''

לפי ההגיון הזה, גם מצרים תהיה ''נחושה'' להשיג נשק גרעיני, (כפי שגם לוב היתה), ונשב ונחכה מאיפה תגיע הפצצה הגרעינית.

צריך להיות ברור: כל מדינה שנכנסת היום למועדון הגרעיני, היא פוטנציאל לגרום קטסטרופה בעולמינו הקטן.

במיוחד אמור הדבר, לגבי איראן, שאינה מאויימת ואינה צריכה לחשוש. האיום היחידי הקיים עליה הינו כתוצה מרצונה בנשק גרעיני.
_new_ הוספת תגובה



עוד נקודת מבט
רום הראל (יום חמישי, 29/12/2005 שעה 10:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אשמח להוסיף עוד אספקט למאמר והוא מתקפת התקשורת הבלתי ניתנת לעצירה המונחתת על ראשי האנשים באיראן בעיקר מתחנות איראניות שמשדרות מארצות הברית.

מול מתקפת תקשורת זו שתושבי איראן ''משתפים איתה פעולה'' ורוכשים [בהעלמת עין של המשטר] אנטנות ומגברים לקליטת ''הזבל המערבי'' והנפולת הרדיוטלויזיונית שלו בכל רחבי המדינה ובעיקר השפעתו על הדור הצעיר והעברת ערכיו לדורות הבאים.

מול זה לקיצונים הקנאים אין מה לעשות כמו שאמר כותב המאמר. ''אם אתה לא יכול לחבוט בהם..... וגומר''. אבל אנחנו למודי הדיקטטורות של המאה ה 20 יודעים שאין כמו ''דמות אוייב'' בכדי ללכד את השורות ולגרום להתקבצות אידאולוגית סביב כל דגל [יהיה אשר יהיה].

אי לכך אני בחשש כבד מאד שהשליטים האיראנים מלבים את אש המילים [נגד הציונות והשואה] ''לצרכים איראניים פנימיים'' ואותו הדבר הוא המקרה ביחס לפיתוח הגרעין של איראן, כדי לשמור על אוירה ש''העולם כולו נגדנו''.

אם המשטר באיראן ירגיש ''מרוקן [אידאולוגית] מתוכן'', מי יודע לאן הוא עוד יקצין כדי לשמר את האידאולוגיה הדיכוטומית שלו [האיסלאם הקיצוני נגד שאר העולם]. לאפשר להם אופציה גרעינית, זה כמו לתת למחבל מתאבד [עם אידאולוגיה דומה] את הכרזת זכויות האדם של האום [ואולי גם PLAYSTATION] בתקווה שזה יניא אותו ממעשה ההתאבדות. ואולי איראן מתכננת ''הפיכת עצמה למתאבד שיעי בקנה מידה עולמי'', דהיינו יצירת מלאי פצצות לשימוש במילכוד בארות הנפט שלה עצמה [רעיון מצמרר שעלה בי זה עתה], ובכך ליצר נפולת רדיואקטיבית על פני כדור הארץ כולו.

ובבניין הארץ ננוחם

רום הראל
_new_ הוספת תגובה



עוד נקודת מבט
חזי (יום חמישי, 29/12/2005 שעה 13:19)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבת:
''
אי לכך אני בחשש כבד מאד שהשליטים האיראנים מלבים את אש המילים [נגד הציונות והשואה] ''לצרכים איראניים פנימיים'' ואותו הדבר הוא המקרה ביחס לפיתוח הגרעין של איראן, כדי לשמור על אוירה ש''העולם כולו נגדנו''.

בשביל זה אריאן צריכה פצצות גרעיניות ?
בשביל ''הליכוד הפנימי'' ?

אני לא מצליח להבין את כל אותם ''יפי-הנפש'' אשר מוכנים להשלים שלשליטים, חמומי המוח, שבאיראן יהיה פוטנציאל גרעיני.

אותם אנשים אינם מבינים על מה הם מדברים...
_new_ הוספת תגובה



עוד נקודת מבט
רום הראל (יום חמישי, 29/12/2005 שעה 13:27)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצורך הבהרה
אינני שקט ואינני מוכן לכך שלאיראן יהיו פצצות גרעיניות.

החיבור בין ''נשק על'' אידאולוגיה שאינה פלורליסטית ו''חפצת חיים'' הוא צירוף מסוכן ביותר.....

שהרי שמי שמוכנים למות בריצה כדי לפנות שדות מוקשים [איראנים במלחמת איראן-עיראק] ומי שאוחזים ב''אידאולוגיה של מתאבדים'' [כפי שמראות גם ההפגנות בטהראן], מסוכנים פי כמה כשלבטנם מחוברת פצצה גרעינית, ולא רק בצירוף טיל....

הקורא חזי לא רק שלא הבין את כוונתי אלא שנוצר אצלו ''קצר'' שאינו יכול להכיל גם ''מתנגד לפצצה האיארנית הגרעינית'' וגם ''יפה נפש'' שאני גאה להיות, בכפיפה אחת....

ובבניין הארץ ננוחם
_new_ הוספת תגובה



עוד נקודת מבט
חזי (יום חמישי, 29/12/2005 שעה 13:48)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכוונה שלכה לא הובעה כהלכה.

עצם הוספת נקודות תמיכה לכותב המאמר
(אשר לפי דעתו איראן נחושה להשיג נשק גרעיני, והיא נמצאת במנקודת אל-חזור, ועוד)
אתה מביע תמיכה בעמדתו זו.

אנחנו לא צריכים למצוא הצדקות, כפי שאתה מנסה לעשות, לשאיפת איראן לנשק גרעיני.

נקודה.
_new_ הוספת תגובה



כמה הערות
פרקש (יום שישי, 30/12/2005 שעה 12:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקשר בין השיעים בעיראק לבין איראן הוא חזק. המחתרות השיעיות של היום, אפילו שהן מיעוט בקרב השיעים, פועלות בעיראק בהכוונת איראן נגד ארה''ב. הם מציידים אותם בנשק וב'פסוקי קוראן'. ישנה תנועה עירה בין המדינות של גופים ואנשים ''חתרניים'. האיראנים אפילו הבריחו יום לפני הבחירות האחרונות בעיראק אלפי קלפיות מזוייפות דרך הסייענים העיראקים-שיעים (הקלפיות נתפסו ע''י האמריקאים והעיראקים ב-‏11 בדצמבר, יום לפני הבחירות).

בעיות נפט באיראן
================

איראן אינה ספקית הנפט השניה בגודלה בעולם, אלא הרביעית (ואין זה המקום להפריד בין מדינות אופ''ק למדינות יצרניות נפט שאינן אופ''ק).
וחוץ מזה היא משווקת רק את חצי הכמות אותה היא מפיקה וחצי היא משתמשת בעצמה.
Oil producing countries

איראן היא הרביעית בעולם ברזרבות הנפט שלה
גם רביעית במדינות המפיקות נפט – 199 -2004 (טבלה בשליש הראשון של הדף)
הכבוד הלאומי
============

השאלה היא האם ישראל וארה''ב יוכלו לאפשר לאיראן להינות ממצב של 'אוטוטו פצצה' ולשחק עם זה כל הזמן? נדמה לי שישנה כבר החלטה אמריקאית שחייבים להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לפרק את איראן מכל יכולת הפקת אורניום מועשר. איראן יכולה היתה לדמות לצ. קוריאה ולו רק היתה שומרת את פיה אטוּם (ולא אטוֹם). אבל דברנותם של האייתולות פוגע קודם כל באיראן. הבדל נוסף הוא שאיראן היא מדינה אגרסיבית ומייצאת אלימות לחו''ל. צ. קוריאה לא. הסכמה למצב מתמשך של 'כמעט פצצה' סופו שיוביל לפצצה איראנים, אם ירצו או לא ירצו. כל מתיחות מקומית (איראנית) או אזורית תדרבן את האיראנים להשלים את התהליך בסתר ולהפתיע ובהמשך אף להפעיל את הפצצה גם בסכסוכים מינוריים. זה אופיו של משטר מסגדי המרגיש קרוב לאלוהים ושאלוהים מתיר לו, לפי שיקול המשטר, להשמיד אדם ומדינה. בטח מדינה חוטאת ובלתי חוקית כמו ישראל.

האם ניתן למנוע מאירן נשק גרעיני
===============================

השאלה היא לא ''אם ניתן למנוע'', אלא ''האם צריך למנוע''.
* אני דווקא חושב שעניין הסנקציות על איראן לא צריך להיות נמהר ודורסני. משתי סיבות עיקריות: קודם כל הבעיה היא המשטר האיראני ולא העם האיראני. האיראנים ברובם הם אנשים נבונים ושואפי שלום וסולדים מהמשטר הכפוי עליהם. מרביתם היו שמחים להיפטר מהאייתולות וללכת בדרך של מדינה דמוקרטית נורמלית. הבעיה שהציבור שמחוץ למפלגת המהפיכה לא מאורגן ברמה שהוא יכול לגלגל מהפיכה נגדית. הציבור הזה מנוטרל בשל מעורבותה הגבוה של מפלגת השלטון בחיים הפוליטיים הפנימיים והפעלת משטרות – פורמליות ולא פורמליות (כלומר, אנשי מפלגה כשוטרים לגיטימיים) כדי לדכא כל פעילות פוליטית חריגה. בנוסף, המתנגדים למשטר צריכים תמיכה חיצונית, והיא בעייתית כיום. כל הפעלת לחץ כללי על איראן תמוסס את חילוקי הדיעות האלה ותיווצר תחושה של 'כולם בסירה אחת' (כמו שאמרת) ותקטן השפעת מאמצי המערב.

ראוי יותר להטיל אמברגו על ציוד צבאי ותומך צבאי, כשרוסיה היא השחקן הראשי בעניין הזה. והסיבה השניה: צריכים להרדים את איראן כדי להכשיר את הרקע לסיפור הצבאי של ההתקפה הצפויה עליה (במידה וישראל ו/או ארה''ב מתכוונות לתקוף). אין צורך להעלות את הטונים של נושאי הסכסוך, אלא דווקא לשדר שיגרה, שמתוכה יהיה קל יותר להפתיע את איראן.

* אתה אומר: ''איראן היא .... לא קוריאה הצפונית, הסוררת השיגיונית אשר עד כה לא הצליחו לשכנע אותה להפסיק את יצור הנשק הגרעיני. ''. יש הבדל בין המדינות. מהן הסיבות שאיראן רוצה פצצה גרעינית? להוות לשון מאזניים לישראל? הרי אפילו המוסמך ביותר להביע את מדיניות איראן לא טען זאת. הוא דיבר על השמדת ה''ישות הציונית'' (כי במדינת ישראל הוא לא מכיר). כמו שאמרתי, איראן מייצאת את ''רצון אללה'' באמצעים קונבנציונלים. המעבר לאמצעים בלתי קונבנציונליים הוא ישר. משום שהיא כבר עברה את הרף ה'קשה' יותר, של לייצא מלחמה מלכתחילה.

השלטון האיראני אינו כול יכול
============================

השלטון האיראני ייצא את המהפיכה אל מחוץ לאיראן. ההצלחה הגדולה ביותר שלו היא כמובן בניית החזבאללה בלבנון בתחילת שנות ה-‏80 (החזבאללה לא נוצר בעקבות מלחמת לבנון 1982, כמו שרבים מרבים לטעות ולהטעות, אלא מעט לפני כן, כחלק מיצוא המהפיכה מאיראן. זה הצליח בלבנון כי רוב אוכלוסייתה היא שיעית והיה לחזבאללה תשתית רחבה ובטוחה). מקום נוסף שבו האיראנים הצליחו אבל חלקית היתה בוסניה ובנוסף, כמו שכתבת, ישנם הרבה תאי טרור מוסווים בכל רחבי העולם.

לגבי רצינותו של אחמדינג'אד, אני בספק אם תוכל להוכיח את התיזה שלך שהוא רציני ומדוד והוא רק תוקף את ישראל 'בסתאאאם'. לא ככה עובדים נשיאים ובודאי לא נשיאים במדינת מהפיכה קיצונית כאיראן. איראן מנסה להסיט מצד אחד את דעת הקהל מענייניה הגרעינייםומצד שני היא מסיתה נגד ה''ישות הציונית'' ולא ישראל כדי להכניס את הגרעין הישראלי לויכוח. כמו שאמרתי הנשיא מייצג כת קיצונית באיראן ולא את האיראני הממוצע. אבל מה לעשות שאותה כת קיצונית היא המנהלת את ענייניה המדיניים והצבאיים של איראן. לכן אין לקחת את הצהרותיו כ''שטויות'' או ''לא במקום'' אלא להתייחס אליהן כלשונן. בכל מקרה במשחק גרעיני אסור לקחת סיכון במצב של אי ודאות קיצונית. אני הייתי אומר שיראל חייבת לחזק בתודעת המדינות הדימוקרטיות שנשק גרעיני במדינה טוטליטרית הוא איום על העולם.

הבעיה של האופוזיציה האיראנית האינטרנטית שהיא נמצאת בחוץ, בעיקר בארה''ב אבל גם באירופה. אין אופוזיציה אמיתית ודינמית בתוך איראן.

הכור באוסיראק כתקדים
===================

כאן יש לך כמה הנחות שגויות. אמריקה לא נתנה בשקט את ברכתה לישראל, והיא לא היתה שותפה להחלטה או לסיפור התקיפה. היא הופתעה כמעט כמו כל העולם (והנשיא ריגן קיבל את הדיווח מבגין כשהמטוסים עשו דרכם חזרה ארצה)ואפילו שקלה להטיל עונש על ישראל. 10 שנים אנשי ממשל ואקדמאים מסויימים ביקרו את ישראל על המהלך, עד שהם שינו את דעתם בעקבות מלחמת המפרץ השניה 1991 (וחוץ מכמה קיצונים מימין ומשמאל שמבקרים או מכפישים את ישראל על כל מהלך שהיא עושה).

גם הנחתך כי אלמלא הסתבך צדאם בכיבוש כווית והסיוע 'היה צרפתי ולא רוסי' וכו' זה לא מחזיק מים. צדאם ניסה בכל מעודו לחדש את פרוייקט הגרעין. הוא בנה צוות שיקדם את זה והוא שכר מדענים פליטי בריה''מ לשעבר שיעבדו אצלו בפיתוח הצנטריפוגות. הוא קשר קשרים עם חברות וספקים ממערב אירופה בסיפורי כיסוי שונים, ובחלק מהמקרים בידיעת אותן מדינות שהעלימו עין כל עוד הקשרים היו לכאורה כלכליים. האמברגו של האו''ם הקשה עליו והאיט את התהליך. התהליך התחדש בסיום פיקוח האו''ם ב-‏1998. אז עיראק נכנסה לפעילות אינטנסיבית לחיפוש מקורות ידע, ציוד וחומרים. והיא רכשה הרבה חומרים. בסיפור אחד היה תרגיל אמריקאי סמוי למכור לעיראק חומרים בקיעים ולהציפם ב''חומר זבל'' תרגיל שהתפוצץ מאוחר יותר (התרגיל הניג'רי – 1999-2001). כלומר, עובדה אחת אמיתית היא – שעיראק חיפשה לקנות אורניום עוד ב-‏2001. אבל מנגד, כפי שהסתבר לאחר 2003, צמרת פרוייקט הגרעין עבדה על צדאם והעבירה לו דיווחים כוזבים על סטטוס הפרוייקט. לעיראקים היה מעט ציוד וחומרים והפרוייקט לא התקדם בקצב ראוי מבחינת כוונות צדאם. ראשי הפרוייקט עיגלו פינות, חלק מתוך התנגדות לאופי הפרוייקט וחלק כי באמת הפרוייקט היה בעייתי בשל פיקוח בינ''ל. התוצאה היא אחת, שבתחילת פלישת ארה''ב לעיראק, עיראק היתה רחוקה מנשק גרעיני כמו שהיתה באמצע שנות ה-‏90. היום ישנה הערכה שחלק מציוד הצנטריפוגות והחומרים הועברו במשאיות לסוריה מספר שבועות לפני פלישת ארה''ב לעיראק (וזה סיפור אחר שמטריד אותנו ואת האמריקאים).

אתה טוען שהעם האמריקאי לא רוצה להסתבך בעוד מלחמה במזה''ת (פלישה לאיראן). אבל האם תקיפות אויריות על איראן, במידה והממשל מזהה אותן כפעילות הכרחית, לא תוכלנה להתבצע רק בשל אופוזיציה גדולה לבוש? הטיפול בתשתיות פרוייקט הגרעין לא מצריכות כניסה קרקעית לאיראן, ולכן יכולה לצאת לדרך בקלות רבה יותר. אפילו לא צריך החלטת סנאט.

המסקנה- חשדהו וכבדהו
====================

הנחת המוצא שלך שאי אפשר למנוע מאיראן התחמשות גרעינית אינה נכונה. אפשר למנוע. השאלה באילו מאמצים ובאיזה מחיר. מתן אפשרות לאיראן להתחמש בנשק היא הכרה והיתר כללי לכל המדינות שרוצות בו לעשות כמעשה האיראני. מדינות ה-G-8 מבינות שזה אסון קולוסאלי ושיש לעצור את תהליך הגרעון, אם הן רוצות עולם שקט בו הן שולטות. איראן היא יצואנית טרור מס' 1 בעולם, המדינה שמפעילה הכי הרבה ארגוני טרור חובקי עולם. היא מגייסת, מאמנת, מציידת, משלמת ונותנת משימות לאותם ארגונים ע''פ שיקולי התמורה הצפויים לה. במידה והיא תוכל להשיג יכולת גרעינית, ואפילו ''עוגה צהובה'', כמעט בטוח שהיא תיתן 'חומרי קרינה' לארגוני טרור, כולל בפעילותם נגד מטרות ישראליות.

הדוגמה של טילי צדאם שלא נורו לירושלים לא רלוונטית לגבי האיראנים. צדאם מלכתחילה לא יכול היה לייצר איום קיומי על ישראל והוא שיחק את המשחק הכי טוב שהוא היה יכול – לפגוע במרכזי אוכלוסין ובסיסי צבא. צדאם לא כיוון לרמת גן, אלא ל'קריה' בת''א. צדאם לא כיוון לקניון המפרץ בחיפה אלא לנמל ולבתי הזיקוק. הוא אפילו כיוון טיל אחד עם ראש בטון (שהיה נהוג להשתמש בו באימונים) לכיוון הכור בדימונה. למזלינו, והרבה בגלל תעוזתנו, לא היו לו אמצעים הרסניים יותר. בפצצה גרעינית אין את השיקול הנקודתי הזה. בפצצה גרעינית משמידים את הכל. אם ירושלים או בלי ירושלים, ישראל תחדל להתקיים. אם כי נראה לי שלשם השגת המטרה הזו, גם ירושלים היא מטרה אפשרית ולגיטימית מבחינתם. את סוסו של אללה הם תמיד יוכלו להחזיר אחרי שיעברו כמה שנים של ניקוי הקרינה מהר הבית. גם שיקולי היפגעות פלסטינים לא מהווה מטרד עבורם, כי הפלסטינים הם כלי ותירוץ למלחמת הג'יהאד.

ישראל ואיראן
===========

זה יפה שישראל ''חייבת להיות הצדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים'', אבל מה אם אין אחרים? ולמה ישראל לא יכולה לדאוג לעצמה כשצריך? האם זה נכון שישראל תשתעבד לרצונם, כוונותיהם ויכולתם של אחרים? ואם כן באיזה מחיר? ראוי שמדינה עצמאית תהיה כשרה להגן על עצמה בכל תנאי וללא תנאי. עמדתה המדינית, העובדתית והמוסרית של ישראל חזקה בעניין הזה, וכל שיקול חייב לקחת בחשבון את טובת המדינה לאחר התקיפה.

הצהרות זעזוע של מנהיגי המערב בעקבות התבטאויותיו של נשיא איראן אינן מבטאות בהכרח תמיכה 'חסרת תקדים' בישראל, במובן שעכשיו אנחנו צריכים להרדם במשמרת. זה שנשיא איראן חצה את הקו מחייב תגובה הולמת. אבל מכאן ועד לסמוך על הצהרות או מדיניות של אחרים? זה קנה רצוץ שאסור ליפול לכזביו.

הדוגמה שהבאת על יצחק שמיר אינה רלוונטית כי אז לא היה מדובר על סכנת השמדה לישראל. ואז היה גורם אחר שעשה את המלחמה בעיראק והיה ראוי לא להפריע לו בניגוד לרצונו. כמו כן, החוקים במשחק הקונבנציונלי שונים מהלא-קונבנציונלי, וזה מה שאיפשר את האיפוק. לכן מודל ההתנהגות מול איראן הוא אחר לגמרי.

לכן המלצתי היא: לתקוף באיראן את מטרות הגרעין. מדובר בסביבות כ-‏20 אתרים (אם סופרים גם את הפקולטות לפיזיקה גרעינית באונ' אצפהאן וטהראן, מה שקרוב לודאי לא יהוו בכלל מטרות לתקיפה), שמתוכם כ-‏3 הם מטרות הכרחיות כדי להשיג את המטרה שהיא – חיסול אמצעי היצור והפיתוח של הדלק הגרעיני. יתר המטרות (מחקר, אחסנה, יחידות צבא האמורות להפעיל את האמצעים) ראוי שגם הן יושמדו, ולפי השיקול הצבאי והמדיני, ואפילו אין הכרח שהביצוע יהיה במקביל. אם המטרות האלה לא יותקפו הן רק יקצרו, עקרונית-פוטנציאלית, את הזמן למאמץ איראני מחודש בעתיד להשיג את הפצצה.

כוחותהבטחון של ישראל יכולים לבצע את התקיפות האלה במספר דרכים או בשילוב בינהן, ואין המקום לדבר עליהן בפורום.

חוץ מזה ביום ראשון הקרוב תהיה עוד נקודה חשובה בדרך להשגת המטרה. מדינות ה-G-8 מתכנסות במוסקבה כדי לדון בעניין האיראני (גרעין) ובעניין הדלק (שגם זה נוגע לאיראן). אני מצפה שארה''ב תצא מהדיונים יותר נחרצת בדבר הצורך הבלתי נמנע לתקוף את הגרעין האיראני. תקיפה זו לבדה מספיקה לדעתי לערער את יציבותו של המשטר באיראן ולזרז שינויים שמתבשליםל אט.
_new_ הוספת תגובה



יתכן שארה''ב נמצאת כבר בשלב שהיא החליטה
פרקש (יום שישי, 30/12/2005 שעה 22:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעניין. ע''פ עיתון תורכי http://www.turkishpress.com/news.asp?id=89141 ראש ה-סי.אי.איי ביקר החודש בתורכיה. בפגישותיו עם התורכים הוא כנראה תיאם או הבהיר להם שישנה אפשרות שארה''ב תשתמש במסדרון האוירי התורכי לפעילות באיראן ובסוריה. לפניו ביקר ראש ה-אפ.בי.איי שקיים מפגש מודיעין בעניין איראן. ביקור עוקב וצפוץ של שני ראשי שירותים במדינה אחת הוא נדיר ביותר, בעיקר כשמדובר בארה''ב, והוא מעיד על עניין רב ומטרה חשובה. המפגש נסוב סביב הגרעין האיראני, קישרי איראן עם אל-קאעידה (שלאחרונה שמענו שהתחיל להיאחז ביו''ש), ומפלגת PKK הכורדית שמקבלת תמיכה מאיראן.מאחר שלראשונה אני רואה זאת באתרי שמאל אנטי ארה''ב וישראל, http://www.dissidentvoice.org/Dec05/Leupp1229.htm http://www.counterpunch.org/petras12242005.html אני מקווה שהם אינם טועים הפעם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי