|
|
|
...החריש את האוזניים; יגאל זינק מכורסתו המרווחת ואץ לחלון הסלון המשקיף אל אחד הרחובות הראשיים של פתח תקווה ולא האמין למראה עיניו. אלפי בני אדם התרוצצו כעכברים ברחוב, חלקם היו במנוסה פניהם מביעות בעתה ואחרים דולקים אחריהם בקריאות מקפיאות דם ''אללהו אכבר'' ו-''אטבח אל יאהוד''. הוא מיהר למכשיר הטלוויזיה וביד רועדת הפעיל את הכפתור,על המרקע הופיעה קריינית שנראתה די מבוהלת: ''...ללא אתראה מוקדמת פרצו עשרות אלפי ערבים מהשטחים ומתוך תחום ישראל אל ישובי הארץ ועורכים טבח בכל יהודי שניקרה בדרכם. ממקומות רבים בישראל יש דיווחים של אזרחים על נסיונות לפרוץ לבתיהם כאשר הקריאות לעזרת המשטרה נענות בחוסר יכולתה של המשטרה לטפל במצב מחוסר כוח...'' הפיצוץ העז שזעזע את קירות ביתו גרם לו להשתטח מתחת לשולחן ובו בזמן להרהר במצבם של אשתו וילדיו שיצאו לפני מספר דקות מהבית. הקריינית המשיכה בינתיים את דיווחיה: ''...מטח של מאות קטיושות וטילים נחת בדקות האחרונות על ערי ישראל מכל מדינות ערב הסמוכות, וידוע על אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים,כוחות ההצלה מנסים להגיע למקומות הפגועים שבחלקם הגדול נהרס ואינו מאפשר גישה אליהם...'' יגאל החליט לצאת ולחפש את משפחתו תוך כדי שהוא מהרהר אם חלק מהטילים נשאו חומרים כימיים או ביולוגים, לפתע שמע את אשתו קוראת ''יגאל, יגאל, קום כבר, עוד תאחר לעבודה'' הוא התעורר שטוף זיעה קרה ולקח לו דקות מספר להרגע מחלום הבלהות שנראה לו מאוד מוחשי. בדרכו לעבודה לא יכול היה שלא להרהר שמצב כזה הוא לא בדיוק בלתי אפשרי.
|
|
|
קול צופר האזעקה
פחדים - מאת יונה וולך
