פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
70 הבתולות של יעלון
אורי אבנרי (יום שישי, 14/11/2003 שעה 21:02)


70 הבתולות של יעלון

אורי אבנרי




מה קרה לרמטכ''ל, רב-אלוף משה (''בוגי'') יעלון?

עוד אתמול היה הנץ הקיצוני ביותר בצה''ל, ואולי במדינה כולה. לפתע פתאום הפך לכמעט יונה.

האם הייתה לו התגלות, כפי שאירע לרב שאול מתרשיש, שיצא לדמשק כדי להסית נגד הנוצרים, ובהגיעו לעיר הפך לפאולוס, חסידו של ישוע ונושא בשורתו?

עד כה הייתה בשורתו של יעלון רחוקה מתורת האהבה של המטיף היהודי מנצרת. תורתו הייתה: תן לערבים על הראש, והם ייכנעו. אם זה לא יספיק, תוריד עליהם מכה יותר חזקה. הפוך את חייו של כל פלסטיני לבלתי-נסבלים, מנע ממנו יציאה מכפרו או מעירו, יבש את מקורות הפרנסה של משפחתו, נתק אותו מאדמתו.

זה היה חישוב כמעט מתמטי: חיי הפלסטיניים יגיעו לנקודת השבירה. הם לא יוכלו להתקיים. ירימו ידיים, ירכינו ראש ויקבלו כל מה שממשלת ישראל תיאות להציע להם. הם יסגירו את לוחמיהם (''מחבלים'' בלשון הכיבוש, ''גיבורינו הלאומיים'' בלשון הנכבשים). הם יחיו במובלעות שישראל תקצה להם, או יחפשו להם חיים אנושיים בארץ אחרת.

עכשיו, פתאום, מסתייג הרמטכ''ל מדרך זו. הוא אומר לציבור שמדיניות הממשלה - שהוא עצמו היה הממליץ הראשי שלה - ''הרסנית''. במקום לחסל את הטרור, היא מייצרת טרור. צריכים לשפר את חיי הפלסטינים. לתת להם תקווה.

מה קרה?

החלק הראשון של התוכנית הצליח מעל למשוער. חיי הפלסטינים באמת הפכו לגיהינום. רובם חיים מתחת לקו העוני, רבים על סף הרעב, אחדים במצב של רעב ממש. מאות אלפי ילדים סובלים מתת-התזונה. כל כפר הפך למחנה-מעצר, מוקף מחסומים מכל העברים. התנועה היא כמעט בלתי-אפשרית. אין אפשרות להגיע למקום-העבודה, לבית-החולים, לאוניברסיטה, לבית-הספר, להוביל את התוצרת לשוק. כוחות צה''ל מסתובבים בערים ובכפרים, מפוצצים בתים, עוצרים או הורגים את הפעילים, ותוך כדי כך נהרגים נשים וילדים כדרך שיגרה. די בקולו של מנוע מטוס כדי שהאוכלוסייה כולה תעצור את נשימתה.

מבחינה זו, כל היעדים של יעלון הושגו. קשה לתאר מצב איום יותר, חוץ מעריכת טבח המוני. לפי התכנית, היו הפלסטינים צריכים להישבר מזמן.

והנה ראה זה פלא – זה לא קרה. הציבור הפלסטיני לא נשבר. האנשים הסתדרו איכשהו גם בתנאים הנוראים ביותר. העזרה ההדדית בין בני כל חמולה פעלה. הרוב העצום של הפלסטינים ממשיך לתמוך בפיגועים (''הטרור'' בלשון הכיבוש, ''ההתנגדות המזוינת'' בלשון הנכבשים). המתאבדים זוכים בהערצה כללית וממלאים את לב בני-עמם בגאווה. על כל שאהיד המפוצץ את עצמו יש מאה המבקשים ללכת בעקבותיו.

הוויכוח היחידי בקרב הפלסטינים הוא אם כדאי להמשיך בפעולות-ההתאבדות בערים הישראליות, או שמוטב להתרכז בהתקפות על צה''ל והמתנחלים בשטחים הכבושים.

נראה כי יעלון וקציניו הגיעו למסקנה שהעסק נכשל. כל לחץ נוסף על הפלסטינים יניב תוצאה הפוכה: יותר שנאה, יותר איבה. מכאן שיהיו יותר פיגועים, שיחייבו את צה''ל לגייס יותר חיילים ולהשקיע יותר משאבים, מבלי להשיג דבר.

יעלון-הנץ הופך ליעלון-הכמו-היונה. אבל גם התרופה החדשה שלו מבוססת על הנחות כוזבות: במקום ''לתת להם על הראש'' צריכים עכשיו ''לתת להם הקלות''. איזה הקלות? לאפשר לכמה אלפים להרוויח את לחמם בישראל, להניח לכמה מאות סוחרים לחצות את הקו הירוק ולקנות סחורות ישראליות (הכלכלה הישראלית זקוקה לזה). לסלק פה ושם מחסום. להשתמש פחות במקל, יותר בגזר.

גם זה מרשם לכישלון ידוע מראש. כי כמו המרשם הקודם, וכמו כל התחזיות הכושלות בדרכו הארוכה של צה''ל (זכרו את יום-הכיפורים!), הוא מבוסס על בוז תהומי לערבים בכלל ולפלסטינים בפרט. אך כמו שהבין כבר ז'בוטינסקי לפני שמונים שנה: אי-אפשר לקנות את הערבים. החלפת הגיהינום המוחלט בגיהינום קצת פחות נורא לא תגרום להם להפקיר את יעדיהם הלאומיים.

גם אילו היו השטחים הכבושים הופכים לגן-עדן עלי אדמות והממשל הצבאי היה מביא 70 בתולות לכל תושב-זכר, הפלסטינים ירצו להשתחרר מהכיבוש, ירצו במדינה משלהם בכל הגדה והרצועה, ובירתה ירושלים המזרחית.

אבל ה''הקלות'' שמבטיח יעלון לא יביאו גן-עדן. הן יהיו כטיפת מים על מחבת לוהט. מה גם שהמפלצת האימתנית, הקרויה ''גדר ביטחון'', מאמללת מדי יום אלפי אנשים נוספים, שאדמתם נגזלת מהם ודרכם אל אחיהם נחסמת לצמיתות.

יעלון לא לקה בהתקפה פתאומית של הומאניות. הוא חש שהציבור חדל בהדרגה לתמוך באסטרטגיה שלו. גם הדיוטות מתחילים להבין שנחלה כישלון מחפיר. יעלון משנה כיוון, מפני שהציבור מתחיל לשנות כיוון.

אדם בעל עקרונות היה מתייצב לפני ראש-הממשלה, מניח את דרגותיו על השולחן ואומר: ''אדוני, נכשלתי. אני מתפטר. ואגב, אני מייעץ לך לעשות את אותו הדבר.''




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לאיש שכותב ולא קורא - היית מת שזה יקרה
אלעד (יום שישי, 14/11/2003 שעה 21:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תמשיך לרסס גרפיטי על הגבול הבא בינינו למדינה הפלסטינית שמדיחי ערפאת יסכימו לה. עבר זמנך, ועבר זמנה של הפוליטיקה שלך.
לא יעלון ולא אריק יתפטרו. הם ימשיכו בעקביות לבנות כאן מציאות אחרת, שתביא אותנו לשלום אמת, ולא את חלום הבלהות שרקמו שותפיך לדרך באוסלו (וניסו להמשיך בז'נבה).
_new_ הוספת תגובה



[*] בוגדים לכאורה
איציק-רון (יום שישי, 14/11/2003 שעה 22:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* ההודעה תוקנה בהתאם לכללי הפורום]
מקומם לכאורה בבית הסוהר לכאורה.
כותב עוזי חיטמן:

''גם אני נולדתי בארץ הזאת
*
*

אך יש כאלה שלוקחים
מונופול על החכמה
הם יודעים יותר טוב ממני
הם יודעים יותר טוב ממך
מה טוב בשבילי מה טוב בשבילך.''
_new_ הוספת תגובה



מה יש לך נגד חסידי אוסלו?
בננה פיקס (יום שישי, 14/11/2003 שעה 23:00)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלא תבוש לזלזלם?
_new_ הוספת תגובה



מה יש לך נגד חסידי אוסלו?
איציק-רון (יום שישי, 14/11/2003 שעה 23:16)
בתשובה לבננה פיקס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי כלום נגד חסידי אוסלו. יש בינינו חילוקי דעות לגיטימיים.
אבל יש לי עניין אישי עם אורי אבנרי. איך אמר דון ויטו קורליאונה? אין עסקים. הכל אישי.
יום לאחר הפיגוע במסעדת מקסים, עת דמם של בני משפחת זר-אביב מקיבוץ יגור, ביניהם שני פעוטות, טרם יבש - אץ רץ אורי אבנרי להגן בגופו על האיש ששלח לרצחם - יאסר ערפאת.
ובכך פתח חשבון.
אינני גנרל גדול. לא שר. לא מנכ''ל. אדם פשוט אני. אולי לכן אין אצלי חוכמות. במלחמה או שאתה איתי או שאתה נגדי. והוא נגדי.
הוא גם נגדך.
הוא נגד כל אדם יהודי-ציוני בארץ הזו. הוא בעד הערבים.
משפחתי לוחמת על קיום יהודי בארץ הזו מעל מאה שנים. רבים מבניה נפלו על הגנת הארץ והעם. אני בז לבוגדים (לכאורה).
_new_ הוספת תגובה



שאלה לאורי אבנרי
יוסף (יום שישי, 14/11/2003 שעה 23:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לך אולי הסבר,מדוע רישום גרפיטי על האנדרטה לזכר רבין היא עבירה המחייבת כתב אישום,אבל רישום גרפיטי על גדר ההפרדה (גם כן רכוש ציבורי) לא מחייבת עונש דומה?
_new_ הוספת תגובה



תשובה ליוסף
יובל רבינוביץ (יום שישי, 14/11/2003 שעה 23:48)
בתשובה ליוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מבין מדוע מצאת לנכון להפנות דווקא את השאלה הזו לכותב המסויים הזה ובפתיל המסויים הזה.

אבל נסה להתרכז: הבעיה עם הגרפיטי על מצבת רבין אינה בשל היות המצבה רכוש ציבורי, אלא בשל היותה מצבה.

לא כל מה שאנחנו מוכנים לסלוח עליו בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב ייסלח ב''יד ושם'', למשל.
_new_ הוספת תגובה



אבנרי עובר את הגבול
רמי נוידרפר (שבת, 15/11/2003 שעה 8:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התגובה איננה לאבנרי שכן מן הסתם איננו קורא מה שנכתב כאן.

קשה לי מאוד , נפשית , להסכים עם אבנרי , גם כאשר אנו מגיעים לאותה מסקנה.
הבעייה היא , שאבנרי משתמש בנשק כפול.

מצד אחד הוא מזדהה לחלוטין עם האויב, כן, החמאס לדעתי ובמידה רבה הפלשתינים בכלל הם אויב (אויב שלדעתי ניתן וצריך לחתור לפיוס עימו , אבל אויב) . מימי לא שמעתי מאבנרי מילה אחת של אמפתיה אמיתית לקרבנות הטרור בארץ , אלא רק הצדקה של מבצעיו ומניעיו.

מצד שני , יודע מר אבנרי שהזדהות עם האויב וחתירה להגשמת מטרותיו איננה מטבע העובר לסוחר במקומותינו, ולכן הוא משתמש בנימוקים מסוג אחר , כדי לשכנע אותנו.

ההבדל הגדול בעיני , בין השמאל הלגיטימי , כמו , למשל , מצנע ביילין ושריד , לבין אבנרי , הוא שבעיני האחד האינטרס העליון הואשל עם ישראל והתנועה הציונית , והם , לשיטתם שהיא גם שיטתי, רוצים לשמור מכל משמר על שלומה ובטחונה של ישראל, הרי שבעיני אבנרי , האינטרס העליון הוא של הפלשתינים ,
ואם , בדרך , תיעלם מדינת ישראל , ... לא נורא.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי