פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המשיח הגיע... נבהל, נגעל - וברח
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (שבת, 18/09/2004 שעה 14:42)


המשיח הגיע... נבהל, נגעל - וברח

י''א שנים לבריאת השלום

אריה פרלמן




השבוע חגגנו ברוב עם והדר – לא רק את שנת התשס''ה לבריאת העולם... אלא גם י''א שנים להסכם ספטמבר השחור – הידוע בכינויו המכובס: ''הסכם אוסלו''.

ואכן – גם אני חגגתי את היום הזה: לבשתי שחורים; הזמנתי אליי את השטן, את אשמדאי ואת מלאך המוות – ויחד שתינו בקבוקי רעל אדום ואכלנו עוגיות ארס צהובות מתובלות בעובש ירוק טרי.

ואכן... אם נביט אחורנית אל הימים ההם בזמן הזה... ימי ערב ראש השנה תשנ''ד – לא נוכל שלא להתפעל מעוצמת הלהט המשיחי (והרעל הדורסני) ששטף את שמאלני ארצנו, אלה שמתהדרים בכל שני וחמישי בכתר השפיות והרציונליות.

והנה – אחד אחד – נפלו להם גיבורי ישראל כפירות רקובים בפח היקוש של מיסטיקת ימות משיח השלום.

למשל, יוסי שריד ושולמית אלוני – שניים מראשי מרצ שאין כמוהם שקולים ויציבים:

שריד:''בחודש אייר תש''ח נולדה המדינה היהודית ובחודש אלול תשנ''ג ישראל נולדת מחדש, לחיים של שלום וביטחון. מהיום שר ההיסטוריה הוא שר בממשלה הזאת...''1
אלוני:''אחד הימים בהיסטוריה הפותחים ספירה חדשה''2


מפחיד למדי... אם לוקחים בחשבון, ש''ספירה חדשה'' נפתחה – למשל – במהפיכה הצרפתית, שהפכה את ההוצאות להורג לבידור המוני; או למהפיכה הרצחנית של פול פוט, שהרעיב וטבח במאות אלפים מבני עמו בקמבודיה.

תיאור צבעוני יותר לאקסטזה הקולקטיבית שאחזה בשמאל הישראלי – ניתן למצוא בדיווחו של גדעון
סער, מי שהיה כתב העיתון ''חדשות'' מנוחתו עדן.
וכך הוא כותב:
אופוריה היא רק תיאור חלקי של האווירה ששררה אתמול בכיכר מלכי ישראל [היום כיכר רבין]... וכשיש ניצחון היסטורי – קופצים גם נערי מפלגת העבודה לבריכה בכיכר מלכי ישראל[...] נאומים גדולים לא היו אתמול בכיכר. אף נאום לא הצליח לתרגם למלים את זרמי החשמל שהיו באוויר[...]3
וזרמי החשמל האלה היכו וזיעזעו את כל ארץ-ישראל השלמה... מצפון הרצליה ועד דרום אלנבי בואכה פינת הירקון – ואפילו עד מבצר העיתון של המדינה הגיעו...
עד כדי כך שבעלת הטור זיוה יריב לקתה בהתקף התנבאות – התקף שאילו אלוהים היה מודע לו בזמן – היה בוודאי מסלק את דבורה הנביאה מהתנ''ך ושם במקומה את הגברת יריב. ואת הדברים האלה ראוי להביא בפירוט רב יותר:
היום הרת עולם, והיד כותבת וחותמת, ויד לוחצת יד על המדשאה שם בבית הלבן, כי בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון.

ומלאכי שלום יחפזון, וחיל ורעדה יאחזון.

הנה כי כן, נשברתי .גם אני ניסחפת. ודמעה נושרת, ועוד אחת, והלב פועם, והבטן מקרקרת, אבל השמחה גואה, מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום[...]

ישושום מדבר וציה... ונסו יגון ואנחה... לא לנצח תאכל חרב... ולא ילמדו עוד מלחמה... ההרים והגבעות יפצחו ברינה, וכל עצי השדה ימחאו כף... יחי רבין, יחי מיסטר פרז... ישמחו השמיים ותגל הארץ... וכיתתו חרבותם...
[...]
שנה טובה לכם, שנת שלום... וגר זאב... ושאבתם מים בששון... העם ההולכים בחושך ראו אור גדול... אמן ואמן... צהלי ורוני יושבת ציון...4
אך אם נדמה היה שבאולימפיאדת הטירוף זכתה הגברת יריב במדליית זהב – בא חיים חפר ומטריף את כל הקלפים... הנה הוא מבין את שפת הציפורים, הוא רוקד עם המצבות... ומדבר עם המתים... ומי שלא מאמין – הרי לפניכם הדברים:
אֶל כָּל בָּתֵּי הַקְּבָרוֹת הַצְּבָאִיּים אֲנִי קָם וְהוֹלֵךְ הַיּוֹם / וּבִשְאָגָה גְּדוֹלָה וּבְצַעֲדֵי מָחוֹל, אֲנִי מְבַשֵּׂר לְמַצֵּבוֹתַי: ''שָלוֹם!'' / וַאֲנִי לוֹחֵש לָּהֶם, לְרֵעַי מִתש''ח וּלְבָנַי מִן הַקְּרָב הָאַחֲרוֹן: / הִנֵּה יָמִים בָּאִים שֶל סְלִיחָה וָחֶסֶד, הִנֵּה תַּמּוּ הָאֵיבָה וְהֶחָרוֹן / וְשִירַת אַהֲבָה וּפִיּוּס יַעַטְפוּ אֶת הַכּל בְבוֹאֵנוּ אֶל פִּרְחֵי הַזִּכָּרוֹן / וְהָאֲבָנִים אֲשֶר לִמְרַאשוֹתֵיכֶם זָעוֹת, עִם הָאוֹתִיּוֹת וְהַתַּאֲרִיכִים / וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי רַק עַכְשָיו שָלוֹם לַעֲפַרְכֶם וְרַק עַכְשָיו אַתֶּם נָחִים / וַאֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר ''שֶהֶחֱיַנוּ וְקִיְּמַנוּ'' – אַךְ אֲנִי נוֹשֵךְ אֶת שְפָתַי / אֲבָל ''וְהִגִּיעַנוּ לַזְּמָן הַזֶּה'', אֲנִי שוֹמֵעַ מִכָּל מֵתַי / וַאֲנִי רוֹאֶה יוֹנִים צְחוֹרוֹת מְרַחֲפוֹת מִמַּעַל וְהֵן הוֹמִיּוֹת בֵּין בְּרוֹש לִבְרוֹש / וְהֵן – עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם הַמּוֹלִיכִים אֶת הַקּוֹל: הַתִּשְעָה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, אֶלֶף תְּשָע מֵאוֹת תִּשְעִים וְשָלוֹש.5
וניתן עוד להמשיך ולצטט ולהפליג ולהרחיב – ולהתמוטט מרוב תדהמה לנוכח השיכרון הקולקטיבי ששטף את הארץ – שיכרון ללא יין... מהסוג המסוכן ביותר, שהרי השפעת היין פגה – אך השפעתו של שיכרון ללא יין – עלולה להישאר לנצח!

ומאליה עולה השאלה: האם לא היו אז אנשים שפויים? האמנם אף אחד לא התריע? האם לא נמצא ולו ילד קטן אחד שהעז לזעוק: ''המלך עירום''?!

והתשובה היא – בוודאי שהיה. היו רבים. אך הפעם אינני מתכוון דווקא לאנשי הימין. הפעם אני מתכבד להביא את אחד הקולות השפויים הבודדים – שיצאו דווקא מקרב מחנה השמאל שמשמאל למפלגת העבודה. זהו פרופ' זאב צחור.
במאמר מהימים ההם - מסביר פרופ' צחור מדוע הוא דווקא לא באופוריה:
אני אמור להיות באופוריה אחרי שהתברר שצדקתי, וגם בגלל זכרון פגישה עם רבין, לפני כמה שנים, ותנועת הבוז שלו כלפינו כשאמרנו לו שערפאת הוא פרטנר לשלום.
אבל אני רחוק מאוד מאופוריה. פעילי תנועות השלום צברו הרבה שעות של שיחות עם מנהיגים פלסטינים. אנחנו מכירים טוב מהאחרים את הפרטנר, את אופי האירגון, שיטותיו הפוליטיות, דרכי ניהול המשא-ומתן שלו ואת בעיות אמינותו. יש מקום לדאגה.
אין בסיפור שלנו אין אפילו רגע אחד של נחת. התחושה העמוקה היא של חרדה.6
והיום – תשאלו – מה היום? האם למדנו את הלקח?
במשך כמה חודשים – אולי אפילו שנה – נדמה היה שכן. אך ככלב השב אל קיאו – ככסיל השב אל איוולתו – אנחנו שבים באורח מזוכיסטי למהדרין אל אותה המלכודת: נסיגה-תקווה-שלום-טרור-מוות-אכזבה-התקפה – ושוב נסיגה וחוזר [חס ו]חלילה.

ועל כן – כסיכום ביניים – לא נותר לי אלא לצטט את דברי הנביא ירמיהו:
וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי, עַל נְקַלָּה--לֵאמֹר, שָׁלוֹם שָׁלוֹם; וְאֵין שָׁלוֹם. הֹבִישׁוּ, כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ; גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ, גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעו...
ירמיהו ו' י''ד-ט''ו

קַוֵּה לְשָׁלוֹם, וְאֵין טוֹב; לְעֵת מַרְפֵּה, וְהִנֵּה בְעָתָה... מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם, וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה; וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי.
ירמיהו, ח' ט''ו; כ''ג




  1. "דבר", 10/09/1993
  2. "הארץ", 05/09/1993
  3. "חדשות" 05/09/1993
  4. "ידיעות אחרונות", 15/09/1993
  5. "ידיעות אחרונות", 10/09/1993
  6. "חדשות", 14/09/1993



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כל זה היה יכול להיות נכון
סתם אחד (שבת, 18/09/2004 שעה 19:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לולא רצח הימין את הסכם אוסלו וחותמו תוך שנתיים מחתימתו, לולא הסכילה ישראל ליישב מאות אלפי מתנחלים בשטחים פלשתיניים, ולולא נואלו הפלתינים מראות את הנזק שיביאו להם פעולות הטרור של החמאס,
_new_ הוספת תגובה



כל זה היה יכול להיות נכון
אריה פרלמן (שבת, 18/09/2004 שעה 19:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לולא כמחצית מפיגועי ונסיונות פיגועי הטרור שבוצעו מרגע חתימת ההסכם ועד אמצע דצמבר 1993 - היו מאת אש''ף - האירגון ''המתון'' - ה''שותף לשלום''.
_new_ הוספת תגובה



כל זה היה יכול להיות נכון
יובל רבינוביץ (שבת, 18/09/2004 שעה 19:16)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאבין: ההסכם הזה היה בין יצחק רבין לפולקה ברנדוט?
כיצד רצח הימין את ההסכם?

ואם הפלשתינאים היו בעלי הנהגה נורמלית, ודאי שניתן היה לחתום איתם על הסכם שלום.

אכן - ההסכם לא מתאים למצב שבו יש התנחלויות ואש''ף וחמאס. זהו הסכם סביר לסיום הסכסוך הרוסי-יפני. חבל שהוא הופעל דווקא כאן.
_new_ הוספת תגובה



כל זה היה יכול להיות נכון
אריה פרלמן (שבת, 18/09/2004 שעה 19:45)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש בידי - בהישג-יד של יום-יומיים - חוברת מעניינת מאוד שבה מסבירה ממשלת השמאל הקיצוני בראשות שמעון פרס, ובחסות שר החינוך פרופ' אמנון רובינשטיין - מדוע ישנה חשיבות גדולה להתנחלויות ''בגדה המערבית'' - ומדוע הן אינן מכשול להסכם.
_new_ הוספת תגובה



אכן ימים עצובים - הסמן הוצב בסבסטיה
דוד סיון (שבת, 18/09/2004 שעה 19:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משיח השקר הראשון הפציע לאחר מלחמת ששת הימים עם התארגנות גוש אמונים. גוף נחוש שבחוכמה ובתיחכום הוביל את המדיניות בשטחי יהודה ושומרון במקום הממשלה.

כאשר ניסתה הממשלה לשנות כיוון, אחרי שזרמו הרבה מים היו לה לפחות שני יריבים. גיבורי גוש אמונים עם 30 שנה (ויותר) ניסיון ורבים מאד מהצד השני. אבל היו גם אחרים שישבו בצד ונתנו לאסון להתפתח בלי לצעוק ולנסות לעצור את הרכבות שרצו לקראת התנגשות.

זה לא היה משיח שנגעל, אריה, זה היינו אנחנו....

המשיח בכל מקרה לא הגיע ולא נבהל כלל...
_new_ הוספת תגובה



אכן ימים עצובים - הסמן הוצב בסבסטיה
$$$$$$$ (שבת, 18/09/2004 שעה 22:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גוש אמונים הוא אירגון שייצג את המיתנחלים. ללא הסכמת הממשלה לא היו יכולות להיות היתנחלויות, עם או בלי גוש אמונים.
כל אלה שמנסים להגיד שבעיות הביטחון של ישראל נובעות כתוצאה מהיתנהגות רובד ''גוש אמונים'' סתם זורעים שינאה ופילוג.
להזכירכם, אויבינו הם הערבים. אם מיספר היהודים בשטחים היה שווה למיספר הערבים אז היה ויהיה שלום. כל עוד הערבים מאמינים שהם יכולים לסלק אותנו אז מצב המילחמה ימשיך.
_new_ הוספת תגובה



אכן ימים עצובים - הסמן הוצב בסבסטיה
אריה פרלמן (שבת, 18/09/2004 שעה 22:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד - מלחמת ששת הימים היתה מלחמת-ישועה, ותחושה זו הקיפה את כל הארץ.

מתנחלי סבסטיה לא הבטיחו שהנה באה הגאולה ומחרתיים יירד המשיח עם בית המקדש ומלכות ישראל כקדם.

לעומת זאת כן הבטיחו לנו האדונים הנ''ל ואחרים - שהנה תמו ימי האיבה והחרון וגו' וגו'.
_new_ הוספת תגובה



חמלה או זעם?
משה (יום ראשון, 19/09/2004 שעה 13:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אילמלא חומרת הנזק שגרמו אנשי אוסלו לעם ישראל, הייתי חש כלפיהם חמלה, רחמים ואולי אפילו סימפטיה, לנוכח הנאיביות והכוונות הטובות (בדרך כלל) בכיסופיהם לשלום.

אבל אין בלבי כלפיהם אלא זעם וחימה על הטפשות, היהירות, ההתנשאות, ועל חוסר ההבנה המשווע של התרבות הערבית האיסלמית. על אי הנכונות לקבל את המציאות. עם הערבים שלום לא היה, לא הווה וגם לא יהיה.

מכר ערבי אמר לי פעם שבאותה מידה שעבור ערביי ארץ ישראל הקמת המדינה הייתה ה''נאכבה'' שלהם, הרי שהסכם אוסלו היה ה''נאכבה'' שלנו.
_new_ הוספת תגובה



הנאכבה של ההתנחלויות זה ההצלה של עם ישראל
סתם אחד (יום ראשון, 19/09/2004 שעה 13:33)
בתשובה למשה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אני חושב שאתה צריך לחכות קצת
שמאלני צר שכל (יום שלישי, 21/09/2004 שעה 22:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי לראות אם ביכלל המתנחלים יעשו נכבה לפלסטנאיים מה שאני חושב, כדי להיות בטוח שהמתנחלים ביכלל יעשו נכבה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי