יעקב אבינו נאלץ לרדת מן הארץ. סבו אמנם ירד גם הוא לזמן קצר, אבל אביו נמנע מכך בהוראה ישירה מבורא העולם ומנהיגו. צריכים פעם לברר מה משמעותו של צעד זה עבור יהודי; מדוע יהודים עוזבים את הארץ? האם זה טוב? רע? אם טוב – במה זה טוב, ולמה יצחק נצטווה שלא לרדת? אם רע – מה רע בזה, ולמה יעקב, ולפניו אברהם, כן ירדו?
אולי אם נצליח להשיב על השאלות הנ''ל, נצליח להבין את סוד הגלות הארוכה והקשה. ואולי גם נצליח להבין מהו תפקידנו, מה נדרש מאיתנו, אנשי הדור שזכה בחסדי ה' ושערי הארץ נפתחו בפנינו. שהרי, כרגיל, הנחת היסוד שלנו היא כי אין מקרה בעולם והכל הוא בהשגחה פרטית כדי שיהודים יעשו את שליחותם בעולם.
(בראשית כח): י וַיֵּצֵא יַעֲקב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
את השתלשלות האירועים שהובילו לצעד זה כל אחד יכול לראות בפסוקים הקודמים; אנחנו מחפשים את ההוראה המסתתרת בסיפור זה, עבורנו.
(זוהר): וַיֵּלֶךְ חָרָנָה כלומר חרון אף; ומאי היא [איזה חרון אף)? חרון אפו דקב''ה; ארץ בה אין מכירים בבורא העולם ומנהיגו].
כלומר, יעקב יוצא מן המקום שנתקדש על ידי אבותיו ולכן הוא לרצון ה', אל ארץ שאנשיה מעוררים את כעסו של ה' בהתעלמם ממנו. ודוקא שם הוא אמור למצוא אשה ולבנות את בית ישראל; זוהי ירידה קשה בשבילו. הוא מודע לכך וחרד מפני הבאות.
יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:
(רש''י): עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות.
ברוחניות, החיות הרעות הן פיתויי העולם הזה המושכים לירידה ברוחניות. יעקב מגן על ראשו באבנים לסמל את עקשנותו לדבוק בה' אחד גם בחרן.
עליה לצורך ירידה
וכמו תמיד כאשר העומס הרגשי כבד וגובר החשש מפני הבאות, בא מלאך החלומות לסייע:
יב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עלִים וְירְדִים בּוֹ:
(ילקוט שמעוני): תני בר קפרא, אין חלום שאין לו פתרון.
הוא ממשיך בדבריו ופותר את חלום יעקב על כל פרטיו ואחר כך מוצעים פתרונות נוספים לאותו חלום. ננסה גם אנו לפתור את חלום יעקב, ובהתאמה למציאות ימינו.
בשבוע שעבר ראינו כי יעקב הוא אִישׁ תָּם ישֵׁב אהָלִים: הוא בחור ישיבה שלומד תורה כל היום ולא כל כך מתמודד עם המציאות של העולם; הוא מתעלה והולך ברוחניות ונוטה להיתפס להשקפה שכל עניינו בעולם הזה הוא ההתעלות הרוחנית כאשר את העניינים הגשמיים הוא משאיר לעשו, שמטבעו הוא אִישׁ ידֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה.
הסולם שהוא רואה בחלומו, מחבר את הארץ עם השמים ובו מלאכי אלוקים עולים ויורדים; מהיכן הגיעו מלאכים אלו ומה הקשר שלהם ליעקב? וגם מדוע הם עולים ויורדים, בסדר הזה דוקא, הרי מקומם הטבעי הוא בשמים, אז קודם צריכים לרדת, הלא כן?
(מדרש תנחומא): אמר רבי מאיר: עשה אדם מצוה אחת – מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות – מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצות הרבה מוסרין לו מלאכים הרבה.
אז יעקב עשה הרבה מצוות ומלווים אותו הרבה מלאכים, תוצרי המצוות שעשה, והם נמצאים אתו כאן למטה בארץ. תנועתם בסולם (קודם) עולים ו(אחר כך) יורדים, מעבירה לו מסר ברור כי אין עניין בהתעלות לשם התעלות; אין עניין שיהודי יעלה בסולם הרוחניות וישאר שם, מנותק מן המציאות הגשמית; העניין הוא לרדת אל המציאות ולפעול בתוכה באותה מדרגת קדושה שהגיע אליה בעבודה קשה וממושכת. הרי זוהי תכליתה של ההתעלות ברוחניות, לרדת אחר כך ולהעלות את המציאות הגשמית.
ירידה לצורך עליה
יעקב אבינו נדרש לרדת מן הארץ ושם לשאת אשה. שני מהלכים שכל אחד מהם מהווה חריגה קיצונית מדרכו עד עתה. בעצם הירידה מן הארץ יש סכנת נפילה רוחנית קשה עבורו, והאילוץ להתחתן מחייב התעסקות אינטנסיבית עם בעיות העולם הזה – פרנסה וכו'. כאמור, יעקב חרד מפני הבאות אולי כי הוא לא כל כך מבין את האילוץ שנחת עליו. הוא לא מבין מדוע הוא לא יכול להישאר ללמוד בישיבה, להתעלות ברוחניות ולהניח לעשו את ענייני העולם הזה. בחלומו מתבררים לו הדברים.
מובהר לו כי המציאות הגשמית אינה עניינו של עשו לבדו; היא דוקא עניינו של יעקב כי עשו אינו מסוגל לחבר בין הגשמיות לרוחניות, והרי חיבור זה הוא תכלית בריאת העולם.
ומה יקרה לו כאשר ירד למטה, אל המציאות הגשמית, האם יצליח לשמור על אותה מדרגה רוחנית שהגיע אליה או שמא יפול, ח''ו? על כך באה ההבטחה מאת הבורא יתברך:
יג וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹקֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: טו וְהִנֵּה אָנכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבתִיךָ אֶל-הָאֲדָמָה הַזּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ:
היעוד שלך הנו לרשת את הארץ שהבטחתי לאבותיך אברהם ויצחק. את זה לא תוכל לעשות אם תתרכז ברוחניות תוך ניתוק מן הגשמיות; עליך לרדת לחרן, מקום נחות ביותר מבחינה רוחנית, ודוקא שם לשאת אשה, להוליד ילדים וכל הזמן לשמור על אותה מדרגה רוחנית שיש לך כעת; רק כך תכשיר את עצמך לרשת את הארץ שתהיה שלך גם בגשמיות, וזוהי תכלית העליה ברוחניות.
צריכים להבין שניתוק גשמי מן הארץ, כפי שנותקנו במשך אלפי שנים, אינו מחייב ניתוק רוחני; בעצם, קורה בדיוק ההפך: כאשר נמצאים בחו''ל – מנותקים פיזית מן הארץ – או אז קל יותר לשמור על חיבור רוחני אליה.
חיבור רוחניות עם גשמיות
יעקב אבינו חש כי הוא קשור עם ה', דרגת האלוקות שמעל הטבע המסומל בשם אלוקים; בחלומו, מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עלִים וְירְדִים בסולם והם מייצגים את אומות העולם הנשלטים ע''י כוחות הטבע. הוא אינו רוצה להצטרף אליהם כי הוא חושש מן הירידה שהיא מחויבת המציאות בעולם הטבעי:
(מדרש תנחומא): מלמד שהראהו הקב''ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, א''ל (אמר לו) הקדוש ברוך הוא ליעקב יעקב למה אין אתה עולה, באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמר כשם שיש לאלו ירידה, כך אני יש לי ירידה, א''ל הקב''ה אם אתה עולה אין לך ירידה, ולא האמין ולא עלה, ר''ש בן יוסינה היה דורש (תהלים עח) בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו, א''ל הקדוש ברוך הוא אילו עלית והאמנת – לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדין בהללו.
יעקב רואה בחלומו את האימפריות האדירות קמות תוך שליטה בחיצוניות העולם הטבעי ונופלות כשמאבדות שליטה; מין מחזוריות קבועה של עליה וירידה; הוא חושש כי אם יעלה בסולם, גורלו יהיה כגורלם – ירידה מעל בימת ההיסטוריה ח''ו.
ה' מבטיח לו כי אם יעלה לא ירד כמו האחרים; אבל יעקב חושש ואינו עולה. בכך ''סידר'' לנו אבינו יעקב גלות בת אלפי שנים שעתה הגיעה לסוף דרכה.
ארץ ישראל הנה המקום הכי קדוש בעולם ובכוחה להעלות את הנמצאים בה למדרגות עליונות של קדושה, אך הדבר מותנה בחיבור נכון בין המציאות הגשמית של הארץ לבין המציאות הרוחנית. בפועל אנו רואים שהחיבור הזה לא כל כך נעשה אצלנו; יש רוחניות גבוהה ויש גם גשמיות, אבל החיבור ביניהן לא כל כך קיים במודעות שלנו, והתוצאות בהתאם.
כרגע אנו מנסים לשלוט בחיצוניות המציאות כדרכו של עשו, עלינו להתחבר אל המציאות הפנימית-רוחנית ובכך נזכה לרשת את הארץ בשלמות.
ושיהיה רק טוב ליהודים.נסים ישעיהו,
תנועת 'אור ישראל'.