|
פכי חנוכה | |||||
אריה פרלמן (יום שני, 29/12/2003 שעה 0:26) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
הפטיש העברי האותנטי | |||
|
|||
שמעמיד את כל ספרי המכבים ונסי הפכים בפינה, הוא זה http://www.hebrewhammer.com/Pictures/Movie/adamgoldb... בסרט שמשחק אותה הפוך על הפוך על הפוך, הופך את כל הסטריאוטיפיים לשבלונות סטריאוטיפיות. המידע המלא נמצא כאן http://www.thehebrewhammer.com/ | |||
_new_ |
אנטיוכוס הרשע של אותם ימים היה ילדון בן שבע | |||
|
|||
שהומלך עם מות אביו במלחמה נגד הפרתים וממלכתו נוהלה בידי עוצר (ייתכן כי ליזיאס אבל אני לא זוכר כרגע). תבונתו של יהודה היתה בניצול ההזדמנות של חילופי שלטון בממלכת אנטיוכוס והקשיים שהיו לה בגבולה המזרחי עם הפרתים. חוקרים משערים כי טיהור בית המקדש וחידוש הבירה ירושלים נעשו בהסכם עם השלטון היווני לאחר שנוכחו כי לא יוכלו לנהל מלחמה בשתי חזיתות. באותה עת עוד לא היתה לרומאים יכולת להתערב בנושאים הקשורים לאזורנו, רק כמאה שנה אחר כך הוכנס פומפיוס מאגנוס לסכסוך פנים יהודי והתערב בו בשמחה רבה. | |||
_new_ |
אנטיוכוס הרשע של אותם ימים היה ילדון בן שבע | |||
|
|||
לק''י אנטיוכוס הרשע היה בשיא כוחותיו. אתה מבלבל בינו לבין בן אחיו. אנטיוכוס היה בן תערובת ברומא. ואחיו סלוקוס היה מלך, עם מות סלוקוס ברח אנטיוכוס מרומא דאג לרצח בן אחיו ועלה לשלטון. לפני המרד החשמונאי הוא הספיק להכניע את תלמי מלך מצרים ואת הפרתים. יהודה המכבי מרד באימפריה שהיתה אז במלוא כוחותיה תחת אחד מגדולי מלכיה. כדאי שתעשה קצת שעורי בית מינימאליים לפני שאתה נכנס לפורום. לא כולם כאן בורים כמותך. אליצור | |||
_new_ |
פישלת בשלישית | |||
|
|||
לך לקרוא את החומר וחזור אלינו בכוחות רעננים. לשם הקדמה תוכל לעיין בהודעה נוספת שכתבתי בעניין. | |||
_new_ |
פישלת בשלישית | |||
|
|||
לק''י קרא את דברי עצמך ושפוט את עצמך - האם אנטיוכוס הרשע היה ילדון או מלך בשיא עוצמתו? ואז חזור עם זכרון מרוענן אליצור | |||
_new_ |
אריה, הברית עם רומא | |||
|
|||
באמת היתה מהלך מדיני מבריק של יהודה המקבי והיתה גורם מכריע בהצלחת המרד, אבל זה לא אירע בחלל הריק. רומא היתה אז בתחילת התפשטותה האימפריאלית, זמן קצר אחרי סיום המלחמה הפונית השנייה, ועדיין לא היו לה אינטרסים אימפריאליים במזרח התיכון. חניבעל שנמלט מקרתגו מצא מקלט אצל אנטיוכוס, וזו היתה סיבה מספקת לרומאים לתמוך במרד ולקצץ לאנטיוכוס את הכנפיים. | |||
_new_ |
אריה, הברית עם רומא | |||
|
|||
אל תתבלבל בין האנטיוכוסים... | |||
_new_ |
אין בלבול | |||
|
|||
