פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שִׁבְעָה פַּחְדָנֵי מִשְׁאָל־עַם
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (שבת, 12/02/2005 שעה 9:54)


שִׁבְעָה פַּחְדָנֵי מִשְׁאָל־עַם

אַריֵה פֶּרְלְמַן



פַּחְדָן א': הַיָּמִין לֹא יְקַבֵּל אֶת תּוֹצְאוֹת הַמִּשְׁאָל.

כֻּלִּי אָחוּז שִׁתּוּק.
מַה פֵּרוּשׁ ''לֹא יְקַבֵּל''? לֹא יִתְפַּקֵּד לְמַחֲנֶה פואד בֵּן־אֱלִיעֶזֶר? סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁאָכֵן לֹא. אַךְ מִצַּד שֵׁנִי, יֶשְׁנָן תּוֹפָעוֹת מַפְחִידוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר: בַּבְּחִירוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת - כַּזָּכוּר - אִבְּדָה מרצ 40% מִכֹּחָהּ. וְאָכֵן אֲפִלּוּ יוֹסִי שָׂרִיד - שֶׁאֵינֶנּוּ מְמַהֵר לְהוֹדוֹת בְּטָעֻיּוֹת - לָקַח אַחֲרָיוּת וְהִתְפַּטֵּר מֵרָאשׁוּת הַתְּנוּעָה. אֲבָל לַמְרוֹת זֹאת, הוּא לֹא ''קִבֵּל'' אֶת תּוֹצָאוֹת הַבְּחִירוֹת. בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ הַתְּהוֹמִית הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַחְזִיק בְּאוֹתָן הַשְׁקָפוֹת שְׂמֹאלָנִיּוֹת, לֹא הִתְפַּקֵּד למפד''ל - וַאֲפִלּוּ לֹא הֵרִים אֶת יָדוֹ בְּעַד מֶמְשֶׁלֶת שָׁרוֹן - כַּאֲשֶׁר כָּל שְׁאָר חַמֶּשֶׁת חֲבֵרָיו עָשׂוּ זֹאת. אָז הִכּוֹנוּ לַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה: הַיָּמִין יִשָּׁאֵר יָמִין.

פַּחְדָן ב': מִשְׁאָל הָעָם הוּא רַק תַּרְגִּיל לְסִכּוּל הַהִתְנַתְּקוּת.

מַמָּשׁ זְוָעָה. לֹא יֵאָמֵן.
כָּל תְּבִיעָה לְהִתְפַּטְּרוּת רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה; כָּל דְּרִישָׁה לִבְחִירוֹת; כָּל הַצָּעַת אִי־אֵמוּן עֵקֶב הֶעְדֵּר־תַּמְרוּר־תֵּן־זְכוּת־קְדִימָה־בְּצֹמֶת־לוֹך־נֵס - אֵלּוּ הֵם תַּרְגִּילִים לְסִכּוּל מְדִינִיּוּת הַמֶּמְשָׁלָה הַמְּכַהֶנֶת. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַפִילִיבַּסְטֶר, שֶׁהוּא תַּרְגִּיל שָׁקוּף יוֹתֵר מִן הָאֲוִיר. כָּכָה נוֹהֶגֶת כָּל אוֹפּוֹזִיצְיָה. בְּרוּכִים הַבָּאִים לַמִּשְׁטָר הַדֶּמוֹקְרָטִי.

פַּחְדָן ג': מִי שֶׁתּוֹבֵעַ מִשְׁאָל עַם לֹא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בַּדֶּמוֹקְרַטְיָה - אֶלָּא בֶּאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

פָּשׁוּט שַׁעֲרוּרִיָּה.
לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁמִּי שֶׁמַּצִּיב אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַל מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל - יִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָק הַדֶּמוֹקְרָטִי. אֶלָּא אִם כֵּן מְדֻבָּר בְּמִפְלָגָה חֲרֵדִית־סְפָרַדִּית שֶׁמַּחְזִיקָה אֶת מֶמְשֶׁלֶת רָבִּין מֵעַל לַמַּיִם; אוֹ בְּרַב אַשְׁכְּנַזִּי זָקֵן מֻפְלָג - שֶׁפּוֹסֵק עַל פִּי תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל שֶׁמֻּתָּר וְרָצוּי לִמְסֹר שְׁטָחִים. אַךְ הַס מִלְּהַזְכִּיר רָב אוֹ אֶת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל אִם מַסִּיקִים מִמֶּנָּה מַסְקָנוֹת לֹא נְכוֹנוֹת. פָּחַד סֶלֶקְטִיבִי מַה שֶׁנִּקְרָא.

פַּחְדָן ד': מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מִשְׁאָל עַם בְּיִשְׂרָאֵל. מַה פִּתְאוֹם עַכְשָׁו?

הַפְתָּעַת הָאֶלֶף.
בְּמֶשֶׁךְ 48 שָׁנָה - עַד 1996 ־ מֵעוֹלָם לֹא הִתְקַיְּמָה בְּחִירָה יְשִׁירָה לְרָאשׁוּת הַמֶּמְשָׁלָה. אֶלָּא שֶׁאָז הַשְּׂמֹאל לֹא הִתְקוֹמֵם וְלֹא נֶחְרַד. תָּמִיד יֵשׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה.
וְזִקְנֵי צְפַת יוּכְלוּ אוּלַי לְהִזָּכֵר בְּמִשְׁאָל חַבְרֵי הַהִסְתַּדְּרוּת שֶׁעָרַךְ בֵּן־גוּרְיוֹן - עַל־מְנַת לְאַשֵּׁר אֶת הַהֶסְכֵּם עִם ז'בוטינסקי בִּשְׁנַת 1935. וְדֶרֶךְ אַגַּב - בֵּן־גוּרְיוֹן קִבֵּל אֶת הַהַכְרָעָה הַדֶּמוֹקְרָטִית נֶגֶד הַהֶסְכֵּם - לַמְרוֹת שֶׁהָיָה מְדֻבָּר בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁגַּם מֵהַבּולְשֶׁבִיקִים יֵשׁ מַה לִלְמֹד לִפְעָמִים...
וְחוּץ מִזֶּה - אִם לְמִישֶׁהוּ יֵשׁ טַעֲנוֹת נֶגֶד רַעְיוֹן מִשְׁאָל הָעָם - יַעֲלֶה־נָא לְקִבְרוֹ שֶׁל רָבִּין הַמָּנוֹחַ וְיִמְחֶה כְּנֶגֶד הַמַּצֵּבָה, אוֹ יַעְפִּיל לִכְפָר שִׁמְרִיהוּ וְיַכֶּה עַל חָזֵהוּ שֶׁל בָּרָק. שְׁנֵי מַנְהִיגֵי הַיָּמִין הַקִּיצוֹנִי הַלָּלוּ הָגוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַרְבֵּה לִפְנֵי בנצי לִיבֶּרְמַן וְאֶלְיָקִים הָעֶצְנִי.

פַּחְדָן ה': מִשְׁאָל עַם יְעַרְעֵר אֶת סַמְכוּת הַמֶּמְשָׁלָה וְהַכְּנֶסֶת.

שֹׁמּוּ שָׁמַיִם וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ.
סַכָּנָה אֲיֻמָּה לַדֶּמוֹקְרַטְיָה. מִשְׁאָל עַם מְהַוֶּה אִיּוּם חָמוּר עַל כְּבוֹדוֹ וּמַעֲמָדוֹ שֶׁל בֵּית הַמְּחוֹקְקִים. לָכֵן אָסוּר לָנוּ לָקַחַת דֻּגְמָא מִדִּיקְטָטוּרוֹת מְסֻכָּנוֹת כְּגוֹן אִיטַלְיָה, שֶׁלְּפִי חֻקָּתָהּ (סְעִיף 138) נִתַּן לְשַׁנּוֹת אֶת הַחֻקָּה רַק בְּרֹב שֶׁל שְׁנֵי שְׁלִישִׁים בַּפָּרְלָמֵנְט וּבְמִשְׁאָל־עַם; אוֹ כְּגוֹן פִינְלַנְד, שֶׁחֻקָּתָהּ מְכִירָה בְּמוֹסָד מִשְׁאָל הָעָם (סְעִיף 53).
אַךְ מָהֵן פִינְלַנְד וְאִיטַלְיָה לְעֻמַּת מַלְכַּת הַדֶּמוֹקְרַטְיָה וְהַמּוּסָר הָאֵירוֹפִּי - הַלֹּא הִיא צָרְפַת? בְּמַהֲלָךְ כְּהֻנָּתוֹ שֶׁל דה־גּוֹל בִּלְבַד, נֶעֶרְכוּ שְׁנֵי מִשְׁאֲלֵי־עַם, וַעֲדַיִן מַעֲמָדָהּ שֶׁל הָאֲסֵפָה הַלְּאֻמִּית שָׁם אֵיתָן כְּצוּק סֶלַע.

פַּחְדָן ו': תּוֹמְכֵי הַמִּשְׁאָל הֵם גִּזְעָנִים - הֵם דּוֹרְשִׁים ''רֹב יְהוּדִי''.

זְוָעָה, בְּחַיֵּי.
רֵאשִׁית כָּל, רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְגִזְעָנֵי אַרְצֵנוּ הוּא שִׁמְעוֹן הַיָּדוּעַ בַּכִּנּוּי ''פֶּרֶס''. בַּמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר 1993, הִתְרַאֲיֵן מִי שֶׁהָיָה אָז שָׁר הַחוּץ - וְהוֹדִיעַ ל''יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת'' שֶׁאַל לָהּ לְמֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל לְבַסֵּס אֶת הָרֹב הַקּוֹאָלִיצְיוֹנִי שֶׁלָּהּ עַל קוֹלוֹת הח''כְּיָם הָעַרְבִיִּים.
אֲבָל בְּנִגּוּד לַפָשִׁיסְט שִׁמְעוֹן פֶּרֶס, אָנוּ לֹא גִּזְעָנִים חֲלִילָה. וּלְמַעַן הָאֱמֶת - מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל ''רֹב יְהוּדִי'' מְפַסְפֵס לַחֲלוּטִין אֶת הָעִנְיָן. מַה שֶׁדָּרוּשׁ הוּא רֹב מְיֻחָס, כְּפִי שֶׁקַּיָּם בְּרֹב הַדֶּמוֹקְרַטְיוֹת הַמְּתֻקָּנוֹת בְּנוֹשְׂאִים קַרְדִּינָלִיִּים, כְּגוֹן שִׁנּוּי חֻקָּה אֲבָל לֹא רַק. וַאֲנִי קָטֹנְתִּי לְעֻמַּת שָׁר הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁל קָנָדָה (דְּהַיּוֹם) הַמִּשְׁפְּטָן פרופ' אֶרְוִין קוֹטְלֵר, שֶּׁכָּךְ הִתְבָּטֵא בְּנוֹגֵעַ לָרוֹב הַמְּיֻחָס בָּרֵאָיוֹן ל''הָאָרֶץ'',

''יֵשׁ הִגָּיוֹן שֶׁבִּשְׁאֵלוֹת יְסוֹדִיּוֹת יִהְיֶה צֹרֶךְ בְּרֹב לֹא רָגִיל. גַּם בֵּית הַמִּשְׁפָּט בְּקָנָדָה, שֶׁנִּדְרַשׁ לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, אָמַר שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ ב'רֹב בָּרוּר'. שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר שֶׁהָרֹב אֵינוֹ תּוֹצָאָה שֶׁל מָנִיפּוּלַצְיָה כָּזֹאת אוֹ אַחֶרֶת[...]
בָּרוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים בְּגִזְעָנוּת אֶת מִי שֶׁתּוֹבֵעַ רֹב מְיֻחָס. זוֹ עֶמְדָּה לֶגִיטִימִית שֶׁיֵּשׁ לְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ בִּרְצִינוּת. עֻבְדָּה שֶׁבְּקָנָדָה הִכְרִיעַ בֵּית הַמִּשְׁפָּט הָעֶלְיוֹן בְּעַד רֹב מְיֻחָס, דַּוְקָא כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל מַעֲמַד הַמִּעוּטִים, שֶׁמִּשְׁקָלָם לֹא יֹאבַד מוּל רֹב קָטָן וּמִזְדַּמֵּן''

''הארץ'' 04/02/2000
פַּחְדָן ז': הָעָם עָלוּל לִפְסֹק נֶגֶד הַהִתְנַתְּקוּת.

אָה... נוּ טוֹב... עַל זֶה אֵין מַה לְהַגִּיד.
זֶה - בֶּאֱמֶת - מַפְחִיד!...




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שכחת אותי
עמיש (שבת, 12/02/2005 שעה 10:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתנגד למשאל עם משום שאני רוצה שההתנתקות תתבצע מהר.
אני רוצה לנקום במתנחלים ועוזריהם על כל מה שעוללו לנו עד היום. ההתנתקות תכה בהם מכה קשה ותראה להם שיש שכר לפעלם עד היום.
אני רוצה שהאנשים הרעים הללו, שעשו את כל מה שעשו מבלי לשאול את העם אף פעם אחת, ואשר המיטו עלינו את האסון של ההסתבכות שאינה מאפשרת להחלץ מהכיבוש, יצטערו צער אחת גדול כנגד כל הצערים שציערו אותנו.

מדינת ישראל עומדת עתה על נפשה מול תנועת ההתנחלות ואני רוצה שמדינת ישראל תנצח אותם.
_new_ הוספת תגובה



ובנוסף אני מבקש עוד בקשה אחת
עמיש (שבת, 12/02/2005 שעה 10:48)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תפסיק לנקד. זה מקשה על הקריאה.
_new_ הוספת תגובה



לא שוכחים אותך, רק מתעלמים
יובל רבינוביץ (שבת, 12/02/2005 שעה 11:07)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבין 6 מיליון אזרחי הארץ הזו יש גם המביעים דעות תמהוניות כמו אלה שלך ושל ארבעה וחצי כותבים בגדה השמאלית.

כבר הבנו מזמן שאתה חדור תאוות נקם. בסדר. בסדר. אני מקווה ששיחרור הלחצים בעזרת המקלדת מועיל לך. הכותב מצא לנכון להתייחס רק לרעיונות סבירים יותר מאלה שלך.
_new_ הוספת תגובה



אוי כמה שאתה טועה
עמיש (שבת, 12/02/2005 שעה 11:14)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חי לך בעולם פרטי ולא שומע מה אנשים אומרים ולא פתוח אל מה שאנשים מרגישים.

הרי לכולם ברור שההתנתקות לא תורמת לבטחון ומהווה סיכון לא קטן. וזאת כמובן בנוסף לעובדה שהיא אינה מציע הפתרון או דרך לפתרון.
הדבר היחיד שההתנתקות יכולה אולי לתת הוא נצחון על המתנחלים הגוררים אותנו אל האבדון, זוהי הזדמנות להשיב למדינה את סמכותה על פני הבאים לכלותה.
כשמדינת ישראל תנצח את המתנחלים היא תוכל אולי גם לנצח את הפלשתינאים.
וזו המלחמה האמיתית ולכן גם התמיכה הרחבה בשרון מצד אנשים שבמקרה הטוב לא סובלים אותו ובמקרה הרגיל מבינים היטב את ארחו ורבעו.
אבל במלחמה צריך לבחור צד, וכרגע הוא מייצג את הצד של מדינת ישראל.
ואני כמובן מקווה שהשתלחותך בכותבים משחררת אצלך גם כן קצת לחצים. אם עושים זאת במידה מתונה זה יכול באמת לעזור.
_new_ הוספת תגובה



האמנם?
יובל רבינוביץ (שבת, 12/02/2005 שעה 11:16)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהודעתך הקודמת דיברת על נקמה. כעת אתה מדבר על אינטרסים. זה נשמע אמנם הרבה יותר טוב, אבל אני מאמין יותר להודעה הקודמת.
_new_ הוספת תגובה



גם וגם יובל, גם וגם
עמיש (שבת, 12/02/2005 שעה 11:41)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מלחמה זה דבר רע וחייב אדם לראות את האור גם במקום של חושך.
אני האחרון שאתכחש לתיעוב שלי כלפי המתנחלים.
_new_ הוספת תגובה



אוי כמה שאתה טועה
דוקטורה (יום רביעי, 23/02/2005 שעה 1:54)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המלחמה בפלסטינים משנית.
המלחמה באשכנזים הסמולנים הקולוניאליסטים והצלבנים היא המלחמה האמיתית.
אין טעם להלחם בפלסטינים כאשר לא קיים יותר עם יהודי.
האשכנזים הסמולנים הפכו את מרבית היהודים בישראל לנוצרים דוברי עברית.
הנסיון להפוך את ישראל ממדינה יהודית ליישות מערבית נוצרית בלב מאות מליוני מוסלמים,בגלל תסביכי הנחיתות התרבותיים והאנטומיים שלהם אל מול הפריץ - הם האיום האמיתי על קיומה של ישראל.
הצפת המדינה באוכלוסיה נוצרית,הן מברה''מ והן עובדים זרים,היא סכנה קיומית.
הפיכת החברה הישראלית לחברה פיאודלית עושקת שמבוססת על כוח עבודה זול מעזה,סין,רומניה או אפריקה היא אינטרס אשכנזי סמולני,אבל מנוגדת לאינטרס היהודי.
המתנחלים הם העתיד של המדינה.הם הסיכוי היחידי של ישראל לשרוד,בתנאי שרוב האוכלוסיה בישראל תאמץ את דרכם.
דרכם,שהיא אימוץ אלמנטים של המערב בשילוב עם זהות יהודית חזקה היא העתיד של ישראל.
החילונים,מסוגו של עמיש,הם לא יותר משחזור מדוקדק של היהודון הגלותי,המתרפס והמתבולל של אירופה לפני 150 שנה.
היהודון שכל רצונו היה לחקות את הגוי הנערץ,להטמע בו,הוא החילוני של היום שעוסק בצורה אובססיבית בשאלת השאלות ''מה יגידו עלינו באירופה? ''

אין טעם להלחם בפלסטינים בשביל המטרות של אנשים כמו עמיש.
בשביל לקיים אורח חיים מערבי-נוצרי ולהתבולל,לא צריך מדינה.בשביל זה היהודים יכולים לחיות כמיעוט במדינות המערב,כמו שעושים היהודים בגולה
_new_ הוספת תגובה



הצלחת לאבד את מקומך בדיון ענייני
ארנון (שבת, 12/02/2005 שעה 17:00)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באותה נשימה שבה פתחת אותו.
ניתן לחלוק על לגיטימיות ישיביתם של מתנחלים באדמות אלו ואחרות.
מותר לחשוב שעצם החזקתו של אדם בשטח,דעה או אמונה, מעידים על אופיו.
לגיטימי לכעוס, להתנגד, להתווכח ולנזוף.
אבל,
ממש באותה שנייה בה בחרת בצירוף המילים ''המתנחלים ועוזריהם'', המוכר לנו רק ממקום אחד, המרוחק שנות אור מהדיון הנוכחי - הרי שפסלת את עצמך מדיון ענייני, והפכת עצמך למוקצה מחמת אי-שיקול-דעת.
_new_ הוספת תגובה



תודה לך ארנון על דבריך
עמיש (שבת, 12/02/2005 שעה 22:31)
בתשובה לארנון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד היום אכן השתתפת באופן פעיל בכל דיון, הבעת את דעתך בהרחבה על סוגיות שונות והנה, לצערי ולצער רבים, פתאום אתה פורש לך מהדיון.
_new_ הוספת תגובה



תודה לך ארנון על דבריך
ארנון (יום ראשון, 13/02/2005 שעה 22:56)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכבדי,
לא הצלחתי להחליט האם אירוניה שזורה בדבריך או שמא מחליף אתה אותי בארנון אחר שנהג לכתוב בפורום. אבהיר כי זו היא לי הפעם הראשונה, ואני תקווה שאינה האחרונה.
שבוע טוב.
_new_ הוספת תגובה



נכבדי הנכבד
עמיש (יום שני, 14/02/2005 שעה 17:58)
בתשובה לארנון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מתכן דבריך אלי עלה בדעתי כי אולי אתה לא מרבה לכתוב כאן, אבל לכל מקרה נתתי לך את הכבוד הראוי.
_new_ הוספת תגובה



נקמה היא אכן מניע לגיטימי
דוקטורה (יום רביעי, 23/02/2005 שעה 1:41)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואכן האשכנזים הסמולנים (שעשו ליתר היהודים בישראל,ביחוד לעולים ממדינות ערב דברים מחרידים) צריכים לשלם על הפשעים המזוויעים כנגד האנושות שהם מבצעים מאז התנחלו בצורה קולוניאליסטית בארצם של היהודים וניסו להקים סניף של אירופה באמצע המזרח התיכון.

הצלבנות הקולוניאליסטית של הסמול האשכנזי לא שונה ממה שקרה באוסטרליה או דרום אפריקה.
צריך פשוט לטאטא אתכם בחזרה הביתה לאירופה.
_new_ הוספת תגובה



שנגמור עם גוש קטיף נגיע גם אליך
שימע (יום רביעי, 02/03/2005 שעה 13:14)
בתשובה לדוקטורה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שכחת אותי
כתום (יום שלישי, 21/06/2005 שעה 21:04)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יא שמאלני מטורף!!!!!!!!!!!!!!! כמה אנשים סיכנו את חייהם במלחמה כדי לשחרר את המקום מידי הערבים???????????כמה אנשים מגוש קטיף סיכנו את החיים שלהם בשבילך! בשביל שהערבים ימח שמם לא התקרבו אליך הפרזיט שיושב בבית ושומע בשלווה על הפיגועים, על התוכניות השטניות של הערבים ולא מעניין אותך כלום, אתה שפוי!? מה רק אחרי שהדבר הנורא הזה יקרה, ואין ספק שהוא לא יקרה, והתוצאות הנוראיות שלו יראו בשטח אז תזכרו להבין שטעיתם או שגם אז לא????????????????????????
שמאלנים, אתם ציבור מטורף ואלים אין לכם גרוש של שכל,
תגדלו!!!!!
_new_ הוספת תגובה



שכחת אותי
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 22/06/2005 שעה 1:14)
בתשובה לכתום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא יכול לשאול שאלה בלי 24 סימני שאלה רצופים?

אם תנסה לכתוב משפט כהלכתו בלי עשרות סימני שאלה וסימני קריאה, ייחסך מאיתנו משפט כמו „אחרי שהדבר הנורא הזה יקרה, ואין ספק שהוא לא יקרה” ואז אולי נבין מה שהתכוונת לומר.
_new_ הוספת תגובה



נגד משאל עם
יובל רבינוביץ (שבת, 12/02/2005 שעה 11:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם כל התנגדותי לרעיון ההתנתקות, עלי לחלוק על כותב המאמר.

קודם כל - הטכניקה של להמציא יריב דמיוני שיש לו היגדים דביליים אינה מקובלת עלי, למרות שנעשה בה שימוש בעבר, גם באתר זה (ראה דיון 1477 ).

ברעיון ההתנתקות מממש אריאל שרון את האידאולוגיה שעליה הצהיר עוד לפני הבחירות. אני סבור שלא צריכה לקום מדינה פלשתינאית. באופן מוזר – גם יאסר ערפאת חשב כך, מסיבות שאינן נהירות לי. מי תומך? אריאל שרון וג'ורג' בוש. מכאן שקום תקום המדינה הפלשתינאית.

שרון הצהיר על הצורך במדינה פלשתינאית עוד בשנות ה-‏70, לפני שהקים את תנועת שלומציון. את ערפאת הוא תיעב ואיתו הוא לא הקים שום דבר, אבל הוא לא השאיר מקום לספק באשר לכוונותיו עוד לפני הבחירות האחרונות.

צר לי; משאל העם כבר נעשה והוכרע. אריאל שרון הגיע כעיסקת חבילה של חיסול האינתיפאדה באמצעים אלימים והקמת מדינה פלשתינאית. החבילה הזו לא הוצעה בחלקים.
_new_ הוספת תגובה



מה לא ברור?
יהודה-אודי דוכן (שבת, 12/02/2005 שעה 22:05)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''באופן מוזר - גם יאסר ערפאת חשב כך,מסיבות שאינן נהירות לי..''
מה לא ברור ונהיר כאן?
כפי שכתבתי לא פעם,לא תקום מדינה פלשתינאית ולא בגלל שהשלטון הכופר בישראל לא יסכים אלא משום שהאיסלם לא יתפשר על מדינה שתוקם 'רק' על חלק קטן מפלשתין השלמה,קרי -על כל שטח מדינת ישראל.
טענתו של האיסלם היתה ונשארה-מדינת היהודים הוקמה על אדמה מוסלמית קדושה,וואקף,וכל זמן שהיא קיימת הוא לא ינוח ולא ישקוט עד לחיסולה הסופי.
הערבים משתמשים בכל מיני שיטות בכדי להגיע למטרתם הסופית ולצערנו הם מוצאים מספר לא קטן של שוטים יהודים שמוכן לבלוע את הלוקשים שלהם. חלקם הלא מבוטל נמצא בפורום הזה.
התנתקות או לא,אין זה משנה.
שרון או מישהו אחר,אין זה משנה.
כורח המציאות הוא-מלחמה כוללת נגד מדינות ערב.
ותכניסו לכם זאת לראש טוב טוב (למי שיש ראש).
_new_ הוספת תגובה



דווקא
נמרוד פינסקי (יום ראשון, 13/02/2005 שעה 19:55)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמת היא דווקא שהאיסלם מחוייב להקמת המדינה היהודית על שטחי ארץ ישראל ''הגדולה'', כלומר מדובר גם על חלקים מסוריה, עיראק וירדן כולה. אל נא נשכח שהקוראן זרם מהיהדות וישנן מצוות שהוא מחוייב להן גם כן.
אני לא זוכר דוגמאות טובות לפסוקי הקוראן שמדברים על כך אך אני בטוח שמר פרלמן יעזור יותר בעניין הזה היות והידע שלו רחב יותר משלי.
_new_ הוספת תגובה



למה אין לערוך משאל עם
רמי נוידרפר (שבת, 12/02/2005 שעה 20:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית - תפסיק כבר לנקד - זה מעצבן ומפריע לקריאה
שנית - אנא הפנה אותי לתוכנות ניקוד - אני צריך את זה למטרה ראויה

ועכשיו:

שאלת הנסיגה של צה''ל מעזה אינה שאלה חשובה יותר, גורלית יותר או שנויה במחלוקת יותר מאשר שאלות אחרות.

לא נערך משאל עם על הקמת ההתנחלויות,
לא נערך משאל עם על הקמת מאחזים בניגוד להחלטות הממשלה ותקצובם לאחר מכן
לא נערך משאל עם של שירות בחורי ישיבה בצה''ל
לא נערך משאל עם על הפלישה ללבנון,
לא נערך משאל עם על איסור נישואים אזרחיים.
לא נערך משאל עם על התמיכות במשפחות מרובות ילדים בצןרה הגדלה והולכת עם ריבוי מספר הילדים
מעולם לא נערך משאל עם על סיפוח הערבים בשכונות שמסביב לירושלים למדינת ישראל.

בכל הנושאים הללו דעתי ודעת רבים אחרים, חלוקה על ההחלטות שנתקבלו על ידי ממשלות הימין. מעולם לא איים השמאל להפר בכוח את החלטות הממשלה אם לא יקויים משאל עם, מעולם לא כפר בלגיטימיות של החלטות אלה.

לכן, עם כל הכבוד לעובדה שהימין בארץ אינו מרוצה ממדיניותו של אריאל שרון, זו אינה סיבה להביא דווקא את הנושא הזה, ודווקא עכשיו למשאל עם.

ישנן דרכים דמוקרטיות לעצור את ההנתקות, ודרכים אלה פתוחות בפניכם. פתוחה בפני הליכוד הדרך למשל, להחליט במרכז על הצבעת חברי הכנסת של הליכוד נגד התקציב ובעד חוק לפיזור הכנסת. פתוחה בפני מורדי הליכוד הדרך להצביע נגד התקציב ביחד עם השוטים הפנומנליים משינוי ומרץ ולגרום לבחירות חדשות, שבהן יש חשש כי מתנגדי ההנתקות ינצחו.

אינך צריך פרלמן לדון עם יריבים דמיוניים מדוע אין לערוך משאל עם, אלא לשכנע בסיבה אחת הגיונית מדוע צריך לחרוג מסדרי הממשל בישראל ולקיימו.
_new_ הוספת תגובה



שרון מקיים את הבטחותיו
רמי נוידרפר (שבת, 12/02/2005 שעה 20:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני הבחירות - הצהיר שרון מספר הצהרות, שאני אישית לא האמנתי להם, להפתעתי הרבה נוכחתי כי לפחות חלקית הוא אכן התכוון אליהן:

- הוא בעד מדינה פלשתינית
- למען השלום הוא יהיה מוכן לויתורים כואבים.
- ישראל תומכת במפת הדרכים של בוש (הכוללת הקמת מדינה פלשתינית ובסופו של דבר נסיגה מהשטחים)

''יש לי ביטחון בשלום של שרון'' היתה הסיסמה המתנוססת עד היום על רכביהם של אנשי הימין, שאני אישית ראיתי אותה ככזב.

מה מסתבר? - לפחות חלקית, שרון אכן מנסה להגשים מה שהוא הבטיח, גם לעם ישראל וגם לנשיא בוש.

בעשותו כן, חיזק את מעמדה המדיני של ישראל ללא תקדים, הביא לתמיכה במדיניותו הזהירה מצד כל העולם , הביא (לפחות זמנית) להצהרה על הפסקת האינתיפאדה, ניטרל את ערפאת והביא לעליית הנהגה פלתינית מתונה יותר.

כל ההשגים הללו נבעו מתוכנית ההנתקות של שרון מחד, סרובו לשאת ולתת עם ערפאת מאידך.

מה קרה? הימין שהצביע בעד שרון רואה עצמו מרומה, מאחר והא היה משוכנע, על סמך הרקורד של שרון ככזבן בעברף שאינו מתכוון לכל ההצהרות וההבטחות שבגללן זכה בבחירות, ושלאחריהן ינקוט במדיניות הפוכה למה שהטיח.

אך לפני מספר חודשים טענו רבים מנציגי הימין ( כגון ש''ס , ביבי, לבנת ומורדי הליכוד) שאם תהייה ההנתקות מתואמת עם הפלשתינים ועם ארצות הברית והעולם, הם יתמכו בה. כשהמציאות טופחת על פניהםף חוזרים כל אלה למדיניות של סרבנות טהורה.
_new_ הוספת תגובה



לזכותו של פרלמן יאמר שהוא אינו
רמי נוידרפר (שבת, 12/02/2005 שעה 20:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסתיר את דרישתו ל''רוב יהודי'' במשאל העם. לחובתו יאמר שהוא מסתיר את הנימוק הגזעני האמיתי שלו, בצדקנות כוזבת של ''הגנה על המיעוטים''
_new_ הוספת תגובה



מַדּוּעַ לַחְרֹג מִסְדְּרֵי מִמְשָׁל
אריה פרלמן (יום ראשון, 13/02/2005 שעה 0:08)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

]בַּאֲשֶׁר לַנִּקּוּד: רֵאשִׁית - לֹא אַפְסִיק לְנַקֵּד. נְקוּדָה. שֵׁנִית - תָּכְנַת נִקּוּד נִתַּן לִרְכֹּשׁ דֶּרֶךְ חֶבְרַת Galtech Soft, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה הַר-חוֹצְבִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּמְפַתַּחַת וּמְשַׁוֶּקֶת אֶת הַגִּרְסָא הָעַדְכָּנִית בְּיוֹתֵר שֶׁל מְעַבֵּד הַתַּמְלִילִים ''דָּגֵשׁ פְּרוֹ'', שֶׁכּוֹלֵל גַּם מְחוֹלֵל נִקּוּד[.

מִתְקַיֵּם מַצָּב אַבְּסוּרְדִּי, שֶׁבּוֹ מַנְהִיג מִפְלֶגֶת הַקּוֹאָלִיצְיָה הָרָאשִׁית נִלְחַם רֹאשׁ בְּרֹאשׁ בְּמִפְלַגְתּוֹ, עַל-מְנַת לְהָקִים מֶמְשָׁלָה שֶׁנִּשְׁעֶנֶת בְּרֻבָּהּ עַל קוֹלוֹת הָאוֹפּוֹזִיצְיָה.

מַנְהִיג מִפְלֶגֶת הַשִּׁלְטוֹן הוֹלֵךְ בְּכִוּוּן הָפוּךְ לַחֲלוּטִין מֵהַחְלָטוֹת מִפְלַגְתּוֹ, כּוֹלֵל מִשְׁאָל חֲבֵרִים שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָזַם וְהִתְחַיֵּב לְכַבֵּד אֶת תּוֹצְאוֹתָיו.

רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה מְפַטֵּר שְׁנֵי שָׂרִים אַךְ וְרַק עַל-מְנַת לִיצֹר רֹב טֶכְנִי מְלָאכוּתִי לִמְדִינִיּוּת שֶׁרֹב שָׂרֵי הַמֶּמְשָׁלָה מִתְנַגְּדִים לָהּ.

רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה פּוֹעֵל בְּהִפּוּךְ מֻחְלָט לְהַצְהָרוֹתָיו הַבְּרוּרוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ - כְּלוֹמַר פּוֹעֵל לְפִנּוּי נְצָרִים וּכְפָר דָּרוֹם כְּשֶׁאֵלֶּה הֻשְׁווּ בִּשְׁעָתוֹ לְתֵל-אָבִיב וּכְפָר-סָבָא.

אֶת חַבְרֵי הַכְּנֶסֶת הַפַּחְדָנִים וְהָאוֹפּוֹרְטוּנִיסְטִים לֹא מְעַנְיֵן מַה הָעָם חוֹשֵׁב. הֵם יְאַשְּׁרוּ כָּל דָּבָר. הָעִקָּר שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל כִּסְּאָם.

הַסִּבָּה הַיְּחִידָה לַהִתְנַגְּדוּת לַמִּשְׁאָל הִיא הַפַּחַד שֶׁמָּא יִקְרֶה מַה שֶׁקָּרָה בְּמִשְׁאָל חַבְרֵי הַלִּכּוּד - אֲבָל אָז לֹא נִתַּן יִהְיֶה לִטְעֹן שֶׁמְּדֻבָּר בְּמִשְׁאָל חֶלְקִי וּבִלְתִּי-מְחַיֵּב.

לָאָדוֹן רָמִי נוֹידֶרְפֶּר - יֶשְׁנָהּ חִבָּה מְיֻחֶדֶת לַכִּנּוּי ''גִּזְעָנוּת''. וְהַפַּעַם יָצָא קִצְפּוֹ עַל הַדְּרִישָׁה לְרֹב מְיֻחָס. צָרָה הַיְּרִיעָה מִלְּהָכִיל אֶת שְׁלַל הַמְּדִינוֹת הַנְּאוֹרוֹת בְּיוֹתֵר בַּתֵּבֵל - שֶׁבָּהֶן דָּרוּשׁ רֹב מְיֻחָס )בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּבֵית הַמְּחוֹקְקִים( עַל-מְנַת לְהַחְלִיט הַחְלָטוֹת גּוֹרָלִיּוֹת - בְּדֶרֶךְ כְּלָל )אִם כִּי לֹא תָּמִיד( - שִׁנּוּי סְעִיפִים בַּחֻקָּה.

אַךְ רַק בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוֹפֵךְ נֹהַג מְקֻבָּל זֶה לְ''גִזְעָנוּת''.

אִלּוּ הָיִיתִי שְׂמֹאלָן - וּבְעֶצֶם גַּם בִּהְיוֹתִי אִישׁ יָמִין - אֲנִי מַגִּישׁ עֲצַת-חִנָּם לָאָדוֹן נוֹידֶרְפֶּר, לְבַל יַרְבֶּה בְּשִׁמּוּשׁ בַּגִּדּוּף הַקָּשֶׁה הַנָּ''ל - כֵּיוָן שֶׁהוּא עָלוּל לִמְצֹא עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד חֲסַר-שִׁנַּיִם - כַּאֲשֶׁר נִדָּרֵשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.
_new_ הוספת תגובה



ראשית תודה על עניין מחולל הניקוד
רמי נוידרפר (יום ראשון, 13/02/2005 שעה 0:27)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שנית אם אתה מנקד אז - נוידרפר בפא רפויה .

תיאורך חגבי שרון הנלחם במפלגתו די מדויק לצערי. שרון עושה את מה שהבטיח לפני הבחירות, אולם רבים במפלגתו המומים ומאוכזבים מכך. יש לזכור כי המורדים בליכוד מהווים שליש מחבי הסיעה ושני שלישים תומכים בשרון. כזכור ניסו המורדים למנוע את הקואליציה עם העבודה ונכשלו בכך.

מיעוט בליכוד ומיעוט בעם ינסה לכפות רצונו על הרוב
_new_ הוספת תגובה



ההצעה למשאל עם
דוד סיון (יום ראשון, 13/02/2005 שעה 5:45)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שעלינו להתרגל ולהפסיק לקטר על הניקוד.

רמי ואחרים צודקים מטרת יוזמי המשאל אינה ''טובת העם''
אלא סיכול מדיניות עליה החליטו מוסדות המדינה הלגיטימיים.

באופן עקרוני אפשר וצריך לשקול נוהג של משאל עם לפני החלטות חשובות.
לאחר שהתקבלו ההחלטות הללו על ידי המוסד הלגיטימי
קיום משאל עם משמעותו היא פסילת ההחלטות.
_new_ הוספת תגובה



ולסיום - אני בעד משאל עם
רמי נוידרפר (שבת, 12/02/2005 שעה 20:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהרבה מקומות בהיסטוריה נערך משאל עם בין תושבי חבל ארץ כלשהוא על השאלה מי הם רוצים שישלוט בהם.

משאלי עם כאלה נערכו בקטלוניה ובחבל הבסקים בספרד, בחבל קויבק, במזרח טימור, באירלנד, בחבל אלסטר, ובמקומות רבים נוספים.

אדרבה - יערך משאל עם בין תושבי רצועת עזה , צפון השומרון , ובהמשך , גם תשבי הגדה המערבית, על השאלה - מי הם רוצים שישלוט בחבלי ארץ אלה.

משאל עם רק בקרב העם השולט ולא בקרב העם הנשלט - זוהי גזענות במירעה
_new_ הוספת תגובה



פטנט חדש: הדדיות חד-צדדית
עידן סובול (שבת, 12/02/2005 שעה 21:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדרישה למשאל-עם בנושא פינוי ההתנחלויות הוא פטנט חדש מבית היוצר של המתנחלים ומשת''פיהם: קודם מתנחלים באופן בלתי-חוקי בעליל (תופעה מחליאה שהחלה בסבסטיה) אחר-כך מאלצים ממשלה רופסת לחפש ''פתרונות יצירתיים'' כדי להכשיר את השרץ מבחינה משפטית, ובמקביל - מתנחלים ב- ''ופרצת'' הבא, וחוזר חלילה.

לפני, תוך-כדי ולכול אורכו, רוחבו ועומקו של התהליך ''הדמוקרטי'' הזה, לא העלה איש מראשי המתנחלים על דעתו לדרוש משאל-עם, מהסיבה הפשוטה שכול ממשלות ישראל מימין, מהמרכז ומשמאל לא נקפו אפילו אצבע כדי לסתום את החור בסכר ולפעמים אף סייעו לו לגדול עד כדי-כך שהחור הפך לבן-חורין חסר מעצורים.

על החור השחור הזה רשמו המתנחלים ''פטנט פנדינג'' ונהנו מהגנתו הממושכת עד אשר הגיע רגע האמת: הפנדינג פקע והפטנט הלך פייפן.

עתה, כאמור, מנסים המתנחלים לרשום פטנט חדש במקומותינו: ''משאל-עם'' בתקווה שתקופת-הפנדינג החדשה תסכל כל נסיון לסתום את החור בזמן-אמת ולנסות לעצור את הסחף ולשקם את החורבן שהוא הביא על הדמוקרטיה השברירית שלנו.

אולי הייתי אמור להיות שמח על כך שפתאום, כשהקשר האנטי-דמוקרטי שהמתנחלים קשרו והחיו וקיימו וכפו עלינו במשך יותר משלושים שנה, מתחיל להיפרם סוף-סוף - הם מתעקשים לשאול גם את דעתי, ביחד עם עוד כמה מליוני דעות, אם נהניתי ממגע החבל על צווארי ואם אני רוצה להמשיך להיתלות בו, שהרי לשיטתם מדובר בחבלי משיח.

אבל אני רציתי שישאלו אותי לפנֵי ולא אחרֵי מעשה, מפני שאינני רוצה להפוך ביחד עם רוב אזרחי ישראל לבדיחה הרוסית המפורסמת מתקופת סטאלין על החוק המחייב לכרות לכול אזרח את האשך השלישי כדי שכולם יהיו שווים.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן ואריה פרלמן
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 15/02/2005 שעה 0:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתם חושבים שאבו מאזן גולש בפא''צ בקביעות? http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=172807
_new_ הוספת תגובה



תגובתי למאמר:
רוני קליין (יום שלישי, 15/02/2005 שעה 1:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שכתבתי לא פעם במאמרים כאן:
* ההנחלויות הם שגיאה אסטרטגית, ושגיאות צריך לתקן.
* המתנחלים ותומכיהם בפניקה. מאמר זה משדר אותות מצוקה ברורים.
* אני דווקא לא מתנגד למשאל עם, למרות שברור שלמתנחלים אין שום כוונה לכבד תוצאה של הפסד. גם כותב המאמר אינו מסתיר זאת.
* מול הטענות העולות במאמר בדבר: גם במחנה השני יש טריקים, שטיקים ותקדימים כאלה ואחרים - בולטת נקודה אחת:
האלימות הפרועה הגוברת מיום ליום מצד המחנה ה''לאומי'' בעיני עצמו. לזה אין תחרות מול המחנה השני. לא יעזרו שום פילפולים, מילים מכובסות, וגילגולי עיניים.

אריה פרלמן שכתב מאמרים בזכות ה''חזון'' של טרנספר לערבים קיבל מהמציאות טרנספר למתנחלים.
זה מזכיר לי את הבדיחה על הדייג שתפס כריש ברשתו. הכריש ביקש ממנו לשחררו בתמורה למילוי מישאלה.
המישאלה של הדייג היתה: ''שהזין שלי יגיע עד הריצפה''.
אז הכריש אכל לו את הרגליים...

''סוף החזון הציוני'', ''סוף העולם'' - כ-ו-ל-ה עוברים דירה.
והפעם, לשם שינוי, לתחום השטח הריבוני של מדינת ישראל.

ההתעלמות המכוונת של כל תומכי המתנחלים מהגבולות המוכרים בינלאומית של ישראל ממש לא יכולה להסביר מדוע ישראל תפנה את גוש קטיף אך לעולם לא את שדרות. באמת דברים מוזרים שקשה להסביר לימנים קורים כאן...
הרי אם מתחילים להחזיר את נצרים ''הסכר נפרץ''. מחר אשקלון, מחרתיים רחובות, כפר סבא.
גם אצל נשים זה ככה. אחרי שהם לא בתולות ''הסכר נפרץ'' ואז הן שוכבות עם כל העולם. מה לא?
_new_ הוספת תגובה



תגובתי למאמר:
עידן סובול (יום שלישי, 15/02/2005 שעה 7:42)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דברים כדרבונות.
_new_ הוספת תגובה



כבר יותר טוב לנקד
עמיש (יום שלישי, 15/02/2005 שעה 8:37)
בתשובה לעידן סובול
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאשר לכתוב דרבונות...
_new_ הוספת תגובה



כבר יותר טוב לנקד
עידן סובול (יום שלישי, 15/02/2005 שעה 10:42)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרות שאין מדובר בשיר, הריהם לפניך:

דְּבַרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת

(בתקוה שהשוָאים לא יחרקו ויהפכו לחיריקים).
_new_ הוספת תגובה



''כֻּלָּהּ עוֹבְרִים דִּירָה''
אריה פרלמן (יום רביעי, 16/02/2005 שעה 22:38)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לְמַר קְלַיְן יֵשׁ קְשָׁיֵי אַבְחָנָה חֲמוּרִים בֵּין מַעֲבָר דִּירָה מֵרָצוֹן - לְבֵין מַעֲבָר דִּירָה בִּכְפִיָּה. וּבִכְלָל, נוֹחַ מְאוֹד לְהִתְעַלֵּם מִן הַהֶבְדֵּל. לְהַלָּן כַּמָּה הַצָּעוֹת יִעוּל:

*כָּל הַשֵּׁמוֹת בְּדוּיִים*

- הָבָה נַעֲבִיר אֶת מִשְׁפַּחַת י. מרח' אַגְרוֹן לרח' לִינְקוֹלן בִּירוּשָׁלַיִם.

לָמָּה? כָּכָה. כִּי זֶה ''כֻּלָּהּ'' מַעֲבָר דִּירָה... מֵאוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים עוֹבְרִים דִּירָה בְּשָׁנָה.

- הָבָה נְפַטֵּר אֶת נֶהָג הַמַּשָּׂאִית יוֹסִי ל. מֵאֳפָקִים, וְנָדוּן אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וַחֲמֵשֶׁת יַלְדֵיהֶם לְחֶרְפַּת רָעָב.

לָמָּה? כָּכָה. כִּי זֶה ''כֻּלָּהּ'' עֲזִיבַת מְקוֹם עֲבוֹדָה... מֵאוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים מִתְפַּטְּרִים בְּשָׁנָה.

- הָבָה נָעִיף אֶת הָעַלְמָה שָׂרִית מֵהַחוּג לְסוֹצְיוֹלוֹגְיָה שָׁנָה א' בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת תֵּל־אָבִיב.

לָמָּה? כָּכָה. כִּי זֶה ''כֻּלָּהּ'' הַחְלָפַת חוּג... מֵאוֹת אַלְפֵי סְטוּדֶנְטִים עוֹשִׂים זֹאת כָּל שָׁנָה.

וְכֵן הָלְאָה וְהָלְאָה - נוּכַל לִבְנוֹת לָנוּ חֶבְרָה מֻשְׁלֶמֶת מִלֶּגוֹ, כִּי כְּשֶׁמְּזִיזִים וּמְפָרְקִים קֻבִּיּוֹת לֶגוֹ אֵין הֶבְדֵּל. כִּי לְקֻבִּיּוֹת לֶגוֹ אֵין רָצוֹן.
_new_ הוספת תגובה



''כֻּלָּהּ עוֹבְרִים דִּירָה''
רוני קליין (יום שישי, 18/02/2005 שעה 10:26)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל הדוגמאות שהבאת מחיי היום יום הם במקרה החמור ''טרגדיה ברמה האישית''. זה ברור ומובן לכל אחד.
האתה וחבריך לדעה מציגים זאת במונחים של אסון לאומי ''סוף הציונות'' ודימויים עם השואה...
כל המקרים שהבאת בתגובתך אינם מתיימרים להיות ''סוף הציונות''.
על ההתיימרות לדעת יותר טוב מאחרים מה טוב לעם ישראל, על הפרשנות ההזויה לגבי מהי ציונות (שיחזור הגבולות התנ''כיים???), העלבון לאינטליגנציה, וזילות השואה - אתם משלמים כעת. כולנו שילמנו כל הזמן אבל כעת, לשם שינוי, גם אתם.
אז למי יש קשיי אבחנה?
_new_ הוספת תגובה



חיים (שבת, 19/02/2005 שעה 8:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מצא לא כותב המאמר דחליל אחר להקים לעצמו והקים לו את דחליל ה''מ-פ-ח-ד-י-ם''. ובכן חביבי(ב' רפה) אני לא מפחד ממשאל העם, אני רק לא מוצא את הסיבה לכזה, אם הייתי חושב לרגע שמשאל העם עלול היה להניב תוצאה אחרת מלבד הסכמה גורפת לפינוי אולי הייתי שוקל ברצינות לתמוך בו .דווקא משום שאינני חושב שישנו סיכוי ולו קל שבקלים שתוצאות המשאל יטיבו עם אלו העתידים להיות מגורשים מבתיהם אני מתנגד לקיומו. אני כלל לא מקל ראש בשבר הגדול המתרגש על מתנחלי הרצועה. נהפוך הוא, לדעתי אני איני מבין כלל את עצמת השבר, באותו אופן בו אני לא תופש את עוצמת השבר הפלסטיני מלפני חמישים שנה(עם זאת לדעתי השבר הפלסטיני גדול יותר ובוודאי משמעותי יותר בפועל). אולי עדיף שיתפנו המתיישבים בתחושה שהעם איתם והמנהיגים איכזבו מאשר יפונו בתחושה כי העם נטשם והם לבדם ''קורבנות השלום''. תאמרו, אם כך המנהיגים יהפכו למטרה וחייהם יעמדו בסכנה שכן הם אחראים לשבר ולא העם והם בעקשותם מועלים ברצון העם. ועל כך אשיב, הללו מוגנים ושמורים היטב ולא יקל על איש לפגוע בהם. אם לקחי רצח רבין וגנדי לא נלמדו, הם ילמדו לבסוף. מלבד זאת אני מסרב לקבל את ההנחה כאילו המנחלים אינם יודעים היטב את תוצאות המשאל בליבם, אבל עץ המשאל הוא עץ טוב להסתתר מאחריו בעת קשה זו ואני מאמין שיש להשאיר את העץ עומד ולא לכרותו.

כמובן שתפיסה זו של המתנחלים שגוייה לחלוטין שכן תושבי נתניה ואשדוד תל אביב ושדרות עפולה וירושלים שלמו גם שלמו את מחיר אוולת ההתנחלויות והמדיניות האידיוטית של ממשלות ישראל לדורותיהן(אוסלו כלול ואף במקום טוב בחמישיה הפותחת). הציונות הדתית(שהיא ליבת ההתיישבות) מנהלת את מלחמת האתמול שעברה זה מכבר לטיפול אמריקאי. בעשות כך הם מפקירים את מלחמת העתיד של מדינת ישראל. מלחמת העתיד הוא אופיה של מדינת ישראל הקטנה ומשמעות המדינה היהודית, עלי לאמר שטעמי האישי הוא ליברלי דמוקרטי ולכן אין צער רב מדי בליבי כאשר אני רואה את הנהגת הציונות הדתית שתמונת המדינה היהודית שלה שונה מאד משלי שורפת כל גשר שהיה לה אל הקונצנזוס הציבורי וזאת לאחר שבמשך שנים רבות תנועת ההתיישבות שימשה כסמן הראשי לו(לקונצנזוס). יכול היה אדם לחשוב שאחרי שראינו את תנועת הדגל של השמאל הציוני-מר''צ קורסת בדומיה ונעלמת ממוקדי ההשפעה במהירות כזו שחלק מחבריה ומה שיותר גרוע מנהיגה החדש עדיין לא שמו לב וסקר אחרון לימד כי אפילו שמם אינו ידוע לציבור. עתידה של הציונות הדתית הוא כעתיד יח''ד. מעניין יהיה לראות מי או מה ימלא את הוואקום שיווצר. לאחר ארבע שנות הקתרזים המדמם אינטהידוע בשם אינטיפדה ב' הציבור הישראלי וככל הנראה גם הפלסטיני(שדרגת החורבן שהומטה עליו גדולה בכמה סדרי גודל) עייפו מהמאבק וכעת נראה שקיצוני הצדדים המביטים בבעתה איך מלחמת מאה השנים שלהם נגמרת וריקנות משתלטת על חייהם שמסלולם הקביל למסלול המאבק, מתקוממים נגד סיומו של זה.

ישראל של שנת 2005 שרוייה במשבר אידיאולוגי. האידיאולוגיה הציונית שתפשה את עצמה כחלוצית ומושגיה היו מושגי ''כיבוש הארץ'' עומדת לביקורת ונבחנת בחשדנות שהציונות מאבדת ממעמדה ובתגובה משנה את פניה. דמות החלוץ, הלוחם, המתיישב נתפסת כלא רלוונטית. גסות ליבה של הציונות המתפשטת לקורבנות שני הצדדים הובילה להתפכחות בציבור(גסות הלב לקורבנות הפלסטינים התקבלה בסלחנות ולעיתים קרובות יותר משנרצה בכך להודות תורצה בצדקנות מקוממת). כעת עלינו לבחון את עתידנו ולענות סוף סוף על השאלה ממנה נמנענו מזה חמישים שנה(לעיתים מסיבות אובייקטיביות ולעיתים קרובות יותר משום שפחדנו).
מהי המדינה היהודית? מה עתידה ומה דמותה? 60 שנה מאז נעצרה מכונת ההשמדה וחמישים שנה מאז שהעם היהודי לקח את גורלו בידיו כבש את הארץ המיתית שהובטחה לו(כך מספרים הכתובים) ויסד בה את ארצו. הגיע הזמן.
על כך למשל ראוי לקיים משאל עם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי