המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.לישראלים יצא שם גלובלי כפטפטנים. בבית קוראים לזה ''לספר לחבר'ה''.
עם צמרת הפטפטנים נמנה שר החוץ שלנו סילבן שלום. האיש הוא אדם מוכשר, ללא ספק, אבל ספק אם הוא ראוי לעמוד בראש משרד שעיקר המשימה שלו היא דיפלומטית, ולו בשל הפרת העיקרון של ''מילה בסלע, שתיקה בתרי''.
כך נתבשרנו
שנסיכות דובאי אמורה לפתוח נציגות בארץ, וזאת מיהרה להצהיר שבינתיים לא פותחים. ואם כן פותחים – סוגרים את הפה. אחר כך באה
הבשורה שהמלך עבדאללה יבקר בארץ וייפגש, בין היתר, עם ראש הממשלה. מלשכת המלך הירדני באה ההכחשה. לבסוף
נותר נשיא מצרים חוסני מובארק שיבוא לכאן להשתתף באירועים לציון מלאת עשור להירצחו של יצחק רבין.
בין לבין הוא ייפגש עם ראש הממשלה בחוות השקמים. לאחר 24 שעות של דממה באה ההודעה מלשכת נשיא מצרים שאין בכוונתו לצאת את המדינה בשנה זאת.
מאוד יתכן שכל הבשורות מקורן בהודעות מוסמכות שקבלנו מרשויות השלטון של מדינות אלה. אולם בניגוד לנשיא פקיסטאן, פרבז מושארף, שביקש לתת פומבי למפגש בין שרי החוץ של ארצו ושל ישראל, ולא היה מקום לאישור או להכחשה. ראינו את המפגש בטלוויזיה. כל הידיעות האחרות באו מאיתנו,
ליתר דיוק משר החוץ שלנו, שלא הביא בחשבון רגישות להודעות פומביות בבירות הערביות, ובייחוד לגבי מצרים, שעומדת לפני בחירת נשיא, המותקף חדשות לבקרים על ההתקרבות לישראל.
אולם, מאוד אפשרי וסביר, ששר החוץ ביקש להעלות את קרנו בקרב חברי מרכז הליכוד. זאת בשעה שהוא מבקש להופיע כמפשר הגדול בין ביבי לבין שרון, והפירות שהוא קוטף בחוץ לארץ הם הודות לנסיגה מעזה שאותה יזם שרון, והוא – שלום – התנגד. בכל מקרה, נשיא פקיסטאן הוא משל טוב. הגיע הזמן שמדינות ערביות יודיעו על קידום היחסים, ואז לא יהיו הכחשות, וודאי שלא מצידנו.
ומי נושא בתוצאות של ברברת זאת. לא מרכז הליכוד, שדימויה של ישראל בחו''ל מעניין אותו כקליפת השום. עם ישראל משלם את מחיר הפטפטת. לה אין מחסומים.
לצערי לפטפטת הזאת הצטרף באחרונה גם נשיא המדינה. הנשיא המורם מעם וודאי רשאי להביע את דעתו בכל נושא ולדעתו יש ללא ספק משקל מוסרי. זאת בתנאי שהביטוי לכך לא הופך לאינפלציוני ובכך הוא מתבזבז. לדוגמה מה פשר ההצהרה שיש לשמור על בתי הכנסת בגוש קטיף.
מי ישמור? צה''ל יישאר כדי לשמור? הפלשתינאים לא רוצים לשמור, בחכמה ובצדק. די אם איזה חמאסניק, ג'יהאדניק או סתם ונדאל ייכנס בחושך ויצייר צלב קרס. את מי יאשימו? את הפלשתינאים כמובן. ואם סוף הצהרה במחשבה תחילה, נראה שהנשיא לא הקדיש לכך מחשבה רבה. אלא אם כן ידוע לו משהו שלנו לא ידוע. כמו למשל שאיזה כוח האו''ם, או חיילי מארינס אמריקניים ישמרו על בתי הכנסת.אחרת לצורך מה הדיבורים.
פטפטת רשמית מזיקה
Bloody shame!