העובדה ההיסטורית היא שחניבעל, שהרומאים המשיכו לשקשק למשמע שמו בלבד גם אחרי תבוסתו במלחמה הפונית השניה, מצא מיקלט בסוריה - ואין זה משנה מי היה השליט בפועל. מאחר ולרומאים אז עדיין לא היה כל עיניין ישיר באזור כפי שאתה ציינת, המצאותו של חניבעל היטתה את הכף לטובת היהודים. | |||
_new_ |
חניבעל מצא תחילה מקלט אצל אנטיוכוס השלישי | |||
|
|||
ולאחר מכן נמלט לביתניה וממילא מת זמן רב לפני האירועים שהיו קשורים באנטיוכום אפיפאנס ואחר כך בבנו אנטיוכוס אופאטר (החמישי אם נרצה) המניעים הרומיים היו תמיד מעשיים, השאלה היכן הסתתר חניבעל אי פעם לא עניינה אותם כלל. העמות שלהם עם אפיפאנס היה על רקע שונה (הכיבוש של מצריים והנסיון להדחת היורש לבית תלמי). הרומאים התערבו שם והציבו בפני אפיפאנס אולטימטום להסתלק ממצרים, הוא העדיף לא להסתבך עם האינטרסים הרומיים ובדרכו חזרה כבש את ירושלים והתחיל הלחץ הגדול על היהודים להפסקת שמירת המצוות. (כמדומני שזה היה בשנת 168 לפנה''ס). המרד של מתיתהו התחיל בסמוך לאותו מועד, ההסכם עם בית סלווקוס שאפשר את הקמת השלטוןהחשמונאי היה לאחר שהיורש החוקי של אפיפאנס (פיליפוס) איים על שלטונו של ליזיאס (העוצר של אנטיוכוס אאופאטר) דבר שגרם להסגת הצבא היווני סלבקי למלחמה על השלטון ומתן אפשרות ליהודה להקים ממלכה ולקומם את ירושלים מהריסותיה. לרומא בהחלט היה אינטרס בהחלשת בית סלווקוס אולם באותה עת עוד לא עמד לה כוחה להתערב באיזור באופן ממשי אולם היא היתה יכולה לפגוע קשות באינטרסים הסלבקיים באסיה הקטנה ובאיזוריפ שונים בים התיכון (כגון קפריסין). לפיכך היה צעדו של יהודה המכבי צעד נכון ונבון אם כי המהלך המדיני המבריק באמת היה ניצול מלחמת הירושה בסוריה. דומני כי מיצתי את זכרוני בנושא, אם יש לך עניין אוכל בערב לבדוק ביתר יסודיות. | |||
_new_ |
חניבעל מצא תחילה מקלט אצל אנטיוכוס השלישי | |||
|
|||
אתה קורא תיגר על פרופ לפיסיקה ומומחה עולמי לאנטישמיות תתיבש | |||
_new_ |
חניבעל מצא תחילה מקלט אצל אנטיוכוס השלישי | |||
|
|||
לק''י ממש נס חנוכה - פתאום נזכרת שאנטיוכס לא היה ילדון אלא מלך בשיא עוצמתו! חבל שזכרונך בגד בך קודם. לא לחינם קבוצת ההתיחסות שלך היא הכותבים היונים. אצלינו באותה תקופה לא היה נהוג לכתוב הקדמות. ואריה קבוצת ההתיחסות שלו היא אלינו. אליצור | |||
_new_ |
פישלת ברביעית אליצור... | |||
|
|||
אתה לא מרגיש טוב לאחרונה או מה? אירה כותב במפורש על כותבים בני עמים אחרים ואני הזכרתי ברשימתי לפחות שני יהודים. אולי תלך קצת לנוח לפני שאתה מתלהם? וכמובן, המרד פרץ בימי אפיפאנס, ההסדר המדיני ושיקום ירושלים היו אצל האנטיוכוס הילדון בחסותו של ליזואס. | |||
_new_ |
פישלת ברביעית אליצור... | |||
|
|||
אתה יוצא גם נגד לק''י שוחט,רב,ואנתרופולוג מוסמך. שדבריו תמיד קולעים לדברי האדון. | |||
_new_ |
פישלת ברביעית אליצור... | |||
|
|||
לק''י שמחתי לשמוע שאני רב - לא ידעתי על כך עד עכשיו. רק מה? שמחתי לא נמשכה רבה כי עלה בדעתי שאולי אני רב לאנתרופולוגיה. אליצור | |||
_new_ |
פישלת ברביעית אליצור... | |||
|
|||
לק''י תקרא את דברי עצמך ותשפוט את עצמך לפני שאתה מתלהם. אני נוהג לקורא בעיון את דברי בר הפלוגתא שלי אתה אפילו את דברי עצמך אינך קורא. או אולי לחילופין פשוט שכחת את מה שלמדת או אולי מעולם לא למדת. אליצור | |||
_new_ |
פישלת בחמישית | |||
|
|||
אריה דיבר על סופרים קדומים בני כל האומות ועל יהודים . הגבתי לדבריו במדוייק, אבל אתה ברגזנות המשונה שקפצה עליך הזדרזת לכתוב שטויות. גם המאמר שלך בעניין המקורות ללימוד התקופה נכתב ברישול ובקוצר רוח. | |||
_new_ |
פישלת בחמישית | |||
|
|||
לק''י לא היתה לי שום כונה לכתוב מאמר שיקיף את כל התקופה או אפילו חלקה - כתבתי רק על ספרים המענינים אותי ותו לא. אם זה מענין אותך אכתוב סקירה על המקורות הראשוניים ללימוד התקופה ומה דעתי (הבכלל לא חשובה אגב) עליהם. אם דעתי על המהדורות השונות של ספרי החשמונאים מענינת אותך אכתוב - אבל זה חסר משמעות - הרי כבר אמרתי שאינני דובר יונית, אני משתמש בתרגומים. הספר המענין אותי ביותר הוא ספרו של עפרון מפני שהוא משוה בין מקורות חז''ל למקורות החיצוניים ומסיק מסקנות. זו שיטה שאני יכול לאמץ ובאמת משתמש בה בהקף גדול. אבל אילו הייתי כותב על כך לא היה מקום לסקירה כללית אלא לטיפול נקודתי. אליצור | |||
_new_ |
קודם כל דעתך בהחלט חשובה | |||
|
|||
מעניין אותי לדעת על המהדורה העברית לספרי החשומנאים שאותה הזכרת. חבל שאתה לא מעוניין ללמוד מפלאביוס, ספריו חשובים ביותר ואף אם הוא נגוע באי אהבת החשמונאים לא הייתי זוקף זאת כנגדו. כל זאת הן משום שמחבר חשמונאים ב' נגוע בהערצת החשמונאים והדבר עשוי לקלקל את השורה ושנית, באחריתם לא היה כל כך מה לאהוב בהם. | |||
_new_ |
קודם כל דעתך בהחלט חשובה | |||
|
|||
לק''י המהדורה שאני משתמש בה היא - ''הספרים החיצוניים'' לתורה לנביאים לכתובים ושאר ספרים חיצוניים. בשני כרכים עם מבואות ופרושים ערוכים בהשתתפות כמה למדנים על ידי אברהם כהנא. נדפס מחדש על ידי הוצאת מקור בע''מ ירושלים תש''ל. זה נוסח השער. הוצאת מקור אינה פעילה היום. זו הוצאה שעסקה במהדורות מצולמות של כתבי יד ודפוסים חשובים. כנראה שלא היתה ריוחית. לפני כשנתיים השגתי בדרך לא דרך צלום של כתב יד ותיקן של הירושלמי מאת אחד מבעלי ההוצאה. המהדיר השתדל להגיע לנוסח המקורי של חשמונאים וזאת בניגוד להרטום שכותב שלא ניסה לשחזר אלא לתרגם באופן שוטף. בצלאל בר כוכבא כותב בעמוד 147 שהבנה נאותה של ספר מקבים א לא תתכן ללא שחזור מדוקדק של הנוסח העברי המקורי והתרגום של אברהם כהנא הינו לפי שעה הנסיון היחידי בכיון זה. הוא עצמו ניסה לשפר את רמת השחזור וכבר הבעתי את צערי שלא ניסה לשחזר את כל הספר אלא תאורי קרבות בלבד. בעבר כתבתי כאן מאמר בשם ''אתה הבנת את זה אנטיוכוס''? בפתיל התפתח דיון ביני לבין אריה שנבע מהעובדה שאני משתמש במהדורת כהנא ואילו אריה משתמש במהדורת הרטום. באשר לפלויוס - הספרים נמצאים כעת אצל חבר לכן אינני מעתיק את נוסח השער. אבל קדמוניות שלי הוא מהדורת א שליט ומלחמות הוא מהדורת י''נ שמחוני. חיי יוסף ונגד אפיון מהדורת שמחוני. לא ידוע לי על תרגומים אחרים. עד סוף ימי שמעון פלויוס הוא מקור משני ביחס לחשמונאים. משם ואלך הוא מקור ראשי וחבל, אבל אין משהו אחר. ספרות חז''ל היא פרשה שונה - רק על הרקע והמסגרת שמספקים המקורות האחרים ניתן לשבץ את דברי חז''ל במסגרת ההסטורית. ומרד בר כוכבא יוכיח שבהעדר הסטוריון אחר היה מערפל ועדיין מעורפל למרות הידע הרב שנאסף מאז. באשר למגילת אנטיוכוס אני די מפקפק האם ניתן ללמוד ממנה משהו. באשר ליוסיפון יתכן ויש בו קצת מידע ששאב ממקורות שאינם בידינו היום. אליצור | |||
_new_ |
תודה, דומני כי ראיתי פעם את ההוצאה הזו | |||
|
|||
של הספרים החיצוניים. | |||
_new_ |
הקדמת המחבר | |||
|
|||
אני מניח כי בכוונה תחילה לא מנית בין כותבי ההקדמות את הרודוטוס, פוליביוס, קיקרו, סאלוסטיוס, טאקיטוס, קסנופון, יוסף בן מתתיהו,פילון האלכסנדרוני, סנקה, פליניוס, (ועוד אי אלו ששכחתי). שאם לא כן אני מתקשה להבין את ההשתפכות הנוגעת לעניין בדבריך. | |||
_new_ |
הקדמת המחבר | |||
|
|||
לא יפה מותח ביקורת עתה על הומניסט דגול | |||
_new_ |
מושה הגיע הערב | |||
|
|||
_new_ |
אכן הגיע הערב | |||
|
|||
ויש לי קצת תיקונים והשלמות. ראשית אנטיוכוס החמישי (''הילד'') היה בן תשע ולא בן שבע. שנית - ודאתי כי טיהור המקדש היה אכן אחרי מות אנטיוכוס אפיפאנס, אולם הוא מת זמן קצר למדי לפני כן ועל כן, למרות שיהודה ידע על מות אנטיוכוס, סביר שהוא תכנן את הטיהור עוד לפני שידע על כך. מהאגרות שבספר חשמונאים ב' נראה כי היו משאים ומתנים בין המורדים לבין אפיפאנס על הפסקת הרדיפות הדתיות. בתווך רומאי הם קבלו מליזיאס תשובה חלקית לדרישותיהם כאשר בשאר העניינים היה צריך להכריע אפיפאנס עצמו שכפי הנראה היה בתמונת המשא ומתן. אולם, עקב מותו, את ההודעה על השבת מלוא הזכויות הדתיות הוציא אנטיוכוס החמישי (הילד). מובן מאליו כי ההצלחה בנושא נבעה מן הנצחונות הצבאייפ של המורדים אשר הביאו את הסלבקים למסקנה כי הנזק גדול ואין תועלת בהמשך הדיכוי רק על רקע דתי. הם קיוו להמשיך את שליטתם ביהודה ואף מינו כהן גדול חדש במקום מנלאוס. כשהסתבר למכבים כי השליטים הסלבקיים אינם מתכוונים לתת ליהודים עצמאות מלאה אלא רק להקל על הלחץ הדתי, הם המשיכו במרד להשגת עצמאות מדינית ובאחד הקרבות נהרג גם יהודה. | |||
_new_ |
אכן הגיע הערב | |||
|
|||
לק''י סוף סוף נהניתי לקרוא דברים של טעם. מתברר שכשאתה רוצה אתה יכול. יש לי להעיר שהחוקר בר כוכבא כותב שליזיאס נסוג לאחר קרב בית צור משום שהיגעה אליו הידיעה שאנטיוכוס מת. בזמן שבו השלטון המרכזי היה טרוד בהסדרים החדשים האחים החשמונאים ניצלו זאת כדי לערוך מסעות מלחמה בגליל ובגלעד. זה לדעתי מאוד מסתבר - הוא עצמו מעיר שיתכן והידיעה על מות אנטיוכוס נודעה ליהודים רק אחרי טיהור המקדש. לליזאס היתה סיבה טובה לשמור זאת בסוד כל זמן שלא הספיק ליצב את השלטון. כמו כן כדאי לי להעיר על ספר נוסף והוא - מלחמות יהודה המכבי מאת אלוף א אבישר הצאת מסדה בע''מ רמת גן מהדורה שניה 1968. ספר מענין אבל ספרו של בר כוכבא הפך אותו למיושן מעט. אליצור | |||
_new_ |
אני נוטה לקבל יותר את דעתם | |||
|
|||
של מנחם שטרן ודוד פלוסר המנוחים. האחד איש מופת וחוקר שקדן ודייקן והשני ענק רוח שקשה למצוא כדוגמתו. הדברים שהבאתי מבוססים על הערכותיהם, או לפחות מה שהבנתי מדבריהם. | |||
_new_ |
מושה דרוש בדחיפות מאמר על חניבעל | |||
|
|||
האם עוצמתה של רומא הופנתה לכוון קרתגו ממניעים אמפרייליים, או מתוך רצון לסיים את פרק הפחד שזרע חניבעל ברחבי איטליה? ומה מעמדה של האימפריה הצעירה אצלנו במרחב הזמן החשמונאי? | |||
_new_ |
מושה דרוש בדחיפות מאמר על חניבעל | |||
|
|||
כל מלחמות הרומאים היו למטרות אימפריאליות, הם לעתים תרצו אותן בנימוקים של כבוד עצמי וכיוב' אבל האמת היא שכאשר הם הרגישו שהם מוכנים הם תקפו בכדי לשלוט ולקחת שלל. כמדינה - לא היו להם נימוקים אמוציונליים. (להבדיל מנימוקי המצביאים) המלחמה בקרתגו מתחלקת לשתי תקופות - הפונית הראשונה שמניעיה היו שונים מהמניעים לפרוץ המלחמה הפונית השניה (של חניבעל). חניבעל גורש מאיטליה וקרתגו הוכרעה על אדמתה בשנת 203 לפנה''ס כמדומני. יחסי היהודים עם רומא באותה תקופה היו בעיקר דרך הפזורה היהודית במצריים ובאסיה הקטנה. תקופת החשמונאים התחילה כשלושים שנה אחרי קרב ההכרעה נגד קרתגו בזאמה ולא זכור לי שהיתה איזו השפעה הדדית נכרת. מאחר ומעולם לא עסקתי בכך באינטנסיביות לא נראה לי כי אוכל לכתוב משהו שהוא בעל ערך בפני עצמו אלא סיכום שטובים ממנו תוכל למצוא בכל ספר. | |||
_new_ |
לפרלמן באיחור- חג שמח. תודה על המאמר | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |