|
| זאב בן-יוסף (יום שני, 12/04/2004 שעה 1:49) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
מערכון של כיתה גימל, שכדי להצדיק את ההאחזות הנפסדת בכיבוש עם אחר , אתה נזקק ל''ראיון'' עם הדמות האגדית ששמה יהושוע בן נון. איך תגיב אם ''הצד השני'' יעלה כאו ראיונות מפוברקים עם מוחמד, עם הצלבנים? עם טיטוס? (מראיין - מהו המסר שיש לך למסור ליהודים? תשובה : לא יחלוף זמן רב וירושלים היהודית שוב תעלה באש...) | |||
|
|||
אני חושב שזה הרבה יותר בוגר מהמאמר בלינק. דיון 2062 נקווה שחזי יגיב. | |||
|
|||
יקירי, אם הערבים יעלו את ההיסטוריה שלהם, בין אם על ידי ''ראיונות'' ובין במאמר סתם, לא צריכה להיות לנו שום בעייה עם זה. בתנאי, כמובן, שגם הערבים ידבקו בעובדות ההיסטוריות. והעובדות ההיסטוריות מאשרות שמזה אלפי שנים מנסים למנוע מעם ישראל להמשיך להתקיים בארץ ישראל במדינה יהודית עצמאית, ולמרות כל הגילגולים בהיסטוריה, עם ישראל, מזה אלפי שנים, ממשיך לדבוק באדמתו. | |||
|
|||
|
|||
מה איכפת לי הצד השני. אני צריך לדבוק באמונותי. הצד השני בכלל לא חושב ומתחשב באמונותי. פתיחות פרושה קודם כל שהאדם נטוע עמוק בתרבותו ובאמונות עמו, ורק אחרי זה הוא פותח חלונות לרוחות מן החוץ שינשבו פנימה. אבל אדם שכל התרבויות וכל האמונות שווי ערך בעיניו הוא אדם למעשה ללא תרבות וללא יכולת עמידה בשום קושי. כמה פתיטי אתה וכול הסמול שמנסים להיות בסדר עם כל תרבות וכל אמונה. יהודה ושומרון הם ארצנו נחלת אבותינו. הכובשים הם הערבים שפלשו לארצנו בתחילת המאה ה7 ולמעשה עם תחילת שיבת עם ישראל לארצו עם התחלת ההתישבות הציונית ופתוח הארץ החלה נהירה גדולה של ערביי הארצות הסמוכות לארץ ישראל. התיירים הנוצריים שבקרו בארץ במשך המאה ה19 מתארים ארץ שממה וחרבה עם מספר תושבים מועט ביותר. עיין למשל ספר מסעותיו של מרק טווין בארץ די לכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל טרנספר עכשיו שלום אחר כך | |||
|
|||
ואם אסכים להפסיק את ''ההיאחזות'' שלנו ב''כיבוש'' (איזה ''כיבוש'', של 1948? 1967? שניהם? ומה בדבר גזילת/כיבוש שאר האדמות במישור החוף, ביפו, בחיפה, בעכו, בעמק יזרעאל וכו'?) - האם ''הצד השני'', הנכבש המסכן, שיש לו 24 מדינות ובהן 100 מיליון איש, באמת יסכים לשלום איתנו? ואם יסכים - גם יכבד את הסכמתו לאורך זמן? כמה זמן? חודש? שנה? עשר שנים? האם אתה באמת מוכן להמר? | |||
|
|||
לבצע ראיונות דמיוניים עם אנשים שמתו מזמן אם בכלל היו קיימים, והסתמכות חסרת בסיס על התנ''ך ותפיסתו כאמת מוחלטת. | |||
|
|||
לעומת זאת, לא ניתן לומר ש''אנשי שמאל'' מבצעים הכללות מטופשות. אתה יוצא דופן מבחינה זו. | |||
|
|||
מצאתי לנכון להביא לתשומת ליבך שכיבוש ארץ ישראל וההתנחלות של 12 השבטים בארץ ישראל מעוגנת לא רק בתנ''ך אלא גם במימצאים ארכיאולוגיים. | |||
|
|||
איזה ממצאים ארכאולוגיים? | |||
|
|||
מימצאים ארכיאולוגיים בכל החפירות שבוצעו בארץ העלו הוכחות שאכן בתקופה בה מתואר בתנ''ך כיבוש הארץ על ידי 12 שבטי ישראל והתנחלותם משני עברי הירדן. די אם תעיין בספר הסטוריה בסיסי הכולל תקופה זו עליה אנו מדברים. | |||
|
|||
טוב, אם אתה מתעקש, בדקתי ומצאתי את הקישור הבא: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... . זהו ראיון עם פרופ. ישראל פינקלשטיין, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, לרגל צאת ספרו ''ראשית ישראל''. לדבריו, לא דובים ולא יער. הכל סיפור שנכתב בימי יאשיהו למטרות פוליטיות. להלן ציטוט קצר מהראיון: אז הסיפור על כיבוש הארץ מצוץ מהאצבע? ''זה סיפור שבוודאות, כפי שהוא מוצג במקרא, לא היה ולא נברא. הארכיאולוגיה מראה שלא מיניה ולא מקצתיה. חלק גדול מהאתרים שמופיעים בסיפור הכיבוש לא היו בכלל מיושבים באותה תקופה, אז לא היה מה לכבוש, כי היו שם רק אבנים וגבעות טרשים. יריחו לא היתה מבוצרת ולא היו לה חומות וספק אם היה שם יישוב באותו זמן. היו חוקרים שאמרו שהמלחמה נגד הכנענים בארץ היתה נגד בדווי אחד שישב בפתח האוהל שלו. | |||
|
|||
אבל לא כל השקפותיו וממצאיו מקובלים על הקהילה המדעית. וההיסק מדברים שלא נמצאו הוא בעייתי ביותר (לשם אבסורד ניתן להסיק כי המצרים העתיקים הרבו להשתמש בקשר אלחוטי וזאת משום שלא נמצאו חוטי טלפון). | |||
|
|||
השאלה היא אם יש בכלל ממצאים ארכאולוגיים התומכים בכיבוש הארץ על ידי יהושוע. חומות ביריחו אין (וזו לא הוכחה שהן התאדו בגלל הנשק הנייטרוני שהיה בידי יהושוע). | |||
|
|||
בעניין, בזמנו אליצור הביא הנה כמה דברים בנושא. אני לא מומחה בעניין ואין תחת ידי עובדות. מה שאני כן יודע על בטוח זה שיש מחלוקת בין ארכיאולוגים על התיזות של פינקלשטיין. | |||
|
|||
ישראל פינקלשטיין הוא מה''ארכיאולוגים החדשים'', שאם הוא לא מוצא הוכחה בשטח לקיום תרבותי, אז לדעתו לא היתה קיימת שם תרבות. וזה לא המשחק בארכיאולוגיה, כי בארכיאולוגיה אתה מנסה לשחזר חלקים מן העבר, ואם אתה לא מצליח אז אין זאת אומרת שהוא לא היה קיים. פשוט, או שלא מצאת או שהסימנים נהרסו. התיאוריה של פינקלשטיין יפה היאה אבל יש יפות ממנה. כאמור, הסבריו יכולים להיות נכונים ויכולים לא להיות נכונים, אבל זאת עוד תיאוריה שאין לה רגליים על הקרקע. אתה גם צריך לזכור, שחוץ מבני ישראל, כבשו את הארץ הזאת או חלקה יותר מ-30 צבאות/עמים לאורך ההסטוריה הכתובה. וכל אחד ידע להרוס מעט מן העבר. כמו שחשבו פעם שמצדה בסיפור המרד ברומאים הוא משהו דמיוני, כך יש כאלה החושבים שהתנ''ך היא עבודה ספרותית-דתית ותו לא. פשוט צריך למצוא את העובדות, הסימנים, השאריות. הבסיס לסיפור המקראי מתרחש בחבלי ארץ שמוכרים לנו גם מתעודות לא ישראליות, כלומר, היתה ארץ ישראל, היו ישראל ויהודה, היו ערים וישובים המוזכרים בתנ''ך ומיקומם דומה או זהה בין העדויות השונות. כמו כן היו גילויים ארכאולוגיים שונים בשנים האחרונות המחזקות את הסיפור המקראי. ישנם עדויות חצובות באדמה של מקומות ולוחות בירושלים, תל דן, מגידו, לכיש ועוד עשרות אתרים ארכיאולוגיים, האומרים שהסיפור לא דמיון. ישנםכתובות מחוץ, כמו כתובת מישע מלך מואב וכתובת חזאל מלך ארם, שנמצאה בתל דן, המאשרים קיום ממלכות ישראליות. אבל קודם כל אנחנו צריכים לזכור שהתנ''ך אינו ספר היסטוריה ואיננו מתיימר להיות כזה. מאורעות אדירים בתולדות עמנו שאין להם משמעות רוחנית-מוסרית לדורות, אינם רשומים בתנ''ך. יחד עם זאת אלפי אירועים בעלי משמעות רשומים בו, ואולי אין תיאורם מלא, אבל הם קרוב לודאי התרחשו. כי חלקם מאומתים ללא ספק. דוגמא מובהקת היא מסע סנחריב ליהודה בימי חזקיהו (701 לפנה''ס) המתואר בתנ''ך כרקע לפעולות בניה שנעשו בירושלים ומערכת המצור על העיר, תוך הערות על כיבוש ערי יהודה - ובעיקר לכיש (מל''ב יח-יט; דבהי''ב לב, ישעיהו כב). במקביל ישנן תעודות אשוריות המנציחות את המסע ואת כיבוש ערי יהודה ותבליט ענק בארמונו של סנחריב בנינוה המתאר את המצור על העיר לכיש. בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים נחשפו הביצור שהקים חזקיהו, שטחי הרחבת העיר ומערכת הטית מי הגיחון לבריכת השילוח (כולל כתובת השילוח המתארת את חציבת מנהרת ההטיה). בלכיש נמצאו שרידי העיר והמצור הקשה שעברה - שרידים המתאימים לתבליט האשורי. עדות להכנות הכלכליות שביצע חזקיהו ערב המצור, יש בממצא של מאות ידיות קנקנים עם חותמות ''למלך'' ששימשו לאיסוף מסים בארבעה מרכזי המינהל של הממלכה. תופעה מרתקת מתרחשת בנגב. החל מסוף המאה ה- 11 לפנה''ס נפרשת בהרי צפון הנגב מערכת של כ- 50 מערכות של ''חוות- מצודות'' ששטחן כ- 2 דונם מוקפות קירות סוגרים, ובסמוך להן מספר בתים. מצד אחד, זוהי התיישבות סמי-נוודית, המתאימה לתיאורי ההתנחלות של שבט שמעון (דבה''א ד,כד-מג), מאידך מייצגת מערכת זו מינהל מרכזי. כל אלה, בנוסף למצודות גדולות ומרכזיות שנחשפו במלוא תפארתן וגודלן בתמר (מל''א ט,יח) ובערד. שישק (סוף מאה עשירית לפנה''ס) .תחילתה של התיישבות זו בנגב כנראה בימי שאול (סוף מאה 11 לפנה''ס), וסופה בימי מסע שישק (סוף מאה עשירית לפנה''ס. באותה עת שני יישובים מרכזיים המשיכו להתקיים: באר שבע וערד. ההסבר היחיד למערכת יישובית זו הוא ארגון מרכזי- ממלכה. ומה פיקלשטיין טוען? שאין עדות ארכיאולוגית לקיומם של אברהם, דוד או ירמיהו? וכי מה הוא רוצה למצוא איזה מכתב מאבן שאחד מהם חתם עליו? כך לא נעשו הדברים אז. בודאי את האוהל של אברהם בבאר שבע אין סיכוי שמישהו ימצא אחרי 3,500 שנה. וכיצד אתם רוצים למצוא שריד לדוד או ירמיהו כאשר העיר הזאתי נהרסה שוב ושוב ואבן נבנתה על אבן. לך תמצא שרידים למה על הר נבו, או את תיבת נוח על הר אררט. לפחות שרידים של החורבן השני אנחנו יכולים לראות היום בבירור כמה מטרים מתחת לפני האדמה ברובע היהודי של היום. סימן שהיתה ירושלים. תודה לאל. גם שרידים לבית ראשון אנחנו רואים, מדרום להר הבית, אך החפירות עדיין לא חשפו הכל. דווקא ישנן עדויות שנחשפו ומאששות חלקים בסיפור המקראי. למשל, החוקר אולברייט, שבחפירותיו בסוף שנות העשרים של המאה שעברה ובחפירות שערכו תלמידיו עד אמצע שנות השמונים נתגלה מספר מרשים של ממצאים שאיששו והעשירו את תמונת ההיסטוריה המקראית. במאות אתרים, מן הגליל ועד הנגב, החלו להיחשף עדויות ברורות לקיומו של עם בעל תרבות חומרית עצמאית שהופיע בשחר תקופת הברזל - בדיוק ברגע שעליו מצביע המקרא. בעשרות ערים עתיקות - עבריות, כנעניות ופלישתיות - נתגלו שרידים התואמים באופן מפתיע את הנראטיבים המקראיים. בשילה, המרכז הדתי והפוליטי של שבטי ישראל בתקופת השופטים, נחשפו שרידיה של קהילה עברית גדולה מן המאה השתים-עשרה לפני הספירה. נחפרו וזוהו הערים הגדולות מגידו, חצור וגזר - ובהן מיזמי הבנייה שספר מלכים מייחס לשלמה. אפילו בירושלים, שבה מונעת התנגדות ערבית חפירות במתחם הר הבית, נחשפו ממצאים מונומנטליים, ובכללם מבנים וביצורים מתקופת המקרא ברובע היהודי של העיר העתיקה, באזור הכותל הדרומי ובעיר דוד - העיר היבוסית המקורית אשר נכבשה בידי דוד בשנת 1000 לפני הספירה לערך. ישנן ממצאים שדווקא מאששים את הסיפור המקראי: אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר של העשור האחרון הייתה גילויו של האזכור הראשון של דוד מחוץ למקרא. אזכור זה נמצא בכתובת שנחשפה בתל דן בשנת 1993, ובה מתואר קרב שהתרחש נגד ''מלך'' מ''בית דוד''. הספקנים הקיצוניים ביותר, שמצאו את עצמם כלואים בפרדיגמה שיצרו, הרחיקו לכת עד כדי פסילת קריאתו הפשוטה של הטקסט תוך מציאת דרכים חלופיות להבנתו, דרכים שתפטורנה אותם מן הצורך להודות בקיומו ההיסטורי של ''בית דוד''. אולם רובם המכריע של החוקרים (לרבות פינקלשטיין) קיבלו את התגלית הזאת כעדות חד-משמעית לכך שלכל הפחות חי אי-אז מלך בשם דוד, שייסד שושלת ששלטה במקום כלשהו במזרח הקדום. וגם אם יתעקש פינקלשטיין לדבוק בפירושו המינימליסטי ולטעון שדוד ושלמה בכל זאת היו ''לא יותר מראשי שבטים יושבי גבעות'', בעיני רוב עמיתיו משמשת הכתובת מתל דן ראָיה כבדת משקל לאמיתותן ההיסטורית של מלכות דוד והממלכה המאוחדת המתוארות במקרא. בשנת 1983 חשף הארכיאולוג אדם זרטל על הר עיבל שליד שכם מבנה ריבועי מוגבה שאורך צלעותיו כשמונה מטרים, בצדדיו כבשי-אבן והוא מלא אפר ועצמות בעלי חיים. מזבח עולה עצום ממדים זה, ממצא יחיד במינו מאותה תקופה בכל המזרח התיכון, נמצא על אותו ההר שעליו, לפי התיאור המקראי, הקים יהושע מזבח לאחר שבני ישראל חצו את נהר הירדן. הממצאים תואמים היטב גם את תיאוריו של המזבח המופיעים הן במקרא והן במקורות חז''ל. באתר אף נמצאו כלים שתוארכו למאה השתים-עשרה לפני הספירה - בערך אותו הזמן שבו נכנסו בני-ישראל לארץ, כמתואר במקרא. ארכיאולוגים עמיתים תקפוהו פוליטית ולא מקצועית. ולא משנה שאדם זרטל הוא יליד עין שמר של השוה''צ. בעוד שבשני העשורים שלאחר מלחמת ששת הימים נתגלו בירושלים ממצאים רבי-ערך מימי הבית הראשון, הרי שלמן סוף שנות השמונים ואילך התמקד המחקר באתרים טרום-מקראיים או בתר-מקראיים, ובירושלים לא בוצעה ולוּ חפירה גדולה אחת המתמקדת בתקופת המקרא. זאת על אף שנתגלו סימנים רבים המצביעים על מיקומם האפשרי של מבנים חשובים מן התקופה, כמו החומה שבנה שלמה המלך סביב ירושלים או ארמונו של המלך דוד. במקרים אלו ואחרים לא נעשה כל מאמץ מצד הממסד הארכיאולוגי ליזום בדיקה מעמיקה. נשאלת השאלה למה? כיצד חוקרים כמו הארכיאולוגים פינקלשטיין והרצוג מאונ' ת''א מצהירים, כמעט בלי להיתקל בהתנגדות, שירושלים בתקופת דוד ושלמה ''הייתה כפר קטן, נידח ועלוב''? בודאי שהטענה שאין להם עדות אחרת ביד היא מטעה. שיילכו לעבוד עם טוריה ביד ולא ילהגו מול המחשב. ישנם גם תימוכין חיצוניים, בזמן שמסמכים סותתו על סלע ולכן לא היו נפוצים כמו דף אינטרנט של היום. פרעה מרנפתח המצרי העיד, בסביבות שנת 1200 לפני הספירה, על דבר קיומו של עם בשם ''ישראל'' השוכן בכנען; סיפור מסעו של פרעה שישק, שעל פי הכתוב בספר מלכים כבש בסערה כמה ערים עבריות זמן קצר לאחר מות שלמׁה, אומת כשנתגלו תעודותיו של המלך המצרי בכַּרנךּ; המלחמה המתוארת בספר מלכים, בין מישע מלך מואב לכוחותיהם המשולבים של ישראל ויהודה, מתועדת מנקודת מבטו של המלך המואבי על מצבה שנמצאה בדיבון, במערב ירדן; עובדת מלכותו של יהוא זכתה לאישוש ב''חירה השחורה'' מנִמרוּד, אובליסק שעליו נמצאה כתובת של שלמנאסר השלישי מלך אשור; המצור האשורי על העיר לכיש בשנת 700 לפנה''ס בקירוב זכה לתיאור חי בתבליט שנחשף בארמון סנחריב בנינווה שבצפון עיראק; ובירושלים נמצא חותם חרס הנושא את שמו של גמריהו בן שפן, המוזכר בספר ירמיה כסופר בחצר המלך יהויקים. מעניין שעדויות לישוב היהודי מן המאה השניה לפני הספירה ואילך מצויות לרוב. ועוד יותר לאחר החורבן השני. אז הכתב היה נגיש וקל יותר. אני משער שאם יוספוס פלאביוס לא היה כותב משהו על הזמן הזה גם היום לא היינו יודעים הרבה על אותה תקופה, זולת מן המקורות הרומיים - שגם זה מעט. אבל מאחר שזו כבר תקופה הרבה יותר מאוחרת מתקופת התנ''ך, הרי שיש המון שרידים שנותרו בשטח העליון ואלה הם שרידים של ערים ישראליות-יהודיות, בתי כנסת, במקומות כמו קצרין, כורזים, כפר-נחום, חמת טבריה, בית-אלפא, ברעם, סוסיה, מירון ועין-גדי לדוגמה. וגם שרידים אלה התגלו ברובם בהיסח הדעת ע''י בני המקום ולא ע''י ארכיאולוגים. משל לחוסר מקצועיות או יזמות הארכיאולוגים - ביה''כ בנערן, מצפון ליריחו, נחשף לראשונה בספטמבר 1918. הימים-שלהי מלחמת העולם הראשונה כשבארץ ניטשת מלחמה בין הצבא התורכי הנסוג המסייעת לתורכים מעברו המזרחי של בקעת-הירדן נשמעה ירייה של פגז תותח, אשר נורה בידי הארטילריה האוסטרית לבין הצבא הבריטי המתקדם ממצרים. הפגז נחת ליד אחת העמדות הבריטיות בנערן, מצפון ליריחו. כשהתפזר העשן, התברר שנחשפה רצפת פסיפס של בית-כנסת עתיק. לאחר זמן כוסה בית הכנסת. ריצפת בית הכנסת נתגלתה מחדש במקרה לאחר מלחמת ששת הימים כשחייל קיבל פקודה לחפור במקום... וגילה את הריצפה. שום ארכיאולוג לא הגיע למקום מאז מלחמת העולם הראשונה עד שנחשף במקרה בסוף שנות ה-60. ב-1968 הכשיר קיבוץ עין הנציב שדה לעיבוד חקלאי וככה נחשף בית הכנסת של רחוב. בית הכנסת של בית אלפא נחשף במקרה בשנות ה-70 כאשר נער בשם עודד בוכלא חפר תעלת השקייה בשדה הקיבוץ. מרבית 250 הישובים מתקופת המשנה נחשפו בדרך זו ולא על ידי ארכיאולוגים מקצועיים ומנוסים. וכאן אנחנו מדברים על תקופה שמבחינה ארכיאולוגית קלה יותר לגישה. לא לחינם חלק מ''הארכיאולוגים החדשים'' רואים את תפקידם גם כמחנכים פוליטיים וגוזרים גזירה שווה. ''ממצאיהם'' הארכיאולוגיים באים לשרת טיעונים פוליטיים פופוליסטיים. בחיפוש קצר מצאתי דיווח על קית וייטלאם, ראש החוג למקרא באוניברסיטת שפילד באנגליה, מחבר ספר בנושא בשנת 1996. לדעתו של וייטלאם, ''המחקר המערבי המציא את ישראל הקדומה והשתיק את ההיסטוריה הפלסטינית... העבר הקדום שייך לישראל מכיוון שכך הוצג משחר ימיו של חקר המקרא המודרני. המחקר הישראלי המודרני עסק בכתיבת ההיסטוריה של עם ישראל הקדום מנקודת מבט מערבית ואוריינטליסטית, המציגה אותה בעיקר כבבואה העתיקה של המדינה המודרנית ואוכלוסייתה היהודית.'' בסוף שנות התשעים, עת החלו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של ישראל פינקלשטיין, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה, לטפח תיאוריה שלפיה ממלכת ישראל המאוחדת, המתוארת בהרחבה בספרים שמואל, מלכים ודברי הימים, מעולם לא הייתה קיימת באמת. פינקלשטיין (המסתייג מאמירות קיצוניות כדוגמת טענותיו של וייטלאם) מבסס את התיאוריה שלו על מה שארכיאולוגים מכנים ''הנמכת'' התיארוך של הממצאים מן התקופה. שיטתו מסווגת מחדש את הממצאים הארכיאולוגיים שזוהו במשך שנים רבות עם מיזמי הבנייה של המלך שלמה במאה העשירית לפני הספירה, ומתארכת אותם כמאה שנים מאוחר יותר, לתקופה שלאחר פירוק הממלכה. שיטת תיארוך זו מותירה אותנו ללא עדויות אמינות של ממש לקיומה של ממלכת דוד ושלמה. אם נקבל את הטענה שהמבנים המסיביים שנתגלו ברחבי הארץ לא נבנו על ידי שלמה אלא בידי יורשיו בני המאה התשיעית, או אז נעלמים מייסדיה של המדינה היהודית העתיקה ונמחקים כמעט כליל ממפת הארכיאולוגיה. זאב הרצוג, עמיתו של פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, הצהיר כי ''הממלכה המאוחדת הגדולה היא יצירה היסטוריוסופית דמיונית, שחוברה בשלהי ימי ממלכת יהודה לכל המוקדם''. לכן אני מציע שהארכיאולוגים יתחילו להזיז את התחת ולעבוד כמו שצריך ושלא יצעקו ''אין כלום!'' כשהם לא מוצאים דבר. שלא יעשו מכישלונם הצלחה ולא יבנו מקוצר ידיהם אידיאולוגיה. | |||
|
|||
בננה ספליט, שטחת כאן סקירה ארכיאולוגית מדהימה ומעמיקה, על המימצאים המאששים את מה שנכתב בתנ''ך. ייש כוח! אני אישית למדתי המון מהמאמר המפורט שלך. ובסופו של דבר, כפי שאמרו אחד העם וזאב ז'בוטינסקי (ברומן התנכ''י שלו ''שמשון''): מה שקובע את גורלו ועתידו של עם הוא לא מה שאירע באמת, אלא הרושם שנותר בזיכרון ההיסטורי של העם. יהושוע ופועלו הותירו רישומם על ההיסטוריה של עם ישראל, וככזה קיומו של יהושוע בפועל תקף יותר מאשר אישים רבים שיש הוכחות מדעיות לקיומם אך טבעו בתהום הנשייה. | |||
|
|||
כשקראתי את הכתוב משום מה הטקסט נראה לי מוכר. חיפוש זריז העלה שחלק מהטקסט מועתק ממאמר המערכת האחרון של ''תכלת'', שכתב דוד חזוני (בו קרא לחידוש העניין הציבורי בארכאולוגיה של ארץ ישראל): http://www.azure.org.il/hebrew/16-editors.html וחלק אחר ממאמר של אריה בורנשטיין באתר ''דעת'': http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/haim-2.h... אז מר ספליט, או שאתה דוד חזוני וגם אריה בורנשטיין גם יחד, או שקצת חטאת בכך שלא נתת את הקרדיט הראוי למקורות מהם העתקת את הטקסט. לתשומת ליבך. | |||
|
|||
ורק להרגיעך, אני מבטיח לך שלא עברתי על חובת הקרדיט. והמבין יבין. | |||
|
|||
ובכל זאת ערן צודק. ציטטתי מהלינקים האלה ואחרים ופשוט זה נשמט ממני בשעה שששלחתי את זה בפורום. | |||
|
|||
רגע, אז מישהו התחזה לך כאן? תגובה 44423 | |||
|
|||
הוא אשר רמזתי בכותרת תשובתי. | |||
|
|||
למה לרמוז? דבר ברור - התחזו אליך? מישהו אחר כתב בשמך? | |||
|
|||
|
|||
וזה רק לכבודי. | |||
|
|||
החינוכית 2, עוד כחצי שעה. (למי שקופץ/יקפוץ לכאן עד אז). | |||
|
|||
אפשר למצוא גם באקדמיה וגם מחוצה לה, היסטוריונים וארכיאולוגים המטילים ספק במה שנכתב בתנ''ך. הרי אין גבול ליכולת הפרשנות והפילפול, גם נוכח מימצאים בדוקים. אני חוזר וקובע שבספרות המדעית הארכיאולוגית כלולים מימצאים רבים המאששים גם את סיפור הכיבוש וההתנחלות בימי יהושוע, כמו גם את שאר סיפורי התנ''ך בכללותם. יתרה מזו: עד כה הוכח שכל מימצא ארכיאולוגי אישש את מה שנכתב בתנ''ך, ומעולם לא אירע שמימצא ארכיאולוגי סתר זאת. | |||
|
|||
היות שבתנ''ך נכתבו דברים שהם בהכרח לא נכונים, קשה להתייחס ברצינות לדבריך. דוגמא לדבר שלא יתכן הוא ''שמש בגבעון דום''. אבל גם זוטות כמו קריעת ים-סוף, מעמד הר סיני וכיוצא באלה. מובן שלא ניתן למצוא ממצא *ארכיאולוגי* שיוכיח שלא היה מעמד הר סיני. כיצד ניתן להוכיח שמשהו לא קרה? אם אירע משהו שעירב קבוצה גדולה מאד של אנשים, סביר שהוא ישאיר חותם כלשהו. אם הומצא אירוע שנטען שעירב מספר גדול של אנשים, לא נמצא אליו עדויות. אודה על קבלת קישור אינטרנט כלשהו לאתר המעיד על ממצא ארכיאולוגי המאשש אירוע תנ''כי כלשהו. | |||
|
|||
תשובה מלאה לדבריך - בסקירה הארכיאולוגית המעמיקה של בננה ספליט ובתגובתי לסקירה הזו. ורק הערה קטנה: ה''ראיון'' שלי עם יהושוע בא להציג עובדות היסטוריות מסויימות שהן אבני דרך בהיסטוריה של עם ישראל; ובעניין זה אין כל נפקא מינא אם יהושוע היה קיים או לא, או אם הניסים שעליהם מדבר התנ''ך אכן אירעו או לא היו. הכיבוש וההתנחלות בתקופת יהושוע הם עובדה היסטורית כמו גם שאר העובדות ההיסטוריות הנזכרות או מרומזות ב''ראיון'' עם יהושוע, ודי בכך לצורך מה שהתכוונתי להביע. | |||
|
|||
של ימינו. היום קשה לעמים לקבל את ישראל חזקה וצודקת. זה מפריע לרבים מהם שינקו מחלב אימם שיהודים טובים אולי בלברבר אבל לא בלהיות עם חזק וצודק. | |||
|
|||
רק בעיני הימין הקיצוני... כפי שראיון עם מוחמד לא יהפוך את בין לאדן לצודק בעיני העולם | |||
|
|||
קשה לך לקבל קצת סאטירה או צחוק? | |||
|
|||
חבל להכביר מילים. | |||
|
|||
באיזו רשת הוקלטה השיחה ומתי השידור החוזר? | |||
|
|||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |