פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הוא לא אלוהים!
טל רבינוביץ' (יום חמישי, 11/11/2004 שעה 9:19)


הוא לא אלוהים!


טל רבינוביץ'




המאמר פורסם באתר BSH.

נשים מוכות החיות בצל אלימות קשה, אשר מופעלת כנגדן על ידי בן זוגן, ''זוכות'' בנוסף להשפלות מבית, גם לביקורת פוגעת ומעליבה מחוץ: ''אם היא נשארת אז סימן שהיא אוהבת את זה'', ''אם היא לא קמה והולכת זה סימן שמגיע לה'', ''היא הזמינה כל זאת על עצמה'' ועוד אמירות בסגנון דומה אשר רק מחזקות את יד הפושע.
ברור כי האשמת הנשים הקורבנות לאלימות המופעלת כנגדן היא דבר מגוחך, מעוות ומיותר, אשר רק מוסיף כאב וצער לאותן נשים ובוודאי שאינו תורם דבר לשינוי מצבן לטובה.

אך עדיין, האחריות לצאת מהמצב האומלל הזה היא בראש ובראשונה בידי האישה המוכה. סיבות רבות עומדות בבסיס אותה החלטה אומללה להישאר לצד בן זוג אלים ובמאמר זה אדון באחת מהן, אבסורדית למדי, אבסורדית עד כאב - ''האהבה''.
מדובר בעיוות מסוג אחר (במצב שכזה).

לכאורה – סתירה; כיצד ניתן לאהוב אדם שמתעלל בך? כיצד אישה יכולה לאהוב את האיש אשר ממנו היא כל כך פוחדת? הרי זה עומד בניגוד לאינסטינקט ההישרדות הבסיסי של האדם. לא בכדי שמעתי פעמים רבות את המשפט המסורתי: ''נותנים לך – תיקחי, מרביצים לך – תברחי!''

זה מכבר ידועה ''תסמונת סטוקהולם'' המחליפה כעס טבעי של השבוי (הקורבן) כלפי התוקף (הסוהר) בהבנה למניעיו, בהצדקת ההתעללות מצדו ובפיתוח רגשות חיובים. זוהי תסמונת המאופיינת ברגשות חיוביים של אסירים שבויים כלפי שוביהם המתעללים בהם. הדבר נעוץ בתלות הקורבן בשולט בו אשר דואג לו למזון, למים ואפילו לאוויר לנשימה. לא רק שבחסדו הוא חי אלא שפעמים רבות הוא הדמות האנושית היחידה המצויה בשטח.
מצב תלותי זה יוצר רגשות חיוביים אך אין זו אהבה ובוודאי שלא הרומנטיקה מצויה בבסיסה.

מצבן של חלק מהנשים המוכות דומה לסיטואציה המתוארת למעלה ב''תסמונת סטוקהולם'', בעיקר בשל יחסי התלות הנובעים מיכולת הגבר לפרנס את האישה ואת ילדיה ובשל כוחו הפיסי. השאלה נותרת בעינה: האם זו אהבה? האם אישה יכולה לאהוב את הגבר שמתעלל ומתעמר בה? ואם כן – כיצד? ועוד, ואם כן – האם זה נורמאלי?

מצב אבסורדי זה אכן קיים והוא מתאפשר כאשר היחסים אינם שויוניים. ראו למשל את הכתוב בתורה - מצד אחד: ''ואהבת את ה' אלוהיך'' ומן הצד השני ''את ה' אלוהיך תירא''. הדברים אמורים בספר ''דברים'', ומצויים כאילו בסתירה זה עם זה.
גם הרמב''ם מתייחס אל אותה סתירה ומיישב אותה בספר המדע פרק שני חלק ב' וקובע כי:
נוכח מעשה ה' וברואיו הנפלאים מתמלא האדם העומד מול האלוהים ברגשי אהבה גואים. כל אהבת אדם היא אהבת ה' שבראו. אלא שלאחר מחשבה על ה' הגדול הנורא והמושלם, יוצר הבריאה, חש האדם באפסותו ביחס למעשיו של ה' ונתקף ביראה ופחד.
הרמב''ם מתאר מצב בו היראה – חיובית, כי היא נובעת מההכרה בשפע היכולות והמעשים הנפלאים של בורא עולם. על פי הרמב''ם האלוהים - אינו זקוק לכך שהאדם יפחד ממנו, שכן כעס, עלבון, שמחה ועוד רגשות אינם מתאימים לתיאור השם אלא הם רק אמצעים העומדים לאדם האפסי הבא להתמודד עם האלוהים בכלים המצומצמים שבגבולות השפה שלו ובגבולות הבנתו.

היחסים בין אדם לבוראו אינם מודל לחיקוי ביחסים בין בני אדם, דווקא בשל היעדר השוויוניות!

אכן, מדובר בעיוות וגם אם הוא מתקיים בקרב אוכלוסייה רחבה, הרי שלדעתי מדובר בבעיה שיש לפתור ולא לקבל או להשלים עימה. האדם הירא את אלוהיו מכיר באפסיותו לנוכח גדולתו של האל, אך האם יש מקום בזוגיות להגדרת מעמדות שכזו?
כאמור, גם בקרב בני האדם מתקיים מצב בו האהבה והיראה דרות בנפש זו לצד זו, בשכנות ובכפיפה אחת: ילד יכול לאהוב ולפחד מאביו הנוקשה ומנחת זרועו, ואישה יכולה לאהוב את בעלה ולפחד ממכותיו או מסנקציות אחרות שיטיל עליה. בשני המקרים, היחסים המתוארים אינם שוויוניים.

חודש ימים שהיתי במקלט לנשים מוכות עם שלושת בניי הקטנים לאחר שהצלחתי להימלט מבעלי (''חורש רעתי'' כפי שכונה בספרי ''כלה ונחרצה'' בהוצאת ספרית הפועלים), מהמקום שהיה ביתי - בירושלים. כשהגעתי למקלט לאחר נסיעה מורטת עצבים, כאשר אני חוששת כי בעלי עלול לרדוף אחריי, להוריד אותי לשוליים ולבצע את שהבטיח - לפגוע בי לנצח, הרגשתי לראשונה מזה מספר שנים בטוחה ומוגנת – במקלט. באותו הלילה התקשיתי להירדם מפאת בכיים של בניי התאומים שהיו אז בני שלושה וחצי חודשים וכשהבוקר הפציע הייתי נסערת לא רק משום שעשיתי מעשה שאין לחזור ממנו ושהעתיד שלי ושל ילדיי מעורפל וחסר וודאות בעקבות מעשה זה, אלא גם משום שלא ישנתי אלא שעתיים (לא רצופות). על רקע מצב גופני של חולשה ומצב רגשי של מתח וסער, פגשתי את שאר הנשים המוכות במקלט, לחלקן אף היו ילדים במקלט, כמוני.

המפגש התקיים למחרת בבוקר והזעזוע הכבד מכל היה לראות אישה מוכה שגוללה מסכת קשה של התעללות פיסית מצד בעלה ו... היא ''מתגעגעת אליו ועדיין אוהבת אותו''. התברר לי כי זו לא הפעם הראשונה שאותה אישה הייתה חוסה במקלט לנשים מוכות וכנראה שגם לא הפעם האחרונה. כעבור זמן קצר היא עזבה את המקלט וחזרה אל בעלה המתעלל מרצונה. היא בחרה לחזור אל אותו גבר אלים שהיה אחראי לעצמותיה השבורות, לאשפוזים שעברה, לחתכים ולצלקות שבגופה ובנפשה.
היא אהבה אותו.
היא גם פחדה ממנו.

דברים אלה נכתבים לאחר עיון בדבריו של הרמב''ם ואינני יכולה אלא להסכים עם קביעתו כי מדובר בסתירה שלא ניתן ליישבה בדרכו, שכן אהבה ויראה כלפי בורא עולם הן על רקע חיובי ואילו אהבה ויראה כלפי בעל אלים ומתאכזר לעולם לא יכולות להיות על רקע חיובי. מכיוון שכך הוא, הרי שעדיף לה לאותה אישה למלט את נפשה מאותו קשר הרסני ומסוכן, על אף אהבתה.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הנשים מסמלות בעיני את הפלסטינים
עמיס (יום חמישי, 11/11/2004 שעה 20:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלשות, צודקות ודפוקות. אני חושב שיש טעם שאתן תשתחררו המכבלים ותהיו יישות עצמאית עם כבוד עצמי.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
צודק מאוד (יום שישי, 12/11/2004 שעה 7:09)
בתשובה לעמיס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדיוק כמו הפלסטינים - ההנהגה שלהן לא ממש רוצה בטובתן ולשליטים שם בהנהגה הפוליטית ובשלטון- לא ממש אכפת ממצבן של הנשים...

ההבדל היחיד: ארונות שלהן מובאות לקבורה גם ברגע זה ומדי שבוע...
_new_ הוספת תגובה



הארונות שלהן מובאות בארמונות
עמיס (יום שישי, 12/11/2004 שעה 16:09)
בתשובה לצודק מאוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הן מתאבדות לכבוד הזה.
_new_ הוספת תגובה



הן נרצחות ולא מתאבדות
עכשיו אתה טועה (שבת, 13/11/2004 שעה 17:09)
בתשובה לעמיס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעשר השנים האחרונות נרצחו 248 נשים על ידי גברים ש''אהבו'' אותן.
_new_ הוספת תגובה



יכולתי להיות אחת מהן
טל רבינוביץ' (שבת, 13/11/2004 שעה 17:14)
בתשובה לעכשיו אתה טועה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני לא דפוקה, לא חולת נפש, לא חלשה ולא מתאבדת.
המאמר נכתב בעבור אלה שכמוני, נמצאות במקום בו הייתי אני, ועוד הוא נכתב בשביל אלה שיכולים לעזור, לתת יד ולסייע לנשים אלה לצאת, להנצל ולחזור לצד התורם של החברה - גברים ונשים בחברה הישראלית.
_new_ הוספת תגובה



נגד הטבע.
יהודה-אודי דוכן (יום ראשון, 14/11/2004 שעה 0:23)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל בוקר היו התרנגולים עולים על גג הלול ומכריזים על תחילתו של היום בקריאותיהם הרמות.
יום אחד החליטה אחת התרנגולות לשנות סדרי עולם. היא כנסה את שאר התרנגולות לכנס חירום ויצאו בהכרזה חסרת תקדים - אנו התרנגולות דורשות שיוויון.חסל סדר דגירה על הביצים.מעתה יש חלוקת תפקידים שיוויונית וצודקת. גם אנו רוצות לעלות על גג הלול ולקרוא בקול ולא יזיק ל''גברים'' לשבת מידי פעם על הביצים.
ההחלטה הנועזת גרמה לרעש ובלאגן גדול בלול, היו תרנגולות בעד ונגד הרעיון אולם בסופו של דבר הוחלט לשלוח משלחת למסור את ההודעה ל''גברים''.
לא ידוע מה בדיוק קרה בפגישה בין הפמיניסטיות וה''גברים'', בכל אופן בתום הפגישה חזרו כולן לדגור על הביצים (חלקן עם פחות נוצות משהיו לפני הפגישה),התרנגולים חזרו לקוקוריקו שלהם על גג הלול, והסדר חזר על כנו. כל כך פשוט.
_new_ הוספת תגובה



נגד הטבע.
טל רבינוביץ' (יום ראשון, 14/11/2004 שעה 15:09)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואשרייך שאינך תרנגולת נכון? כמה יפה לעמוד על הגג להשקיף על הזריחה ולקבוע סדרי עולם...

גם ההלכה היהודית מתעדכנת ולא כל מה שהיה פעם נכון ומתאים גם היום.
האם אתה טוען שהמצב הזה שנשים מוכות, נאנסות ונרצחות - צריך להישמר? או להשתנות?
האם היית רוצה שבתך תישאר תרנגולת בלול?
פעם רוסיה הייתה אדומה ופעם היו כאן קיבוצים... פעם חשבו שהעולם שטוח ושאם יבנו את מגדל בבל יגיעו ל...

אז מה? לא הבינו שטעו? אין תמורות? נשים לא קיבלו זכות הצבעה?
על פי שיטתך - נשים לא צריכות להצביע לבחירות, לא צריכות ללמוד רפואה, לא צריכות ללמוד בכלל קרא וכתוב - כי מה שהיה הוא שיהיה ואף על פי כן... תקרקרנה.

אז אני מודיעה לך שבני אדם אינם בעלי חיים ושההשוואה שלך - לא במקום וגם לא נכונה. (ויש לי הרגשה שאתה יודע זאת... וייתכן כי אני טועה)

תשאל את בניי - הם מאוד שמחים שאימא שלהם לא רק מטילה ביצים.
_new_ הוספת תגובה



לחלוב את השור.
יהודה-אודי דוכן (יום שני, 15/11/2004 שעה 21:51)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השור לעולם לא יתן חלב. הפיל לא יעופף. הצפרדע לא תנגן על פסנתר והגבר לא ילד ילדים. יש חוקיות בטבע. חוקיות שיצר בורא עולם. היצור היחיד עלי אדמות שמפר חוקיות זו הוא האדם.
מה שאמור להבדיל את האדם מן הבהמה הם -החוכמה,בינה ודעת שנטע בו הקב'ה. כלים אלה ניתנו לאדם כדי שיוכל להתבונן,להבין ולהכיר את בוראו ואת התכלית שלשמה הוא נברא.
החוכמה היא הכלי שלתוכו מכניס האדם את כל הדעת שהוא רוכש עם השנים,והבינה היא היכולת לברור את העיקר מן הטפל,את האמת מן השקר.
לצערנו כשהאדם משתמש בכלים אלה שלא בתבונה,הוא מביא על עצמו רק צרות.
''ויברא אלוקים את האדם...זכר ונקבה ברא אותם''.
זכר+נקבה=אדם.
הזכר לבדו או הנקבה לבדה אינם אדם שלם. רק שניהם ביחד,כשכל אחד מבצע את יעודו,יכולים לקיים את העולם כתיקונו.
משום מה חושבים בני האדם שהעולם המודרני עם הטכנולוגיות המשוכללות מאפשר להם לקבוע סדרי עולם שונים ויוצר אצלם את האשליה שחייהם משופרים יותר.
תבדקו מי שוכב על ספות הפסיכיאטרים ותבינו על מה אני מדבר.
אני מאושר שנולדתי גבר משום שאני מבין שזהו יעודי בחיים. לו נולדתי אשה אני מאמין שהייתי מאושר לא פחות. אצל בורא עולם אין הבדל בין הגבר לאשה, ההבדל הזה נוצר רק אצל בני האדם.
ההלכה היהודית לא השתנתה ולא תשתנה לעולם. יש מי שמנסה לשנות אותה אולם אין הוא אלא חוטא.
אנני טוען שהמצב הזה שהנשים מוכות,נאנסות ונרצחות צריך להשמר, אבל אני בהחלט טוען שאין עשן בלי אש.
לצערי אין לי בת, ואם היתה לי לא הייתי רוצה שתהיה תרנגולת בלול אלא רעיה ואם בביתה.
''פעם היתה רוסיה..היו קיבוצים..חשבו שהעולם שטוח..'' - מה עניין שמיטה להר סיני? האם ניתן להקיש מטעויות מסוימות על מקרים אחרים?
''אז אני מודיעה לך שבני אדם אינם בעלי חיים...'' -באמת?? אז למה הם מתנהגים כבהמות? למה היצרים שולטים בהם ולא השכל?
אני מבין שבנייך עדיין צעירים וסמוכים לשולחנך כך שזה לא יהיה רלוונטי לשאול את דעתם בעת הזאת. יהיה מעניין לשאול אותם מה דעתם על התנהגות אימם כאשר יגיעו לבגרות ועצמאות בלתי תלויים.
_new_ הוספת תגובה



שוב נכשלת - התדרדרות במדרון
דוד סיון (יום שני, 15/11/2004 שעה 22:07)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין מאד יהיה לשאול את משפחתך על השטויות שאתה כותב כאן...... אז נקבל עדות כמה הטענות שלך על ''הבנה'', קרובות לאמת.
_new_ הוספת תגובה



שוב נכשלת - התדרדרות במדרון
יהודה-אודי דוכן (יום שני, 15/11/2004 שעה 22:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערב טוב מר סיון. אני שמח שיש לי לפחות קורא אחד קבוע.
_new_ הוספת תגובה



אתה מתפאר בכשלון שלך - זה כבר משהו
דוד סיון (יום שני, 15/11/2004 שעה 22:42)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



השור לא יתן חלב
חיימקה (יום שלישי, 16/11/2004 שעה 10:40)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי