פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
סילוק ערפאת - האם כדאי או לא?
אלמוני (יום חמישי, 09/05/2002 שעה 14:46)


לאחר הפיגוע השבוע בראשון לציון, שוב עולה השאלה מה עושים עם יאסר ערפאת, שאלה שנדונה גם בשיחותיו של ראש הממשלה בוושינגטון. ההבדל בין שרון ובוש אינו בדעה שיש להם על ערפאת, שניהם די מתעבים אותו, שניהם לא מאמינים לו, שניהם היו מעדיפים לראות אותו מחוץ לתמונה המדינית באיזור. ההבדל הוא בכך ששרון מאמין שניתן להשיג את המטרה הזאת, כלומר לסלק, או לפחות לנטרל, את ערפאת. האמריקנים חושבים שמהלך כזה עלול להיות מסוכן, ואין ברירה, הוא האיש שאיתו צריכים לדבר.

ואצלנו? ובכן, אצלנו כמו אצלנו, השאלה מקבלת את הטיפול הרגיל של קיבעון מחשבתי וסקטוריאלי. כלומר, אם אתה איש שמאל - אתה מתנגד לסילוק ערפאת מהתמונה; אם אתה איש ימין - אתה תומך בכך. וכמו בדרך כלל כאשר המחשבה היא מקובעת, אנשים לא עוצרים לשאול את עצמם: רגע אחד, אולי ההיפך הוא הנכון?

אולי, למשל, דווקא השמאל הוא זה שצריך לרצות בסילוקו של ערפאת? ניקח לדוגמא את השמאלן הכי קיצוני שאפשר. זה שמוכן לחזור לגבולות 1967, להחזיר גם את ירושלים המזרחית, ולוותר על הריבונות על הר הבית לטובת ריבונות בינלאומית. שמאלן כזה, מה צריך להיות האינטרס העליון שלו? - שיהיה למי לתת את כל הדברים שהוא מוכן לוותר עליהם, תמורת שלום וביטחון, כמובן.

היום ברור, גם לשמאלנים הקיצונים, שאין מי שיקח את השטחים שהם מוכנים לוותר עליהם. אהוד ברק הרי היה מוכן למשהו מאוד דומה, ובתמורה הוא קיבל מערפאת את האינתיפאדה הנוכחית. לכן, מי שבאמת מעוניין בשלום, מי שבאמת מוכן לוותר על המקסימום, אותו מישהו, אותו שמאלן, צריך להיות מעוניין בכך שבראש הרשות הפלשתינית יעמוד אדם שיהיה מסוגל לקבל את הוויתורים שלנו ולתת בתמורה שלום וביטחון.

ומנגד - הימני הקיצוני. זה שאינו מעוניין לוותר על כל השטחים, זה שבשבילו ויתור כלשהו בירושלים הוא חלום בלהות. מה צריך להיות האינטרס שלו? - שבראש הרשות יעמוד אדם שיטרפד כל מהלך העלול להביא לסיום הסכסוך. כלומר: יאסר ערפאת, שעשה את הדבר הזה ב''הצלחה'' מושלמת לכל אורך דרכו הפוליטית.

אפשר להוסיף לכך את העובדה שתרומתו של ערפאת לבחירת מועמדי הימין לראשות הממשלה, באמצעות פיגועים בעת בחירות, היתה לעיתים מכריעה.

הבעיה היא, שלאנשים קשה מאוד להיפרד מעמדות ומסיסמאות המשחררות אותם מהצורך לחשוב, ומן הקושי לחשוב אחרת. מי שכן יצליח להשתחרר מהקיבעון, מי שכן יהיה מסוגל להתמודד עם הקושי לשנות עמדות, יוכל לאמץ את הנוסחה הנכונה לפיה השמאל צריך להיות מעוניין בסילוקו של ערפאת, בעוד שהימין, בוודאי הימין הקיצוני, צריך להיות מעוניין בהמשך מנהיגותו.

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


(ללא נושא)
יורם המזרחי (יום שישי, 10/05/2002 שעה 0:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאלת סילוק או השארת יאסר עארפת כ''ראיס'' אינה חדשה ואינה רק ''ישראלית-אמריקאית''....במשך השנים היא העסיקה רבים במחנה הערבי המורחב ובמחנה הפלסתינאי הצר, כאשר מה שחזר ועלה על הפרק היא הצלחתו המדהימה לשרוד. ממש כמו ''נחום תקום'' פוליטי.

למרות העובדה שמאז פברואר 1969 עארפת הוא יו''ר ומפקד עליון של אש''פ ומוועידת רבאט, שנערכה בשנת 1974 הוא המנהיג המוכר בעיני הליגה הערבית - ניסו מדינות שונות להיפטר ממנו ולפעמים הורחק מהן כאישיות לא רצויה ואף נעצר.
יריבותיו העיקריות היו ירדן, אותה ניסה למוטט בין השנים 1970/71, וסוריה ששאפה להיות המדינה המובילה במאבק הפלסתינאי, בעיקר מתוך השקפה שפלסתין אינה אלא ''ענף דרומי'' של סוריה רבתי.
בין השאר מרדו במעמדו וסמכותו של ''הראיס'' סיעות שונות, למשל מרד סיעת אבו-מוסא ואבו צאלח בבקע ובטריפולי וגירוש עארפת מסוריה בשנת 1983 .

''הראיס'' הסתכסך יותר מפעם עם המצרים, בעיקר בשאלת השלום עם ישראל ויחסיו עם מצריים חודשו רק בעקבות מלחמת לבנון.
דוגמאות אלה ועוד מלמדות שהאיש שנוי במחלוקת גם בעולם הערבי, מה שלא מונע את דעת הקהל הבין-ערבית ובחלקה העולמית - לראות בו מנהיג ודובר פלסתינאי ראשון במעלה.
---------------------
למרות הנ''ל, אין ספק שכבן תמותה, סופו קרוב יותר משהוא רחוק....האיש החולני והפגוע הזה, שנולד בשנת 1929 יכנס בסופו של דבר, בדרך הטבע או ביד אדם בשערי ''גן השאהידים '' ומה אז?.... לכן אסור להאחז בו ''כעוגן פלסתיני'' יחיד ויש לנסות ולברר, מהר ככל האפשר, מי יכול להחליפו - האם יחיד או קבוצה?.....
מכל מקום אין (לדעתי) להשען עליו כמי שאין לו תחליף, גם לא לתלות בו ובו בלבד את האחריות לכל מה שהפלסתינאים עושים.
--------------------------
במשך השנים קמו יריבים לא רק לעארפת, אלא גם לאש''פ כמו ''המתחרדים המוסלמים'' מזן החמאס ושות', שממילא רואים בו ובממסדו ''בלמים'' בדרך לשחרור בסגנון איסלאמי של כל פלסתין, וכן משכילים פלסתינאים החיים מחוץ למזה''ת, הממתינים לשעת כשר פוליטית כדי להצטרף בגלוי למעגל ההנהגה, פעולה שכרגע נמנעת מהם, אלא אם יקבלו, ללא ערעור, את מנהיגותו וסגנונו של גיבור המוקטעה.
-------------------------------
בישראל, מתוך שיקולים מפלגתיים ספק רעיוניים, קמים לעארפת ''מליצי - יושר'' לא רק במחנה ''החרדים השמאלניים'' אלא בממשלה ובכנסת, כמו שר-הביטחון ושר החוץ וכמובן ''יוסי את יוסי'', הרוצים לראות את עארפת נשאר במקומו ומעמדו, או לפחות ''מתייבש ונושר'' ללא עזרה-יזמה ישראלית.
גם לאלה אין כרגע רעיון ברור מי יוכל להחליף את האיש, והם ''תומכים'' בעארפת יותר משנאת המן מאשר אהבת מרדכי, ועושים זאת כמי כקפאו שד.....
האמת היא שההחלטה אינה נתונה בידי ישראל (אלא אם כן יוחלט לחסלו) ומה שעליה לעשות הוא להתכונן ''ליום שאחרי'' או במילים אחרות - להתכונן לחיות לצד ישות פלסתינאית שתתפקד ללא עארפת.
----------------------------------
עיון במדיניות הישראלית הקוגנטיוית, כולל מעקב אחר הצהרות מנהיגיה, אינו מציג תמונת מערכת מדינית-צבאית המסוגלת להצביע,באופו ברור על ''מועמד'' ...להיפך, המשך התפיסה שערפאת אחראי לכל פעולה , של כל אירגון פלסתינאי, תוך כדי הריסה שיטתית של התשתית הצבאית מודיעינית של ממסדו, משמיטה מידי ישראל יכולת להשפיע על מציאת מחליף וממלא מקום, ולמעשה...מחזקת את ''המתחרדים האיסלאמים'' המסרבים בגלוי לקבל את מרות ''הראיס'', ולכן מטפסים ''למקום טוב'' בשורת המועמדים...
--------------------------------
מכר ישראלי המקורב ''לטראסט המוחות'' (אוי לנו שזה הטראסט!) המקיף את רוה''מ , אמר לי השבוע ''ששלטון איסלאמי ברשות - טוב ליהודים מפני שאז ישרור שם תוהו ובוהו, תהיה מלחמה פנימית והעולם לא יזדהה עם הקיצוניים''.....
הדבר, שהערכתו אוששה גם מסיפורי אחרים, מלמד גם כן על העדר מדיניות או תרחיש ארועים לקראת ''היום שאחרי'' כשבינתיים ממשיכה מדיניות ''הזבנגים'' העונה על דרישות נקם לכל פיגוע.... עם ''התקפות לצורך נסיגות'' שהן כידוע טמטום צבאי מוחלט....
המטכ''ל ממשיך להוציא צווי- 8, ''הראיס'' נדחף לקיר, וככל שהוא נלחץ-כך הוא מעלה את סף ההשתוללות ואבדן השליטה העצמית שלו, בעודו ממשיך לשלוט על הבמה כשחקן ראשי וכמעט יחיד בטרגדיה התפלה. לאיש, בישראל, ברש''פ או בבירת העולם - אין בינתיים פיתרון....או אפילו קצה יזמה......
---------------------------------
מספרים על הצאר ניקולאי, שברך את הצי והאדמילרים שלו כשיצאו למלחמה ביפן, וכשבאו לבשר לו על אבדן הצי בקרב מיצרי צושימה אמר ''כשעושים משהוא שנועד מראש לכשלון - צריך להתכונן להאשים את האלים''......
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי