  
  
  
|
  שיא הקידמה? | |||||
| ישראל בר-ניר (יום שני, 14/02/2005 שעה 21:21) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מישהו פה הגזים |
|||
|
|||
אם הידיעה הזאת נכונה (וקצת קשה לי להאמין) אני מצפה לשמוע מה עלה בגורלו של הפקיד בלשכת התעסוקה שקיבל את ההחלטה לשלוח אותה לעבוד בבית בושת. יש לי הרגשה שהוא עצמו ימצא עצמו מובטל בקרוב. אולי ישלחו אותו לעבוד כחשפן במועדונים או כזונה ממין זכר. נראה אותו מסרב לקבל ''עבודה הולמת'' כזאת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא רציני |
|||
|
|||
ישראל ידידי, הידיעה שהבאת כאן מקומה אולי יאה לחדשות ה-1 באפריל, אך לא מעבר לכך: אין בגרמניה שום חוק שיכול לחייב אישה לעסוק בזנות, ואין כל אפשרות שפקיד בלשכת התעסוקה ישלח (או יתווך) אישה לעבודה במקצוע זה, גם אם עבדה במקצוע לפני כן. המקצוע עצמו בגרמניה נחשב למקצוע שיש בו קלון מסויים, למרות שהמקצוע עצמו חוקי לכל דבר (בניגוד לשבדיה, לדוגמה). פירושו של דבר שהשלטונות והבירוקטיה הרישמית אינם יכולים או רשאים לטפל בתחומים מסוג זה, והדבר עלה לפני כשנתיים לדיון רישמי בבונדסטאג, וזאת בעקבות המשך הדיון במיסוד הזנות בגרמניה. במסגרת זו הועלתה האפשרות שמקצוע זה יהפך למקצוע ככל דבר, אשר העוסקת בו תחוייב להפריש את המיסים ואת ביטוחי החובה הרשומים והקבועים בחוק, וכמובן שקמה מיד צעקה גדולה משורות השמרנים: הללו דחו זאת מכל וכל, היות והם פירשו זאת, בצדק רב לדעתי, כי במקרה של הענקת סטטוס רגיל לעיסוק זה – יוכלו אלו העוסקות בו לטעון בסיטואציה מסויימת כי הן 'מובטלות', וכי על המדינה למצוא להן מקום עבודה חדש. התיקון לחוק לא עבר, והמקצוע נשאר בתחום הדימדומים בכל האמור לנושא המיסים, תוך שהמדינה מצידה מוותרת על גבייה בסקטור זה (אם כי לא מבתי הבושת עצמם, המכניסים מליונים לקופה של כל עיר על ידי מיסים עירוניים). אגב, הסיעות הליברליות יותר בבונדסטאג אמנם טענו שגם אם תאושר מדיניות המיסים שתיכננו להנהיג, לא תתווך לשכת העבודה עיסוק מסוג זה, אך לשווא. העניין כולו נגנז. הידיעה שקראת, אם כך, אינה רצינית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכס, אולי זה לא רציני |
|||
|
|||
אבל למרות שאתה חי בגרמניה ווודאי מכיר יותר טוב ממני את המציאות שם, על הגרמנים אני מוכן להאמין לכל --- כולל הדברים האבסורדיים ביותר. בתקופה שחייתי בגרמניה הכרתי במיקרה שניים או שלושה ישראלים שעיסוקם היה סרסורים. כל אחד מהם התחתן עם אחת ה''עובדות'' שלו כדי לקבל רשיון שהיית קבע בגרמניה. לדבריהם כל העובדות שלהם נהנו ממלוא התנאים הסוציאליים המגיעים לכל עובד בגרמניה (זה היה בהמבורג). לצערי אין לי דרך לבדוק את מהימנות מקור הידיעה. אם אצליח אעדכן את כולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ווארייציות על רצינות |
|||
|
|||
בוא ואסביר לך משהו: עד כמה שאני מבין הזונות בגרמניה הינן עצמאיות מבחינת סטטוס העבודה, ואין זה מעניינו של איש כיצד הן מבטחות את עצמן ואת הדברים הכרוכים במקצוע האמור. אני משער שבתי הבושת הרישמיים מחוייבים לבטח בביטוח בריאות כללי את העובדות, ומן הסתם ישנן הפרשות לביטוח סוציאלי הן מצד המעביד (בית הבושת), וכנראה מצד העובדות עצמן (אשר כנראה מבצעות זאת גם באופן פרטי בנוסף, אך זוהי רק השערה). הסרסורים שהיכרת סיפרו לך מן הסתם חלק מן האמת בלבד, היינו את החלק המתייחס לטכניקה בה נקטו על מנת לשהות כאן. את כל שאר הדברים שאמרו או גרסו הייתי לוקח בעירבון מוגבל מאוד, כולל המידע על התנאים הסוציאליים האמורים; התנאים כמובן קיימים, אולם המצב במקצוע זה אינו כה פשוט, ממש כפי שתיארתי בתגובתי הראשונה: זהו מקצוע הנושא עימו 'קלון' מסויים, אשר לפי ההגדרה הגרמנית הרישמית אינו עומד בנורמות המוסריות (Sitten) הדרושות – ועל כן המדינה אינה יכולה 'לתווך' אותו. ובכלל, ניתן לשער סרסורים אלה לא היו אלא מנהלי בתי הבושת עצמו, ועל כן חויבו בהפרשות שונות כלפי המדינה, ולו מהיותם עסק חוקי לכל דבר [1], המצוי תחת פיקוח מלא. הסרסרות הפיראטית בגרמניה אסורה, והמדינה דורשת מכל אדם העוסק בתחום זה למסד עצמו. יש לי אגב השערה משלי לידיעה שקראת, שאולי מקורה בטעות הבאה: זונות רבות עובדות בבארים מאורגנים (המילה Bar בגרמנית פירושה עפ''ר מקום בו ניתן לקבל גם שירותי מין, בניגוד למילה Kneipe או Pub שבהם ניתן לשתות בירה בלבד), ובמקרים מסויימים נחשבות ל'מלצריות' לצורך העניין (יש לדוגמא בארים בהם המלצריות חשופות חזה). השערתי: העיתון שהביא את הידיעה שקראת, אולי התכוון לכך שמלצרית רגילה חיפשה עבודה, ובתמורה הוצע לה (בטעות, כמובן) ללכת לעבוד מקום בו עובדות 'מלצריות' מהסוג האמור, וכך התרחשה לה הטעות. אולי. ובכלל, אולי גם הסרסורים שפגשת היו בעלי בארים מסוג זה, ולאו דווקא מנהלי בתי בושת שבהם עובדות בו''ז עשרות זונות. ובאשר לאבסורדים בגרמניה הרי שאני מסכים לקביעה שניתן למצוא בגרמניה תופעות מסוג זה בקנה מידה רציני, שמאפילים על דברים המתרחשים במקומות אחרים – אם כי אבסורדים אלה הינם חיוביים במקורם, ולהבנתי נטועים באמונה רבה או תמימה למדיי ביצר לב האדם, אשר אמור לפי השיטה והתפישה הנהוגה בגרמניה להיות טוב מנעוריו. _____________________________________ [1] אנא עיין בסיפור זה ( http://mann.blog.lab.co.il/story?id=36 ) בבלוג האישי שלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להלן ההודעה המקורית של סוכנות |
|||
|
|||
רויטרס לאחר מכן סולפה הידיעה שוב ושוב על ידי עיתונים שוחרי סנסציות עד שהגיעו לגרסה המוזרה ובלתי מתקבלת על הדעת אותה קרא בר-ניר. הגרסה המופיעה בלא מעט עיתונים לפיה אמנם נשלחה מישהי לעבוד בזנות ואיימו עליה בשלילת זכויות ביטוח היא בדיה עיתונאית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה חדש רמי? |
|||
|
|||
זו דרכו של ברניר מאז ומעולם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוא לא אשם , הוא באמת קרא את זה... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחד המקומות שם אפשר לקרוא את זה |
|||
|
|||
הנה מה שכותב מרק סטיין מ-Washington Times. הוא מנתח את המקרה בלי להתעכב כלל על מהימנות הידיעה: http://washingtontimes.com/commentary/20050213-08572... ואצלנו - לא מזמן הופיעו מאמרים בכל מקום, ובכלל זה הטלויזיה הישראלית ופורום ארץ הצבי, בדבר השופט שנתן לגיטימציה לכינוי ''כוסית'', דבר שלא היה ולא נברא. אנשים עדיין סבורים שמטרת התקשורת היא לדווח על מה שקורה. המטרה של *הצרכנים* היא לדעת מה שקורה. מטרת התקשורת היא למכור את המוצר שהיא מייצרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכה את המומחה |
|||
|
|||
מטרת התקשורת היא להרוויח ולכן היא מוכרת ''את המוצר שהיא מייצרת''. זו המטרה הראשית-עיקרית. ''המטרה של *הצרכנים* היא לדעת מה שקורה''. הגשמת המטרה של הצרכנים תלויה באמינות התקשורת וזו *מתקלקלת* אם יש יותר מידי ידיעות לא אמינות. התפוקה האופטימאלית (גודל התפוצה), זו שמייצרת את הרווח המירבי ליצרן התקשורת ותועלת מירבית לצרכן, תלויה באיכות-אמינות המוצר. המשמעות היא שאפשר לזייף, לסלף, לטעות, מידי פעם. אבל מעבר לכך העיתון יפשוט את הרגל (רווח שלילי). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכה את המומחה |
|||
|
|||
לא בהכרח. כבר התרגלנו לכך מכל העיתונים. דרישות הצרכנים הולכות ומצטמצמות. הנה כותרת מ''ידיעות אחרונות'' מהיום (מוסף ''24 שעות'', עמוד 6): נערות ליווי השתלטו על אתר האינטרנט של פוטין. נו, מה אתם חושבים שכתוב שם? מעלליה של הוקרית שהיא גם האקרית? קדחת. בסך הכל מדובר על עוד מקרה שבו אתר המספק שירותי מין קונה שמות מתחם הדומים או זהים לשמות לגיטימיים קיימים, כדי ללכוד גולשים. מהמכה הזו סובלים אתרים רבים, החל מאתר הבית הלבן וכלה באתר של מיודענו נסים ישעיהו, האתר של תנועת ''אור ישראל''. ובשולי אותה ידיעה מופיע, לקראת סוף הידיעה, המשפט הבא: הבעלים של בית הזונות המקוון נעצר, ועכשיו הוא ממתין למשפטו. מה שהעיתון היה אמור לעסוק בו הוא דווקא זה. האם העבירה היא התחזות בשל שם האתר, או פשוט שהזנות אינה חוקית ברוסיה? האם האתר הציע זונות או נערות ליווי? מובן לכותבי הידיעה שמדובר במונחים נרדפים, ולא היא. יש סיבה לכך שפרסומים של בתי בושת הם ל''נערות ליווי'' או ל''מכוני עיסוי''. ליווי הוא מקצוע שאינו מהווה עבירה על החוק. בשורה התחתונה: הכותרת שקרית, הידיעה אינפנטילית ולא שלמה, ומה ש''ידיעות אחרונות'' עושים לקוראים שלהם הוא מה שהם טוענים שמנהל בית הזונות עושה לגולשים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכה את המומחה |
|||
|
|||
אני חושב ששורש התקלה שלך הוא במשפט הבא: ''דרישות הצרכנים הולכות ומצטמצמות''. ולכן ברור שהעתונים מנצלים את המצב או לא מקפידים על אמינות: ''עושים לקוראים שלהם הוא מה שהם טוענים שמנהל בית הזונות עושה לגולשים''. להישאר אמין, במקרה כזה, למרות שדרישות הקוראים מצטמצמות יפיל את שיעורי הרווח (עיתונאים אמינים יקרים יותר) ויפגע ביכולת ההישרדות של העיתון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איני מבין. וירידה במוניטין לא תפגע ברווחיות העיתון? |
|||
|
|||
גם אם דרישות הצרכנים מצטמצמות, עדיין לא ירדה דרישתם לסנסציות מסוג: העיתון לאנשים חושבים לא מתחשב בהבדל בין בין PUTTIN ל- PUSSY | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כלומר אנשים המחפשים את ''אור ישראל'' והרב ישעיהו, מגיעים תכופות |
|||
|
|||
לאתר של קוקסינלים? מי שלא מדייק, שלא יופתע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לבי לבי לניסים ישעיהו |
|||
|
|||
נדהמתי ונגעלתי לראות שאת כתובתה הקודמת של תנועת אור ישראל, ( תנועתו הלא כל כך אהובה עלי של ניסים ישעיהו) שאליה עוד ניתן לגשת ממאמריו, גזל אתר פורנוגרפי מן הירודים והנתעבים ביותר שיכולים להיות. אני ממליץ לגולשים לא לפתוח את הכתובת הזו מאחר והיא נגועה מן הסתם במיני וירוסים ותולעים. השם ישמרנו. ספר לנו ניסים איך ארע הגזל? ובאשר לבית הלבן, אינך מעודכן יובל, ידוע המקרה של www.whitehouse.com אתר זה היה עד לאחרונה אתר פורנוגרפי לעילא ולעילא, אולם לאחרונה חולצה הכתובת מציפורני הפורנוגרפים, ואם תגלשן לשם תראו שמצפה לכם הפתעה, שתתרחש במהלך פברואר. אשרי המאמין | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וכאן תוכלו לקרוא על הפורנוגרף |
|||
|
|||
שהחליט לחזור בתשובה ובהזדמנות חגיגית זו למכור את הזכויות על השם וייטהאוז דוט קום ואולי לעשות איזו קופה עם התעוררות שוק השמות. אני תוהה כמובן מיהו בעל המוח הדפוק שהחליט שאור ישראל הוא שם מוצלח לאתר של תמונות זימה נכלולים והונאה. נראה לי שגם הוא יפסיד את מכנסיו. תרתי משמע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מקור מפורט יותר |
|||
|
|||
האתר LifeSite מצטט את ה-Daily Telegraph. באתר ה-Daily Telegraph עצמו לא מצאתי את הידיעה האמורה: http://www.lifesite.net/ldn/2005/jan/05013106.html | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מקור מפורט יותר |
|||
|
|||
הידיעה אכן הופיעה בדלי טלגרף הלונדוני בתאריך 30.1.2005 ודברי ישראל בר ניר נכונים. הנה הקשור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפחות אינך משמיץ רק אדם אחד. מהי אם כן דרכך שלך מאז ומעולם? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערה לכל המגיבים |
|||
|
|||
כשאני מביא ציטוט מהעיתונות, אינני מתייחס לנכונות או אי נכונות תוכן ההודעה. את ה''כבוד'' הזה אני משאיר לכתב שפרסם אותה או למבקריו. אני בסך הכל מקפיד לדייק בציטוט עצמו כדי להראות את המגוחך אצל המפרסם. יש היום מדורים שלמים שעוסקים במעקב ופירסום של דברי הבל הזוכים לפירסום ולכותרות. הידוע שבהם הוא המדור The Best of the WEB המתפרסם מדי יום בוול סטריט ג'ורנל. יש הרבה אחרים, כשל אחד בוחר צימוקים ההולמים את השקפותיו הפוליטיות. הסיפור על המלצרית בגרמניה אכן התפרסם כלשונו - אם כי אני במיקרה ראיתי אותו בעיתון אחר שציטט את ה Daily Telegraph. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי