|
היש עוד אנשי חזון? | |||||||
אלי אשד (יום ראשון, 28/12/2003 שעה 3:04) | |||||||
|
|||||||
הצגת המאמר בלבד |
אשד, סיכום יפה ומאוזן | |||
|
|||
יחד עם זאת, אין זאת אומרת שכל אדם ש'הרחיק ראות' גם צדק. וימים קשים אלה מראים זאת בבירור. אל מול קריסת ''מזרח תיכון חדש'' בולטת דווקא הראיה שהעולם הדמוקרטי החופשי חייב להערך כאחד אל מול הטרור האסלאמי הבינלאומי. | |||
_new_ |
אשד, סיכום יפה ומאוזן | |||
|
|||
משום מה חסרים יולי תמיר משכילה ובעלת חזון וכן עמי אילון כמנהיג עתידי יש לעשות כל מאמץ לקרבו לפוליטיקה כי הוא איש בעל יכולות ביצוע | |||
_new_ |
הבעיה עם כל החוזים | |||
|
|||
היא שרק בדיעבד ניתן לקבוע אם מדובר ב''איש חזון'' או בסתם מהמר. לא אכנס כאן לניתוח של כל אחת מהדמויות המוזכרות ברשימה, אבל קצת קשה לראות ''איש חזון'' באדם שממשיך לדבוק פעם אחר פעם באותה תחזית גם כשהמציאות טופחת על פניו. | |||
_new_ |
שמחתי לקרוא את המאמר | |||
|
|||
המאמר לא רק סוקר את תרומתם של אנשי חזון וחשיבותם בקיומו של עם, הוא בעצמו מציג כיוון מה החזון צריך לכלול. לכן המאמר חשוב בפני עצמו. יש ובודאי תהיה ביקורת, בעיקר של אנשים שמתמקדים ב''כאן ועכשיו.'' אבל בשביל תקווה צריך חזון............ | |||
_new_ |
כמה תוספות | |||
|
|||
הגרסה הקיימת של המאמר השמיטה משום מה פרק שלם על שלמה בן עמי ,אני מקווה שאנשי האתר יתקנו את המעוות במהרה. יש עוד כמה פוליטיקאים שניסו לתרום משהו אבל אין לאמר שיש כאן חזון לטווח ארוך . אפשר להזכיר גם את יולי תמיר שיש לה אתר שלם עם הצעותיה על הקמת קווי הפרדה . ראו את האתר של יולי תמיר: התאכזבתי במיוחד מח''כ יוסי שריד שפירסם אולי מאות מאמרים והגדיר את עצמו תמיד כ''חלוץ שלפני המחנה '' אבל לא ידוע לי על שום חזון ששוה משהו שהוא פירסם . אפילו פניתי אליו בעניין לפני פירסום כתבה זאת והוא הבטיח לי שאם ימצא משהו ''ראוי '' הוא ישלח לי. ככל הנראה לא מצא דבר. אכזבה מקבילה הוא ח''כ אריה אלדד. שהוא ככל הנראה מקביל של שריד בימין בכך ששניהם הסופרים היחידים שיושבים היום בכנסת ומפרסמים מאמרים פוליטיים רבים . אבל לא מצאתי אצלו אף שמץ של חזון. רק אזהרות אפוקליפטיות מהסוג הנפוץ והידוע השיגרתי והמקובל שאנחנו מוצאים אצל 99.99% מכותבי אתר זה במאה אחוז מההודעות שלהם,מאתיים שבעים וחמש אלף פעמים ביממה. מבין הפוליטיקאים הצעירים היחידה שהיא בעלת חזון היא אשת העבודה עינת וילף ווהיא זכאית למאמר שלם בפני עצמה. | |||
_new_ |
זאת גישה מאוד מוזרה | |||
|
|||
''איש חזון'' לא נמדד במספר המאמרים שהוא פרסם. החזון איננו מתבטא בכתיבת מאמרים. החזון מתבטא בהצעת תוכנית לביצוע וביישומה של אותה תכנית. כמו בכל תחום בחיים מה שמייחד איש חזון זה שהוא למעשה מהמר המוכן לקחת סיכונים שאחרים אינם מוכנים להם - ''מי שלא מנסה - בטוח שלא יצליח''. רק התוצאה הסופית מאפשרת להבחין בין ''אנשי חזון'' לבין ''מהמריפ חסרי אחריות''. אני משאיר לכם להחליט לבד אם פרס או ביילין הם ''אנשי חזון''. ההשוואה בין שריד ואלדד איננה הוגנת. במקרה של שריד מדובר בפוליטיקאי ממולח עם רקורד של למעלה משלושים שנה של תככים פוליטיים בכל הרמות, בעוד שאלדד עדיין לא מיצה אפילו שנה אחת בפוליטיקה. כדאי לחכות מספר שנים לפני ששופטים אישיות כמו אלדד. גם בקשר לבן עמי לא צריך להגזים. הוא מאוד מזכיר את הנשיא ווילסון של ארה''ב בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שגם כן היה אינטלקטואל (פרופ' להיסטוריה) וחריג מאוד בפוליטיקה האמריקאית. החזון שלו בדבר ''שלום ללא ניצחון'' מנע הכרעה סופית של גרמניה במלחמת העולם הראשונה והיה הסיבה הישירה לפרוץ מלחמת העולם השניה. | |||
