ואנונו: הסוד הנורא

בקולנוע חשוך שומעים אשה צועקת: ''היי, תוריד את הידיים! לא אתה – א ת ה !''

בבדיחה ישנה זו טמונה תמצית המדיניות האמריקאית לגבי החימוש הגרעיני במזרח התיכון. ''היי, אתם שם, עיראק ולוב ואיראן, תורידו את הידיים. לא את, ישראל.''

סכנת החימוש הגרעיני שימשה עילה מרכזית לכיבוש עיראק. נגד איראן מופעלות סנקציות, ולוב כבר נכנעה ופירקה את מתקניה.

אז מה עם ישראל?

השבוע הסתבר שהאמריקאים הם שותפים מלאים ביצירת ''האופציה הגרעינית'' שלנו.

איך זה נודע? בעזרת מרדכי ואנונו, כמובן.

במשך כל השבוע נערך בישראל פסטיבל סביב האסיר, שיצא ביום רביעי לחופשי.

מערכת-הביטחון לא חדלה לרדפו גם אחרי 18 שנות מאסר, מהן 11 בבידוד מוחלט – עונש ''אכזרי וברברי'', כפי שהגדיר זאת ואנונו עצמו ברגע צאתו מהכלא. עם ''שיחרורו'', הוטלו עליו מגבלות מרחיקות-לכת לפי תקנות-החירום הבריטיות, אשר ראשי הישוב הגדירו אותן, בשעתו, כ''גרועים מחוקי הנאצים''.

לא, חלילה, מתוך נקמנות!

אנשי-הביטחון הכריזו מעל כל במה שזאת לא נקמה על הבושות שגרם ואנונו לשירותי-הביטחון, וגם לא סתם התעללות, אלא צורך בטחוני חיוני. אסור להניח לו לצאת מהארץ או לדבר עם זרים ועיתונאים, מפני שיש לו סודות המסכנים את ביטחון-המדינה.

הכל מבינים שאין לו שום סודות. מה יכול טכנאי לדעת אחרי 18 שנים בכלא, שנים שבהן התקדם המדע הגרעיני בצעדי-ענק?

אבל לאט-לאט מתברר מהו החשש האמיתי של מערכת-הביטחון: ואנונו מסוגל לחשוף את השותפות ההדוקה עם ארצות-הברית בפיתוח החימוש הגרעיני של ישראל. וזה הדאיג את וושינגטון עד כדי כך, שהאיש האחראי במשרד-החוץ האמריקאי לענייני ''פירוק-החימוש'', תת-שר-החוץ ג'ון בולטון, בא בעצמו לישראל לרגל המאורע. ואנונו, כך מסתבר, עלול לגרום נזק גדול למעצמת-העל האדירה. היא לא רוצה להופיע בעולם כאותה גברת בקולנוע החשוך. (אגב, בולטון זה תומך בחבורת הניאו-שמרנים היהודיים, הממלאים תפקיד מרכזי בממשל בוש. הוא מתנגד לפירוק החימוש של ארצות-הברית ובנות-החסות שלה, ונשתל במשרד-החוץ בניגוד לרצונו של שר-החוץ עצמו.)

בדברים הקצרים שהשמיע לתקשורת בעת שחרורו הספיק ואנונו לזרוק לחלל אמירה תמוהה: שנערת-הפיתוי שהביאה לחטיפתו לא הייתה כלל סוכנת המוסד, כפי שמקובל להניח, אלא סוכנת הסי-איי-אי. מדוע היה לו כל-כך דחוף להודיע זאת?

מהרגע הראשון היה משהו גרוטסקי בפרשת ואנונו.

כששמעתי בפעם הראשונה על האיש, הייתה מחשבתי הראשונה שהוא סוכן המוסד. כל הפרטים הצביעו בכיוון הזה.

וכי איך אפשר להסביר, שטכנאי פשוט יצליח להחדיר מצלמה למקום הסודי והשמור ביותר במדינת-ישראל? ושיצלם בתוכו באין מפריע מאות תצלומים? ושזה יהיה דווקא איש שכל הסטודנטים בבאר-שבע הכירו אותו כאיש השמאל הקיצוני, המבלה את זמנו בחברת סטודנטים ערביים? ושיאפשרו לאיש הזה לצאת מהארץ, עם מאות התצלומים שבידו? ושיניחו לו להתקשר עם עיתון בריטי ולמסור למדענים חומר שאיפשר להם להסיק שיש בידי ישראל 200 פצצות גרעיניות?

אבסורד, לא? אבל זה הגיוני לגמרי, אם מניחים כי ואנונו פעל מלכתחילה בשליחות המוסד. הגילויים שלו בעיתון הבריטי לא זה בלבד שלא הזיקו לממשלת ישראל, אלא להפך. הם הגבירו את כוח-ההרתעה של ישראל, מבלי לחייב את ממשלת-ישראל, שיכולה היתה להכחיש אותם.

גם ההמשך חיזק את ההנחה הזאת. בעודו בלונדון, באמצע מהלך פרסום גילוייו, וביודעו שחצי תריסר שירותי-ביון עוקבים אחרי כל תנועה שלו, פיתח ואנונו רומן עם אותה סוכנת. הוא התפתה לנסוע איתה לרומא, שם נחטף, סומם והובא לארץ בספינה. האם יכול אדם להיות כל-כך נאיבי? האם אדם סביר היה נכנס למלכודת כל-כך פרימיטיבית? לא סביר. משמע שכל הפרשה לא הייתה אלא סיפור-כיסוי קלאסי.

אבל כאשר התפתחה הפרשה, ונודעו פרטים על ההתעללות היומיומית באיש, במשך שנים, נאלצתי לוותר על התיאוריה הראשונה. הוכרחתי להכיר בעובדה ששירותי-הביטחון שלנו הם עוד יותר טיפשים מכפי שהאמנתי (לא האמנתי שזה אפשרי), שכל הדברים הנ''ל קרו באמת ובתמים, ושמרדכי ואנונו הוא אדם ישר ואידיאליסטי, אם כי נאיבי להפליא.

אין לי ספק שהרקע שלו עיצב את אישיותו. הוא בן למשפחה מרובת ילדים, שהייתה מבוססת במרוקו אך הגיעה בארץ למעברה, ומשם לחיי דלות בבאר-שבע. בכל זאת הצליח להגיע לאוניברסיטה ולהשיג תואר שני, הישג מכובד מאוד, אך סבל, כנראה, מההתנשאות והדעות הקדומות של עמיתיו האשכנזים. אין ספק שזה עזר לו להגיע לחוגי השמאל הקיצוני, שם לא רווחו דעות קדומות כאלה.

חבורת הכתבים לענייני ביטחון ושאר פרשנים, המחוברים לעטיני שירותי-הביטחון, כבר הפיצו בכל כלי-התקשורת שוואנונו ''מדמיין לעצמו דברים'', שהחזקתו הממושכת בבידוד גרמה לו ''לשכנע את עצמו באמיתות כל מיני בדיות'', ושהוא עלול ''להמציא כל מיני שקרים''. כלומר: העניין האמריקאי.

על רקע זה מובן, פתאום, מדוע הוטלו עליו המגבלות החמורות, הנראות במבט הראשון מטורפות לגמרי. האמריקאים, מסתבר, מודאגים, ושירותי-הביטחון הישראליים נאלצים לרקוד לפני החליל שלהם. בשום פנים אסור לעולם לשמוע, ועוד מפי מקור אמין, שהאמריקאים הם שותפים מלאים בחימוש הגרעיני הישראלי, בשעה שהם מתחזים כאלופי אי-ההפצה של נשק גרעיני.

כאמור: ''לא אתה! א ת ה!''