מספר ארגונים פלסטינים הכריזו כי הם ביצעו את הפיגוע בתחנת האוטובוס למחרת החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שקבע כי חומת האפרטהייד שישראל בונה בשטחים הכבושים היא בלתי חוקית ויש לפרקה. כאשר מספר ארגונים מתחרים על הקרדיט לפיגוע עולה אפשרות מאד סבירה כי אף אחד מאלה לא ביצע אותו.
בפרשת פריצקי, ממליצים הכל לשאול את השאלה, למי היה עניין בפרסום הקלטת? את האינטרסים של מי זה שרת? אותה שאלה עלינו לשאול גם באשר לפיגוע: מי היה מעוניין בו ואת האינטרסים של מי זה שרת?
אין ספק כי הפיגוע שרת את האינטרסים של ממשלת ישראל. ההחלטה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מיקדה את תשומת הלב הישראלית והבינלאומית באי חוקיותה של החומה שבונה ישראל, וישראל הייתה זקוקה באופן דחוף לאירוע שגם יסיט את תשומת הלב וגם יאפשר להטיל את האשמה על החלטת בית הדין. הפיגוע בתחנת האוטובוס מילא את שני התפקידים.
הפיגוע הוגדר על ידי המשטרה ''כקל'', רק הרוגה אחת ומספר לא גבוה של פצועים. ''פיגוע לייט''. שאלה: האם הפלסטינים נהיו כאלה נחמדים שמבקשים להניח מטען קטן שיגרום למספר נפגעים קטן? לא מתקבל על הדעת.
תמיהה: יש לנו פיגוע ללא מתאבד. יש לנו מטען לא גדול שהונח ליד תחנת אוטובוס די זניחה, שהופעל מרחוק. אין עקבות של המפעיל.
שאלה: כיצד ידע המפגע להפעיל את המטען ביום א' בשעה 7 בבוקר, שעתיים לפני ישיבת הממשלה? האם זה מקרה ששעת הפיצוץ הייתה במועד מאד נוח לראש הממשלה שרון, שאיפשרה לו להכין ללא לחץ את הנאום שישא עם פתיחת ישיבת הממשלה ב-9 בבוקר באזני העיתונות הכתובה והאלקטרונית בה יאשים את שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג בפיגוע?
מסקנה: הפיגוע בוצע לפי דפוסי הפעלת רשת הריגול הישראלית במצרים בשנות ה-50 של המאה ה-20. רוצה לומר, מישהו בצמרת הממשל והשירותים החשאיים חשב שהפיגוע יועיל לישראל והפעיל את רשת המשת''פים בהתאם. כאשר יפתחו הארכיונים, או כאשר יימצא הגרון העמוק, נדע יותר.
ותודה לפריצקי
חן חן לשר התשתיות לשעבר ח''כ פריצקי שסייע לפוצץ את בלון ''הניקיון והמינהל התקין'' שמפלגת ''שינוי'' התפארה בו. אם כן, לא נקי ולא תקין, אלא מפלגת יצרים אפלים, לא פחות מש''ס, שהחליפה את בבא יוסף דתי בבבא יוסף חילוני.
הצעתו של פריצקי לחוקר הפרטי העבריין יעקב אשל, לתפור לחברו לסיעה ח''כ פורז תיק, היא, כפי שאמר המדינאי והדיפלומט הצרפתי טלייראן, יותר גרועה מפשע, זו טפשות. מאחר וההצעה הועלתה לפני שנתיים, ולא מומשה, ופריצקי עצמו מכיר כי נהג בטפשות בסערת המאבק הפנימי במפלגתו, נותר לשים את הדגש במניעים של אלה שחשפו את הקלטת עתה.
חברי סיעת ''שינוי'' הגיבו בצורה היסטרית ונסחפו כאיש אחד אחרי ''פוסק הדור'' הבבא יוסף לפיד, נהגו כבית דין שדה והטילו חרם על חברם, מבלי לשמוע מה יש לו לומר.
בהזדמנות זו כדאי בכל זאת לבדוק גם כמה מההאשמות שהטיח פריצקי בשר הפנים פורז (אז ח''כ) באותה שיחת טלפון מוקלטת, הקשורות בעמותות שפורז הקים.
פוסקי הדור (ללא מרכאות)
פסיקת שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לא חידשה הרבה למי שנאבק בכיבוש הישראלי מזה שנים. הם אמרו את המובן מאליו, שחומת האפרטהייד היא בלתי חוקית, שההתנחלויות הן בלתי חוקיות, שהכיבוש הוא בלתי חוקי ושעל ישראל לפרק את החומה שניבנתה בתוך שטחי הכיבוש, לסגת מהשטחים הכבושים ולפצות את הפלסטינים על הנזקים שניגרמו להם. טוב שהדברים קיבלו גם עיגון משפטי בינלאומי מ-14 שופטים בני אומות שונות ממזרח וממערב. עתה ידעו גם בני ישראל, מה שאני טוען מזה שנים, כי פסיקות בג''צ ובתי משפט אחרים בישראל שנתנו גיבוי לכיבוש ולהפרות זכויות האדם, דווקא הן פסיקות פוליטיות המתעלמות מהחוק הבינלאומי.
להציל את בנות ישראל מהגזענות (ולא מהערבים)
בשעתו, כאשר כיהנתי ככתב ''על המשמר'' בגרמניה, פגשתי סטודנט מצרי שלמד שם רפואה. שנינו גילינו סקרנות איש כלפי רעהו, עובדה שהולידה סדרה של פגישות. בילינו במועדוני לילה, ישבנו שעות רבות בבתי קפה, והשיחות בינינו קלחו והקיפו עולם ומלואו.
באחת הפעמים הוא סיפר לי על הצלחותיו בקרב נשים גרמניות. שאלתי אותו מה יחסו לפתיחות ביחסי נשים גברים במערב? הוא התייחס לכך בשלילה. האם אינו רואה פגם מוסרי בפגישותיו עם נשים שעה שבליבו הוא בז להן? תשובתו: הוא לא אחראי על המוסר בגרמניה. אם הנשים בגרמניה כה מטומטמות עד שהן מוכנות להתייחד עימו, זו בעייתן, אמר. מה היה עושה אילו אישה שחשובה לו הייתה מנהלת את חייה בסגנון של הנשים אותן הוא פוגש? הוא עשה תנועה של שיסוף הגרון.
נזכרתי בפגישה זו כאשר קראתי את הידיעה על שלושה אנשי ציבור באשקלון (נציגים מהליכוד, עם אחד ושינוי) שיצאו בקריאה לאסור על הערבים העובדים בעיר ללון בה, משום שהם יוצאים עם נערות יהודיות ומבלים במועדוני הלילה.
דרישתם של שלושת נציגי הציבור הן כמובן חצופות וגזעניות ותואמות את חוקי האפרטהייד שהיו בעבר בדרום אפריקה וכיום נוהגים בשטחים הכבושים.
היה גם פן חיובי לידיעה, מתברר כי יש באשקלון נערות שלא נדבקו בחיידקי הגזענות ומוכנות להיפגש עם ערבים. כל הכבוד.
יחד עם זאת אני שואל, האם ערבים אלה רואים בפתיחות ביחסי נשים גברים בחברה היהודית החילונית ערך חיובי אותו יש לטפח גם בחברה הערבית או שמא מי מהם סבורים כי ''אם המטומטמות האלה מוכנות להיפגש איתנו'' זו הבעיה שלהן?
אפרטהייד בחיפה
ועד ההורים של תלמידי בתי ספר הערבים בחיפה החליט כי בשנת הלימודים הבאה ירשמו התלמידים הערבים בבתי הספר היהודים, כל תלמיד לפי אזור מגוריו, כפי שנהוג לגבי יהודים, כמחאה על רמת הלימודים הנמוכה בחטיבת הביניים היחידה בחיפה לתלמידים ערבים.
אהרון זבידה, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, נזעק לנוכח ''הסכנה'' של ערוב יהודי ערבי, והודיע כי לא יאשר את רישום התלמידים הערבים לבתי ספר יהודים.
אני מודה שלא ידעתי, כי בחיפה מוסדה האפליה בין יהודים לערבים בעניין רישום לבתי ספר. בעוד היהודים רשמים לפי אזורי מגורים, הערבים לומדים בבתי ספר על בסיס על אזורי, מובלים בהסעות. עתה נשבר לערבים מרמתם הנמוכה של בתי הספר שהועיד להם משרד החיוך, והם החליטו לשדרג את רמת הלימודים על ידי רישום ילדיהם בבתי ספר יהודים. במאמר מוסגר נוסיף כי בתי הספר היהודים לא ידועים ברמתם גבוהה, כפי שמוכיחים המבדקים הבינלאומיים שמדרגים את ישראל בסוף הרשימה, אבל נראה כי רמתם של בתי הספר הערבים כה נמוכה, עד שלעומתם מתבלטת הרמה הנמוכה של בתי הספר היהודים כפסגת ההימלאיה. זבידה רואה בהצהרת ועד ההורים הערבי ''איום''. (לצערי גם ועד ההורים הערבי מתייחס לכך כאיום, וכל מטרתו לשפר את רמת חטיבת הביניים ובית הספר התיכון שמשרד החינוך מנפיק לציבור הערבי).
מה הפחד? בתי ספר מעורבים, עם מערכת לימודים והוראה פתוחה, סובלנית ומותאמת למציאות דו-לאומית, יכולים לעשות רק טוב. במקום לגדל דור של בורים, לאומנים וגזענים שחוכמתם מתמצית במדה רבה בקנה הרובה במחסומים, יגדל דור של צעירים, משני העמים, שידעו לכבד והוקיר איש את רעהו.
מכתב לשופטת שרה גדות
10 ביולי 2004לכבוד
שרה גדות
שופטת בית המשפט המחוזי בת''א
ת''ד 34000
[תל-אביב 61340 ]
גברתי השופטת,
מונח לפניי פסק דינך בעתירתו המנהלית (עת''מ 2067/04 מיום 27.6.2004) של פעיל השלום האירי קנת רוי אוקיף, בה ביקש למנוע את גירושו מישראל. בסעיף 3 של החלטתך נאמר כי אוקיף נעצר על ידי הצבא ''בשל הפרת צו אלוף כאשר נכנס לשטחי המועצה הפלסטינאית ברצועת עזה''.
(צ''ל הרשות הפלסטינית).
הייתי נוכח בדיון ועל כן אינני מתפלא על החלטתך לדחות את עתירתו ולאשר את גירושו. בישראל הגזענית הנשלטת בנושאים רבים על ידי השב''כ ואשר השופטים משמשים בידיו כמריונטות כנועות, פעילי שלום הם ''סכנה לציבור'' ואת, כאחת מאותן מריונטות, ענית אמן.
אין כמובן שום קושי לעוות, לקמט וללוש את סעיפי החוק כפי שאת עשית. יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי הסכמתך לשמש כעבד נרצע של השב''כ ולפעול על פי הנחיותיו אינה האופציה היחידה. שופטת נאורה הייתה מגייסת את סעיפי החוק כדי לקבל תוצאה הפוכה.
אני מוצא לנכון, ולו למען הפרוטוקול ולמען ההיסטוריה, למחות על החלטתך, ובעיקר להביע תרעומת על נכונותך להזדקק להליך הטוטאליטרי של התייחדות מאחורי דלתיים סגורות עם נציגי ונציגות השב''כ כדי לשמוע את סיפורי אלף הלילה ולילה שלהם, מבלי שלעותר ולפרקליטיו תהיה האפשרות להתגונן מפני מסכת האגדות, השקרים וההמצאות של השב''כ שנמסרו לך תחת המעטה של ''מידע ביטחוני סודי''. (בשעתו דיווח לי מכר על רישומי השב''כ הנוגעים אליי, וכדי לסכם את כמות השקרים וההמצאות שהכילו יש להזדקק למומחיות של מתמטיקאי).
בפסק דינך את מסתמכת על ההתייחדות שלך עם השב''כ (סעיף 17 ''החומר החסוי שהוצג בפניי'') מה שמוכיח כי גם מחסום הבושה לא עוצר אותך בדהירתך לתחתית ממלכת העוול, שהרי אילו נותר בך איזה שריד של השקפה משפטית דמוקרטית, לא היית מנפנפת בביזיון הזה בראש חוצות.
עוד אני למד מפסק דינך כי אימצת את לשון הכיבוש, אותה מכבסת מלים המאפיינת משטרי עריצות, שהופכת מושגים על ראשם.
בסעיף 18 את מאשימה את קנת רוי אוקיף בכניסה לרצועת עזה תוך הפרת צו האלוף ''שמשמעותה פעילות כנגד קיום ממשל תקין'', וכל השומע יזיל דמעה על הפיכת המשפט למשפח. רק במוחה הקודח של שופטת סוררת יכול צו אלוף של חיל הכיבוש והטרור הישראלי, שנועד להגן על משטר הכיבוש והאפרטהייד ומטרתו להדיר מיליוני פלסטינים מזכויות אדם בסיסיות, לקבל הגדרה של ''קיום ממשל תקין''. הפיוז הדמוקרטי שלך (בהנחה האופטימית שפעם הייתה לך מחויבות כזו) נשרף, גברתי.
בכבוד הראוי
גדעון ספירו
העתקים:
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
עו''ד אמיר לוי, פרקליטות מחוז ת''א (אזרחי)
מכתב לשופט עודד מודריק
10 ביולי 2004לכבוד
שופט מאד לא נכבד,
בעיתון ''הארץ'' (9.7.2004) פורסמה הידיעה כי דחית את עתירתה המנהלית של פעילת השלום האמריקנית אן רובינסון-פטר נגד גירושה מישראל.
נכחתי באולם המשפט שעה שהתקיים הדיון, ולאור התבטאויותיך במהלכו, לא נותר ספק בליבי כי העתירה תידחה. התבטאויותיך היו לטעמי מאד לא נבונות, בוודאי לא חכמות, אבל היתרון היחיד שאני יכול למצוא בהן, הוא, שחשפו את העובדה שאינך יושב בתיק זה כשופט השוקל באופן עצמאי את הנתונים, אלא מכהן למעשה כסוכן שב''כ, או כזרוע מוארכת שלו.
אילו מילאת תפקיד של שופט במדינה דמוקרטית, היית זורק מכל המדרגות את נציגי השב''כ והפרקליטות שייחסו לאן רובינסון-פטר בת ה-44 ''פעילות חבלנית עוינת''. די להעיף מבט לעבר דמותה העדינה, האצילית והשברירית כדי להבין את האבסורד שבטעון זה, בוודאי ובוודאי שהיית צריך להבין זאת לאחר שהשמיעה בפניך את דבריה, כי היא פעילת שלום, כי היא נגד אלימות, כי היא פועלת למען שמירה על זכויות אדם בכל אתר ואתר לאור תורתם הפצפיסטית של מהטמה גנדי ומרטין לותר קינג, כי היא אמנית וידיאו שבאה לישראל יחד עם ניצולת השואה הדי אפשטיין בת ה-79 לצלם סרט שעה שהיא מהלכת לאורך חומת ההפרדה.
ליבך וראשך היו אטומים למילותיה מלאות ההשראה של אן רובינסון–פטר, כי אתה עדיין נתון תחת השפעת רעלי המיליטריזם הישראלי, אותו שרתת במסגרת צבא הכיבוש והטרור למעלה מעשרים שנה בתפקידים משפטיים עד לתפקיד שופט בית המשפט הצבאי לערעורים. אני חושש כי ערכי ומושגי צבא הכיבוש עדיין מפעמים בך ופועלים את פעולתם ההרסנית, ואלה פוסלים אותך לטעמי מלשבת בתיקים שקשורים לפעילי שלום וזכויות אדם.
מה לך, שוטה ושתוי מעשרות שנות לבישת מדי הכיבוש הישראלי (1967 – 1990) ולפעילת השלום אן רובינסון-פטר? אינך מבין כי בכפר הגלובלי שלנו, מאבק נגד הפרת זכויות אדם הוא זכות דמוקרטית חוצה גבולות ולאומים. זכותה להשמיע את מחאתה על הפרת זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים זהה לזכותי להשמיע את מחאתי בכל מדינה אחרת שם מתבצעות הפרות זכויות אדם. מותר לישראלים להפגין נגד האנטישמיות בצרפת ומותר לאמריקנים ולצרפתים להפגין נגד הגזענות בישראל ובשטחים הכבושים. של נעליך מעל רגליך כשאתה עומד מול אן ודומיה. היא צריכה לשפוט אותך, ולא אתה אותה.
החלטתך לגרש את אן רובינסון-פטר מישראל לא שונה מהחלטת שלטונות מזרח גרמניה בשעתו לגרש אותי ממדינתם, משום שבשיחות עם אזרחים ברחוב הבעתי דעות נגד המשטר ונגד חומת ברלין. אין ספק כי היית משתלב היטב בהגנה על העריצות המזרח גרמנית שניסתה להשתיק כל מחאה נגד החומה בברלין. תקוותי, שהחשבון איתך עוד יעשה, על פי דין דמוקרטי כמובן, כפי שעשו עם שופטים מזרח גרמנים שהועמדו לדין על פשעים ועוולות שיפוטיים לאחר איחוד גרמניה.
לסיום, אני מבקש לציין בסיפוק כי מאבקי נגד ההליך המשפטי בישראל לפיו מתייחדים שופטים עם נציגי השב''כ ומקבלים מהם ''מידע ביטחוני סודי'' מבלי שלצד השני תהיה אפשרות להתגונן, נשא הפעם פרי. מרבית עורכי הדין חשים אי נעימות להתנגד להליך, כדי שהשופט לא יחשוד בהם כאילו אינם נותנים אמון בבית המשפט. האמת היא, שאסור בעניין זה לתת אמון בבית המשפט. הצעתי לעו''ד שמאי ליבוביץ להתנגד להצגת מסמכים כשאתה מסתגר עם אנשי השב''כ, ואלה שוטפים ומשתפים אותך בשקריהם. השופט יתרעם, אמרתי לו, נו, אז מה? ממילא זה לא ישנה את ההחלטה. כך או כך החלטתך לאשר את עמדת השב''כ היא נתון קבוע וידוע מראש, ולא צריך לתת לשופט את העילה לכתוב בפסק דינו מלים כמו ''עיינתי במסמכים החסויים שגיבו את התביעה'' .
על אף שההתנגדות של עו''ד שמאי ליבוביץ נרשמה בפרוטוקול, לא יכולת להתאפק, ועם תום הדיון הוציאו אנשי משמר בית המשפט את כל הנוכחים מהאולם, נעלו את הדלת כדי שתוכל להתייחד עם אנשי השב''כ. האם הונית את העותרת ופרקליטיה?
בכבוד הראוי
גדעון ספירו
העתקים:
הנשיא אהרן ברק
פרקליטת מחוז תל-אביב