_new_ |
אנא הסתכל במלון .... | |||
|
|||
1. תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו או בעיני רוחו. 2. מראה נבואי, נבואה. 3. תכנית אידיאלית, תאור של דברים בעתיד בהתאם לשאיפה, משאת נפש. (אבןשושן, א., ''המלון העברי המרכז,'' 1986, עמוד 209). היכן הקשר ליישומם של הדברים? כרגיל חזון פוליטי מעורר התנגדות מיריבי אותה דרך פוליטית. אבל זה לא אומר שהדרך המוצעת, האמירה, אינה חזון. אתה כמובן יכול לטעון שהחזון הוא ''חזון בדים'' (לפי הערכתך אין לו סיכוי התגשמות) אבל זה עדין חזון. | |||
_new_ |
חזון הבדים הזה | |||
|
|||
הצליח רק לתפור שקי גוויות מאז 1992. אכן הצלחה כבירה. | |||
_new_ |
אני מבין שפרנסתך השתפרה מאז | |||
|
|||
אז תמשיך לתפור.............. | |||
_new_ |
אז לא הבנת.... | |||
|
|||
כי אתה על הזמן תופר..... | |||
_new_ |
את יחסך אלי אני כבר מבין הרבה זמן | |||
|
|||
אני בעד שתמשיך למרוח השמצות כיד דמיונך...... במיוחד אם זה מפמפם בך חיים מדומים.... | |||
_new_ |
חכה, חכה | |||
|
|||
עוד לא הגעתי כלל לעולמו של הדמיון .... (-: | |||
_new_ |
אל תמהר בננה - אני אחכה בסבלנות | |||
|
|||
_new_ |
המאמר עודכן. | |||
| |||
התנצלותי בפני מר אשד על כך שבתחילה עלתה בטעות גירסה מוקדמת של המאמר. יובל רבינוביץ | |||
_new_ |
אלדד הוא סופר?? לדעתי הוא רופא | |||
|
|||
אביו ישראל אלדד ז''ל היה הוגה דעות וחוקר בעל שיעור קומה ,למרות שלא אהבתי את דיעותיו , שמעתי פעם הרצאות שלו בטכניון - תענוג... בעבר היו הרבהיותר חברי כנסת ופוליטיקאים בעלי חזון. אתפנה בהמשך למנות חלק מהם | |||
_new_ |
עידכון לגבי ח''כ אריה אלדד | |||
|
|||
בניגוד למה שכתבתי עליו היום הוא פירסם מאמר שיש בו חזון ולא רק עוד נבואה אפוקליפטית לגבי מה יקרה אם לא נעשה כך או כך ( כפי שעושים היום רוב הפוליטיקאים והכותבים הפוליטיים) . במאמר שפורסם ב''ידיעות אחרונות '' בשם ''דברים קטנים גדולים'' תוקף אלדד את התקציב המוצע על שאין בו מנוף גדול לצמיחה כלכלית . אלדד מעיר שמנוף כזה יכול להיות בפיתוח עוצמה מדעית וטכנולוגית ומציע כדוגמה ספציפית את תחום הננוטכנולוגיה ,טכנולוגיה המבוססת על שימוש באטומים ומולקולות . ''הגבולות למהפכה מדעית טכנולוגית זאת מוגדרים כאינסוף. מי שישקיעו כיהות בפיתוח הפוטנציאל הזה ישלטו בעולם בעשורים הבאים''. אך קובע אלדד בתקציב הזה אין תקווה ,והשקעות בנאנו טכנולוגיה היו יכולות להעניק לנו אותה.'' הוא מסיים בדברים הנכונים והמפתיעים : ''איש מהניצבים ליד הגה השלטון בעת הזאת אינו משכיל להבין את משמעותה דבר. דומה שמי שחוטא בכך הוא דווקא שמעון פרס . אם יצליח בכח אישיותו וקשריו לעשות מה שמנהיגי ישראל אינם עושים בתוקף תפקידם ,ויהפוך את ישראל למעצמת נוטכנולוגיה -אפילו אני אראה בכך שמץ כפרה על חטאי אוסלו''. אלדד הוכיח את עצמו בדברים אלה כאיש חזון. ואגב אריה אלדד הוא גם סופר. הוא כתב סיפורים ששודרו ברדיו בתוכנית לילדים ''חתול בשק'' וסדרות תסכיתים כמו ''שיכרון סיני '' ו''הבית הקטן מאחרוי הבית הגדול '' . סיפורים אלה יצאו לאור בספרים : ''חתול בשק :סיפורים לילדים גדולים '' ב-1980 , ו''שיכרון סיני '' ב-1982 ולדעתי אלה סיפורים מרשימים מאוד ( ידוע לי מהסופר דוד גרוסמן שהוא מעריך את סיפוריו ותסכיתיו של אלדד כ''מופלאים'' אף שהם מנוגדים פוליטית ) . עד כמה שידוע לי הח''כ האחר היחיד כיום שעסק בספרות יפה הוא יוסי שריד שפירסם בעבר הרחוק קובץ שירים ועדיין כותב שירה מדי פעם. מאמרים של ח''כ אריה אלדד יש כאן : | |||
