חקר תאי גזע המוח Stem Cell Research. הדבר הראשון שעולה על הדעת למשמע המושג הזה הוא שיבוט (Cloning. של בעלי חיים או של בני אדם), או לחילופין מחקרים לפיתוח תרופות לכל מיני מחלות שהאנושות לא הצליחה עד היום להתגבר עליהן. מסתבר שאין גבול ליצירתיות של המוח האנושי, והמחקר הזה מצא את דרכו גם לעולם הקולינרי.
בדרך לספרי ההיסטוריה – האם מגיע הקץ לתפקידן של הפרות כמקור לבשר למאכל אדם?אומנם ארוכה היא הדרך, אבל חוקרים כבר חוזים בעיני רוחם סטייקים שיגודלו במבחנה במקום על גופם של בני בקר במירעה.
עולם שבו לא יהיה צורך בבתי מטבחיים וכליאת תרנגולות בכלובי פיטום תהיה זיכרון מהעבר. נשמע אוטופי? לא היא. מסתבר שיש דברים בגו'. על מנת למנוע טעות, לא מדובר בפיתוח תחליפים לבשר על כל צורותיו. מדובר בגידול בשר טבעי במבחנות (In Vitro), ממש כמו הפריה מלאכותית.
זה לא יקרה מחר, ועדיין מוקדם לחגוג באגודות צער בעלי חיים למיניהן, אבל הצעדים הראשונים כבר נעשו.
לפני כשנתיים התקיימה בעיר נאנט (Nantes) בצרפת תצוגה שנשאה את השם ''אמנות הביוטכנולוגיה'' (L'Art Biotech). במיסגרת התצוגה התקיים אירוע בו שלושה אמנים, אורון קטס (Oron Catts), יונת צור (Ionat Zurr) וגיא בן ארי (Guy Ben Ary) סעדו את ליבם במעדן שהם פיתחו במסגרת מה שהוגדר כ''אומנות תרבית רקמות'' אוסטרלית (Australian Tissue Culture Art Project). לא ברור לי מה בדיוק הקשר לאוסטרליה. שלושת השמות נשמעים לי ישראליים למדי.
המעדן נשא את השם המפוצץ Tiny polymers stuffed with clawed frog cell à la Davis, flambéed with Calvados. אני מתנצל, אבל אינני מצליח לחשוב על תרגום לעברית שיעשה חסד עם השם הזה.
במסגרת המחקר, הושרו תאי רקמות שנלקחו מצפרדעים בתרבית מתאימה בתוך מצעים ביופולימריים (Biopolymer Substrates) בקוטר של שלושה ס''מ בערך, עד שהתפתחו לסטייקים קטנים.
סטייק צפרדע שפותח במסגרת פרוייקט ''אומנות תרבית הרקמות'' סטייקי הצפרדע טוגנו (sautéed) ברוטב של שום ופטרוזיליה, ואח''כ תובלו ב-Chives (אינני מכיר את השם העברי של התבלין הזה). כשהמעדן היה מוכן, התיישבו שלושת האמנים לסעוד את ליבם כשארבע הצפרדעים ה''תורמות'', מסתכלות עליהם באדישות מתוך אקווריום סמוך...
מטרת הפרויקט היא להגיע ליצירת ''בשר חופשי מקורבנות'', בשר שאינו מחייב לטבוח בבעלי חיים. היעד הוא להפוך את לולי הגידול ההמוני של תרנגולות, את המכלאות לגידול בקר ואת חוות גידול החזירים למוצרים מוזיאוניים. בעתיד הרחוק החלום הוא להעמיד לרשותה של כל עקרת בית את האמצעים שיאפשרו לה לגדל אצלה במטבח ממרח כבד או קציצות בשר במבחנה.
ישנן עדיין מספר בעיות טכניות שיש לפתור אותן. תרבית המזון (nutrient medium) המתאימה ביותר לגידול מאכל התאווה הזה היא סרום של עובר עגל (Fetal calf serum gravy). זהו חומר העשוי להכיל פְּרִיוֹנִים (Prions – חלקי חלבון היכולים לשאת את מחלת הפרה המשוגעת – Mad Cow Disease). החומר הזה הוא גם יקר בצורה לא רגילה – מחירו של קילו בשר שיגודל בחומר זה עשוי להגיע לכחצי מיליון דולר. זה קצת יקר. כך שדרוש למצוא תחליף יותר זול וללא סכנות בריאות.
זה עדיין משאיר פתוחה את שאלת הכשרות של הבשר הזה... אליצור ונסים, אנא ראו זאת כאתגר.
- ''בלהבות'' הוא תרגום חופשי שלי למושג הקולינרי Flambé.
פינת האנקדוטה – צפרדעים בלהבות
בהחלט כיוון התפתחות ראוי
