תכנית פאס (פאז'?) כתרגיל סעודי ישן נושן

מה זה?

תכנית פאס (פאז'?) כתרגיל סעודי ישן נושן

יורם המזרחי (יום ראשון, 05/05/2002 שעה 4:56)

צפרדעי הביצה המזרח תיכונית מתרגשים/ות...נסיך סעודי ממושקף ומשופם (אחד משבעת אלפי נסיכי הממלכה החשוכה והנבערת ההיא) הלך אצל ''הנשר'' האמריקאי,הלא-מנוסה והרעיש עולמות עם ''תכנית שלום'' שלפני כן ''הודלפה'' לעיתונות.
לא רבים בדקו, או העריכו מה בדיוק מחפש הנסיך בטקסס ומה הוא מבקש להשיג, אך כמו בסיפור בגדי-המלך-החדשים, נזכרו כמה ילדים בארועי חודש ספטמבר 1982 כפי שהתרחשו בעיר המרוקנית פאס...

אז התכנסה שם הוועידה ה- 12 של הליגה-הערבית ובמושב השני שלה, הציע נסיך (מיל.) פאהד (היום מלך) ''תכנית שלום סעודית'' שאחרי מריבות,ויכוחים ותרגילי באזאר ''התקבלה'' על דעת הערבים.
ומה היתה התכנית?

-נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים שכבשה בשנת 1967
-פנוי כל ההתנחלויות
-הקמת מדינה פלסתינאית עצמאית
-העברת אחריות ביטחון האיזור לכח בינל''א (אז האו''ם)

לפי פאהד, הרי שאחרי הגשמת התכנית ''יוכלו כל מדינות האיזור לחיות בשלום'' ולפי גירסא אחרת ''תוכר זכותן לחיות בשלום'' (ראה למשל לקסיקון פוליטי של העולם הערבי - יעקב שמעוני,הוצאת כתר 1988)
את תכניתו ''המהפכנית'' העלה פאהד במסיבת עיתונאים שערך בסוף 1981 (נשמע כתרגיל מוכר??)
הצגת התכנית בפסגה הכל ערבית, יצרה משבר שחלף רק משנחה דעת הקיצונים, שלא מדובר ח''ו בהכרה מלאה וחוזית במדינת ישראל.
עוד מנפלאות התכנית, שכנראה לא היתה ידועה לנשיא בוש ועוזריו ו...גם לחלק מקברניטי ישראל, ששכחו מזמן ''מי מדבר עם מי ומתי'' יש בה מספר ''חישוקים'' בעניין ירושלים ומעמדו הרשמי של אש''פ.
למרות העובדה ''שהתכנית'' נחשבה לאבן פינה של הסדרים צפויים ובינתיים ''גידלה זקן'' שארכו כאורך שפמו של הנסיך התורן - חוגגים בארה''ב ומגיבים עליה בישראל, כאילו ירדה לעולם כמין כאסטרואיד מזרחי עטוף עבאייה ועלי זית...
היחיד ששתק אז ושותק גם היום.....הוא האסיר הרוזן ממונטה מוקטעה, שלמרות התנהגותו ומחלותיו השונות, מסתבר כבעל זיכרון טוב מזה של הנשיא בוש, קונדוליסה הנאה וגנרל (מיל.) פאוול, שלא לדבר על חתן פרס נובל לשלום, בעל פנקס ההמחאות הדולריות, שמעון פרס (יש להניח שטריה לארסן זוכר אך העדיף לשתוק...)

הצגת המאמר בלבד

פירוש ומחקר חיצוני מול הבנה, הכרה וידע פנימי

אלכסנדר מאן (יום ראשון, 05/05/2002 שעה 15:38)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יורם שלום,

מסתבר כי אינני האדם היחידי שאינו מתלהב כלל מתוכנית השלום הסעודית, אשר נראית לי באופן אישי כנסיון תרגיל PR כלפי הציבור בארה''ב, אשר בחלקו עדיין לא שכח מהיכן הגיעו תשעה מרוצחי האחד עשר בספטמבר.

מאחר והתרשמתי שיש לך ידע ניכר ומורחב בשפה הערבית ובתרבותה, אודה לך אם תוכל לנסות ולפרט באופן כללי את הקווים המרכזיים המנחים את החברות הערביות של ימינו אנו, ולנסות ולעמוד על מאפייני תרבות השלטון בחברות אלו.

אין לי כל ספק כי פירושי הראשוני את דינאמיקת חברות אלו רחוק מלהיות מדוייק, היות והבנתי זו מושתת על מחקרים אקדמאיים מערביים שונים בנסיון פירוש והבנת המונחים 'כבוד', 'בושה' ו'גאווה' - מחקרים אשר לאו דווקא בחרו להסביר מושגים אלו בקונטקסט יום יומי ערבי פנימי - ממש כפי שאיני יכול לרדת לסוף דעתו של מחבר הביטוי 'שלום של אמיצים'.
כמו כן אינני יכול להבין את מה שמצטייר בעיניי כפער השוויון בין המינים בחברות אלו. אודה לך אם תוכל להכביר בנושא זה מילה אחת או שתיים.

שלך בברכה

אלכס

_new_

על הוועידה הערבית בפאס

טדי בוי )לא שמי האמיתי( (יום ראשון, 05/05/2002 שעה 20:30)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

חברי הראה לי מה שכתב על פאס.אני משתמש במסוף שלו כדי להוסיף עוד אי אלו הערות.
לי נראה שדווקא האמריקאים עודדו את הנסיך לצאת עם ''תכנית שלום'' כל זה מפני שהם הגיעו לכביש ללא מוצא. בדקו מסביב ומצאו רק ''פגרים פוליטיים'' מכל שנות נסיונות השלום במזרח הקרוב.

הגופה הכי משומרת היתה של הפרינץ התורן ולכן נתנו לה הנשמה מפה לפה כדי שיהיה להם איפוא לתלות את ''ילקוט'' השלום.
חוץ מזה האיבחון נכון בהחלט.רוב המדינאים ובטח שגם האזרחים שוכחים שבמזרח התיכון אין כל חדש.

אני מאד נהנה לקרוא הפורום וחושב שאתם עושים ג'וב טוב מאד.הלוואי ותמצאו יותר ויותר ועוד יותר קוראים.
שבוע טוב.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.