_new_ |
קראתי את הכתבה ב''מקור ראשון'' | |||
|
|||
בשעתו - ונהניתי. כתבה טובה וממצה. המשך בדרכך והצלח. | |||
_new_ |
עדכון לגבי בנימין נתניהו | |||
|
|||
לאחרונה הצהיר שר האוצר בנימין נתניהו שהערבים אכן מהווים סכנה דמוגרפית לישראל , זאת בניגוד להצהרותיו בספר ''מקום מתחת לשמש '' ששם ביטל את האפשרות הזאת. זה מראה על שינוי משמעותי שחל בדיעותיו של נתניהו . | |||
_new_ |
לא בטוח שזה שינוי בדעותיו או בחזון שלו | |||
|
|||
נתניהו הוא פוליטיקאי עם מטרות קצרות טווח שהעיקרית שבהן היא להגיע שוב לעמדת ראש הממשלה. ככזה הוא צריך לשרת גם את המטרה הזאת ולכן הוא אומר דברים שצפויים על ידי קהל מצביעיו הפוטנציאלי. הוא משתמש בטכניקה הזאת מידי פעם כדי לקדם את היעד העיקרי..... | |||
_new_ |
הייתי מצפה ממך | |||
|
|||
לבסס את טענותיך המכובדות בעובדות ובניתוחן המושכל.... (-: | |||
_new_ |
הייתי מצפה ממך לקרוא מה כתבתי | |||
|
|||
הרי כתבתי במפורש שאני לא בטוח שזה שינוי דעות. אם כן העמדה שלי היא הערכה השערה וזאת מכיוון מכיוון שאין לי אסמכתא מבוססת. | |||
_new_ |
אלי אשד - כל כתבה או סיכום שלך | |||
|
|||
הן בארץ הצבי והן בכל מקום אחר ,הן תוצר של עבודה רצינית , מעמיקה , חקר מקורות מרתק , ויכולת כתיבה וניתוח מעולים. חבל רק שכאן ב''ארץ הצבי'' הופכים כל דבר ועניין להתנגחות עקרה ותוקפנית בין ימין ו''סמול'' אולי ייטב לכולנו אם לפעמים, רק לפעמים , נעסוק גם בדברים אחרים.. לסיכום : מאמר מרתק ומאיר עיניים. המשך כך... | |||
_new_ |
|
|||
לק''י מזכיר לי את ספרו של יהושפט הרכבי ''חזון ולא פנטזיה'' שם הוא הגדיר שחזון ניתן למימוש ופנטזיה לא והמנסה לממש אותה שובר את הראש. הבעיה המרכזית היא שרק בידעבד יודעים מה הוא חזון ומה הוא פנטזיה. אליצור | |||
_new_ |
בני בגין ודן מרידור | |||
|
|||
עוד שני פוליטיקאים (לשעבר) שנראים לפחות לכאורה , כמתאימים להיות ''אנשי חזון'' הם בני בגין ודן מרידור. בני בגין הוא הבן של סופר ופוליטיקאי מנחם בגין ( כמו אפרים סנה ואריה אלדד ששניהם בנים של סופרים ופוליטיקאים זה כנראה בא בגנים ) והוא אחד מחברי הכנסת הבודדים בשנים האחרונות שעסקו באופן קבוע בכתיבה פוליטית . הוא פרסם שני ספרים של מאמרים פוליטיים : ''קווי עימות'' ( 1993) ו''סיפור עצוב '' ( 2001). אלה ספרי מאמרים מעניינים ונוקבים אבל הם לא יותר מתגובות על ענייני השעה , חזון מסוג כל שהוא אי אפשר למצוא בהם. הספר המעניין ביותר של בנימין בגין עוסק בעבר דווקא והוא ''כי לא נראה את עזקה : מקורם של מכתבי לכיש '' ( 2000 ). ספר מעניין מאוד על פרשת גילויים ושל מיכתבי לכיש והתיאוריותה שונות לגביהם . בנימין בגין הוא ככל הנראה הפוליטיקאי היחיד מאז יגאל ידין ומשה דיין וכמובן בן גוריון שעסק ברצינות גם בענייני העבר הרחוק אבל אין למצוא אצלו במאמריו המרובים הצעות חשובות לגבי העתיד לבוא. על בגין ראו: ועל ספריו ראו ב: ידידו של בגין דן מרידור נראה כמי שמתאים היה לעסוק בחזון לפי התיאורים שלו בידי אנשים שונים אבל עד כה הוא לא פירסם שום ספר ,ומעט מאוד מאמרים אם בכלל . וגם בספר השיחות עימו שפורסם בידי ישעיהו בן פורת מרידור אינו מציג שום הצעות חזוניות בעלות עניין. נראה שהתואר אינו מתאים גם לגביו. על מרידור ראו : | |||
_new_ |
השלב הבא של שמעון פרס | |||
|
|||
הפוליטיקאי הוותיק ביותר בעולם כולו שמעון פרס ממשיך לשמור בניגוד לכל הציפיות ולכל ההספדים ( שחלקם הושמעו כבר לפני 30 ו-40 שנה ) על מעמדו בראשות מפלגת העבודה ועל מעמד מרכזי בפוליטיקה הישראלית . ראיון מפורט על פרס דעותיו ותפיסותיו השונות ראו : השלב הבא של שמעון פרס | |||
_new_ |
החזון של עינת וילף | |||
|
|||
החזון של עינת וילףאלי אשדעינת וילף היא בחורה שאינה מאמינה בהחזקה בדעות ''אופנתיות''. לא איכפת לה שהאידיאולוגיה האופנתית כיום בקרב המוני הצעירים בעולם ובישראל היא האנטי גלובליזם. מבחינתה הגלובליזם הוא דווקא רעיון טוב, שיוסיף רק לחופש של היחיד וליכולותיו השונות. אבל היא עוד מוסיפה חטא על הפשע ומעיזה לחשוב על חידוש החזון הציוני, השנוא כל כך על אותם אנטי גלובליסטים, עם כל זאת שהם צורחים בעד מדינה לפלסטינאים המדוכאים אבל שואפים לעשות הכל כדי למנוע מדינה כזאת מהיהודים. עינת וילף פירסמה לאחרונה את הספר ''מקימים, לוחמים ואנחנו'' (הוצאת דניאלה דינור, 2003), שהוא בולט מאוד במדפים המלאים וגדושים בספרי בישול ורבי מכר על מורות לסביות ונישואין מתפרקים. זהו ספר החזון הציוני הראשון מזה שנים, והראשון מזה שנים רבות שלא ניכתב מנקודת פסימית מדוכאת אלא מציע אפשרות שאולי יש ליהודים ולציונות עתיד בארץ הזאת, ואפילו עתיד מפואר, אם רק נרצה בכך. בספר מתארת וילף את בני דורה, שבאו לעולם שבו כבר היו אידיאולוגיות וחלומות שלכאורה הוגשמו. היא מתארת בספר את עצמה, ילדה ישראלית מבית טוב, שגדלה בבית ספר ממלכתי על ''מקראות ישראל'' והחזון הציוני המסורתי, שבוטא בהם על גיבוריו החלוצים והחיילים. בהמשך היא מתארת כיצד, בשלב כלשהו, התהפכו היוצרות ובני דורה מצאו את עצמם לא כיורשי גיבורי התנ''ך וממשיכי החלוצים, אלא ככובשים המשרתים בשטחים ונאבקים באינתיפאדה. מאבק שהתיאור הישן של ''מעטים כנגד רבים'' שוב אינו מתאים לו. כפי שוילף מתארת זאת, בני דורה מצאו שכתוצאה מהשבר העמוק באידיאלים והמציאות הקשה, לא נשאר להם לכאורה בשביל מה לעמול ולחלום. כתוצאה מכך נראה שנשאר להם רק חיפוש חסר תוחלת אחרי חזון חדש בתוך חלל ריק מלא בתחושת יאוש. השבר הגדול לאחר רצח רבין וכישלון תוכנית אוסלו רק מוסיף תחושת היאוש לאחר תקוות כה גדולות בשנות התשעים, כאשר בני דורה חשו שלראשונה העולם ''נפתח'' עבורם. אך כעת, עם האינתיפאדה השניה, הוא ''נסגר'' מחדש. אבל זוהי טעות, היא מדגישה. יש עוד חזונות גדולים שצריך ואפשר לממשם, וזוהי משימתו של הדור הזה, שהיא משמשת מעין דוברת שלו. בספר היא מנסה לשרטט מעין קווי מתאר לחזון חדש כזה, לדעתה האתגר המרכזי. וילף טוענת כי לאמיתו של דבר, בניגוד למקובל לחשוב, אין לראות בבני דורה רק אוסף של אנשים שמסוגלים לחשוב רק על עצמם. אלה הם אנשים עם אנרגיות עצומות החבויות בהם ורצון עצום להפעילן למען מטרה חיובית כלשהי. הם מחפשים ביאוש מטרה ורעיון כלשהו. עינת וילף מנסה להציע להם מטרה כזאת. מסקנתה זאת של וילף, עם כל היותה מפתיעה ולא מקובלת, דומה מאוד למסקנות שאליהם הגיע לאחרונה המסאי אסף עינברי במאמרו החשוב ''דור הקריסה'', כך שנראה שהיא אינה היחידה שחושבת כך. עינת וילף היא בחורה צעירה. צעירה מאוד בשביל לכתוב ספר כזה, שהוא מדהים ממש בכך שנכתב בידי מישהו מבני גילה, שהרי אלה יעדיפו תמיד לכתוב עוד רומן מיוסר על סקס בעיר הגדולה או קובץ סיפורים בנוסח אתגר קרת. היא, בכל אופן, קצת שונה. היא סיימה בהצטיינות תואר שני למנהל עסקים בניו יורק. לאחר מכן עסקה ביעוץ איסטרטגי. אלא שבניגוד לרבים אחרים היא החליטה לא להישאר בחו''ל ולפתח שם קריירה. היא חזרה לארץ מוכת הפיגועים והאסונות הכלכליים שלנו מתוך רצון לשנות, והפכה לעוזרת של יו''ר העבודה שמעון פרס ולאחת הפוליטיקאיות הצעירות והבולטות כיום במפלגה זאת. להלן ראיון קצר שנערך בידי כותב שורות אלה עם עינת וילף: שאלה: עינת וילף, מה את עושה כיום? תשובה:אני מנכ''לית הקרן לנאנו-טכנולוגיה, שאותה יזם שמעון פרס. הנאנו-טכנולוגיה היא טכנולוגיה חדשנית ביותר, שלדעת פרס יכולה להביא הישגים רבים לטכנולוגיה הישראלית, והוא מעוניין להפוך את ישראל לשחקנית מובילה בתחום זה. היום זה ה''בייבי'' שלו, כמו שהאנרגיה הגרעינית והכור היו בעבר, ומתפקידי למצוא לכך משקיעים מקהילות יהודיות בחו''ל וכו'. שאלה: ואת מאמינה כמוהו שבכך נמצא העתיד? תשובה: אולי אינני בטוחה בכך לחלוטין כמו פרס, אבל זהו נושא מרתק שלדעתי יש לו פוטנציאל עצום. שאלה: האם את רואה לעצמך גם עתיד בעולם הפוליטי? תשובה:בהחלט כן. אני חושבת שמן הראוי שכמה שיותר אנשים מוכשרים יכנסו לפוליטיקה על מנת לשנות ולא ישאירו אותה בידי ה''מאכערים'' והמושחתים למיניהם. אבל אני מודעת היטב לכך שברגע שאני נכנסת לשם זה מאבק ואני יודעת שזה לא יהיה קל. שאלה: האם לא היה המקרה של שלמה בן-עמי, אדם מוכשר מאוד מתחום האקדמיה, שגם הוא נכנס בקול תרועה גדולה ועם ''חזון חדש'' למפלגת העבודה והכל ציפו שאולי ישיג לבסוף את הנהגת התנועה, ונעלם לבסוף בקול ענות חלושה בלונדון? האם אינך חוששת שזה יקרה גם לך? תשובה: לבן-עמי אסור היה לעזוב את המפלגה. הוא גרם נזק עצום בכך שנתן דוגמה שלילית לאנשים חיוביים רבים שהיו יכולים להצטרף ולתרום גם הם. בתור מי שלא יכול היה לעמוד בלחצי הפוליטיקה, הוא היה חייב ''לסתום את האף '' ולהמשיך בפעילות מפלגתית פוליטית ויהי מה. רק כך אפשר להביא בסופו של דבר, אולי, לשינוי. שאלה: נעבור לספרך. זהו בהחלט ספר יוצא דופן באקלים התרבותי והלאומי הנוכחי בכך שאת מנסה להציע דרך חדשה וחזון חדש, דבר שנעשה עד כה רק בידי פוליטיקאים ידועים ומנוסים מועטים בלבד, כמו פרס וביילין, ואנשים ידועים מבחוץ, כמו בן עמי. מהו בדיוק החזון החדש הזה שלך? תשובה: קודם כל עלי להסביר שאני לא בדיוק מציעה חזון חדש מגובש כמו צעדים לחזון כזה. אני בהחלט מקווה שהספר הזה יפתח דיון חדש ונוקב בנושא כזה כמו שהיה למשל קרב האינטלקטואלים היהודיים בסוף המאה ה-19 ואז אולי יכתוב מישהו ספר קטן ודק שיכלול את אותו חזון שיפקח את העיניים לכל. שאלה: משהו כמו ''מדינת היהודים'' של הרצל? תשובה:כן. כדאי לציין שקשה מאוד ליצור חזון חדש כזה, כפי שאני יודעת מעבודתי בתנועת העבודה. שם כל ניסיון ליצור מצע אידיאולוגי חדש הוא קשה כקריעת ים סוף. קשה מאוד למצוא רעיונות חדשים ומוצלחים שישמשו כבסיס למצע כזה. אני יודעת שאני בהחלט יוצאת דופן בין הפוליטיקאים כיום בכך שאני מנסה להציע חזון כזה. מצד שני, לדעתי פוליטיקאים לא צריכים כולם להיות אנשי חזון; יש כאלה שמתאימים לעסוק בביצוע או בניהול. אנשי חזון ואידיאולוגיה הם תמיד מועטים. אבל, כאמור, הייתי שמחה אם היו יותר מהם. שאלה: אבל האם את מאמינה שכיום, בעידן הצפת המידע, כאשר אנחנו מוצפים בכל כך הרבה שטויות ופירסומות מכל כיוון, גם אם יופיע חזון חדש ומבריק כזה הוא ימשוך לעצמו תשומת לב? תשובה: אני מאמינה שאם יופיע חזון כזה אז אנשים ידעו להכיר בערכו לעומת כל התפלות שמסביב. שאלה: האם את יכולה לתאר בכמה מילים את הבסיס לחזון שלך? תשובה: אני חושבת שהיתרון של היהדות ומה שהביא לשרידתה במשך אלפי שנים היה יכולתה להמציא את עצמה בכל דור או בכל כמה דורות מחדש, וכך להתאים את עצמה לתנאים המשתנים, והציונות היא לדעתי ההמצאה החשובה האחרונה של היהדות בדורנו. שתיהן צריכות להמציא את עצמן מחדש שוב כדי להתאים את עצמן לתנאים ששוב משתנים סביבנו וזה לדעתי הכיוון שבו אנחנו צריכים ללכת כיום. ואני מאמינה שיש בדור הצעיר שלנו הכוחות הדרושים על מנת לעשות זאת. יש רק לתעל אותם בכיוון הנכון עם הצגת היעד שיעורר בו את האנרגיות הרדומות. שאלה: את כותבת ''האתגר המרכזי של הדור שלנו...הוא לתת מענה ראוי לשאלה 'מהו הדבר שבשמו קיימת מדינת ישראל?'...עלינו להפוך מחדש את מדינת ישראל למדינה שאנו בוחרים בה, שאנו מאמינים ויודעים מהו הדבר שלמענו אנו רוצים לקיימה''. דברים כדורבנות, אבל האם לך יש תשובה לשאלה הזאת שאת מציבה בספר? תשובה: רק באופן כללי ובסיסי מאוד. וזהו דבר שאני מהרהרת עליו בעצמי ומחפשת לו תשובה. לדעתי צריך לתת הגדרה רחבה יותר ליהדות ולמצוא מכנה משותף רחב יותר לכל מי שירצה לחיות כאן, וההגדרה המשותפת לא תוכל להיות גזעית בלבד. האנשים שיחיו כאן בעתיד כישראלים וכיהודים, כולם ירגישו שהם תורמים ומקבלים בהתאם לתרומתם ולא בהתאם לסקטור ספציפי שהם שייכים אליו. אני מתנגדת לסקטוריאליות של הרב תרבותיות. ולדעתי יש צורך באליטות שנותנות ומשרתות ומקבלות תמורה בהתאם לתרומתן, שכן אחרת אף אחד לא ירצה לתרום. אחת הבעיות כיום היא שנראה שנציגי ופעילי הציונות מנסים לענות על השאלות של אתמול ולא על אלה של היום ושל מחר וזה דבר שצריך לשנותו. שאלה: האם את מאמינה שעדיין נשאר כוח בחזון הציוני בעולם המורכב שלנו? תשובה: לא כפי שהוא היום. הוא צריך לעבור שינויים שונים, אבל בהחלט לדעתי יש לו מקום. הוא בהחלט עדיין רלוונטי ויש לפעול למענו. אני חושבת שתופעת ''שבירת המיתוסים'' שהייתה כה אנדמית בשנות ה-90 הייתה הרסנית יותר מחיובית. בסופו של חשבון, היא לא השאירה אחריה שום דבר חוץ מתחושה של ריקנות, והיא הייתה, בין השאר, התוצר של אנשים שהרגישו שהם רוצים לתת אבל לא נותנים להם, שהרגישו כתוצאה מכך לא שייכים. לדעתי לכל האנשים האלה יש האפשרות לתת למדינה ולחברה ולא רק לקבל. שאלה: האם נתקלת בתגובות חיוביות על הספר ועל הצעותיך? תשובה: כן ולא מעט. גם מחוגי הימין והימין הדתי שהרגישו קרבה להרבה דברים שאני טוענת בספר. כבר נתקלתי באנשים שציפו ממני לתת תשובות על כל מה שאפשר כאילו שהייתי ''גורו'', אבל גם אני מחפשת תשובות ובהחלט שמחה לקבל רעיונות חדשים שיקדמו אותי/אותנו בדרך אל היעד של חזון ציוני עדכני למאה ה-21, חזון שיתן לנו לראשונה מזה שנים רבות את הזכות לאמר בקול צלול וברור את המילה ''אנחנו'' ולא רק ''אני ,אני ,אני''.
| |||
_new_ |
החזון של עינת וילף | |||
|
|||
נראה כי תחת תיאור חזון, אתה הופך כאן לאיש יחצי ציבור של מסע הבחירות העתידי של גב' וילף. | |||
_new_ |
לובה אליאב ומתן וילנאי | |||
|
|||
לאחרונה יצא לאור בידי החוג לסוציולוגיה ואנטרופולוגיה של אונ' תל אביב קובץ מאמרים בשם ''אחרי השלום : המשימות הדחופות של החברה בישראל ''. שבו חוקרים שונים דנים כל אחד מה צריך להיעשות בתחומו ( למשל תחום מצב הזקנים בישראל ) כאשר תושג סוף סוף רגיעה בעימות עם הפלסטינאים. ספר דומה לזה פורסם לפני שנה בשם ''הבוקר שאחרי '' בעריכת מירון בנבנישטי. בכל אופן בין המאמרים השונים שהם ברובם חשובים ומעניינים כשלעצמם יש גם שני מאמרים של פוליטיקאים ,אחד מהעבר ואחד מההווה. המאמר הפותח הוא מאמרו של לובה אליאב ( אדם שנודע בחזון השלום שלו שגם השפיע על פוליטיקאים שונים כמו חיים רמון ואחרים ) ''האופציות של ישראל :חזון משנות ה-80''. שבו מציע אליאב להקים לעתיד לבוא תשתיות משותפות למדינות האיזור בנקודות המפגש בינהן . יש להודות שהמאמר שלו ( שככל הנראה פורסם בשנות ה-80 וחבל שהעורכים לא ציינו במדוייק היכן ומתי ) נקרא היום כאוטופי ממש ובכך הוא שונה מאוד משאר המאמרים בספר .בכל אופן הוא מאשר שוב את המעמד של אליאב כ''איש חזון ''. עוד על לובה אליאב שונה מאוד המאמר המסיים בספר של פוליטיקאי עכשווי מתן וילנאי .''צה''ל בעת שלום '' שבו מנסה וילנאי לחשוב כיצד יתפקד צה''ל אם יגיע השלום המיוחל וילנאי מעלה על דעתו שצה''ל יהפוך מצבא העם לצבא מקצועי קטן וכי הפרט יעמוד במרכז הדאגות של הצבא בניגוד לעבר לאור השינויים שחלים בחברה. מאמר מפורט מאוד וככל הנראה מעשי מאוד אבל לא מרשים במיוחד בעומק החזוןוהרעיונות ,קשה לתאר ניגוד גדול יותר מזה שבין מאמר זה והמאמר של אליאב . עוד על וילנאי : | |||
_new_ |
לובה אליאב | |||
|
|||
ראיון מקיף עם לובה אליאב לרגל ההתנתקות מחבל עזה יש כאן : פרוייקט השלום של לובה אליאב | |||
_new_ |
תנועת ''מנהיגות יהודית'' | |||
|
|||
בראשות משה פייגלין , שהיא כיום זרם שנוי מאוד במחלוקת בתוך הליכוד היא ככל הנראה התנועה היחידה היום בפוליטיקה הישראלית שניתן לאמר שיש לה חזון אוטופי ארוך טווח. החזון הזה מנוסח בשני ספרים שונים שפירסמו שני אנשי התנועה בשנה האחרונה , האחד הוא ''דרך המלך '' של חוקר הספרות הילל וויס שקורא בין השאר להכתרת המלך המשיח ולהקמת בית המקדש בהר הבית , והספר השני הוא ''המהפכה האמונית של מוטי קרפל שקורא לשידוד מערכות כללי ולהקמת חברה חדשה על בסיס אמוני שבסיסה יהיה בית מקדש חדש. אלו ספרים שאין לזלזל בהם , הם מנוסחים היטב ויש להם בסיס רעיוני מוצק. בתקופה כזאת של שבר כללי וחיפוש נואש אחרי רעיונות זה הרבה מאוד . עם זאת יש לציין שהנחישות שלהם שיש צורך להקים בית מקדש דווקא בהר הבית היא מסוכנת וחבל שאנשי התנועה אינם מבינים שהם משמשים בכך בובות בידי פאונדמנטליסטים נוצרים ששואפים לכך כאמצעי להביא לחורבן העם היהודי והעולם. | |||
_new_ |
תנועת ''מנהיגות יהודית'' | |||
|
|||
הם לא בובות. הם כת נוצרית סמויה. | |||
_new_ |
תנועת ''מנהיגות יהודית'' | |||
|
|||
מאמר מעניין על האידיאולוגיה של תנועת ''מנהיגות יהודית '' שנכתב עד כמה שאני מבין בידי פעיל הליכוד דווקא ועוסק לא רק במנהיג הגלוי פייגלין אלא גם באידיאולוגי שהוא ידוע הרבה פחות מוטי קרפל ובספרו ''המהפכה האמונית '' שכמעט אינו ידוע כלל מחוץ לחוגי התנועה ( אבל מן הראוי שיהיה ידוע יותר ) יש כאן: | |||
_new_ |
צורך בחשיבה פוליטית | |||
|
|||
בבירור יש בשנים האחרונות התדלדלות בחשיבה רעיונית ופוליטית מקורית שבאה גם כתוצאה מהתמוטטות האידיאולוגיות הגדולות . על תופעה זאת מצביע מאמר רלבנטי מאוד של אופיר העברי שנשאר תקף גם היום כמה שנים אחרי שפורסם : הכל אישי | |||
_new_ |
פרויקט חזון | |||
|
|||
הבלוגרית ''אולימפיה '' יצרה פרוייקט מעניין וחשוב שבו היא מביאה שורה של חזונות מודרניים לגבי עתיד מדינת ישראל ממקומות שונים. ראו : פרויקט חזון | |||
_new_ |
פרויקט חזון | |||
|
|||
ועוד מאמר מעניין ויפה בתחום זה הוא המאמר של אילאיל גפן. אילאיל חיברה מסה מרשימה על ההתפתחויות העתידיות האפשריות במדע ולמדינת ישראל ,מאמר שהוא בגדר יוצא דופן בימים אלה: ''לאן מועדות פנינו'' | |||
_new_ |
עוד פרויקטים | |||
|
|||
ישנם עוד כמה פרויקטים מענינים. בתיכונים www.my-israel.co.il ועבור סטודנטים (מכל העולם) מומלץ | |||
_new_ |
הפרוטוקולים של צעירי ציון | |||
|
|||
אירגון שלם של צעירים המתעניינים בעתיד העם היהודי הוא בלשון המעטה תופעה נדירה במחוזותינו אבל בשנים האחרונות קם אירגון כזה בשם ''קול דור '' המשלב צעירים שונים מהארץ ומהתפוצות . ראו : הפרוטוקלים של צעירי ציון . | |||
_new_ |
הפרוטוקולים של צעירי ציון | |||
|
|||
לאחרונה התנהלה ועידה כלל פלנטרית של אנשי ''קול דור ''. ראו : כוכב הלכת ''קול דור '' | |||
_new_ |
אנשי חזון שלא הוזכרו | |||
|
|||
קראתי את המאמר בנושא תעלת הימים אך לא מצאתי את שם האיש שבמשך 30 שנה דחף את הרעיון של תעלת הימים ומי שהיה במשך 30 שנה המנדס מחוז הדרום - מאיר בץ - שנישלח ע''י ממשלות ישראל ללמוד את נושא התעלה לאחר שבשנת 1956 ניסגרה תעלת סואץ והועלה הרעיון לבצע תעלה שתחבר את ים תיכון עם הים האדום ומאוחר יותר להוסיף ענף לתעלה לכיוון ים המלח לצורך אנרגיה ופיתוח הנגב ולבסוף נשאר רק ה''ענף'' לצורך אנרגיה ופיתוח תיירות בנגב. | |||
_new_ |
אנשי חזון שלא הוזכרו | |||
|
|||
חוה אלברשטיין וכפיר אדרי עשו דיסק ביחד? חוה ניגנה בגיטרה והוא שר? | |||
_new_ |
האם אתה הוא המנהיג הבא ? | |||
|
|||
פרופסור יחזקאל דרור אחד המומחים החשוןבים בעולם לנושא הקשה מכל של ניהול מדינות פירסם לאחרונה ספר הדרכה למנהיג העתיד של מדינת ישראל והעם היהודי. בנתיים הוא לא סומך יותר מידי על המנהיגות הנוכחית . ראו : האם אתה הוא המנהיג הבא של מדינת ישראל ? | |||
_new_ |
אל תתייאש | |||
|
|||
שלום לך, רציתי להביא לידיעתך מהלך חדש שנמצא בשלבים של בניית תשתיות ועתיד להיות מוקד הזדהות ערכי לאומי כללי שיפעל ויאפשר לעם להתחבר למהותו וזהותו, מתוך בחירה והסכמה. פרטים כלליים נוספים ב-www.amisrael.org בברכה ''נס-ציון'' 0507662892 | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |