''רגע אחד שקט בבקשה. אנא. אני
רוצה לומר דבר מה. הוא הלך
ועבר על פניי. יכולתי לגעת בשולי
אדרתו. לא נגעתי. מי יכול היה
לדעת מה שלא ידעתי.
החול דבק בבגדיו. בזקנו
הסתבכו זרדים. כנראה לן
לילה קודם בתבן. מי יכול היה
לדעת שבעוד לילה יהיה
ריק כמו ציפור. קשה כמו אבן.
לא יכולתי לדעת. אינני מאשים
אותו. לפעמים אני מרגיש אותו קם
בשנתו, סהרורי כמו ים, חולף לידי, אומר
לי בני.
בני. לא ידעתי שאתה, במידה כזאת, איתי.''''רגע אחד'', נתן זך
•
קם אדם מאבלו והנה הוא עצוב כפי שלא היה מעודו. נפשו אינה חפצה דבר. הוא יוצא אל החלון וקורא: ''אבי! אבי!'' ואיש אינו עונה.
•
''אחרי מותי ספדו ככה לי:
'היה איש - וראו: איננו עוד!
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה:
וצר! עוד מזמור אחד היה-לו -
והנה אבד המזמור לעד...''''אחרי מותי'', חיים נחמן ביאליק
•
תודה שלימדת אותי לאהוב מוסיקה - קלאסית, ביטלס ופופ.
תודה שברמז - בלי לומר מילה - כיוונת אותי ללמוד רפואה.
תודה שפתחת בפניי את שערי המד''ב.
תודה שעזרת לי לקנות מכונית.
תודה שלקחת אותי כל יום מן הגן.
תודה שלקחת אותי כל בוקר להסעה לבסיס.
תודה שהיית אמיתי.
•
ואתה בני, הישמר מן האזוב ומן החלודה,
מעיתונים שהצהיבו
מזקֵן - משקפיים שחורים - על ספסל לעת ערב,
וממה שהיה היה.
ואתה, בני, הישמר מאסירים משוחררים
מנכרי היורד, אחרון, בתחנת הרכבת
וממה שהיה היה.
ואתה, בני, הישמר ממכתבים ללא שם,
ומאישה שאינה שוכחת
וממה שהיה היה.
ואתה, בני, הישמר מיוֹתם הקטן
במרומי הר-גריזים
וממה שהיה היה''עצה'', חיים גורי
•
סליחה שלא אהבתי את ''מפגשים מהסוג השלישי''
סליחה שאינני אוהב ג'ז
סליחה שלא למדתי לרכוב על אופניים
סליחה שהייתי ילד בכיין ומפונק
סליחה שהייתי מבוגר אנוכי ומנותק
סליחה שלא היינו בקשר כל כך הרבה זמן
סליחה אם חשבתי עלייך רעות.
•
''כמה הייתי נותן כדי לקבל ממך עכשיו עצה
אני אומר לאוויר.
הלילה אולי אעשה
תענית חלום מעונן חלקית.
מספר מלים תישארנה איתי, עד שהוֹוֶה בוקר
קר וחלבי,
ואד טיפות קטנות על קיר עומד
כמו לאחר אהבה, או לאחר בכי.
...
כלומר, עדיין לא למדתי דבר
גם לא ממך, אבי,
וכמה הייתי נותן כדי לקבל עכשיו עצה
אני אומר לך, לאוויר.''''עצה'', אורציון ברתנא
•
טוב שחידשנו את הקשר שחשבנו שאבד.
טוב שבילינו יחד יומיים מאושרים.
טוב שהיית עם נכדיך והם היו איתך.
טוב שפרשת בשיא יחסי ולא דעכת כשלהבת הנר.
טוב שתיזכר בטוב.
טוב שאתה בעולם שכולו
טוב.
•
אל מלא רחמים.
אלמלא האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם ולא רק בו''אל מלא רחמים'', יהודה עמיחי
•
יושב אדם וקורא את אשר כתב. דמעה יחידה זולגת מעינו. ציפור מצייצת בגינה. כתפיו כואבות. רע לו וטוב לו גם יחד. הוא סוגר את המחשב באנחה כבדה.
במות אבי
איתך באבלך!
