בפרשת נוח בספר בראשית, מתוארת בפרוטרוט בנייתה של תיבת נוח:
- התיבה עשויה מעצי גופר המתאימים לייעודם, ומידותיה הן - אורך שלוש מאות אמה, רוחב חמישים אמה וגובה שלושים אמה.
- הראב''ע (הפרשן הספרדי רבי אברהם אבן עזרא) מסביר כי גובה התיבה נקבע ביחס לרוחבה ולאורכה, במידה שמונעת התהפכותה של התיבה, וכך גם מסביר רלב''ג (ר' לוי בן גרשון).
- בנוסף, מתוארות בפרוטרוט עבודות האיטום של התיבה, מבית ומחוץ [איטום פנימי ואיטום חיצוני].
- הרלב''ג מסביר בפירושו לתורה כי הצוהר שה' ציווה לעשות בתיבה הוא חיוני – ''כי האור הוא הכרחי מאוד לכל בעלי חיים''.
- גם התכנון הפנימי של התיבה מתואר בקפידה בתורה בהתאם לצורכי הנמצאים בתוכה, והפירושים וההסברים בהתאם.
תוכנית העבודה של התיבה היא כה מפורטת וכה מותאמת לצרכים הגשמיים, פרט לפרט, עד כי נדמה לרגע כי אין כאן נס. אלא שכאשר לאחר מפרט זה נצטווה נוח להכניס אל התיבה במידותיה הנ''ל את כל בעלי החיים בכמויות שתוארו במקרא, אי אפשר להבין זאת על דרך הפשט והמסקנה היא שנעשה כאן נס, לא רק מפני שגודל התיבה לא מתאים כלל לתכולתה המיועדת, אלא גם לאור הציות של כל החיות להוראותיו של נוח. וזאת, בניגוד ולמרות התיאור המוחשי [ההנדסי] של בניית התיבה.
מתבקשת השאלה:
אם נעשה נס – מה הטעם במפרט ביצוע התיבה כה מציאותי ומעשי כדי שהתיבה תהיה יציבה, אטומה, חזקה, וכו'? סתירה זו מיישב הרלב''ג, ולהלן ציטוט מדבריו בפירושו לתורה (בהוצאת מוסד הרב קוק):
''התועלת השביעי הוא בדעות. והוא שכבר למדתנו התורה בזה הסיפור, שהשם יתברך, כשיעשה המופתים, אמנם יעשה אותם בסיבות היותר נאותות במנהג הטבעי. ולזה תמצא שבהוויית מי המבול המציא הש''י בפליאה [והרב יעקב ליב לוי מבאר שם: בפליאה = בדרך על טבעית, אמנם,
אבל המתאימה ביותר עם המנהג הטבעי] שתי סיבות אשר היה ראוי שישלם בהם זה. והם ריבוי הוויית המים בבטן הארץ וריבוי הווייתם בחלק האמצעי מן האוויר. ובחסרון המים הביא גם כן בפליאה,
הסיבה היותר נאותה בזה. והוא שהעביר ה' רוח על הארץ. כי הרוח מדרכו שינגב וייבש כמו שנתבאר בספר האותות. ואולם היה זה כן לפי שהסידור הטבעי אשר לנמצאות, שמהו השם יתעלה ביותר שלם שבפנים שאפשר בו וכאשר יביא ההכרח מצד ההשגחה לשנות זה הסדר, הנה מן הראוי שיתרחק ממנו ה' ית' היותר מעט שאפשר. ולזה
לא עשה ה' ית' אלו המופתים כי אם בסיבות שיהיה בהם יותר מעט מהזרות אצל הטבע. ולא הביא המבול באמצעות הרוח וחסרון המים באמצעות המטר [אלא המבול באמצעות המטר וחסרון המים באמצעות הרוח – כפי נוהגו של עולם (אב''ע)]. וכזה בעינו תמצא מבואר בהרבה מהמופתים הנזכרים בתורה ובדברי הנביאים.
וזה היפך ממה שיחשבו הסכלים מהמון אנשי תורתנו, כי הם ישתדלו לבאר דברי המופתים באופן שיהיה בו מן הזרות יותר אצל הטבע. ויחשבו שזה הגדלה לשם יתעלה. ולא די שאינו הגדלה לשם ית', אבל הוא חסרון, והם לא ישערו''.
(ההדגשות אינן במקור).
יש כאן ביקורת של הרלב''ג כלפי המפרשים המרחיבים ומעצימים את המרכיב הנסי מעבר לפשט, מעבר להכרחי, מתוך גישה שגויה שעל ידי כך הם מאדירים את שם ה'.הרחבה לנושא הנס במקורות היהדות, ראה ''
על הנסים'' מאת כותב שורות אלו בהוצאת ''נמרוד''.
תיבת נוח והמעטת הנס
אני רואה שאתה מהנדס אזרחי עם ותק גדול
