פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מומחה ובית המשפט – הוראות הדין מחייבות
אברהם בן-עזרא (יום שני, 11/04/2005 שעה 14:14)


מומחה ובית המשפט – הוראות הדין מחייבות

ד''ר אינג' אברהם בן עזרא



מומחה מטעם בית המשפט כמו גם בית המשפט בעצמו חייבים להתייחס להוראות הדין כאל הוראות מחייבות.
בית המשפט דן השכם והערב במכלול מגוון ורחב יריעה של הוראות חוק, בעיקר מתחום חקיקת המשנה, בנושאי תכנון ובנייה. ציבור רחב – בין אם אלה המתדיינים ובין אם אלה הבוחנים מהצד – מצפה להבהרות של סוגיות מתחום התכנון והבנייה השנויות במחלוקת, מתוך תקווה כי בית המשפט יתעמק וידון בסוגיות העולות בפניו, ולא יעשה מלאכתו קלה תוך אימוץ חוות דעת של מומחה – אף אם הוא מומחה מטעם בית המשפט.

לא אמון בית המשפט במומחה שמינה הוא העניין, אף לא מהימנותו ומיומנותו של המומחה הם הנושאים החשובים, אלא המהות.

חשוב לדעת מהי הגישה הראויה אל הוראות החוק והתקנות, וכן הבהרת כל תקנה שיש לגביה גרסאות שונות/נוגדות.

מומחה המתמנה מטעם בית המשפט לא אמור לשמש חומת מגן לשופט, והשופט לא אמור לקבל את חוות דעתו ''כזה ראה וקדש''. מצפים מבית המשפט שיבחן את הסוגיות שבמחלוקת עניינית הבאות לפתחו; הבאות לפתחו כדי שיקויים בהן דיון ענייני שבסופו תהיה תוצאה ותשובה.

בת''א 922/95 סלומון נ' שיכון ופיתוח בע''מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: צפורה ברון, אכן מתייחס בית המשפט למישור העקרוני תוך כדי ביקורת נוקבת נגד המהנדס דן פריידלין, על שהקל ראש בהוראות התקנות, ולהלן ציטוט (ההדגשות אינן במקור):
''המהנדס פריידלין מתייחס להוראות הדין כאילו היו בגדר המלצות ולא כאל הוראות מחייבות''.
ובהמשך:
''המהנדס פורת, קבע כי המעקות במרפסות בדירות התובעים נמוכות במספר סנטימטרים מ- 105 ס''מ, הגובה הנדרש על פי התקנות.

המומחה מטעם ביהמ''ש סבור כי לדעתו די בגובה 102 ס''מ גובה המעקות בדירותיהם של התובעים.

משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של ביהמ''ש לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה. משום כך אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של מומחה ולו גם מומחה מטעם ביהמ''ש.

בחקירתו של המהנדס פריידלין התברר כי הוא מתייחס להוראה שבתקנות, בדבר גובה המעקות, כאילו מדובר בהמלצה ולא היא. המידות הקבועות בתקנות, הינן מידות מינימום מחייבות.

האמור לעיל בדבר תוקפן המחייב של התקנות נכון גם לעניין מזקף הראש במהלך המדרגות.

על פי התקנות, נדרש מינימום 210 ס''מ גובה, למזקף הראש.

המהנדס פורת מצא שבבניין הנדון גובה מזקף הראש במהלך המדרגות העליון הוא 204 ס''מ, המהנדס פריידלין קבע כי הגובה הוא 205 ס''מ.

נאמן לגישתו העקרונית, אין המהנדס פריידלין מתייחס לדרישת התקנות כדרישה מחייבת. לפיכך הוא סבור, שאין דין המהלך העליון כדין המהלכים האחרים. בעוד שבכל מהלכי המדרגות משתמשים כל הבאים לבניין, שונה לדעתו המהלך העליון, שבו משתמשים רק אלו העולים לגג.

לדעת המהנדס פריידלין, רק לאנשי תחזוקה עניין להגיע לגג הבית.

חזקה על אנשי תחזוקה שהם מודעים לסכנה של מהלך נמוך ולפיכך הוא אינו רואה פגם בכך שהמהלך העליון נמוך מכפי הקבוע בתקנות.

אין ממש במסקנתו של המהנדס פריידלין כי רק אנשי תחזוקה עולים לגג הבית.

בעניין מודעות אנשי תחזוקה לסכנה בשל נומך התקרה, חזקה על בוניי בניינים שהם מקיימים את דרישות החוק ובונים מהלכי מדרגות בגובה הנדרש בחוק.''
בית המשפט בתיק זה נכנס לעומקם של דברים והתמודד עם גישות שונות לא רק במישור העקרוני אלא גם במישור הפרטני, עד להכרעה בסוגיות שהגיעו אליו למטרת הכרעה שיפוטית. כך נקבע כיצד יימדד חלון במטרה לבחון האם הוא עומד בדרישת התקנות אם לאו.

גישה זו היא הגישה הראויה.

הגישה האחרת, לפיה מומחה מוסמך לפסוק בניגוד לתקנות ובית המשפט סומך ידו על המומחה ומפקיר את ההכרעה השיפוטית בידי מי שאינו מוסמך לכך.

כך קרה בפסק דין אחד בו השופטת קבעה כי למרות שגובה הדלת לפי התקן הישראלי 23 הוא לכל הפחות 199 ס''מ – לא יחויבו האחראים לגבי דלתות נמוכות מתחת ל- 195 ס''מ בפיצויים, וכך הכשיר בית משפט אחר מדרגות פנימיות בדירת מגורים, שהיה ברור כי הן אינן עומדות בקריטריונים הקבועים בתקנות, בזכות הערכתו של המומחה כי הן אינן מהוות סיכון בטיחותי.

קביעות מעין אלו שלמרבה הצער קיימות, גורמות לזילות החוק, מעודדות בנייה לפי קריטריונים שלא כתובים בשום מקום וודאי שאינם בתקנים ובתקנות, מעשירות את עברייני הבנייה תוך פגיעה באיכות המגורים, ומעמידות את התובעים רוכשי הדירות כמי שתובעים תביעות בלתי מוצדקות ובלתי מבוססות, דבר שאינו נכון במקרים מסוג זה.

להלן מובא פסק הדין במלואו לשימוש המעיין:


בתי המשפט

ת''א 922/95
תאריך: 28.05.03
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בפני: כב' השופטת ברון צפורה

בעניין:תובעים: סלומון שמואל ואחרים
ע''י ב''כ עו''ד לשם משה
נגד
נתבעות:
  1. שיכון ופתוח לישראל בע''מ
    ע''י ב''כ עו''ד יהושע באום
  2. אשטרום חברה להנדסה בע''מ
    ע''י ב''כ עו''ד פירון קרני סרוב


פסק־דין



התובעים הינם בעלי דירות בבנין שברחוב יעקב סלע 6, בדרום תל-אביב (להלן: ''הבניין'').

הבניין הוקם ביוזמתה של הנתבעת 1, שמכרה את הדירות שבו.

הנתבעת 2 הינה החברה הקבלנית האחראית להקמתו של הבניין.

התובעים מבקשים לחייב את הנתבעות בתשלום פיצויים בשל הליקויים שנתגלו בדירותיהם וברכוש המשותף שבבניין.

התובעים ביססו את תביעותיהם על קביעותיו של המהנדס פורת בחוות הדעת שלו, שצורפה כנספחים לכתבי התביעה.

בית המשפט (כב' השופט ישעיה) מינה בזמנו ב הסכמת הצדדים את המהנדס פריידלין, כמומחה מטעם ביהמ''ש.

חוות הדעת שהגיש מצוייה בתיק המוצגים.

קיימים פערים ניכרים בין הערכותיהם של שני המהנדסים.

אני ערה לכך שהמהנדס פריידלין מוחזק כמומחה נייטרלי, שלא כמהנדס פורת שהוזמן מטעם התובעים.

שני המהנדסים העידו בפני והיתה לי הזדמנות להתרשם מהם ישירות.

המהנדס פריידלין עשה עלי רושם מהימן.

אינני מקבלת כמהימנות את הערכותיו המוגזמות של המהנדס פורת.

מצד שני, דעתי אינה נוחה מהערכותיו של המהנדס פריידלין במספר נושאים שבהם נתן פירוש מוטעה להוראות הדין החלות על בנייה למגורים.

המהנדס פריידלין מתייחס להוראות הדין כאילו היו בגדר המלצות ולא כאל הוראות מחייבות.

אחד מהליקויים הנטענים ע''י התובעים הוא גודל בלתי מספיק של התלונות בחדרי השירות בדירותיהם בבניין.

בסעיף 2.21 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (''בקשה להיתר תנאיו ואגרות'') התש''ל-‏1970, (להלן: ''התקנות'') נקבע כי:

''לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות למעט חדר ארונות, שאין חובה באיורורו מ-‏10% (עשרה אחוזים), משטח רצפת החדר או 0.3 מ''ר, הכל לפי הגדול''.

המהנדס פורת מדד את החלונות בחדרי השירות בדירות התובעים בבניין, ומצא כי שטחם קטן מהנדרש בתקנות.

המהנדס פריידלין, אינו חולק על נכונות המדידות של המהנדס פורת, אך סבור כי יש למדוד את הפתחים בין חלקי שלד הבניין ללא המסגרות (המשקופים).

לפי נוסח ההוראות שבתקנות עולה כי מחוקק המשנה התכוון להבטיח שגודל הפתח יאפשר איוורור טבעי של חדרי שירותים, בדירות מגורים.

בגוף התקנון מופיעות המילים ''חובה באיורורו''.

התקנה פותחת במילים ''לא יפחת שטחם''

מכיוון שהמסגרות שמרכיבים בפתחי החלונות מקטינות את השטח שניתן לפתוח לצרכי איוורור, חובה על פי התקנה להביא את המסגרות בחישוב שטח החלון.

מהאמור מתחייבות שתי מסקנות -

א. יש למדוד את שטח הפתחים – בין המסגרות, כגירסתו של המהנדס פורת – כדי לקבוע אם הפתח לאיוורור מתאים לדרישת התקנה;

ב. מידת הפתח כפי שנקבעה בתקנה הנדונה, הינה בבחינת דרישה מחייבת ולא המלצה.


אין על פי התקנות איסור לבנות פתח העולה על המינימום הקבוע בתקנה, אולם אסור לבנות פתחים בחדרי שירות ששטחם קטן מהקבוע.

נושא אחר עליו מתלוננים התובעים, הינו גובה המעקה במרפסות הכביסה שבדירותיהם.

המהנדס פורת, קבע כי המעקות במרפסות בדירות התובעים נמוכות במספר סנטימטרים מ- 105 ס''מ, הגובה הנדרש על פי התקנות.

המומחה מטעם ביהמ''ש סבור כי לדעתו די בגובה 102 ס''מ גובה המעקות בדירותיהם של התובעים.

משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של ביהמ''ש לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה. משום כך אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של מומחה ולו גם מומחה מטעם ביהמ''ש.

בחקירתו של המהנדס פריידלין התברר כי הוא מתייחס להוראה שבתקנות, בדבר גובה המעקות, כאילו מדובר בהמלצה ולא היא. המידות הקבועות בתקנות, הינן מידות מינימום מחייבות.

האמור לעיל בדבר תוקפן המחייב של התקנות נכון גם לעניין מזקף הראש במהלך המדרגות.

על פי התקנות, נדרש מינימום 210 ס''מ גובה, למזקף הראש.

המהנדס פורת מצא שבבניין הנדון גובה מזקף הראש במהלך המדרגות העליון הוא 204 ס''מ, המהנדס פריידלין קבע כי הגובה הוא 205 ס''מ.

נאמן לגישתו העקרונית, אין המהנדס פריידלין מתייחס לדרישת התקנות כדרישה מחייבת. לפיכך הוא סבור, שאין דין המהלך העליון כדין המהלכים האחרים. בעוד שבכל מהלכי המדרגות משתמשים כל הבאים לבניין, שונה לדעתו המהלך העליון, שבו משתמשים רק אלו העולים לגג.

לדעת המהנדס פריידלין, רק לאנשי תחזוקה עניין להגיע לגג הבית.

חזקה על אנשי תחזוקה שהם מודעים לסכנה של מהלך נמוך ולפיכך הוא אינו רואה פגם בכך שהמהלך העליון נמוך מכפי הקבוע בתקנות.

אין ממש במסקנתו של המהנדס פריידלין כי רק אנשי תחזוקה עולים לגג הבית.

בעניין מודעות אנשי תחזוקה לסכנה בשל נומך התקרה, חזקה על בוניי בניינים שהם מקיימים את דרישות החוק ובונים מהלכי מדרגות בגובה הנדרש בחוק.

לפיכך אנשי תחזוקה המבקרים בבניינים רבים אינם רגילים ואינם מודעים לחריגה מדרישת החוק.

המהנדס פריידלין הסכים לדעתו של המהנדס פורת כי בפועל אין אפשרות לתקן את הסטייה הנזכרת, כי בריכת המים המותקנת מעל מהלך המדרגות העליון מונעת אפשרות של ביצוע עבודות הגבהה.

הפגם הזה כמו פתחי החלונות בחדרי השירות, הם בגדר ליקויים שמצדיקים חיוב בפיצוי בשל ירידת ערך.

הפגם בעבודות הריצוף המהנדס פריידלין אישר את ממצאו של המהנדס פורת כי עבודות הריצוף במקומות שונים בדירות התובעים בוצעו של כהלכה ומן הראוי לתקן אותן.

המהנדס פריידלין מציין שיש לבצע פרוק מרצפות וריצוף חוזר. לגבי הרצפה באחד החדרים בכל דירה קבע המהנדס פריידלין שיש צורך בריצוף במרצפות חדשות ואילו בחלקים אחרים מספיק לדעתו לבצע תיקונים מקומיים תוך שימוש במרצפות משומשות.

אני סבורה ששימוש במרצפות משומשות, יבליט שינויי גוון ברצפות ואין לחייב את בעלי הדירות להשלים עם ריצפה שאינה אחידה מבחינת גוון וצורה.

המהנדס פריידלין קבע כי בשל עבודות הריצוף הנרחבות לא ניתן יהיה להשתמש בדירות בהן יתבצעו התיקונים בעת ביצוע העבודות, אלא שהוא קצב לפי דעתי, משכי זמן קצרים מדי.

ביצוע עבודות הריצוף יצריך עקירת מרצפות בשטחים נרחבים, החלפת חול ומילוי.

התיקונים כמתואר, גוררים אי נוחות ואף סבל, אבדן זמן ועגמת נפש.

ביצוע תיקונים – בעבודות ריצוף, טיח וצבע – הם תוצאת ליקויים של ביצוע בלתי ראוי של עבודות.

נתתי את דעתי לאמור בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת 1 בדבר ההסכמה בין הנתבעות כי במידה וביהמ''ש ימצא לנכון לקבל את התביעה כולה או חלקה, תוגבל האחריות של הנתבעת 1 ל''ליקויי תכנון'' ואילו אחריותה של הנתבעת 2 תהיה לגבי ''ליקויי ביצוע'' והחיובים יחולקו בין שתי הנתבעות בהתאם.

הסכמה זו של הנתבעים סבירה ואתחשב בה.

אוסיף כי לדעתי אחריותה של הנתבעת 1 לפגמים כתוצאה מתכנון לקוי, כולל גם פיקוח בלתי מספיק על התאמה בין התכנון לביצוע.

בהתחשב בחוות הדעת של המומחים, בחנתי את פריטי הליקויים הגוררים חיוב לפיצוי, כולל פיצוי בשל ירידת ערך.

הגעתי למסקנה שמן הראוי לזקוף 70% (שבעים אחוזים) מהפגמים שנתגלו, לחובת ביצוע לקוי של העבודות ו-‏30% לחובת ליקויי תכנון ופיקוח בלתי מספיק על התאמת הביצוע למתוכנן.

לפיכך הנתבעת 1 תשלם לתובעים השונים 30% (שלושים אחוזים) מסכומי הפיצויים ששאני פוסקת להם, כמפורט להלן והנתבעת 2 תשלם לתובעים השונים 70% (שבעים אחוזים) מהסכומים שאני פוסקת כמפורט להלן.

הסכומים שאני פוסקת כוללים פיצוי בשל ההוצאות הראויות לביצוע תיקונים, פיצויים בשל ירידת ערך ועוגמת נפגש.

בקביעת הפיצויים שאני פוסקת כמפורט להלן, הסתמכתי ברוב נושאי הליקויים השונים על הערכותיו של המומחה מטעם ביהמ''ש, המהנדס פריידלין, להוציא אותם ליקויים שפרטתי לעיל, שבהם דחיתי את פירושו וקבעתי את האומדן הנראה לי מתאים בנסיבות העניין.

על פי ההלכה שנקבעה בפסה''ד בעניין חפציבה (ע.א. 4218/90) הערכתי את הנזקים השונים למועד מתן פסק הדין.

הסכומים שלהלן נקובים בדולרים (ארה''ב), ישולמו בשקלים לפי השער היציג בעת ביצוע התשלומים בפועל.

א. לתובעים 1 ו-‏2 שמואל ומרים סלומון ביחד אני פוסקת סכום של $26,000 (עשרים ושישה אלף דולר ארה''ב)

ב. לתובע 3, משה ספייב, אני פוסקת סכום של -.$29,000 (עשרים ותשעה אלף דולר ארה''ב).

ג. לתובעים 4 ו-‏5, חיים ומרים פור ביחד, אני פוסקת סכום של -.$25,000 (עשרים וחמישה אלף דולר ארה''ב).

ד. לתובעים 6 ו-‏7, סימה ושלמה אלפז ביחד, אני פוסקת סכום של -.$29,000 (עשרים ותשעה אלף דולר).

ה. לתובעים 23 ו-‏24 דליה ועוזי אברבנאל, ביחד, אני פוסקת סכום של -.$23,000 (עשרים ושלושה אלף דולר ארה''ב).

ו. לכל התובעים בחלקים שווים ביניהם, כל בעלי דירה אחת ביחד, ייחשבו לעניין זה כיחיד, אני פוסקת בגין הליקויים ברכוש המשותף לרבות ירידת ערך סך כולל של -.$60,000 (שישים אלף דולר ארה''ב).

אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאות המשפט.

הסכום יכלול את אגרות ביהמ''ש בצרוף הפרשי הצמדה למדד מעת התשלומים עד ההשבה בפועל. הנתבעים ישלמו לתובעים גם את ההוצאות הנלוות כגון פרוטוקולים של המשפט ואת התשלום למומחה שנתמנה ע''י ביהמ''ש.

כמו כן ישלמו הנתבעות ביחד לתובעים על חשבון שכר טרחת עו''ד, סך כולל של 75,000 ש''ח, (שבעים וחמישה אלף ש''ח) בצרוף מ.ע.מ.

ההוצאות ושכה''ט ישולמו לידי ב''כ התובעים ויחולק לתובעים יחסית לחלקם בפיצויים שנפסקו.

ניתן היום י''ט באייר, תשס''ג (21.05.2003), בלשכתי בהעדר ב''כ הצדדים.


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לעניות דעתי יש להסתפק ב 204ס''מ
רמי נוי (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 9:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזקף הראש במהלך המדרגות העליון הוא 204 ס''מ = לעניות דעתי יש להסתפק בכך לנוכח העובדה ששחה קומתו של עם ישראל בגלל מעשי הנבלה של המכונה ראש הממשלה
_new_ הוספת תגובה



עם ישראל זוכר
פרקש (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 20:27)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך גבה מזקף ראשו אחר מעשה נבלת אוסלו של רוה''מ שאינני רוצה להזכירו עכשיו שלום.
_new_ הוספת תגובה



מדוע
סתם אחד (יום שלישי, 12/04/2005 שעה 9:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משה ספייב קיבל יותר מחיים ומרים פור?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי