בתקופות שונות היוו שפות שונות את שפת המדע או שפת התרבות. בתחילה היוונית, אח''כ הלטינית, ובעת החדשה צרפתית, גרמנית ואנגלית. אמנם האימפריה הבריטית כבר לא קיימת, אך השפה האנגלית הפכה לשפה הבינלאומית
היחידה. עם האצת הגלובליזציה, הפיכת כל העולם לכפר אחד גדול, נהייתה השפה האנגלית לשפת התקשורת הבינלאומית. זו השפה בה נכתבת תוכנה, בה מתקשרים ביניהם אנשי עסקים בכל הרמות ובתכתובת מיידית כמו דואר אלקטרוני, וכך גם אנשי מדע או סתם תיירים. ידיעת השפה האנגלית היטב, ברמת שפת אם, נהייתה לתנאי הכרחי ליכולת תפקוד בעולם המודרני, וליצירת
יתרון תחרותי של אומות, קבוצות אוכלוסיה, קהילות וכמובן בודדים.
בהודו, ארץ רחבת ידיים ומלאת מאות שפות ודיאלקטים, פורחת תעשיית תוכנה בהיקף אדיר, משום שבהודו יש הרבה מאד הודים שדוברים אנגלית כשפת אם. הם המתכנתים, וחבריהם שהיגרו מהודו לארה''ב הם היזמים שהשתלבו בחברות אמריקאיות או הקימו חברות משלהם, המנצלות את השילוב של כוח אדם דובר אנגלית רהוטה, במחיר סביר. בהודו ישנם בתי ספר ציבוריים רבים המלמדים באנגלית את כל מקצועות הלימוד. נכנסים אליהם ילדים שאינם יודעים אנגלית כלל, שמדברים בביתם וברחוב שפה אחרת, ויוצאים מבית הספר מצוידים כראוי, לפחות מבחינת השפה, להישרדות בעולם המודרני. כידוע הודו הפכה להיות מעצמת הי-טק ברמה עולמית. מרבית החברות האמריקאיות הגדולות פתחו מרכזי עיבוד נתונים, מענה טלפוני ובעיקר פיתוח תכנה בהודו. מדוע? בגלל השילוב שקיים אצל חלק מההודים, ושמקורו בשילטון האנגלי רב השנים, של ידיעת אנגלית ברמה גבוהה מאד, יחד כמובן עם שכר נמוך יחסית למקובל בארה''ב או אפילו בישראל.
אירלנד, ארץ עניה ביותר באופן מסורתי, הפכה למקום השקעה מבוקש ביותר לחברות בינלאומיות, בזכות היצע כוח אדם דובר אנגלית רהוטה.
לדעתי, חלק מהצלחתה הכלכלית של ארצות הברית (ואנגליה) מול המתחרה היפנית (או לחילופין חוסר היכולת של הכלכלה היפנית להתאושש) נובע מהשפה. ליפנים האנגלית מהווה מכשול גדול מאד. לכן גם תעשיית התוכנה ביפן קטנה, וככל שהמוצרים האלקטרוניים הופכים להיות עתירי תוכנה יותר, כך תפגר יפן אחרי ארה''ב יותר ויותר. גם לסינים הופכת השפה למגבלה אפקטיבית, ואני מעריך שלא רחוק היום שהם יצטרכו לקבל החלטה, האם להמשיך בכתיב הקליגרפי או לעשות כמעשה אתאטורק בטורקיה, שהעביר את כל המדינה לכתיבה בלטינית, אך המשך דיבור בערבית. (אגב, מענין לדעת, שהספר
מורה נבוכים של הרמב''ם נכתב בשפה
הערבית, שהיתה אז ''שפת העולם התרבותי שסביבו'' ובה דיברו כולם, גם היהודים שהוא רצה שיקראו אותו ויבינוהו,
ובאותיות עבריות - כי מי שבעם ישראל ידע קרוא וכתוב, בעיקר תלמידי החכמים ידעו לזהות אותיות עבריות.)
אין לי ספק שבשיקולי חברה כמו אינטל היכן להקים מפעל, אחד השיקולים העיקריים הוא היצע דוברי האנגלית, וזאת משום שכל הנוהלים באנגלית, התקשורת באנגלית, ובעצם זו הדרך בה חברה רב לאומית מתגברת על הפערים הלשוניים והתרבותיים בעולמנו הגלובלי.
כלכלת ישראל מבוססת על יצוא, ובשנים האחרונות הופכת תעשיית ההי-טק לתעשייה המובילה. בתעשייה הזו האנגלית היא השפה היחידה, ללא תחליף. חברות סטרט אפ מרגע הקמתן מנהלות את כל התכתובת, חיצונית ופנימית, באנגלית, כדי להתכונן לרגע ההנפקה בבורסות חו''ל. בודאי שמפגשים עם גורמי חוץ, ספקים, לקוחות ושותפים נעשים באנגלית. העבודה הטבעית בדואר אלקטרוני ובכל תוכנה אחרת היא באנגלית. היכולת לתת שירותים לחו''ל או לחברות מוטות יצוא ויבוא, ואלו מרבית העסקים הגדולים בישראל, תלויה ברמת ידיעת האנגלית של העובדים בכל הרמות.
למעשה ביותר ויותר חברות ואירגונים הופכת ידיעת האנגלית על בוריה, למכשיר שהוא תנאי להישרדות.אז מה עושים? מה לעשות על מנת להשתלב בתהליך הגלובלי? איננו יכולים ואיננו רוצים לשנות את שפת הדיבור בבית וברחוב. מבחינה זו ניצחונה של העברית (מכשיר לגיבוש עם) כבר הובטח. העקרונות החשובים של הבנת הנושא הם:
- הבנת דרך תפישת שפות: לילד קטן אין שום בעיה ללמוד לדבר במספר שפות במקביל. כולנו מכירים עמים, כמו הבלגים וההולנדים, שחיים בעולם בו יש מספר שפות במקביל, והם שולטים היטב בכולם.
- תפיסת השפה קלה יותר ועמוקה יותר ככל שהלומד הוא בגיל צעיר יותר. לכן, במקום להתחיל ללמד אנגלית בכיתה ג או ד צריך להתחיל ללמד אנגלית כבר בגן ורצוי עוד לפני כן. אפשר ללמד אנגלית, בדרך של משחק, בעיקר דיבור.
ישנם צעדים אפשריים ופשוטים, שיתנו תוצאות בטווח הארוך:
- יש להקדים את כל הוראת האנגלית. ילדים קטנים גם לומדים שפה פשוט מצפיה בטלויזיה, ולכן הדיבוב העיברי לתוכניות יותר מזיק משמועיל. בתקציב נתון עדיף שילמדו מגיל הגן ועד כיתה ח מאשר מכיתה ד עד י''ב. פשוט התוצאות תהיינה יותר טובות.
- בתי ספר וגני ילדים שבהם שפת ההוראה או השפה המדוברת היא אנגלית. אפשר גם להקים בתי ספר, כמו בהודו, בהם לומדים הילדים הכל באנגלית. לילד קטן אין שום בעיה ללמוד בשפה שונה משפת הרחוב ו/או שפת הוריו. הילד הקטן קולט שפות באופן טבעי, וזו הידיעה העמוקה והשלמה של השפה. דווקא הוראה באנגלית בכל בית הספר יכולה להוות מוקד משיכה איכותי לתלמידים לבית ספר שיציע זאת.
- הוראת מקצועות שונים באנגלית. הבה נאפשר ונתמרץ מורים דוברי אנגלית, וישנם רבים כאלה, ללמד את המקצוע שהם מלמדים, ביולוגיה, מתמטיקה, או כל מקצוע אחר, באנגלית. המורה ידבר אנגלית, התלמידים יגישו עבודות באנגלית וידברו בשיעור אנגלית. אפשר לעשות זאת בכל גיל, ובודאי בבתי ספר תיכון.
- האוניברסיטאות צריכות לדרוש מהסטודנטים לא רק ללמוד אנגלית ברמה המאפשרת הבנת טקסט, אלא להגיש עבודות רק באנגלית ולהרצות לפני הכיתה בשפה זו.
האנגלית היא שפת ההווה ושפת העתיד, היא תנאי להישרדות כלכלית בעולם המודרני, ואחד המפתחות להגדלת ה''הון האנושי'' ולצמיחה כלכלית.
ידיעת אנגלית כמנוף לפיתוח כלכלי
קודם שתילמדו ערבית
