|
| גדעון נאמן (יום שישי, 12/11/2004 שעה 17:22) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
בין אוסלו לקופנהאגן, אלא אם היית יכול להשיט אוניות מסע בין חיפה לירושלים. אני משער שאם הדרך היבשתית בין נורבגיה לדנמרק היתה קצרה יחסית, היו גם נהגי אירופה מעדיפים לנסוע בכבישי אוטוסטרדה רחבים ובמהירויות גבוהות ביותר. פשוט, יש הכרח לעבוד את הים הצפוני הצר, וכלם נדרשים למעבורות. תנועת אנשים במדינה חייבת להתבסס על כלי-רכב מכל סוג ועל רכבות, כאשר כל אחד נוסע על הגלגלים שלו. קיבולת הרכבות לשאת רכב בזמן נתון הוא קטן ביותר, בודאי ביחס למעבורת. גם התנועה בין חיפה לירושלים היא יותר אינטנסיבית מאשר בין אוסלו לקופנהאגן. מכאן, שהסעת כלי-רכב אינה אפשרית טכנית, ויכול להיות שגם לא היתה יותר כלכלית. כדי להוריד את העומס על הכבישים צריכים לעשות מספר פעולות: 1. לסלול כבישים מהירים בין עירוניים, 3 מסלולים, בכל כביש קיים. 2. להשלים את פרוייקט חוצה ישראל. 3. להחמיר באכיפת חוקי תנועה, באופן שיכריח את הנהג הישראלי להתחשב בחוקי התנועה, באופי הדרך ובנהגים הנוסעים מסביבו. 4. להחמיר בענישה בעבירות תנועה חמורות: אור אדום, תמרור עצור, זכות קדימה, עקיפה וכו'. להפעיל שוטרים ופקחים עירוניים לאכיפת חוקי תנועה לכאורה זניחים יותר מאשר מהירות גבוהה בדרכים בין עירוניות, למשל: עצירה מידית של נהגים הנוהגים ומדברים בפלאפון בידם האחת, חציית קו לבן, עצירה מעבר לקו עצירה, חניה כפולה 'רק לרגע' בדרך נסיעה, פנית פרסה במקום אסור וכו'. זה צריך להיעשות במאמצים מתמשכים ולא ביום אכיפה מסויים. 5. בדיקות אלכוהול וסמים חובה ע''פ חוק ולפי בקשת שוטר. הורדת נהגים הנוסעים שיכורים או מסוממים מיד (מנהלתית עד למשפט) ועונש קשה בגזר הדין ללא שיקול בית המשפט. 6. החמרה של עונשים על עבירות תאונה. בדגש על עבירות שניות והלאה. 7. משרד התחבורה חייב להיות בקר של עיריות מקומיות לגבי איכות הכבישים והמדרכות, התמרורים והרמזורים שבתחומן. כיום יש מפגעים וטעויות שלא מתוקנים, ומשרד התחבורה לא אוכף ולא מזרז. 8. הסכומים הנגבים ע''י משרד התחבורה, או כתוצאה מתשלומי קנסות בעבירות תנועה צריכות להגיע ישירות לקופת המשרד לצורך השקעה בתשתיות תחבורה. למיטב ידיעתי כיום הכסף מועבר דרך משרד האוצר, שמקציב חלק בחזרה למשרד התחבורה. באופן כזה ההשקעה השוטפת לבקרה, לתחזוקה ולפתוח תשתיות תהיה טובה ומיידית ותמנע תאונות מיותרות. 9. וקצת סבלנות לא נורא אם תהיה בנהג הישראלי. אם יצוץ לי עוד משהו, אני אוסיף מיד. | |||
|
|||
במקביל צריך גם לפתח את קווי מסילות הברזל בישראל ואת תעבורת הרכבות. התחרות בין הרכבות לבין הרכב הפרטי והציבורי תיפתח ולעיתים אנשים יעדיפו לנוע מרחקים גדולים ברכבת ולא ברכב. כדי ליצור כדאיות כזו צריך להמשיך ולפתח את מסלולי הרכבות צפונה ודרומה, כאשר בכל ציר ישנן שתי מערכות מסילה, מסילה לכל כיוון. באופן שנסיעת רכבת לכיוון אחד לא תהיה מותנית בהגעת רכבת מהכיוון הנגדי. באזור ת''א זה כבר מתחיל לפעול, ומרגישים שם בשיפור תנועת הרכבות מזה מספר שנים. אני שמעתי שיש כוונה לחדש את מסילת העמק, בין חיפה לבית-שאן - צמח ואולי טבריה. אני מקווה שהמסילה תגיע לק. שמונה. וכמובן חייבים לצאת לפרוייקט רכבת לאילת, עליו מדברים כבר איזה 30 שנה. באופן כזה נקרב את הנגב למרכז, ונוריד משמעותית את מספר הרכבים החוצים את הנגב. ככה זה יהיה טוב לכולם. מערכות רכבות אזוריות ישרתו את הערים המרכזיות עם בנותיהן. מדובר בערים כמו באר שבע, חיפה, עפולה, פ''ת, רחובות ודומים להם, באופן שיעודד אותן להפוך למרכז אזורי זוטא. ובנוסף, רכבות עירוניות (לאו דווקא תחתיות) כמו שמפתחים כיום בירושלים ומתכוונים לפתח בת''א וסביבותיה - הם שיניעו את יושבי הערים הגדולות לנטוש את רכביהם בנסיעות עסקיות בתוך הכרך. פשוט, הן יהיו זמינות, מהירות ועוקבות. שזה בעצם הסוד לכל תחבורה ציבורית. | |||
|
|||
אפריימקה אתה מופל לבור הרגיל של תעמולת הגופים המטפלים בתאונות ובראשם משטרת ישראל. משטרת ישראל, ידידי, אינה נלחמת התאונות הדרכים. היא נלחמת בעברייני התנועה. וזה דבר שונה לחלוטין. בדיקה סטטיסטית פשוטה תוכל להאיר את עיניך. חלק ניכר של תאונות הדרכים הקטלניות לא נגרמו עקב עבירת תנועה. הן נגרמו עקב חוסר מיומנות בתפעול רכב, קבלת החלטות מוטעות, או הגורם האנושי כגון עייפות, תרדמה, חוסר תשומת לב, שתייה ועוד. צא מתוך הנחה פרט לחלק קטן באוכלוסייה של צעירים שעדיין לא פיתחו שיקול דעת וסובלים מעודפי טסטוסטרון ופשוט לא חושבים על אופציה כזו אין נהג אחד על הכביש שהיה רוצה להיות מעורב בתאונת דרכים. כל הנהגים היו מוכנים לעשות כל שניתן כדי למנוע מעורבותם בתאונה כזו. קיימים היום פתרונות טכניים היכולים לסייע ולהזהיר נהגים מפני תאונה אפשרית או סיכון שהם נתונים בו. ניתן באמצענים טכניים לגרום לרכב להימנע מסטייה פתאומית לעבר ריר הפרדה או רכב נוסע ממול. ניתן להזהיר נהג על בעייה בצומת קרובה או לתת לו נתונים והמלצות ספציפיים לגבי הדרך בה הוא נוסע ברגע נתון. כל אלה יכולים לחסוך חיים והרבה. זה עולה כסף. לעומת זאת המלחמה בעברייני התנועה מכניסה כסף והרבה. לכן עדיף למשטרה לתפוס אותך נושע 107 קמ''ש בכביש החוף ולהכניס לקופת המדינה 500 ש''ח מאשר להציב תשתית טכנולוגית בכביש אדום ולהוציא על הקמתה ותחזוקתה אלפי שקלים בחודש. קפיש? | |||
|
|||
לק''י ההצעה שבמאמר אינה שייכת כאן - אנו לא אירפה או ארה''ב אנו מדינונת ואין מקום במדינה בשביל ההצעה הזו. ההצעה של אפרימק'ה חסרת משמעות - אני מציע הצעה הפוכה לבטל חלוטין את משטרת התנועה להערכתי מספר התאונות יפחת בצורה דרסטית. במקום זה להקדיש את כל התשלומים הנגבים מבעלי המכוניות וממכירת דלק לשיפור התשתית בכבישים. גם כאן ירד מספר התאונות. אליצור | |||
|
|||
אפריימק'ה דיבר לא רק על אכיפה אלא גם על הרחבת התשתיות. אבל ללא אכיפה צמודה יותר של החוק אתה חושב שהנהג הישראלי יהיה יותר הוגן, הגון, מקפיד על קטנה כחמורה, מלא נימוסין וסבלנות, יתן זכות קדימה, לא ייסע באדום ושאר רעות חולות מסוג זה? בחלום!!!! האכיפה צריכה להיות רחבה יותר, יותר דו''חות היום פחות התנהגויות חסרות אחריות מחר. ואין לזה קשר להרחבת ושיכלול התשתיות. גם הן צריכות לצאת לדרך. שניהם במקביל, כי שניהם לא קשורים האחד לשלני. אנחנו חייבים להרחיב את האכיפה ולחנך לצידה גם לאהבת הנהיגה ונהיגה בסבלנות. ןלהתחיל בבתי הספר. ממש כמו הפרוייקט הישן של לא לקטוף את פרחי הבר. | |||
|
|||
לק''י ביסודו של דבר אני מסכים איתך. אבל במצב הנוכחי עדיף שלא יהיו שוטרים משהשוטרים יעסקו בהטרדת הנהגים. ניתן לעשות ניסוי פשוט שיאשר או ישלול את התאוריה - כל הנהגים שמספר המכונית שלהם מתחיל או מסתיים באפס (או בספרה אקראית אחרת כל שהיא) יקבלו פטור מוחלט משמירה על חוקי התנועה. לאחר זמן מה יערך חתך של המכוניות המעורבות בתאונות. לדעתי יתברר שהמכוניות שקיבלו פטור מהטרדות שוטרים יהיו מעורבות הרבה פחות בתאונות מאשר יתר המכוניות. אם אמנם זו אמנם תהיה התוצאה הרי יוכח שמשטרת ישראל מגבירה את תאונות הדרכים ולא מצמצמת אותן. אליצור | |||
|
|||
המלחמה בתאונות דרכים היא דרך ארוכה ואין בה קטעים שאותם אפשר לעקוף או מהם להתעלם. עבירה היא עבירה, ולכל עבירה תוצאות שלה. אתה מדבר על תוצאות חוסר האיכפתיות. אבל חוסר מיומנות בתפעול רכב ונסיעה בו אינה ''החלטה מוטעית'' אלא עבירה. נהיגה בעייפות, שיכרות, תרדמה, חוסר תשומת לב, שתייה אינה סתם עבירה, אלא עבירת תנועה שיש עימה קלון פלילי. אינני מכיר פתרונות טכניים שיפחיתו את אחריות הנהג למתרחש איתו ובריכבו בעת נהירה. רק הנהג אחראי ויש להילחם בו. אני גם לא עושה הפרדה בין ''להילחם בתאונות הדרכים'' ו''להילחם בעברייני התנועה'', כמו שאתה עושה. אף על פי שהביטוי שתווית ''מלחמה בתאונות הדרכים'' בכלל לא מקובל עלי. אינך יכול להילחם בתאונות, אתה יכול רק להילחם בגורמים להן. וכמו שאמרתי, יש 3 מכלולים הגורמים לתאונות דרכים: הנהג, הרכב והכביש. הנהג אחראי לעצמו ולרכב. הרשויות הארציות והמקומיות אחראיות לכבישים. אבל.... הנהג גם אחראי להתנהגות הולמת ומתאימה בשעה שהוא נוסע בכביש המוגדר ''כתשתית ירודה''. הוא חייב להוריד מהירות, להיות קשוב יותר למתרחש בדרך ולהתאים אותו לבעיות שהדרך יוצרת. העובדה שאתה מאשים רק את התשתיות המקולקלות שלנו בתאונת הדרכים אין לה מקום. מחר נהגים יאשימו את מזג האויר הגשום, המים המציפים את הרחובות, הענן שהתיישב על הכביש, שלולית המים המחליקה - בתאונות שהם גורמים. אבל זה לא עומד במבחן המשפט. הנהגים צריכים לקחת את כל הכשלים הקיימים בשטח לשיקול דעת שישפיע באופן נכון על נהיגתם. עברייני תנועה הם גורמי התאונות ויש להילחם בהם בקשיחות. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |